דלג לתוכן המרכזי
פרסומים
מחברים
פרסומים- 2025
פרסומים- 2024
פרסומים- 2023
פרסומים 2022
פרסומים- 2021
פרסומים- 2018
פרסומים - 2017
פרסומים- 2016
פרסומים- 2014
פרסומים- 2013
פרסומים- 2012
פרסומים- 2011
פרסומים- 2010
פרסומים- 2009
פרסומים- 2008
פרסומים- 2007
פרסומים - 2006
פרסומים - 2005
פרסומים- 2004
פרסומים- 2003
פרסומים- 2002
פרסומים - 2001
פרסומים- 2000
אטלס
אטלס פתולוגי
אטלס אנטומי
אטלס היסטולוגי
סרטוני וידאו
מחלות מדבקות
מחלות מדבקות בעולם - 2025
מחלות מדבקות בישראל - 2025
מחלות מדבקות בעולם - 2024
מחלות מדבקות בישראל - 2024
מחלות מדבקות בעולם - 2023
מחלות מדבקות בישראל - 2023
מחלות מדבקות בישראל - 2022
מחלות מדבקות בעולם - 2022
מחלות מדבקות בישראל - 2021
מחלות מדבקות בעולם - 2021
מחלות מדבקות בישראל - 2020
מחלות מדבקות בעולם - 2020
מחלות מדבקות בעולם - 2019
מחלות מדבקות בישראל - 2019
מחלות מדבקות בעולם - 2018
מחלות מדבקות בישראל - 2018
מחלות מדבקות בישראל - 2017
מחלות מדבקות בעולם - 2017
מחלות מדבקות בישראל - 2016
מחלות מדבקות בעולם - 2016
מחלות מדבקות בישראל - 2015
מחלות מדבקות בעולם - 2015
מחלות מדבקות בישראל - 2014
מחלות מדבקות בעולם - 2014
מחלות מדבקות בישראל - 2013
מחלות מדבקות בעולם - 2013
מחלות מדבקות בישראל - 2012
מחלות מדבקות בעולם - 2012
מחלות מדבקות בישראל - 2011
מחלות מדבקות בעולם - 2011
מחלות מדבקות בעולם - 2010
מחלות מדבקות בישראל - 2010
מחלות מדבקות בעולם - 2009
מחלות מדבקות בישראל - 2009
מחלות מדבקות בישראל - 2008
מחלות מדבקות בעולם - 2008
מחלות מדבקות בישראל - 2007
מחלות מדבקות בעולם - 2007
מחלות מדבקות בישראל - 2006
מחלות מדבקות בעולם - 2006
מחלות מדבקות בישראל - 2005
מחלות מדבקות בעולם - 2005
מחלות מדבקות בישראל - 2004
מחלות מדבקות בעולם - 2004
מחלות מדבקות בעולם - 2003
מחלות מדבקות בישראל - 2003
מחלות מדבקות בישראל - 2002
מחלות מדבקות בישראל - 2001
מה חדש?
מה חדש בעולם 2025
מה חדש בישראל 2025
מה חדש בעולם 2024
מה חדש בישראל 2024
מה חדש בעולם 2023
מה חדש בישראל 2023
מה חדש בעולם 2022
מה חדש בישראל 2022
מה חדש בעולם 2021
מה חדש בישראל 2021
מה חדש בישראל 2020
מה חדש בעולם 2020
מה חדש בישראל 2019
מה חדש בעולם 2019
מה חדש בישראל 2018
מה חדש בעולם 2018
מה חדש בישראל 2017
מה חדש בעולם 2017
מה חדש בישראל 2016
מה חדש בעולם 2016
מה חדש בישראל 2015
מה חדש בעולם 2015
מה חדש בישראל 2014
מה חדש בעולם 2014
מה חדש בישראל 2013
מה חדש בעולם 2013
מה חדש בישראל 2012
מה חדש בעולם 2012
מה חדש בישראל 2011
מה חדש בעולם 2011
מה חדש בישראל 2010
מה חדש בישראל 2009
מה חדש בעולם 2009
מה חדש בישראל 2008
מה חדש בעולם 2008
מה חדש בעולם 2007
מה חדש בישראל 2007
מה חדש בעולם 2006
מה חדש בישראל 2006
מה חדש בישראל 2005
מה חדש בעולם 2005
מה חדש בישראל 2004
מה חדש בעולם 2004
תכשירים
תרופות
תרכיבים
תוספי תזונה
מוצרים ביולוגים
חיטוי והדברה
חיטוי מי שתייה
ללא אנטיביוטיקה
חדשות ועדכונים
מדדים ותקנים
תחיקה
אתרים
ממשק
פטמים
צריכת מים פרגיות קלות
צריכת מים ת. הודו
כלכלה
תחשיבים כלכליים
תחיקה
ישראל
השוק המשותף
ארצות הברית
תרכיבים
תרכיבים 2025
תרכיבים 2024
תרכיבים 2023
תרכיבים 2022
תרכיבים 2021
תרכיבים 2020
תרכיבים 2019
תרכיבים 2018
תרכיבים 2017
תרכיבים 2016
תרכיבים 2015
תרכיבים 2014
תרכיבים 2013
כנסים
כנסים ותערוכות 2025
כנסים ותערוכות 2026
כללי
טפסים
טפסי שפעת עופות
תוכניות חיסונים
להקות חופשיות ממיקופלסמה
כתובות
נהלים
נהלים בנושא שפעת העופות
מפת הלולים בישראל
קישורים
ארגונים בינלאומיים
חברות טיפוח
ארגונים מקומיים
מאגרי מידע
מכוני תערובת
אתרים אקולוגיים
חסויות
אנגלית
כניסה
הרשמה
יצירת קשר
מחלות מדבקות בישראל - 2017
דף בית
>
מחלות מדבקות
>
מחלות מדבקות בישראל - 2017
די להסגרי הניוקסל במשקי ההטלה בצפון
29.12.2017
מאז שנת 2011, ענף העופות מתמודד עם מגיפת הניוקסל. להבדיל מירידה חדה באירועי הניוקסל בשלוחות הגידול של הרבייה, הפטם ותרנגולי ההודו, שלוחת ההטלה בישראל מסיבות מורכבות, עיקרן מבניות וממשקיות, אינה מצליחה לצאת ממעגל אירועי הניוקסל ששוטף את המשקים, בעיקר בצפון. אחד מהכלים המקצועיים להתמודד עם מחלות מדבקות בכלל וניוקסל בפרט, הוא הטלת הסגרים על המוקד וסביבו. המטרה היא לשלוט על תנועת בעלי חיים, רכבים ואנשים באזור הנגוע ולצמצם את האוכלוסייה הרגישה לנגיף. למרות שההכרזה על אזורים נגועים היא אמצעי חשוב, היא אינה עומדת בפני עצמה אלא מהווה נדבך אחד ממכלול צעדים שיש לנקוט.
מידע נוסף
סלמונלה במשפחה בת 10 נפשות בבני ברק
26.12.2017
10 בני משפחה מבני ברק, טופלו בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק בעקבות הידבקות בחיידק הסלמונלה. מקור ההדבקה מוס שהוכן מביצים. 3 מבני המשפחה אושפזו. מאות מקרי סלמונלה בבני אדם מדווחים בחודשים האחרונים.
