מה חדש בעולם 2014

בית המשפט לחוקה בפולין קיבל את עתירת איגוד הארגונים היהודיים באיחוד האירופי וביטל את החלטת הפרלמנט במדינה שאסרה לבצע שחיטה כשרה. השופטים קבעו כי האיסור, שהתקבל על ידי הפרלמנט בשנה שעברה, מפר את הזכות החוקתית לחופש דת, העולה על החוק להגנת בעלי חיים.

מה-13 בדצמבר 2014, תיכנס לתוקף תקנה חדשה של האיחוד האירופאי בנושא סימון מזון (Regulation (EU) No 1169/2011). מדובר בתקנה שפורסמה ע"י הפרלמנט האירופאי בשנת 2011, ואמורה להבטיח כי הצרכנים יקבלו מידע ברור יותר, מקיף יותר ומדויק על תוכן מזון ומקורו. סימון ארץ המקור, פירוט אלרגנים, מידע בנוגע לשומן צמחי ועוד יופיעו מעתה על המוצרים ויחייבו גם מוצרים מיבוא.

דו"ח המתפרסם בימים אלה ע"י האיחוד האירופאי, סוקר מגמות בחקלאות במדינות אירופה עד לשנת 2024. על פי דו"ח זה, בשר העוף הוא הבשר היחיד שצפוי לגדול ביצור וצריכה (עליה של 7% בין השנים 2014 ו-2024). כותבי הדו"ח מעריכים שנתחה של אירופה ביצוא תוצרי עוף לא ישתנה וישאר על כ- 10 מהסחר העולמי. גרמניה, ספרד, הולנד ופולין מייצרות יחדיו 44% מיצור בשר העוף באירופה. הצמיחה הממוצעת בענף ל-10 השנים הקרובות מוערכת ב-0.7%/לשנה, לעומת ממוצע שנתי של 1.7% בעשר השנים האחרונות. מחיר התערובת צפוי להישאר נמוך בתקופה שנבדקה.

קבוצת בתי הספר של המחוזות הגדולים בארה"ב, הכוללת את ניו יורק, לוס אנג'לס, שיקגו, מיאמי, דאלאס ואורלנדו, הודיעה היום על סטנדרט חדש לספקיות מוצרי עופות לבתי הספר. העופות חייבים להיות ממקור גידול "ללא אנטיביוטיקה". הקבוצה מתמקדת בעופות, היות והוא אחד ממרכיבי המזון העיקריים המוגש בבתי הספר.

מחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Poultry Science מבצע בחינה כלכלית של ממשק המטילות ונותן לנו מידע באיזה ממשק גידול זול או יקר יותר ליצר ביצי מאכל ? המחקר בחן 3 סוגי ממשק: 1. לולים קונבנציונאלים: לולי סוללה בצפיפות של כ- 570 סמ"ר/מטילה (6 עופות בכלוב). 2. לולים מאובזרים: לולי כלובים עם תאים משפחתיים (60 עופות בתא) בצפיפות של 750 סמ"ר/מטילה, מאובזרים בבדי לינה, אזור התפלשות, אזור הטלה. 3. לולי מעוף המחקר בחן את העלויות מתחילת הגידול (כולל עלות הפרגית). מחיר פרגית המיועדת ללול מעוף היה גבוה ממחיר פרגית רגילה (דרישות גידול והתאמות מקצועיות נדרשות בגידול נכון של פרגית המיועדת ללול מעוף). יצרנות: היצרנות הגבוהה ביותר היתה בלול המאובזר והנמוכה ביותר בלולי המעוף. עלות העבודה: בלולי מעוף היא הגבוהה ביותר. עלות התערובת (כפונקציה של צריכה מול יצור): היתה הגבוהה ביותר בלול המעוף והנמוכה ביותר בלולים המאובזרים.

חברת זואטיס הודיעה על החדרה מחודשת בארה"ב של התכשיר האנטי-קוקצידיאלי הכימי (Zoamix® (zoalene= dinitolmide המיועד לפטמים ותרנגולי הודו. התכשיר אינו דורש ימי המתנה והוא מאפשר חשיפה חלקית בדומה ליונופורים. Zoalene יעיל ביותר נגד א. טנלה וא. נקטריקס, אך פחות נגד הזנים האחרים.

