תרכיבים 2023

השבוע, תרכיב חדשני נגד מחלת ה- COVID-19 זכה לאישור מלא ביפן. המיוחד הוא שזהו התרכיב הראשון המבוסס על טכנולוגיה של saRNA שאושר בעולם. מהי טכנולוגיה זו ובמה היא שונה מתרכיבי ה-mRNA? תרכיב ה-mRNA מבוסס על הזרקת הקוד ליצור חלבון הספייק (האנטיגן) של נגיף הקורונה. לעומת זאת, תרכיב ה-saRNA (RNA בהגברה עצמית) מבוסס על הגן שמקודד לחלבון הספייק, כאשר מוצמד לו גן המקודד לאנזים המסוגל ליצר עותקים של הגן המקודד לחלבון האנטיגני. באופן זה התרכיב מבוסס על הזרקה של כמות קטנה יחסית של מקטע גנטי (ארוך יותר בהשוואה ל-mRNA), היודע להגביר את עצמו בתוך התאים. המינון הנמוך, מעורר תקוות לפחות תופעות לוואי מאשר בתרכיבי mRNA וכמובן עלויות יצור נמוכות יותר.

בפעם הראשונה, מדענים הדביקו נשים באופן מכוון בנגיף זיקה כדי ללמוד אם אסטרטגיה כזו יכולה לסייע בבדיקת יעילות תרכיבים נגד מחלה זו. נתונים אלה מתפרסמים לראשונה בכתב העת Nature. הנסיון היווה למעשה מודל הדבקה. כל הקבוצה (20 נשים) נדבקה וב- 95% מהמשתתפות שהודבקו הופיעה פריחה (תסמין אופייני לזיקה) וב-65% מהם כאבי פרקים. בקבוצת הפלסבו (8 נשים) לא הופיעו כל סימנים. התוצאות על פיהן המשתתפים המחוסנים הציגו תסמינים קלים מעוררות תקוות. מחקר זה מהווה תפנית בגישה ובחשיבה בהן מבצעים הדבקה מכוונת במהלך ניסויים קליניים. בתחילת 2017, דו"ח של חוקרים בנושא הגיע למסקנה כי הסיכונים בהדבקה מכוונת עולים על היתרונות הפוטנציאליים.לאחרונה הוצגו עמדות של רגולטורים על פיהן עשויים לשקול הדבקה מכוונת בניסויים קליניים לגבי מחלות ששכיחותם בשדה נמוכה.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) ממליץ על שימוש נרחב בחיסון שני נגד מלריה, מחלה שהורגת יותר מחצי מיליון ילדים מדי שנה, רובם באפריקה. החיסון החדש, הנקרא R21/Matrix-M הוא השני בעקבות התרכיב הראשון נגד מלריה שנקרא Mosquirix או RTS,S, עליו המליץ ארגון הבריאות העולמי לפני שנתיים. אולם, חיסון זה נמצא במחסור, כאשר רק כ-18 מיליון מנות צפויות להיות זמינות עד שנת 2025. כניסת התרכיב השני צפויה לסגור את הפער בין היצע לביקוש. שני התרכיבים מבוססים על ביטוי חלבון של הטפיל Plasmodium falciparum. לאחרונה התפרסם ב- Lancet מחקר (ניסוי שלב 3) שבחן את יעילות התרכיב החדש. שני התרכיבים מציגים יעילות של כ- 75% נגד מופע מלריה קליני כאשר הם ניתנים בשילוב עם תרופות נגד מלריה.

חברת PharmaJet תרמה 5 מיליון מזרקים יחודיים ללא מחט למסע החיסונים של ארגון הבריאות העולמי, לביעור מחלת הפוליו בפקיסטאן. פקיסטאן, עדיין אנדמית לנגיף הפוליו. תרומה זו מסכמת למעלה מ-12 מיליון מזרקים ללא מחט שסופקו ע"י חברת PharmaJet להתמודדות העולמית לביעור מחלת הפוליו. המזרק מאפשר דיוק במתן החיסון המומת והחדרה תוך-עורית לה יתרונות בתגובה חיסונית טובה יותר.

ד"ר פול אופיט (Paul Offit) הוא אחד מחוקרי ומפתחי התרכיבים הבולטים בעולם. בבלוג שלו הנקרא: Beyond the Noise (מה-31 במרץ) הוא מעלה את החשש ממחלת הפוליו. ביוני 2022, גבר בן 27 במחוז רוקלנד, ניו יורק, אושפז ואובחן כחולה פוליו. הוא מעולם לא עזב את תחומי ארה"ב (הדבקה מקומית). זן הנגיף שפגע באיש זה נמצא בשפכים במחוז רוקלנד ובמחוזות מסביב, כלומר למרות שאיש אחד בלבד חלה, המשמעות היא שאלפים אחרין נדבקו.בשנת 1955, יונה סאלק היה הראשון שפיתח תרכיב נגד מחלת הפוליו. החיסון המומת היה בטוח ויעיל. אך הוא לא עורר חסינות ברמת המעי, שם נגיף הפוליו מתרבה בתחילה. התרכיב מנע את המחלה אך לא את התפשטות הנגיף. בתחילת שנות ה-60 אלברט סאבין פיתח תרכיב חי מוחלש אשר שעורר חסינות במעי והפחית את הפצת הנגיף. בשנת 1979, מחלת הפוליו בוערה בארה"ב ובשנת 1994 בוערה מחצי הכדור המערבי. • בשנת 2015, ארגון הבריאות העולמי אישר שנגיף הפוליו מזן 2 בוער. • בשנת 2019, ארגון הבריאות העולמי אישר שנגיף הפוליו מזן 3 בוער.