מידע נוסף
כ-30% מלהקות ההטלה לביצי מאכל בישראל מזוהמות בחיידק הסלמונלה
19.12.2017
הנתונים הראשונים שמשרד החקלאות פרסם בנוגע לסלמונלה בשלוחת ההטלה בישראל, היו שהממצאים דומים לקיים באירופה וארה"ב. נתונים אלה מתבררים שוב כלא נכונים. מי שמצוי בענף ומכיר את מורכבותו, ידע והבין מה שבמשרד החקלאות מנסים לכאורה להסתיר מעיני הציבור. הנתונים שנאספו עד היום ודווחו ע"י השו"ט, מצביעים על שיעור נגיעות בסלמונלה העומד על כ-30% מהלהקות(!) כאשר סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה טיפימוריום שהם מהזנים היותר אלימים מהווים 3.5%. ממצאים אלה דומים מאד לנתוני סקר סלמונלה שנעשה בשנת 2006.
מידע נוסף
ממצאי שפעת H9 במשקי פטם
10.12.2017
דיווח של ד"ר מיקי פירק, מנהל המעבדות האזוריות של המועצה לענף הלול
דיווחים ראשונים של שפעת עופות H9N2 נרשמו ב-3 משקים בדרום ואחד במרכז. כך על פי דיווח המעבדות האזוריות של המועצה לענף הלול.
מידע נוסף
ניטור סלמונלה במשקי ההטלה - המשמעות של חזרתיות
06.12.2017
השירותים הווטרינרים, בשיתוף המועצה לענף הלול החלו לפני מספר חודשים לנטר את משקי ההטלה בישראל לסלמונלה. המטילות במשקים אשר נמצאים חיוביים לסלמונלה אנטריטידיס או סלמונלה טיפימוריום מושמדות בכיסוי ביטוחי של קרן נזקי טבע. לאחר ההשמדה מתחיל תהליך ארוך ומייגע של ניקוי וחיטוי המבנה. הדרישה טרם אישור אכלוס מחדש היא בדיקה שלילית לכל סלמונלה. לאחרונה, נתקלנו בדיווחים המחשידים לחזרתיות ממצא סלמונלה באותו משק.
מידע נוסף
חשיפה: היקף נרחב של אירועי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם - קיץ 2017
16.11.2017
במהלך יום עיון, שעסק בחיידק הסלמונלה בשלוחת ההטלה בישראל, נחשפו נתונים על היקף התחלואה מחיידק אלים זה באוכלוסיה בישראל. כאשר מדובר ב"בריאות אחת" כמדיניות, מפתיע לראות כיצד מידע על היקף אירועים כה נרחב נחסך ולא מדווח לרופאים וטרינרים הפועלים בתחום, שתפקידם לסייע בפעילות והגברת המודעות לתחלואה חריגה שקשורה או עשויה להיות קשורה בתחום עיסוקם. ממרץ ועד אוקטובר 2017, אנו מפרטים רשימה חלקית של אירועים בולטים של הרעלות מזון מסלמונלה אנטריטידיס (רובם נקשר לביצי מאכל).
מידע נוסף
ממצאי סלמונלה בהיקפים לא מבוטלים במשקי הטלה
10.11.2017
חודש נובמבר, נפתח בסערת ממצאי סלמונלה אנטריטידיס / טיפימוריום במשקי הטלה במגוון ישובים. באחד האירועים מעורב משק הטלה גדול בישוב מרגליות. ממצאי מעבדה אלה מובילים להשמדת הלהקה והסגר עד נקיון מוחלט של המשק והכנסת להקה חדשה.
מידע נוסף
"יש מעוף" חוזרת לפעול כשגרה
29.10.2017
לאחר בדיקות נרחבות של השירותים הווטרינרים במתחם הגידול ותחנת המיון של "יש מעוף", התברר כי החווה ותחנת המיון נקיים מחיידק הסלמונלה אנטריטידיס והותרה הפעלה מחודשת של תחנת המיון.
מידע נוסף
ריקול (איחזור) ביצים נוסף של ביצי "יש מעוף"
22.10.2017
תחלואה בבני אדם שאושפזו בירושלים בעקבות צריכת ביצים מזוהמות, הובילה לממצאי מעבדה של סלמונלה אנטריטידיס בביצים. חקירה של משרד הבריאות הובילה לביצים המסומנות כביצי "יש מעוף". משרד הבריאות ומשרד החקלאות הורו לעצור את שיווק הביצים מתחנת המיון "יש מעוף" והמשווק הונחה להוציא הודעה לציבור שלא לצרוך את הביצים המסומנות וז 98 תאריך אחרון לשימוש במקרר 7-11 וביצים המסומנות וק 67 תאריך אחרון לשימוש במקרר 14-11. כרגע, התחנה אינה יכולה לשווק ביצים עד להודעה חדשה. המשווק טוען שהחותמת על גבי הביצים מזויפת והביצים המעורבות במקרה לא שווקו על ידו.
מידע נוסף
"צומת גידים": האם המחלה בדעיכה?
21.10.2017
בחודשים האחרונים מסתמנת ירידה בהיקף הדיווחים על אירועי "צומת גידים" בלהקות פטם. מספר האירועים ירד באופן חד וגם אילו המדווחים אינם מאופיינים במופע קליני חריף, שאפיין את האירועים במהלך 2015-2016. הערכתינו היא שמדובר במגמות האופייניות למגיפות ולאו דווקא בשל התערבות פעילה בהתמודדות בנושא.
מידע נוסף
דו"ח המעבדות לבריאות העוף - 2016
19.10.2017
דו"ח המעבדות לשנת 2016, התפרסם היום. מתוך הדו"ח אנו מביאים עיקרי נתונים בעלי עניין מיוחד. אוכלוסיית בעלי הכנף במדינת ישראל לשנת 2016. בשנת 2016 נעשו במעבדות 21,994 פעולות (דגימות שהובאו ממשק אחד או מבנה אחד ביום אחד ללא קשר למספר או סוגי הבדיקות שנעשו = כניסה של של בדיקה למעבדה), לעומת 24,258 בשנת 2015 (ירידה של 9.3%). בדיקות נתיחה 3,340 בדיקות לעומת 3,761 בשנת 2015 (ירידה של 11.2%) ו-4,052 בשנת 2014 (ירידה של17.6%). ניוקסל: בשנת 2016, אובחנה מחלת הניוקסל במעבדות ב- 83 להקות. מאז ההתפרצות הקשה בשנת 2011-2012, נרשמת מגמת ירידה, כאשר בשנה זו הנתונים דומים לשנת 2015 (77). 51% מהמקרים התרחשו במחוז הצפוני (הכולל את רמת הגולן, גליל עליון וגליל מערבי).
מידע נוסף
סלמונלה בשלוחת ההטלה - האם אנו יכולים לחסן טוב יותר את הלהקות?
11.10.2017
ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה, מתבצע מזה מספר חדשים ע"י השירותים הווטרינרים בשיתוף עם המועצה לענף הלול. הממצאים מסתכמים בכ- 3 אחוז מכלל המשקים שנבדקו נגועים בחיידק הסלמונלה אנטריטידיס או טיפימוריום. כשליש מהלהקות החיוביות נגועות בחיידק הסלמונלה טיפימוריום. תוכנית החיסונים הקיימת היום, כוללת חיסון חובה (צו חיסון חובה שיצא בשנת 2003) נגד סלמונלה אנטריטידיס, אך הלהקות אינן מחוסנות נגד סלמונלה טיפימוריום. כאשר היקף ממצאי סלמונלה טיפימוריום בלהקות ההטלה הוא נרחב יחסית להערכות ראשוניות, שילוב חיסון סלמונלה חי נגד ס. טיפימוריום נדרש בהתבסס על נתוני מחקר ונסיון מעשי נרחב הקיים בבריטניה, המשלב את שני התרכיבים החיים בתכניות החיסון של השלוחה הקלה.