ארגון Food & Water Watch (מלכ"ר- מוסד ללא כוונת רווח), בארה"ב טוען, שמסמכים שהושגו מכח חוק חופש המידע חושפים קנוניה אפשרית בין ה- FDA ופייזר ברישום תכשירים מבוססי ארסן להזנת בעלי חיים ומדגישים את ההשפעה של תעשיית התרופות על רשויות הפיקוח. מסמכים חדשים שפורסמו על ידי הארגון מראים כי עובדים במנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) שתפו פעולה עם חברת התרופות פייזר במטרה להמעיט מערך תוצאותיו של מחקר שמקשר בין ארסן אורגני, חומר מסרטן לבני אדם, לתוסף מזון המיוצר על ידם. המסמכים, שהושגו באמצעות חוק חופש מידע, מציגים את עוצמת ענקית התרופות פייזר והשפעתה על הסוכנות הממשלתית, האחראית על בריאות הציבור, בטיחות מזון ופיקוח על ייצור תרופות. התקשורת בין ה- FDA ואנשי Alpharma, (חברת בת של פייזר וכיום חלק מ-Zoetis), החלה לפני ההודעה בשנת 2011 להפסיק מכירת ה-roxarsone (תוסף מזון מבוסס ארסן - 3Nitro) המיועד לשימוש במזון עופות. ההחלטה באה בעקבות מחקר משנת 2007 בו מוצג שהתכשיר יכול לעבור המרה בעופות לצורת ארסן מסוכן ביותר.

בעקבות פרסום הדו"ח שכותרתו מאבק בעמידות המתפתחת לתכשירים אנטיביוטיים מועצת יועצים מדעיים של הנשיא בארה"ב הוחלט על הקמת קבוצת עבודה שתיעץ בתחום השימוש בתכשירים אלה בחקלאות. ישות זו תייעץ לממשלה הפדרלית בנושא מחקרים והיבטים בתחום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים.

ענף העופות בבריטניה צפוי לגדול עד שנת 2016 ב-30% ב-9 השנים האחרונות. היום היקף השחיטה השבועית בבריטניה עומד על 17.2 מיליון בעלי כנף (לעומת 14.7 בשנת 2007) וצפוי להגיע ל-19.1 מיליון בשבוע בסוף 2016.

ארגון הסחר העולמי פסק נגד הודו במחלקות שבינה ובין ארה"ב שעסקה במגבלות יבוא עופות מארה"ב להודו. הודו אסרה על יבוא של מגוון סחורות חקלאיות מארה"ב מאז שנת 2007. הסיבה שהועלתה ע"י הודו היתה למנוע חדירה של נגיף שפעת העופות לתחומה.

הצריכה הכללית של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים בדנמרק בשנת 2013, היתה 128 טון - עליה של 4 אחוז בהשוואה לשנה הקודמת. עיקר העליה מיוחסת לענף החזירים, אבל גם בענף העופות נרשמה עליה. בשנת 2013, השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בעופות עמד על 1,270 ק"ג חומר פעיל, שזו עליה של 57% בהשוואה לשנת 2012. עיקר העליה בשלוחת התרנגולות היה בשימוש בפניצילינים פשוטים (מ-10 ק"ג בשנת 2012 ל-110 ק"ג בשנת 2013) ובטטרציקלינים (מ-36 ק"ג ב-2012 ל-110 ק"ג ב-2013). בתרנגולי הודו עיקר העליה היתה בשימוש בטטרציקלינים (מ-127 ל-409 ק"ג ב-2013).

במקביל למגמות מסחריות של חברות ענק בתחום רווחת בעלי החיים, מסתמנת מגמה נוספת והיא בנושא השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בתהליכי יצור בשר העוף. לאחר שחברת Perdue (החברה השלישית בגודלה ליצור בשר עוף בארה"ב), הודיעה לפני מספר שבועות על הפסקת השימוש באנטיביוטיקה במדגריות שלה, מצטרפת אליה חברת טייסון בהודעה דומה.

