כיצד הפכנו למדינת עולם שלישי...
6 יולי 2016
למי שעוקב אחר רישומים של תכשירים וטרינרים בישראל, קשה שלא לשים לב כיצד מתייחסות אלינו חברות וטרינריות המבקשות לשווק את מוצריהן כאן. למי שיש ספק, אז חלקן לפחות (ביניהן חברות רב לאומיות) מתייחס אלינו כמדינת עולם שלישי. הדוגמאות הן רבות: רק לאחרונה סקרה מנהלת אגף טיב מספוא, הגב' פנינה אורן, את נושא זרזי הגדילה ונדהמנו לגלות שתכשירים אשר מיובאים לישראל ורשומים בארץ המקור לסוג בעל חיים מסויים, נרשמים כאן למגוון רחב של בעלי חיים, כאשר ברור שאין כל בסיס מקצועי התומך ברישומים אלה.
באירופה קיימות חברות תרופות שחלק מהתמחותן הוא יצור תרופות למדינות העולם השלישי. תרופות, אשר תיקי הרישום והבסיס המקצועי אינו מאפשר רישומם במדינות אירופה. כך קורה, שתרופות המשמשות באירופה לחיות מחמד, נרשמות בישראל לחיות משק, תרופות עם זמני המתנה ארוכים, נרשמות בישראל עם זמני המתנה קצרצרים שאין דומה להם במדינות מערביות. אותן חברות מצהירות באתרי היצוא שלהן, שזמני ההמתנה משתנים בהתאם למדינת היעד... הגיון שקיים אולי במדינות עולם שלישי.
בתרכיבים המצב לא שונה בהרבה. רק לפני מספר שנים, נתקלנו בחברה רב-לאומית שרשמה בישראל תרכיב אשר תווית העלון מותאמת למדינות עולם שלישי והיא שונה מהותית ומקצועית מהתווית המקורית המאושרת באירופה.
לאחרונה, השיקו בישראל תכשיר המבוסס על תערובת של חיידקים חיים (רעיון הפעולה הוא דחיקה תחרותית) יצרן התכשיר אינו מפרט את תכולתו - לא סוג החיידקים ולא כמות. לתכשיר אין רישום בארה"ב, גם לא באיחוד האירופאי. למעשה, תכשיר כזה אינו יכול להירשם באירופה מסיבות בטיחות (Safety) - ובישראל ? אין בעיה! גם כאשר התכשיר (תערובת של חיידקים לא מוגדרים, לא ידועים ולא מזוהים) מותווה לבעלי חיים המיועדים למאכל אדם (האם החיידקים שבתכשיר מכילים גורמי עמידות ? האם החיידקים שבתכשיר מכילים גורמי אלימות ? ..... כיצד ניתן להבטיח את הדירות התכשיר (בהיבטים של הרכב/בטיחות/יעילות) כאשר אין לתכשיר הרכב קבוע?, כיצד ניתן לקבוע ניקיון התכשיר כאשר ההרכב לא מוגדר?) תכשיר SIS מכנים אותו היבואנים (Shit In a Sack) – וזה בדיוק מה שאנחנו מקבלים.
אז למה מתייחסים אלינו כמדינת עולם שלישי? כי אנו מתנהגים כך ואולי מתייחסים אלינו באופן כזה כי אנו באמת כאלה.