מידע נוסף
דלקת מח נגיפית וקרומיו בת. הודו
03.10.2017
אירועים רבים של דלקת מח נגיפית בת. הודו שנרשמו לאחרונה, הביאו את ד"ר רם כץ, רופא ראשי לבריאות העוף להוציא חוזר בו מדווח על הנתונים הבאים: "מסוף חודש יולי 2017 ועד היום אובחנו 13 להקות הנגועות בנגיף דלקת מוח של הודים (TMEV). נצפתה תחלואה קלינית בלהקות מאזורים שונים בארץ: מרמת הגולן בצפון ועד לכיש בדרום. טווח גילאי האבחון נע בין 12 ל- 18 שבועות והגיל הממוצע הינו 13.5. כל הלהקות שאובחנו דיווחו על ביצוע חיסון לפני ההתפרצות אך במרבית הלהקות נמצאו כיילים נמוכים. התרכיבים בהם חוסנו הלהקות היו מחברות שונות ומאצוות שונות". על פי הנתונים הידועים לנו, אירועים נרשמו מעבר לטווח הגיאוגרפי המדווח וחלק מהלהקות כלל לא חוסן.
מידע נוסף
ניטור סלמונלה במשקי מטילות – לשלשת או אבק?
16.09.2017
המספר הרב של חיידקים המצוי במעי העוף ובסביבת הלול, הם בין הגורמים המקשים על בידוד חיידק הסלמונלה. דיגום סביבתי לניטור סלמונלה, נחשב כדרך הטובה ביותר בשיקלול עלות / תועלת ורגיש יותר מדיגום עופות. במשקי מטילות, רמת זיהום סביבתי גבוהה קשורה עם סיכון גבוה יותר ליצור ביצים מזוהמות. לשלשת, במיוחד לשלשת טריה, מהווה אינדיקציה לזיהום עכשווי בלהקה, לעומת אבק אשר יכול להימצא חיובי לסלמונלה בשל זיהום עבר. דיגום אבק נמצא כרגיש ביותר לאיתור סלמונלה במשקי עופות. היות וחיידק הסלמונלה יכול לשרוד בלול פרקי זמן ארוכים מאד באבק (53 שב'!), גם לאחר הוצאת הלהקה, לא בלתי נמנע שממצא חיובי באבק, אינו מצביע בהכרח על להקה נגועה. דיגום לשלשת בלבד לעומת זאת, עשוי ל"החמיץ" להקה נגועה במידה והיא עברה את שיא ההדבקה. תאורטית יתכן, שממצא סלמונלה באבק מייצג זיהום של נשאים (חולדות/עכברים/זבובים) ולאו דווקא של הלהקה.
מידע נוסף
מדדים לצמצום זיהומי סלמונלה וקמפילובקטר בבתי השחיטה
07.09.2017
השירותים הווטרינרים צפויים להתחיל בקרוב בתהליך ניטור שיעור הנגיעות של עופות פטם ות. הודו בבתי שחיטה. לאחרונה השלימה המחלקה לפיקוח מוצרים מן החי את שלב הניטור הראשוני שמטרתו היתה לקבוע את הסף שישמש בשלב הראשון יעד אליו על המשחטות להגיע.
מידע נוסף
נתונים אפידמיולוגים מאירועי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם בישראל
07.09.2017
דיווח של דר אסף רוקני, מנהל המעבדות הלאומיות הרפרנטיות, משרד הבריאות
משרד הבריאות הישראלי חוקר לאחרונה עלייה באבחוני מעבדה של חיידק סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם. בחודשים מאי-יולי 2017 דווח על לפחות 848 חולים שסבלו מסלמונלה אנטריטידיס לעומת 294 מקרים בתקופה המקבילה אשתקד (מדובר על עלייה של פי 2.9). במהלך תקופה זו, שיעור הבידודים של סלמונלה אנטריטידיס היווה 58% מכלל בידודי הסלמונלה בישראל. האירועים מדווחים מכל הארץ, כאשר מקבצים מדווחים במיוחד בירושלים ובדרום. כ- 2% מהמקרים הינם מקרים פולשניים.
מידע נוסף
לראשונה בישראל מתבצע ריקול של ביצי מאכל
05.09.2017
למעלה מ-10 מיליון ביצי מאכל, יאספו ממדפי השיווק בעקבות ממצא של סלמונלה אנטריטידיס. אירועי סלמונלה אנטריטידיס שאובחנו בבני אדם הובילו את משרד הבריאות לבצע תחקיר אפידמיולוגי בעקבותיו עלה החשד לקשר בין הרעלת המזון באנשים לתחנת מיון "יש מעוף" בצפון. השירותים הווטרינרים ביצעו בדיקה מקיפה של כלל המשקים המספקים ביצים למכון המיון ועלו על משק אחד עם ממצא חיובי לסלמונלה אנטריטידיס בדיגום סביבתי. הלול המכיל כ- 70,000 מטילות יושמד. היות ואין עקיבות לביצי מאכל בישראל ולא ניתן לאתר באופן חד-חד ערכי את מקור הביצים מהמשק החשוד כנגוע, הדרישה של משרד הבריאות היא לבצע ריקול מלא לכל הביצים שמויינו בתחנת המיון בתקופה הרלוונטית.
מידע נוסף
דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו
01.09.2017
בחודשיים האחרונים, אנו מדווחים על מספר אירועים של דלקת מח נגיפית בתרנגולי הודו. האירועים מדווחים אמנם בלהקות שהוזרקו בתרכיב, אך אין נתונים לגבי הסטטוס החיסוני של הלהקות טרם ההתפרצות. בהסתמך על מקרי עבר, אירועים מסוג זה קשורים בד"כ לביצוע לקוי של החיסון. נדרשת הקפדה יתרה בטיפול בתרכיב, במוהל ובאופן הזרקה נכון.
מידע נוסף
ממצאי ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה - חודש אוגוסט
01.09.2017
במהלך חודש אוגוסט, אובחנו 15 משקים חיוביים לסלמונלה מהקבוצות שהוגדרו כמסוכנות מאד לבריאות הציבור בתוכנית הניטור. אחד הממצאים הוא במשק רביה קלה לפני אכלוס, כאשר האירועים מערבים 10 ישובים שונים.
מידע נוסף
מספר הנדבקים בסלמונלה הוכפל
21.08.2017
מקור: חדשות כאן בהרצה
מנתוני משרד הבריאות עולה כי כמות הנדבקים בשבועות האחרונים בהשוואה לשנה שעברה זינקה פי שניים. לפי הערכת משרד הבריאות, מקור התחלואה בביצים. מספר הנדבקים בחיידק הסלמונלה בישראל בשבועות האחרונים הוכפל בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. כך על פי נתוני המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, שפורסמו לראשונה בכאן 11. קיים קושי לאתר את הגורם להתפרצות, אך במשרד הבריאות חושדים שמקור התחלואה הוא בביצים. ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי הוא עוקב באופן שוטף יחד עם משרד החקלאות אחר מחלות שמקורן בביצים.
מידע נוסף
ניוקסל בספסופה
17.08.2017
השירותים הווטרינרים הטילו הסגר על משקי הטלה במושב ספסופה בעקבות ממצא ניוקסל במשק הטלה במקום.
מידע נוסף
סלמונלה אנטריטידיס במשקי הטלה - ניטור
16.08.2017
המחצית הראשונה של חודש אוגוסט, מסתכמת ב- 4 משקי הטלה חיוביים לסלמונלה אנטריטידיס. המשקים ב- 4 ישובים שונים.