דו"ח המתפרסם בימים אלה ע"י מינהל המזון והתרופות האמריקאי, מגלה כי בשנת 2012, נרשמה עליה של 8% בשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בעלי חשיבות רפואית, בבעלי חיים מייצרי מזון לבני אדם בארה"ב. תרופות הנמכרות בענף הווטרינרי והן בעלות חשיבות ברפואת בני-אדם, מהוות 61% מכלל המכירות. טטרציקלינים מהווים 67% מהמכירות, פניצילינים 11%, מקרולידים 7%, סולפונאמידים 6%, אמינוגליקוסידים 3%, לינקוסמידים 2% וצפלוספורינים פחות מ-1%.

הממונה על ההגבלים העסקיים בצ'ילה קנס שלוש חברות לגידול עופות Agrosuper, Ariztia ו-Don Pollo בסכום המצטבר לכדי 60 מיליון דולר. הממונה גם הורה על פירוק מועצת היצור של המגדלים ששימשה כגוף שריכז ותאם את פעילות הקרטל. החברות פעלו באופן שהגביל את יצור בשר העוף. שלוש החברות אחראיות ליצור 80% מהספקת בשר העוף במדינה.

עד סוף שנת 2017, חברת מקדונלד'ס אוסטרליה תרכוש מספקיה רק ביצי חופש. מהלך זה הוא חלק ממגמה החובקת חברות גדולות בעולם כתהליך בעל מודעות ציבורית וצרכנית הדואגת לרווחת בעלי החיים.

בשנה שעברה קנדה יבאה למעלה מ-97 אלף טון בשר של תרנגולות הטלה בסוף התקופה היצרנית. כמות זו מהווה 110% מכלל הייצור בארה"ב של מטילות. הכיצד ? בהתאם לחוזי סחר בין המדינות, אין מיסוי על בשר מטילות אלה להבדיל ממיסוי הקיים על בשר תרנגולות פטם וכך, בשר פטם עובר את הגבול בין ארה"ב לקנדה עם מסמכים המעידים על כך שמדובר בבשר מטילות כדי לחסוך את המס.

לאחר מסע בן 39 יום, שכלל איסוף חתימות מהציבור, הגיעה, Tasmin French, צעירה בת 23, מחופשת לתרנגולת, לפרלמנט השוק המשותף בבריסל ומסרה עצומה הכוללת 85,000 חתימות הקוראות לתיווי ברור על גבי בשר עופות בו יצויין מקום ואופי הממשק בו גדלו.

נמשכת המגמה של חברות גדולות להכריז על שינוי מגמה בתחום רווחת בעלי החיים. חברת היינץ הודיעה לאחרונה, שעד סוף שנת 2015, 20 אחוז מכלל הביצים בתעשייתה יהיו ממקור של "תרנגולות חופש". אחד מהמוצרים העיקריים בתחום הביצים מתוצרתה של חברת היינץ הוא המיונז.

חברת נסטלה, הגדולה בין יצרניות המזון בעולם הודיעה שתקדם מגוון תהליכים שמטרתם לשמור על רווחת בעלי החיים במסגרות בהן היא פועלת. בתחום ביצי המאכל, תופסק הספקת הביצים ממשקי מטילות בכלובים. זהו צעד נוסף של תעשיות המזון הגדולות שמטרתן לקדם את רווחת בעלי החיים במקביל למערכות הייצור האינטנסיבי ומענה לדרישות הצרכנים.

רשת Woolworths הודיעה שתפסיק את שיווק ביצי המאכל שמקורן בממשק כלובים עד שנת 2018. כיום, מחצית מביצי המאכל המשווקות ברשת הן מממשק כלובים, לעומת 70% בשנת 2009. המגמה סוחפת עוד ועוד רשתות שיווק אשר מגיבות לדרישת הצרכנים לדאגה לרווחת בעלי החיים.

המרכולים הגדולים בגרמניה, הודיעו לארגון מגדלי העופות שאין בכוונתם לקלוט עופות או ביצים מלהקות שהוזנו במזון מהונדס גנטית. הודעה זו באה בעקבות כוונתם של המגדלים לעבור לתערובות המבוססות על סויה מהונדסת גנטית. הטענה היתה שהשוק העולמי אינו יכול לספק יותר את כמויות הסויה הלא מהונדסת הנדרשת לגידול עופות.