יצרני תרכיבים מובילים כמו GSK , Moderna ו-CSL Seqirus הודיעו כי הן מפתחים ומוכנים לבחון תרכיבים נגד שפעת העופות H5N1 בבני אדם. להערכתם, קיימת סבירות גבוהה שהמגיפה העולמית הבאה תהיה שפעת העופות. לדבריהם ביכולתם ליצר תוך חודשים מיליוני מנות תרכיב במקרה של מגיפה. חברת Moderna עבדה על פיתוח תרכיב נגד שפעת, מבוסס mRNA עוד לפני 2020, אך בעקבות התפרצות הקורונה היא שינתה כיוון. על פי הדיווחים מחברת Moderna היא מתכננת ניסוי ראשון בבני אדם בקנה מידה קטן כבר בשנת 2023. חברת סאנופי פסטר דיווחה שיש ברשותה מלאי תרכיבים נגד הנגיף H5N1 שיכול לשמש בסיס ליצור תרכיב מתאים עם זנים מעודכנים.

בעקבות הנחיית ראש הממשלה המכון הביולוגי נכנס לתהליכי פיתוח תרכיב ונוגדנים כנגד נגיף הקורונה. לאחרונה, מבקר המדינה פרסם דו"ח בנושא והוא קובע שבמועד סיום הביקורת, יולי 2022, הפרויקט שהוגדר כמשימה לאומית והושקע בו תקציב של כ- 230 מיליון ש"ח, נסגר בלי שפיתוחם וייצורם של התרכיב והנוגדנים הושלם ובלי שהם אושרו לשימוש בבני אדם. הדו"ח מציג כשלים בעבודת המטה והערכות כלכליות ולוגיסטיות שגויות שהובילו לקבלת החלטות מוטעית.

מקרים של פוליו הקשורים לתרכיב הפומי החדש מסוג nOPV2 התגלו בקונגו ובורונדי. התרכיב הושק לראשונה במרץ 2021 ומאז קרוב ל-600 מיליון מנות ניתנו ממנו ב- 28 מדינות. אלה המקרים הראשונים הקשורים לתרכיב החדש, שהיו לגביו ציפיות שלא יחזור לאלימות.

בספטמבר 2022, ישראל דיווחה על התפרצות של cVDPV2 הקשור לאירועי בריטניה וארה"ב עם מעורבות נגיף שבודד מדגימות סביבתיות, שנאספו בין ינואר ליוני 2022 ממחוז ירושלים. במרץ 2022 ישראל דיווחה על התפרצות של cVDPV3 באזור ירושלים עם מקרה אחד של שיתוק, שבעה אנשים שנדבקו ללא תסמינים ו-58 דגימות סביבתיות חיוביות. ב-27 בפברואר 2023 פרסם משרד הבריאות התראה רשמית המתארת מקרה פוליו בילדה בת שמונה לא מחוסנת מאזור צפת. ב-2 במרץ 2023 דיווח משרד הבריאות על שלושה ילדים נוספים שאובחנו חיוביים לנגיף הפוליו. הילדים היו ללא תסמינים ואובחנו בעקבות חקירה אפידמיולוגית. ב-5 במרץ 2023 משרד הבריאות דיווח על שני אנשי קשר נוספים שנמצאו חיוביים וללא תסמינים. סך בכל 5 מקרים של אנשי קשר א-סימפוטמטיים. ב-8 במרץ, מדווח שהנגיף המעורב באירוע בצפת הוא זן תרכיבי cVDPV2.

במקביל לפיתוח הנרחב של תרכיבים בעולם אחד הנושאים החשובים בתחום בטיחות התרכיבים הוא ה- Vaccinogenomic - אבחון והבנת הבסיס הגנטי של המטופל לפני ביצוע חיסון. הרעיון המרכזי הוא, הבנת הסיבה לתגובה שונה של אנשים לאותו תרכיב. בנושא זה ניתן בהחלט לומר, לא כל בני האדם נולדו שווים. מחקר המתפרסם ב- Emerging Infectious Diseases מתאר 5 מקרים של קדחת צהובה לאחר חיסון בתרכיב חי 17DD YF (הופעת תסמינים תוך שבוע מחיסון). האירועים התרחשו בין השנים 2017-2018 בשתי משפחות שונות.

בעקבות ממצא של נגיף פוליו אלים WPV3 Saukett זן G ב-15 בנובמבר בדגימות ביוב, סביב מפעל ליצור תרכיב פוליו, הוחלט על בדיקת כלל העובדים 51 במספר שהיו במגע אפשרי עם הנגיף. בהפרשות אחד העובדים אובחן הנגיף והוא הושם בבידוד. העובד (מחוסן) היה במעקב עד שההפרשה נפסקה (4 שבועות).