מידע נוסף
עליה חדה באירועי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם בישראל
09.08.2017
על פי דו"ח לתחלואה אנטרית של משרד הבריאות עולה שבחודש מאי, 30.2% מתוך סך הבידודים שנשלחו ממעבדות הניטור לבדיקה במעבדה המרכזית בירושלים נמצאו חיוביים לסלמונלה אנטריטידיס. סלמונלה אנטריטידיס נקשר בעיקר להרעלות מזון שמקורן בביצי מאכל, אך אין כל דיווח או תחקיר אפידמיולוגי המלווה ממצא זה.
מידע נוסף
ניטור מטילות: מדוע לא דוגמים לשלשת?
09.08.2017
בתהליך הניטור של להקות ההטלה, השירותים הווטרינרים אינם דוגמים לשלשת- מדוע? הנסיון המקצועי הרב שנצבר באירופה, חלקו ע"י מעבדות רפרנטיות בינלאומיות, מסתכם בתקנה EC 1168/2006 של האיחוד האירופאי (מצורפת) הכוללת דגימות לשלשת בהגדרת אופן הדיגום המחייב. מפליא אם כן לראות שדיגום לשלשת נעדר מפרוטוקול הדיגום במשקי ההטלה בישראל. במהלך השנים, נעשו מחקרים שונים שבדקו מגוון שיטות, שמטרתן לשפר את שיטות הדיגום, סוג הדגימה, ותהליך הבדיקה במטרה להגדיל את סיכויי הגילוי של להקה נגועה. לכל אותם מחקרים מתווסף נסיון של מעבדות מובילות הקובע שלשלשת היא חלק בלתי נפרד מהדיגום הנדרש במטרה לאתר להקות הטלה נגועות בסלמונלה. כל אנשי המחקר והמקצוע מצביעים על לשלשת כמקור דיגום חשוב ובעל תרומה מרכזית להגברת הסיכוי לאיתור להקות נגועות.
מידע נוסף
נתוני סלמונלה בלהקות הטלה - ממצאים
08.08.2017
ניטור סלמונלה בלהקות ההטלה הקיף עד היום כ- 50% מלהקות ההטלה בישראל. 908 להקות נבדקו, מתוכן 149 להקות נמצאו חיוביות לחיידק הסלמונלה (16.4%). 16 לחיידק הסלמונלה אנטריטידיס (1.8%) ו- 6 להקות לחיידק הסלמונלה טיפימוריום (0.7%) - סה"כ להקות חיוביות לזנים שהוגדרו כאלימים עימם מתמודדים במהלך הניטור 2.4%. 174 להקות נבדקו ב-3 שיטות בדיקה שונות, 39 מהן נמצאו חיוביות לסלמונלה באחת מהשיטות; מתוך 39 הלהקות החיוביות התפלגות הבדיקות החיוביות היתה כדלקמן:
מידע נוסף
התפרצות לארינגוטרכאיטיס מדבקת
31.07.2017
התפרצות נרחבת של מחלת הלארינגוטרכאיטיס אובחנה במספר משקי הטלה בצפון. האירוע החל בצמוד לקבלת הפרגיות במשק ההטלה, ככל הנראה האירוע החל כבר במשק הגידול. התמונה הקלינית במשקים היתה סוערת ושיעור התמותה הגיע למאות עופות. ניתן להעריך שההתפרצות נובעת מיישום לקוי של התרכיב. תרכיב הלארינגוטרכאיטיס הינו תרכיב חי. במידה והלהקה אינה מחוסנת באופן ראוי, הנגיף יכול לעבור בין העופות ולרכוש חזרה תכונות אלימות (חזרה אלימות). הנושא והבעייתיות תוארה במצגת מפורטת בעבר, שהתייחסה לבעיה, והדרך להתמודד עימה.
מידע נוסף
ניוקסל באביבים
28.07.2017
ניוקסל במשק הטלה באביבים. וינסטון צ'רצ'יל אמר "אין שגיאה חמורה יותר במנהיגות ציבורית, מאשר הצגת תקוות כוזבות שיפוגו במהרה". מה הקשר בין אימרה זו למחלת הניוקסל? תבחנו את האגרת שהוציא מנכ"ל משרד החקלאות הקודם, יוסי ישי ב-9 במאי 2011, בעקבות אירועי ניוקסל נרחבים במשקי העופות במדינה. אין סעיף אחד מהאמור באגרת שבוצע בפועל (לגבי סעיף 2 המתייחס למתקני רחיצת רכבים במשחטות, אין לנו מידע האם בוצע או לא). אירועי הניוקסל נמשכים וההסגרים על ישובים בצפון הפכו לריטואל קבוע. נשאלת השאלה האם המדיניות המתמשכת של הטלת הסגרים בלי קיומן של פעולות נוספות יכולה לקדם את ההתמודדות עם מחלת הניוקסל? התשובה נמצאת בעובדות - לא! עתה נותר להחליט האם מבקשים להתמודד עם המחלה או להפסיק במדיניות מביכה שאינה תורמת דבר, מלבד נזק מתווסף.
מידע נוסף
נמשכות השמדות להקות הטלה בגלל סלמונלה
27.07.2017
נמשכות השמדות של להקות הטלה בגלל זיהומי סלמונלה אנטריטידיס. לדיווחים הקודמים מצטרפות להקות הטלה בכפר ויתקין, בכפר יובל, בכפר מרדכי, נוקדים, אליפלט, גורן, ברכיה ואבן ספיר. השירותים הווטרינרים אינם מדווחים רשמית על ההשמדות ואין פרסום על היקף ההשמדה, מיקום המשקים וממצאי הסלמונלה. הממצאים עד היום, גם אם לא חריגים במיוחד, מצביעים על נגיעות מטרידה של החיידק האלים בביצי המאכל בישראל.
מידע נוסף
ניוקסל בשתולה
20.07.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על מחלת הניוקסל במשק הטלה בשתולה. הוכרזו איזורים נגועים. מדיניות ההתמודדות עם מחלת הניוקסל מושתתת כמעט בלעדית על סגירת ישובים (מוקדי אירוע). היקף המשקים הסגורים הוביל לאחרונה לנזק ממשקי וכלכלי כבד מאד למגדלים. הפרגיות נותרות בלולי הגידול לתקופות ארוכות מהמתוכנן ומתחילות להטיל במשקים. הבעייתיות המקצועית היא בצורך לבצע העברה (הכוללת ההעמסה ופריקה) של עופות בהטלה ומדובר בהכבדה קשה המלווה בנזק.
מידע נוסף
סלמונלה בגני ילדים
20.07.2017
אירוע הסלמונלה בקורנפלקס והכתבות העיתונאיות יצרו דינמיקה חיובית להנעת הרשויות בכלל והשירותים הווטרינרים בפרט לפעולה בשלוחת מטילות ביצי המאכל, המהוות אתר סיכון מרכזי כאשר מדובר בסלמונלה בכלל וסלמונלה אנטריטידיס בפרט. איתור להקות הטלה נגועות בסלמונלה אנטריטידיס במקביל לדיווחים על התפרצויות בגני ילדים (קצה הקרחון), חושף רק במעט את המציאות וההזנחה בפיקוח בתחום זה.