במחוז Lower Saxony, גרמניה, אשר מרכז כשני-שליש מיצור ואף יצוא הפטם מגרמניה, הוכנסו כללים מגבילים המתייחסים לרווחת העופות. על פי כללים אלה, יתבצע במשחטות, ניטור לקויות ברגלי העופות. על פי מדד זה תאושר הצפיפות בגידול העופות במשקים. על פי המדדים המאושרים היום, ניתן לגדל בצפיפות של עד 39 ק"ג/מ"ר. במידה ושיעור הלקויות ברגלי העופות יעלה על המדדים שהוצבו, הצפיפות המותרת באותם משקים תרד ל-35 ק"ג/מ"ר ובהמשך ל-32 ק"ג/מ"ר.

רשויות מקומיות בגרמניה, יוכלו על פי חוק לאסור גידול בעלי חיים במשקים, אשר עושים שימוש נרחב באנטיביוטיקה. החוק: German Drug Act יחול על משקי תרנגולות, תרנגולי הודו, חזירים ובקר. המשקים מחוייבים לדווח מידי 6 חודשים על היקף השימוש. הרשויות ינטרו את היקף השימוש באנטיביוטיקה במשקים.

בין אפריל 2010 ו-נובמבר 2011, שווקו ע"י חברה ניו-זילנדית 2.47 מיליון ביצי מאכל, כביצי חופש, כאשר היו אלה בעצם ביצים שמקורן במטילות בממשק כלובים. המגדל טען בבית המשפט, שמדובר בפרקטיקה נרחבת בענף זה.

מחקר המתפרסם בכתב העת המדעי Poultry Science ע"י חוקרים גרמנים, טוען שהשימוש בתערובת כחומר להתפלשות מטילות אינו מתאים, היות והוא יוצר מעטה שומני על הנוצות. משנת 2012, התחיקה בשוק האירופאי חייבה את השימוש בכלובים מאובזרים, כאחד התחליפים לממשק הסוללות. אחד התנאים הנדרשים הוא לאפשר למטילות אזור התפלשות. אחד החומרים היותר נפוצים לכך הוא תערובת.

בימים אלה מתפרסמים בבריטניה נתונים לגבי היקף הביקורים במשקי חי שמטרתם לפקח על רווחת בעלי החיים. מהנתונים עולה שבמהלך 2013 בוצעו 42 ביקורים במשקי תרנגולות (מלבד מטילות) מתוך 19,029 (0.22%), 16 ביקורים במשקי הטלה לסוגיהם השונים, מתוך 2,961 (0.54%), 188 ביקורים בעופות חצר להטלה*, מתוך 20,355 (0.92%), 78 ביקורים במשקי ברווזים, מתוך 8,849 (0.88%), 76 ביקורים במשקי אווזים, מתוך 5,276 (1.44%) ו-66 ביקורים במשקי ת. הודו, מתוך 3,046 (2.17%).

הסנקציות שמטיל המערב על רוסיה, בעקבות הסכסוך באוקראינה לא פוסח על ענף העופות. על פי ידיעות המתפרסמות לאחרונה, יש הערכה שבשבוע הבא יאסר יבוא העופות מארה"ב לרוסיה.

ה- (VRC (Veterinary Residues Committee פרסם בימים אלה את דו"ח השאריות השנתי במוצרים שמקורם מן החי. ריכזנו את הממצאים הרלוונטים בענף העופות (כולל פטמים, ת. הודו, מטילות ואווזים).

על פי דו"ח של ועדת ביקורת של האיחוד האירופאי, מערכות גידול עופות קטנות באירלנד נמצאו לא מספקות לשמירה על הדרישות לקיום יצור מזון בטוח. באירלנד, הפיקוח על היחידות הגדולות הוא של משרד החקלאות, כאשר על יחידות משקיות קטנות מפקחות הרשויות המקומיות.

חברת אלנקו ממשיכה במסע הרכישות ולאחר שרכשה את חברת התרכיבים הגרמנית לוהמן, את החטיבה הווטרינרית של חברת נוברטיס היא רוכשת את יצרנית ביצי ה-SPF, סנרייז.

תכשיר הדקוקס (תכשיר אנטי-קוקצידיאלי) של חברת זואטיס, מכיל את החומר הכימי הפעיל דקוקווינאט - decoquinate, והוא מיועד למניעת מחלת הקוקצידיוזיס בעופות. התכשיר קיבל בימים אלה אישור באירופה לזמן המתנה - "0" (אפס). לשינוי זה, משמעות גדולה משום שהוא מאפשר למגדל להמשיך במתן התסף הרפואי ללא חשש משאריות בבשר.

מחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת הרפואי, British Medical Journal, מדווח על קשר בין צריכת בשר אדום בשנות הבגרות הראשונות וסרטן השד בנשים. המחקר מבסס את מסקנותיו על איסוף נתונים לאורך 20 שנה. החוקרים הראו שצריכה מוגברת של בשר עוף, דגים, ביצים, קטניות ואגוזים לא היתה קשורה לעליה בשיעור סרטן השד בנשים.

תושבים מ- New Square , במחוז רוקלנד- ניו יורק, פתחו במאבק נגד תכנית לבניית משחטת עופות בקרבת שכונת המגורים שלהם. המשחטה המתוכננת על שטח של כ- 2,500 מ"ר, בעלות של 3 מיליון דולר, מתוכננת לשחוט כ-5,000 עופות ביום ושייכת לחסידות סקווירא (Adir Poultry). התושבים המקומיים חוששים מהמפגע הסביבתי העלול להתפתח מהקמת המשחטה במקום. התושבים מוחים גם על מענק בסך 1.6 מיליון דולר שניתן לבעלי המשחטה ע"י הרשויות, כתמיכה בפיתוח תעשייתי באזור.

חברת DeCoster שהיתה מעורבת באחר מהתפרצויות הסלמונלה הנרחבים ביותר בארה"ב בשנת 2010 תשלם 6.8 מיליון דולר במסגרת עסקת טיעון. החברה הואשמה בנוסף למעורבותה בהפצת ביצים מזוהמות בסלמונלה אנטריטידיס גם בנסיון לשחד פקח של משרד החקלאות האמריקאי. במהלך שנת 2010, בוצע איסוף הביצים הגדול ביותר ממדפי השיווק לאחר שנמצא שביצים המשווקות ע"י אחד מיצרני ביצי המאכל הגדולים בארה"ב מזוהמות בחיידק הסלמונלה.

הרשות להגבלים עסקיים באוסטרליה, פתחה בחקירה בחשד לקרטל בתחום ביצי המאכל. על פי החשד גופים המעורבים ביצור ביצי מאכל ניסו לצמצם את יצור הביצים ע"י שחיטת מטילות זאת במטרה למנוע עודפים ולגרום באופן זה לעליית מחירים. החקירה מתמקדת במועצת יצרני הביצים באוסטרליה ומספר מגדלים.

על פי תחיקת האיחוד האירופאי, מדינות האיחוד נדרשו החל מה-1 בינואר 2012, לחדול מאיכלוס מטילות ביצי מאכל בכלובי סוללה. איטליה, לא עמדה בתנאים במועד הנדרש ונשפטה ע"י מוסדות השיפוט של האיחוד האירופאי. גזר הדין, תשלום הוצאות המשפט. אגב, גם יוון עומדת בפני אישומים דומים. מדינות החברות באיחוד האירופאי, מחאו כנגד גזר הדין אשר אינו מהווה הרתעה עתידית כלפי מדינות המפרות את דרישות החוק.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) הודיע לאחרונה, שלאחר השלמת הערכת סיכונים, הוא ימשיך להשתמש באותו מספר בעלי חיים מקבוצות עיקריות (כלבים, חתולים, סוסים, בקר, חזירים, תרנגולי הודו ותרנגולות) לצורך התרת שימוש של תרופה חדשה, שלא על פי התוויתה המקורית לשימוש מוגבל.

חקלאים, בעלי חוות לגידול מטילות ביצי מאכל בנורבגיה עצרו את שיווק ביצי המאכל במחאה להצעת הממשלה בדבר הסובסידיה שהם מקבלים. לדעתם הצעת הממשלה נמוכה מציפיותיהם ובעקבות כך נעצרה הספקת הביצים לשווקים.