מידע נוסף
אבחוני סלמונלה נוספים במשקי הטלה
12.07.2017
מספר הלהקות המאובחנות כנגועות בחייידק הסלמונלה האלים, סלמונלה אנטריטידיס ממשיך לעלות במקביל להתקדמות הבדיקות במשקים. 3 משקי הטלה נוספים במושב עלמה, אובחנו כנגועים בסלמונלה אנטריטידיס. תוכנית הדיגום של משקי ההטלה יצאה לדרך, ללא עקיבות לביצי המאכל, ללא הצגת תוכנית פעולה סדורה בפני המגדלים והרופאים הווטרינרים ללא קידום הסברה מתאימה. אבל התוצאות מצביעות על הבעייתיות הרבה הקיימת בענף, שעליה אנו מתריעים כבר שנים וזוכים להתייחסות מבטלת של הגורמים הממשלתיים / ציבוריים.
מידע נוסף
שוב ממצאי סלמונלה אנטריטידיס במשקי הטלה
10.07.2017
משקי הטלה נוספים בצפון אובחנו חיוביים לסלמונלה אנטריטידיס. המשקים הם במושבים נטועה (לפחות משק אחד) ודלתון (לפחות 4 משקים). מדובר במספר משקים חיוביים - חלקם לפחות או כולם הושמדו. האירועים לא דווחו באופן רשמי. לא בוצע איסוף ביצים מהמדפים (בין מועד הדיגום לממצאי הסלמונלה במשק הופצו למעשה ביצי מאכל נגועות לצרכן). היות ואין עקיבות לביצי מאכל בישראל, אין יכולת להתחקות אחר הביצים מהמשק הנגוע.
מידע נוסף
סלמונלה על פי תפיסת השירותים הווטרינרים בישראל
07.07.2017
באתר אנונימוס הועלתה הקלטה בה נשמע ד"ר סרחיו דולב, רופא ראשי פיקוח מוצרים מן החי, מתבטא בנושא סלמונלה וקמפילובקטר בעופות בישראל. להלן הקישור ותימלול דבריו: "אם אנחנו מסתכלים על כל המאמרים המקצועיים בארץ ובחו"ל, אנחנו מבינים שסלמונלה זו לא סכנה כל כך גדולה. כלומר זו לא מחלה שיכולה לגרום לנזק רציני מאד. כמובן שסלמונלה גורמת לתמותה, לא בכמויות גדולות, אבל בסופו של דבר זה נזק כלכלי, שנגרם למשק. כל העולם, וגם אנחנו מטפלים בנושא הזה כדי להוריד את הנטל הזה. כלכלי קודם כל וגם בריאותי כמובן.
מידע נוסף
השירותים הווטרינרים: מחלת הניוקסל לדיון ציבורי
01.07.2017
מנהל השירותים הווטרינרים בפועל, ד"ר שלמה גראזי, פירסם מכתב בתפוצה רחבה, הקורא לדיון בהיבטים שונים של מחלת הניוקסל. הקריאה עוסקת במגוון נושאים הנוגעים למחלה וההתמודדות עימה. אנו מביאים כאן את המכתב במלואו לעיון הקוראים. לקוראינו נזכיר שבשנת 2007, מינתה אז מנכ"לית משרד החקלאות, הגב' יעל שלתיאלי ועדה לבחינת משימות פיקוח ואכיפה וטרינרית בשלוחת בעלי הכנף שמטרתה העיקרית גיבוש המלצות בדבר הדרכים שעל הרשויות לנקוט בהן כדי למזער ככל הניתן את ההתפרצויות של מחלת הניוקסל והקטנת הנגיעות בחיידק הסלמונלה.
מידע נוסף
אירועי ניוקסל נוספים
14.06.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל ב: להקת רביה כבדה בישוב בית העמק להקת הטלה בישוב מעונה בלהקת פרגיות קלות בגיל 7 שב' בישוב כפר הס.
מידע נוסף
שני אירועי ניוקסל בלהקות פטמים
28.05.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום על שני אירועי ניוקסל בלהקות פטמים. אירוע אחד מדווח במבקיעים בלהקה בת 4.4 שב', האירוע השני בלהקה בקיבוץ איילון.
מידע נוסף
ביצי מאכל בראש החדשות: תמונה אחת שאומרת הכל
19.05.2017
כתבת סוף שבוע, מעטרת היום את מוסף העיתון דה-מרקר. אנו החלטנו להביא רק את תמונת השער, ללא מילים.
מידע נוסף
ניוקסל ברבייה כבדה בקבוצת יבנה
18.05.2017
דיווח השירותים הווטרינרים על אזורי הסגר, חושף התפרצות מחלת הניוקסל במשק רבייה כבדה (אין פירוט לגבי מספר חוות, יתכן ומדובר ביותר מאחת), בקבוצת יבנה. הדיווח נושא את מועד האבחון ה- 18 למאי, ותאריך התחלה 10 במאי (אנו מעריכים שתאריך זה מתייחס לממצא PCR חיובי).
מידע נוסף
הודעת דובר משרד הבריאות בנושא סלמונלה בביצי מאכל
17.05.2017
בתקופה האחרונה נצפתה עליה בשכיחות זן של חיידק הסלמונלה (סלמונלה אנטריטידיס) ב-14 מדינות באירופה וגם בישראל אשר גרם לתחלואת מעיים ואף למספר צברים של תחלואה ב-2016 ו-2017. על פי המידע הקיים בידי משרד הבריאות קיימת סבירות גבוהה שמקור החיידק הינו בביצים אך טרם אותר מקור ספציפי או ודאי. גם באירופה המקור ככל הנראה בביצים שמקורן בפולין. באירופה דווחה תחלואה בין היתר בבריטניה, הולנד, איטליה, הונגריה, נורבגיה ושוודיה. הועברו דגימות לאירופה על מנת לבדוק האם מדובר באותו חיידק, ותהיינה תשובות תוך מספר שבועות. לאור זאת משרד הבריאות מבקש לרענן שוב, ובהמשך להודעתנו ב-2016, את ההנחיות לציבור הנוגעות לרכישה, אחסון, טיפול וצריכה של ביצים ושל מזונות המכילים ביצים.
מידע נוסף
אירועי סלמונלה אנטריטידיס נוספים בגני ילדים
17.05.2017
מדיווח של העיתון דה מרקר עולה שהתפרצות הרעלת המזון מסלמונלה אנטריטידיס בפעוטון בירושלים לא היתה היחידה. ב-9 באפריל, אירוע דומה התרחש במעון ילדים של נעמת בעיר דימונה. משרד הבריאות, למרת שלא הצליח לאתר את מקור ההדבקה בתחקיר אפידמיולוגי, קושר את האירועים האחרונים לביצי מאכל.
מידע נוסף
סלמונלה בפעוטון בירושלים
08.05.2017
בימים האחרונים דווח בעיתונות על ממצא סלמונלה בפעוטון בירושלים. על פי הדיווח העיתונאי (משרד הבריאות לא דיווח על האירוע), 30 פעוטות פיתחו סימני מחלה. בפעוטון שתי קבוצות גילאים; בקרב בני השנתיים חלו 15 מתוך 24 ילדים ומבני קבוצת התינוקות בני שנה חלו 15 מתוך 18. שני פעוטות אחד מכל קבוצת גיל) אושפזו. על פי מידע שהתקבל היום, מתברר שהחיידק המעורב באירוע זה הוא סלמונלה אנטריטידיס. יחידת הדוברות של משרד הבריאות, לא פרסמה עד עתה שום הודעה מסודרת בנושא זה. מקור הזיהום לא אותר עדיין.סלמונלה אנטריטידיס הינו חיידק שבמקרים רבים נקשר לביצי מאכל ועופות. למיטב ידיעתינו אין מדובר באירוע בודד בפעוטון בירושלים.
מידע נוסף
ניוקסל בלהקת רביה באורות
04.05.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום אל אירוע ניוקסל בלהקת רבייה כבדה בת 45 שב' בישוב אורות. הלהקה לא תושמד.
מידע נוסף
סלמונלה אנטריטידיס בביצי מאכל בישראל
03.05.2017
על פי ידיעה המתפרסמת ב-Ynet, גלובס ובאתר העיתון דה-מרקר, ביצי מאכל מזוהמות בחיידק הסלמונלה אנטריטידיס אובחנו במספר משקי הטלה בישוב עלמה. על המשקים הוטל הסגר אך לא ניתנה כל הוראת Recall (החזרה של ביצים מהשוק). ודאי שאלתם את עצמכם מדוע? הסיבה לכך פשוטה, אין אפשרות לאתר את ביצי המאכל, כי אין מערכת עקיבות מקצועית וראויה, כנהוג ומקובל בכל מדינה מתקדמת בעולם. כבר שנים שאני מקיים דו-שיח מול השירותים הווטרינרים ומשרד החקלאות בנושא זה. לאחרונה אף העליתי שוב סוגיה זו בשיחה עם רופא ראשי פיקוח מוצרים מן החי, ד"ר סרחיו דולב. תשובתו היתה שלמרות שאין סימון מספר המשק ע"ג הביצים, אין לו כל מניעה לבצע איסוף מהשוק כאשר מדובר בבריאות הציבור. כיצד שאלתי? התשובה היתה חדה ופשוטה: "היות וקיים סימון תאריך ותחנת מיון, אני אוסף את כל הביצים שהגיעו לתחנת המיון מתאריך נתון". אכן אפשרות נכונה. מדוע אין היא מתבצעת? פשוט, כי בריאות הציבור חשובה פחות מההיבטים הכלכליים הנגזרים מאיסוף זה. גם התכתבות לאורך שנים עם מר אורי צוק בר, סמנכ"ל במשרד החקלאות לא הניבה תוצאות.
מידע נוסף
אירועי הניוקסל: שגרה
30.04.2017
שני אירועי ניוקסל נוספים מדווחים ע"י השירותים הווטרינרים: להקת רבייה כבדה בקיבוץ סער. להקת מטילות לביצי מאכל במושב שזור.
מידע נוסף
ניוקסל באבן מנחם
27.04.2017
מחלת הניוקסל מדווחת ממשק הטלה בישוב אבן מנחם.
מידע נוסף
ניוקסל בגליל
24.04.2017
במשקי הטלה בישוב נטועה וזרעית אובחנה מחלת הניוקסל.
מידע נוסף
מחקר: סינרגיזם בין נגיף הניוקסל ושפעת העופות
21.04.2017
Avian Pathology, DOI: 10.1080/03079457.2017.1319904
במחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Av Path, ד"ר אירית דוידסון, ד"ר רות הדס וקבוצת חוקרים מאיטליה מדווחת על הסינרגיזם בין נגיף ה-H9N2 ונגיף הניוקסל. עופות שנחשפו לנגיף שפעת העופות היו על פי החוקרים רגישים יותר להדבקה בנגיף ניוקסל אלים, כלומר מנת נגיף הניוקסל שנדרשה להדביק עופות שנחשפו ל- H9N2, היתה נמוכה בהשוואה לקבוצה שלא נחשפה לנגיף שפעת זה ושיעור התמותה היה גבוה יותר. להפתעת החוקרים נמצא, שכאשר היתה חשיפה מוקדמת לנגיף השפעת הופעת הסימנים הקליניים היתה מאוחרת יותר, כמו גם משך הזמן להופעת תמותה.
מידע נוסף
ניוקסל במושב זכריה
20.04.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל במושב זכריה. האירוע מדווח בלהקת הטלה בגיל 38 שבועות.
מידע נוסף
ניוקסל בכפר שמאי
06.04.2017
השירותים הווטרינרים מאריכים את תוקף ההסגר על כפר שמאי, בעקבות אבחון מחלת הניוקסל בלהקת הטלה בישוב.
מידע נוסף
ניוקסל
29.03.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על ניוקסל בלהקות הטלה בשני ישובים: אלקוש ויערה
מידע נוסף
ניטור סלמונלה
28.03.2017
דיווח חדשות2 אתמול, מסר על תחילת מערך בדיקות סלמונלה בביצי מאכל ובבשר העוף בישראל. מול דיווח עדכני, מקצועי ושקוף בתכניו של ד"ר סרחיו דולב, נתקלנו שוב בדיווחים לא מדוייקים ואמינים של אחרים. המסר החדש הוא תחילת בדיקות סלמונלה בשלוחת ההטלה ובבשר העוף במשחטות. אנו שלאורך שנים דחפנו לתהליך והתרענו על חוסר ערנות וטיפול בנושא מרכזי זה העוסק בבריאות הציבור, מברכים על התהליך וההפנמה לצורך וחשיבות הנושא. לא ניתן גם להימנע מלשאול איך הדברים הנאמרים עתה עומדים בקנה אחד עם ההכחשות הרשמיות של משרד החקלאות ובכירים בשירותים הווטרינרים כאשר בעיה זו הוצגה בעבר בכלי התקשורת.
מידע נוסף
המועצה לענף הלול: ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה
28.03.2017
מנכ"ל המועצה לענף הלול, הפיץ בימים אלה מכתב המופנה למגדלי ביצי המאכל (אגב הגידול הוא של מטילות ולא של ביצי מאכל) ממנו אנו מצטטים כדלקמן (המכתב במלואו מצורף). ציטוט:"בישראל מבוצע ניטור סלמונלה שוטף בכל שלוחות הרבייה, ואחת לכמה שנים, אם מתגלה להקה נגועה היא מושמדת". התייחסותנו: אנו מעריכים שמדובר בבעיית ניסוח והבנה. בפועל, כל להקת רבייה שמאובחנת חיובית לחיידק הסלמונלה מזנים אנטריטידיס ו/או טיפימוריום מושמדת. ציטוט: "לנוכח הנסיון שנצבר, הוחלט למסד ביטוח למקרים של גילוי סלמונלה מהסוגים שיכולים לפגוע בבני אדם, באמצעות קנט,.." התייחסותנו: ביטוח קנט מכסה אך ורק השמדה של להקה במידה ואובחן חיידק הסלמונלה זן אנטריטידיס או זן טיפימוריום. קיימים זנים אחרים אלימים לבני אדם שאינם נכללים בהגדרות ההשמדה של השירותים הווטרינרים.
מידע נוסף
דיווחים על ניוקסל במשקי מטילות
26.03.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום על ניוקסל בלהקות הטלה בישובים פקיעין ושזור. במקביל מתפרסמת טבלת משקים בהסגר.
מידע נוסף
אירוע ניוקסל בבאר טוביה
22.03.2017
להקת רביה קלה בבאר טוביה (רשיון מס' 19), אובחנה במחלת הניוקסל. השירותים הווטרינרים הכריזו על אזורים נגועים.
מידע נוסף
סלמונלה קנטאקי בתרנגולי הודו לרבייה
19.03.2017
חיידק הסלמונלה קנטאקי ידוע כמחולל פתוגני המעורב בזיהומים בבני אדם. מאז שנת 2011 נרשמה עליה חדה בשיעור להקות הרבייה של תרנגולי הודו הנגועות בחיידק זה. נסיונות מקומיים להתמודד עם זיהום זה באמצעות תרכיב אוטוגני, נחלו הצלחה גדולה. ראוי לשקול התמודדות מערכתית לצמצום זיהום זה בשלוחת הרבייה של תרנגולי הודו בישראל.