האיחוד האירופאי אישר יבוא עופות מהודו למדינות האיחוד לאחר איסור שנמשך 5 שנים בעקבות התפרצויות של שפעת העופות. האישור מותנה בתקופת מעבר של 4 חודשים במהלכה ידרשו הרשויות בהודו להציג מסמכים בריאותיים מתאימים. למרות האישור האירופאי, היצוא מהודו למדינות האיחוד צפוי לכלול מספר מצומצם של חברות וזאת בשל דרישות האיכות הגבוהות של מדינות האיחוד. עיקר היצוא של תוצרי עופות מהודו נעשה היום לעומן ואפגניסטאן. בשנת 2013 יצור בשר הפטם בהודו עמד על 3.5 מיליון טון והצריכה לנפש היתה 2.8 ק"ג/שנה. צריכת הביצים לנפש בהודו גם היא נמוכה ועומדת על 57 ביצים/נפש/שנה.

בדומה למתרחש עם מחיר העוף במרכולים בישראל, המשמשים לקידום המכירות של מערכות השיווק הגדולות, ביצי מאכל הפכו בגרמניה לאמצעי למשיכת קונים. 10 ביצים נמכרות ברשתות שיווק מסוימות בגרמניה במחיר 90 סנט ופחות (43 אג'/ביצה). הנחות אלה, מעמידות בסכנה כלכלית את מגדלי המטילות לביצי מאכל, אשר אינם מוגנים כמו בישראל וחשופים לתחרות מחירים קשה.

לקראת הבחירות לפרלמנט האירופאי הצפויות להערך בחודש מאי, התאחדות החקלאים הבריטית (NFU) פנתה בקריאה לפוליטיקאים לשמור על האינטרסים של החקלאים הבריטים בהסכמי סחר צפויים עם מדינות צד שלישי. הנושא עלה, היות ולאחרונה מתקיימים דיונים עם מדינות מחוץ לאיחוד האירופאי בנושא סחר חקלאי. החקלאים דורשים שבמידה ויאושרו הסכמי סחר כאלה, חייב להיות מנגנון שיפצה את החקלאים על פגיעה צפויה בהכנסותיהם. בולטים בחשש זה הם מגדלי מטילות ביצי המאכל בבריטניה הנדרשים לעמוד בדרישות של רווחת בעלי חיים גבוהות מאלה המקובלות במדינות שאינן חברות באיחוד האירופאי (ארה"ב נמצאת במגעים עם האיחוד האירופאי במטרה לאשר מכסות יצוא לאירופה). התאחדות החקלאים פנתה בין היתר בדרישה לקיים דרישות אחידות מאותן מדינות צד שלישי בכל הנוגע לבטיחות המזון, רווחת בעלי חיים ועקיבות.

חברת אלי-לילי, חברת האם של אלנקו, רוכשת את החטיבה הווטרינרית של החברה השוויצרית נוברטיס. סכום הרכישה: 5.4 מיליארד דולר. חברת אלנקו רכשה השנה את חברת לוהמן, יצרנית התרכיבים הגרמנית.

הצרכנים הבריטים קונים בשר עוף יותר מכל בשר אחר. בנתוני משקל, כמחצית מצריכת הבשר בבריטניה היא בשר עוף, 85% הינו בשר פטם (תרנגולי הודו 13%, ברווזים 2%). עליית מחיר בשר העוף, עומדת באופן די קבוע על 2.2% לשנה. משנת 2008, מחירי העוף עלו ב- 23%. בשנת 2012, יצור בשר הפטם בבריטניה עמד על 1.26 מיליון טון (כ- 875 מיליון אפרוחים), עליה של9% בהשוואה לשנת 2001. ממוצע משקל בשיווק 1.8 ק"ג. ענף תרנגולי ההודו נמצא בהתאוששות מסויימת, כאשר בשנת 2012 גידלו בבריטניה, 18.4 מיליון ת. הודו, עליה של 19% בהשוואה לשנת 2009. היצור בענף בשנת 2012, עמד על כ- 200,000 טון, כאשר חלה עליה של 7% ביצור הבשר לעוף בהשוואה לשנת 2001. ממוצע משקל משווק 12.8 ק"ג.