מידע נוסף
סלמונלה אינפנטיס בתרנגולות לרבייה
19.03.2017
חיידק הסלמונלה אינפנטיס מאובחן כזן הסלמונלה הדומיננטי בזיהומים בבני אדם בשנים האחרונות. מחקרים בנושא זה מצאו קשר הדוק בין הזיהום בעופות לבין זה של בני אדם. כתוצאה מכך, הוחלט בשנת 2011 ע"י השירותים הווטרינרים להורות על חיסון חובה של להקות הרבייה בתרכיב מומת כנגד חיידק הסלמונלה אינפנטיס (2 חיסונים במהלך הגידול).
מידע נוסף
ניוקסל ועוד ניוקסל
15.03.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום על 3 אירועי ניוקסל בשלושה ישובים שונים: צוריאל, כרם בן זמרה, ספסופה. במקביל לדיווח על מקרים אלה הוכרזו אזורי הסגר.
מידע נוסף
דו"ח השירותים הווטרינרים: סלמונלה בעופות במשחטה
14.03.2017
דו"ח השירותים הווטרינרים לשנת 2014-2015 חושף ממצאים מדאיגים לגבי שיעור הזיהום של בשר עוף בחיידק הסלמונלה. הנתונים מבוססים על פעילות המעבדה להיגיינה של מזון מן החי ולחי. המעבדה בודקת בין היתר, את הדגימות שנלקחו מעופות במשחטות (מי שטיפה בפטמים, ספוגיות בתרנגולי הודו).
מידע נוסף
דו"ח השירותים הווטרינרים: 46% מלהקות ההטלה בישראל נגועות בסלמונלה
14.03.2017
השירותים הווטרינרים אינם מנטרים דרך שגרה את להקות ההטלה לסלמונלה, כנהוג במדינות אירופה, ארה"ב, קנדה ומדינות מתקדמות אחרות. בעקבות ממצאי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם בישראל במהלך אוקטובר 2015, נעשו בדיקות נרחבות בביצי יבוא ובין היתר במשקי הטלה ותחנות מיון לביצי מאכל. היות ותחנות מיון, עסקו במיון של ביצים מקומיות וביצי יבוא, לא ניתן לשייך ממצא זיהומי בתחנת המיון ליצור המקומי. כפי שמתפרסם בדו"ח השירותים הווטרינרים, נעשו באופן חריג בסוף שנת 2015, בדיקות במשקי הטלה מקומיים (בעיקר משקי הטלה גדולים, אשר להבדיל מהמשקים המשפחתיים הקטנים, מאופיינים בממשק טוב יותר). 46% (11/24) מכלל הלהקות שנבדקו נמצאו חיוביות לסלמונלה.
מידע נוסף
ניוקסל בעבדון
02.03.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על ניוקסל במשק הטלה בישוב עבדון שבגליל המערבי. מדיניות האזורים הנגועים עברה לאחרונה שינוי. חלקה התפרסמה במשק העופות ע"י מזכיר הארגון מר מוטי אלקבץ ובאופן פחות מפורט ע"י הרופא הראשי לבריאות העוף, במכתב למגדלים (מצורף). שינוי המדיניות נדרש לא כדי לקדם פתרון, אלא כדי ליצור התאמות למציאות, בה מחלת הניוקסל מצויה למעשה כמעט בכל ישוב בו מצויים משקי הטלה.
מידע נוסף
ניוקסל בכפר ורבורג
01.03.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת הטלה בת 25 שב' בכפר ורבורג. במשק שתי להקות, האחת מבוגרת (83 שב') והשנייה צעירה בת (27 שב').
מידע נוסף
ניוקסל - עדכון
28.02.2017
על פי טבלת אזורי ההסגר, שהתפרסמה היום ע"י השירותים הווטרינרים, 12 ישובים נמצאים ב"הסגר מוקד" (ישובים בהם אובחנה המחלה ואין מתירים להם הכנסת עופות). מעניין לראות, שחלק ניכר מהישובים, הינם מוקדים שאובחנו כנגועים לפני מס' שבועות ובדיקה נוספת טרם פתיחה לאכלוס מצאה אותם נגועים וגרמה להארכת ההסגר.
מידע נוסף
ניוקסל במעונה
21.02.2017
אירוע ניוקסל נוסף מאובחן במשק הטלה. הישוב מעונה מצטרף לרשימת ההסגרים.
מידע נוסף
קנט: נתוני פיצויים לשנת 2016
14.02.2017
על פי דיווח של קנט, החברה שילמה למגדלי העופות במהלך שנת 2016 פיצויים בגובה 46 מיליון ש"ח. עיקר תשלום הפיצויים נעשה בעקבות השמדת עופות בהתפרצויות מחלת הניוקסל. קנט שינתה את פוליסת הביטוח בנושא ניוקסל. עד היום, לא היה פיצוי בעקבות פחיתה בהטלה הנגרמת מניוקסל, היום פחיתה בהטלה בעקבות המחלה מוכרת ע"י הקרן. הסיבה היא ככל הנראה שינוי המדיניות בשו"ט.
מידע נוסף
ניוקסל הסגרים ומה עומד מאחורי כל זה
14.02.2017
נכון ל-14 בפברואר 2017, מספר הישובים הנתון בהסגר ניוקסל, המונע הכנסת עופות לישוב, עומד על 11 (דוב"ב, גורן, מרגליות, שתולה, עלמה, אלקוש, חזון, אביבים, דלתון, נטועה, שפר). שינוי המדיניות הלא מוצהר בנושא ניוקסל, התרחש במקביל לגילוי מחלת שפעת העופות בישראל בנובמבר 2016.
מידע נוסף
אירוע שפעת עופות בבית חרות
13.02.2017
בלהקת תרנגולי הודו בת 8.5 שבועות בבית חרות, אובחנה מחלת שפעת העופות. הלהקה המונה 3,000 תרנגולי הודו, היא "שארית" הלהקה שהועברה לאביאל (זהו למעשה בית האימון בו גדלה להקת תרנגולי ההודו שהועברה לאביאל ונמצאה חיובית ב- 5 בפברואר). מאז עיקר הלהקה הועברה, המשק בבית חרות היה בהסגר, נתון תחת עינם הפקוחה של השירותים הווטרינרים.
מידע נוסף
ניוקסל מחלה שעדיין קיימת כאן
12.02.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים היום על שני אירועי ניוקסל בלהקות הטלה. האחת בישוב נטועה והאחרת בישוב שפר. כבר מזמן נראה שהשירותים הווטרינרים הרימו ידיים בהתמודדות עם המחלה. הדיווחים ל-OIE והשמדת להקות פסקו, היקף ההסגרים צומצם ויש להעריך, שהשדה יפסיק לדווח על חשדות שאינם מלווים בתחלואה ותמותה חריגים.
מידע נוסף
סלמונלה, בריאות הציבור ו...בקר
09.02.2017
ענף העופות במדינת ישראל, משקיע מאמצים ומשאבים רבים כדי להתמודד עם חיידק הסלמונלה לטובת בריאות הציבור והענף. בין זני הסלמונלה השונים, זן הטיפימוריום והאנטריטידיס נחשבים לבולטים באלימותם לבני אדם וממקדים את עיקר המאמץ של מערך בריאות העוף בישראל (מלבד בשלוחת ההטלה). האם כך הדבר גם בבעלי חיים אחרים המיועדים למאכל אדם?
מידע נוסף
שפעת עופות באביאל
05.02.2017
להקת תרנגולי הודו בת 6 שבועות בישוב אביאל אובחנה חיובית לנגיף שפעת העופות H5N8. הלהקה המונה 60,000 עופות תושמד.