בחודש דצמבר שנה שעברה, פנה ה-FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקאי) ליצרני התרופות במטרה להוביל לצמצום הרישום וההתוויות של תרופות וטרינריות המיועדות לבעלי חיים המייצרים מזון לבני אדם. הארגון פרסם פניה ליצרנים להגבלה מרצון של רישומי מזרזי גדילה. הפנייה היתה לשינוי ההתוויות על גבי התכשירים באופן כזה שיוגבלו לשימוש אך ורק על פי מרשם רופא וטרינר. ההבדל ? במקום שמכירתן תעשה ללא מרשם היא הופכת לתרופת מרשם. ה-FDA נתן אורכה של 3 חודשים ליצרנים להשיב לפניה "התנדבותית" זו.

68 חברי קונגרס אמריקאים, שלחו מכתב למזכיר משרד החקלאות האמריקאי, Tom Vilsack,בו הם מבקשים ממנו לסגת מהצעתם לשינוי שיטת הפיקוח במשחטות העופות. לדבריהם השיטה המוצעת תפגע בבטיחות המזון ורווחת בעלי החיים. במסגרת השינוי המוצע ע"י משרד החקלאות האמריקאי 40% מהפקחים במשחטות יוחלפו בעובדי משחטה ובנוסף קצב העבודה של קו השחיטה יואץ ב- 25%.

מגבלות סחר נדרשות כדי להגן על ענף העופות באירופה מפני תחרות בלתי הוגנת מצד מדינות צד שלישי, כך עולה מתוך דו"ח שהוכן ע"י מכון מחקר של אוניברסיטת Wageningen, הולנד. הדו"ח מנתח את ההבדלים בעלויות הגידול וכיצד היטלי יבוא נמוכים בין מדינות האיחוד האירופאי ומדינות צד שלישי ישפיעו על התחרותיות של ענף העופות באירופה. הדו"ח הוזמן ע"י a.v.e.c. ארגון מגדלי בשר העוף באירופה. המסקנה היא שמכסות והיטלי יבוא מגינים על מדינות האיחוד האירופאי מפני יבוא ממדינות צד שלישי אשר התחיקה ואיכויות היצור שלהם אינם עומדים את הדרישות או הציפיות של הצרכן האירופאי. כאשר תקני רווחת בעלי החיים באירופה עולה, חיוני להבטיח תחרות הוגנת בין אירופה הדו"ח מוסיף שתחרותיות לא הוגנת זו, מסכנת את הענף המעסיק למעלה מ- 300,000 אזחים במדינות האיחוד האירופאי.

ענף העופות הוא אחד הענפים המציגים בירדן קצב צמיחה גבוה. למרות בעיות המים והאנרגיה המקשות על פיתוח תעשיית העופות במדינה, עופות מהווים את אחד המקורות החשובים לחלבון במדינה של כ- 7 מיליון תושבים עיקרם מוסלמים. הבנק האירופאי באמצעות מומחים צפוי לתמוך במיוחד באחד מהיצרנים המובילים בשוק הירדני - Jordan Poultry Processing and Marketing Co (חלק מ - Hammoudeh Group).

ניו-זילנד, פרסמה בסוף 2012 תקנה בנושא רווחת מטילות ביצי המאכל. במסגרת תקנה זו ועל פי הסכמות שהתקבלו לאחרונה לגבי פרק הזמן הנדרש למעבר מממשק הסוללות לממשק כלובים מאובזרים נקבעו לוחות הזמנים הבאים: מה- 7 בדצמבר 2012, נאסר על הקמת לולי סוללה חדשים. סוללות שהוקמו לפני ה- 31 בדצמבר 1999, יוחלפו עד ה- 31 בדצמבר 2016. סוללות שהוקמו לפני ה- 31 בדצמבר 2001, יוחלפו עד ה-31 בדצמבר 2018. סוללות שהוקמו לפני ה-31 בדצמבר 2003, יוחלפו עד ה-31 בדצמבר 2020.

מגדלי העופות בגרמניה מדווחים שהם חוזרים בהם מההבטחה לא להאביס את העופות בסויה מהונדסת גנטית. הבסיס לכך הוא לדבריהם הספקה מצומצמת, בעיקר מברזיל, של סויה שאינה מהונדסת. בנוסף, קיים חשש מצד היצרנים לערבוב בין סוגי הסויה דבר שעלול להוביל לעבירה על החוק במדינות האיחוד האירופאי. משך 14 שנה, הארגון דבק בהחלטתו להשתמש רק בסויה שאינה מהונדסת.

חברת אלנקו, השייכת לאלי-לילי, הודיעה על חתימת הסכם רכישה של חברת לוהמן (תכשירים וטרינרים), מגרמניה. הפעילות של לחברת לוהמן מתמקדת בתרכיבים ותוספי מזון.

בעקבות איסור גידול מטילות ביצי המאכל בכלובי סוללה קונבנציונלים באיחוד האירופאי מינואר 2012, חלה עליה במחיר ביצי המאכל שם. התפלגות ממשק המטילות בשנת 2012, היתה כדלקמן: 42% כלובים מאובזרים. 19% בלולי מעוף. 9% גידול חופש. 3% גידול אורגני. 27% אחר.

על פי נתוני משרד החקלאות האמריקאי במהלך שנת 2013, יוצרו בארה"ב 2.64 מיליון טון של בשר הודו. הצפי לשנת 2014 הוא גידול של 1.4% ל-2.68 מיליון טון. נתונים של השנים האחרונות מראים יציבות בהיקף הגידול עם גידול מזערי של פחות מאחוז לשנה. לעומת זאת, חל גידול ביצוא ומ-174,000 טון יצוא בשנת 2010, ארה"ב צופה יצוא של 355,000 טון בשנת 2014 (13% מהיצור הכולל). הצריכה לנפש נותרה קבועה, 7.3 ק"ג/נפש/שנה. היצרניות הגדולות של בשר הודו הן: Butterball - 9.8% Jennie-O - 8.5% Cargill - 7.1%

חוק חדש בדנמרק יחייב הימום בעל החיים טרם שחיטה. חוק זה יאסור הלכה למעשה את השחיטה היהודית בדנמרק. החוק החדש צפוי להיכנס לתוקף כבר בשבוע הבא ומסמל את המגמות ההולכות ומתחזקות באירופה בנושאי רווחת בעלי החיים. החלטה זו גררה מיד תגובות המפרשות את ההחלטה כמגמה "אנטישמית" השוטפת את אירופה. אגב, ההחלטה פוגעת גם בשחיטה המוסלמית.

ההנשרה הכפויה נאסרה במדינות האיחוד האירופאי. לאחרונה פורסמו באיטליה הנחיות לגבי ביצוע הנשרה שלא יחרגו מהדרישות החוקיות בנושא. ההנחיות שפורסמו לאחרונה מפרטות את הכללים הנדרשים ממגדלי המטילות לביצוע הנשרה בלהקות.

בימים אלה אנו מדווחים על שיחות להעברת הפעילות הווטרינרית וזו של התרכיבים לבני אדם בחברת נוברטיס לחברת Merck, תמורת מחלקת התכשירים ללא מרשם של חברת Merck. גם אם תהליך ההחלפה המפורט לא יצא לפועל, מתברר שנוברטיס נחושה בהחלטתה למכור או לבצע החלפה עם חברה אחרת של פעילות הווטרינרית שלה. ההערכות הכספיות של עסקה שתכלול את הפעילות הווטרינרית בנוסרטיס נאמדות ב-4.1 מיליארד דולר.

השמדת זכרים קלים במדגריות, הפכו לצורך תעשייתי, מאחר ולזכרים אלה אין כל ערך כלכלי. בימים אלה שוקדים בשירותים הווטרינרים ובכנסת על תקינה מתאימה להסדרת הנושא (הגדרת האופן והציוד המתאים שיאושר לביצוע תהליך זה). בגרמניה מספר מדינות שוקלות לאסור כבר בתקופה הקרובה את השמדת הזכרים הקלים בגיל יום. הפתרונות האפשריים הם כמה: 1. הפסקת הייצור באותן מדינות והתבססות על יבוא. 2. פיתוח גזעי תרנגולות בעלי יעוד כפול (בשר וביצים).