מידע נוסף
ניוקסל בעין הבשור
02.02.2017
בלהקת פטמים בת 5.5 שב' בעין הבשור, אובחנה מחלת הניוקסל.
מידע נוסף
שפעת עופות H5N8 בברווזים
01.02.2017
ישראל מדווחת לראשונה על אירוע שפעת עופות זן אלים בעופות מים מסחריים. האירוע הוא בלהקת רביה של ברווזים המונה 1,300 עופות בגיל 36 שב'. הנגיף אובחן כ-H5N8.
מידע נוסף
נגיף הריאו מעורב במופע קליני חריף בלהקות פטם
31.01.2017
בעיית צומת הגידים, הוזכרה לא פעם כבעיה הלכתית, אשר מרכזת את הנזק העיקרי בפסילת כשרות במשחטה. המציאות היא מעט אחרת. נגיף הריאו גורם לפתולוגיה הנקראת דלקת פרקים/ גידים ומעטפות הגידים נגיפית - Viral arthritis/tenosynovitis. פתולוגיה זו, יכולה להתבטא קלינית ולגרום לכשילה וצליעה כבר בגילים מאד צעירים כאשר ההדבקה מקורה בלהקות הרביה (העברה אנכית).
מידע נוסף
אירוע שפעת עופות נוסף בכפר מונש
30.01.2017
נגיף שפעת העופות H5N8 אובחן במשק תרנגולי הודו בני 10 שב' בכפר מונש. הלהקה מונה כ- 9,000 עופות. השירותים הווטרינרים פרסמו הודעה ובה פרוט תיחום אזור ההסגר.
מידע נוסף
סלמונלה בנקניקיות עוף
27.01.2017
חברת מעדני הגליל הודיעה על החזרה יזומה של נקניקיות עוף בעקבות ממצאי מעבדה המצביעים על חשד לנוכחות חיידק הסלמונלה. משרד הבריאות פרסם הודעה זהה לזו של היצרן. לא ברור כיצד משרד הבריאות מסתפק בציטוט הודעת היצרן ולא חוקר את הנושא. מה מקור הבשר? האם קווי הייצור נקיים? האם הבעיה מתמקדת בקו ייצור אחד בלבד? ועוד.
מידע נוסף
דו"ח המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות - 2015
26.01.2017
בימים אלה מתפרסם הדו"ח השנתי של המעבדות המרכזיות, משרד הבריאות - ירושלים. הדו"ח מפורט וכולל נתונים בתחומים שונים בהן עוסקות המעבדות. אנו נסקור נושאים רלוונטים מדו"ח זה העוסקים בענף העופות. סלמונלה: נתוני משרד הבריאות לשנת 2015, מאד לא מעודדים בכל הקשר לחיידק הסלמונלה. בשנת 2015, נרשמה עליה חדה באירועי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם, לאחר שנים בהן נצפתה ירידה מתמשכת של סרוטיפ זה. למרות שלא אותר מקור ההדבקה, הידיעה שחיידק זה מעורב בהרעלות מזון שמקורן מביצי מאכל שאינן מנוטרות כלל במדינת ישראל מטרידה ביותר. 1268 בידודים של חיידק הסלמונלה אנטריטידיס דווחו בשנת 2015, רוב המקרים מאובחנים בילדים בגילאים 0-4 שנים. למרות שהעליה החדה באירועים דווחה לקראת סוף שנת 2015 (אוקטובר-נובמבר), ניתן לראות מנתוני משרד הבריאות שהעליה באירועי סלמונלה אנטריטידיס מציגה מגמה מתמשכת לאורך כל השנה בהשוואה לשנים קודמות.
מידע נוסף
שפעת עופות בלהקת מטילות
25.01.2017
נגיף שפעת עופות אלים, H5N8 אובחו במשק מטילות לביצי מאכל במושב אמץ. הלהקה המונה כ- 38,000 מטילות תושמד. זהו האירוע השני שלהקת הטלה שדווח עד היום, הקודם היה בישוב נחם.
מידע נוסף
ניוקסל בתאשור
25.01.2017
בעופות חצר בישוב תאשור אובחנה מחלת הניוקסל.
מידע נוסף
אירועי הניוקסל כחלק משגרת משקי ההטלה בישראל
24.01.2017
הדיווחים על מחלת הניוקסל במשקי ההטלה נמשכים. אביבים ודלתון מצטרפים לרשימה ארוכה ובלתי נגמרת של ישובים נגועים.
מידע נוסף
ניוקסל בחזון
22.01.2017
השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל במשק הטלה בישוב חזון.
מידע נוסף
דלקת מח נגיפית בתרנגולי הודו, תרכיב או זן פראי?
20.01.2017
מחקר חדש המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Avian Pathology מציג מערכת אבחון המאפשרת להבדיל בין זן תרכיב נגד דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו לבין זן פראי. המחקר נעשה במכון הווטרינרי בראשותה של ד"ר אירית דוידסון, מהחוקרים הבולטים ומובילים בתחומי מחקר רבים בענף העופות (מארק, רטיקולואנדוטליוזיס, לארינגוטרכאיטיס, אנמיה מדבקת של תרנגולות, דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו ועוד).
מידע נוסף
דלקת גידים/פרקים בלהקות פטם
18.01.2017
נגיף הריאו מכה לאחרונה באופן קשה בלהקות הפטם בישראל. הנגיף שאובחן כבר לפני מס' שנים כמעורב בנזקים כבדים בענף הפטם ממשיך לפגוע בלהקות, כאשר באופק לא נצפה פתרון מעשי. האירועים אינם מתמקדים רק בפסילות גידים במשחטה, ע"י משגיחי כשרות. בלא מעט מקרים אנו נתקלים במופע קליני קשה המאובחן כבר בגילים מאד צעירים (4-11 יום). במקרים כאלה, הנזקים הם כבדים. אחוז כושלים גבוה, ובלהקה מתפתח פיגור וחוסר אחידות בולט.
מידע נוסף
שפעת עופות בקיבוץ מגל
17.01.2017
להקת תרנגולי הודו בקיבוץ מגל, בת 13 שב' ומאוכלסת ב- 3 מבנים אובחנה היום כחיובית לנגיף שפעת העופות H5N8. הלהקה מונה 38,000 עופות ותושמד מחר ע"י השירותים הווטרינרים. הלהקה בכפר מונש הושמדה היום וצפויה להיטמן מחר.
מידע נוסף
אירועי שפעת העופות בישראל נמשכים
16.01.2017
להקת הודנים במושב כפר מונש אובחנה חיובית לנגיף שפעת העופות H5N8. ממצא זה מתווסף לאבחונים רבים של ציפורי בר באתרים שונים.
מידע נוסף
פארקים ושפעת עופות
09.01.2017
השירותים הווטרינרים מוציאים היום הודעה בתפוצה נרחבת המדווחת על נגיעות גבוהה של ציפורי בר בפארקים ציבוריים. ניתן להעריך, שאחד מהמוקדים הבולטים הינו הפארק הלאומי ברמת גן המאכלס מאות עופות מים, ציפורי בר ומהווה נקודת מעבר גם לעופות חולפים.
מידע נוסף
ניוקסל באלקוש
09.01.2017
מחלת הניוקסל אובחנה והוכרזה ע"י השירותים הווטרינרים במשק הטלה באלקוש.
מידע נוסף
H5N8 בפארק הלאומי ברמת גן
04.01.2017
אירוע שפעת העופות H5N8, המתפשט בקצב מדאיג במשקי העופות בישראל, מבודד מעופות בר בהיקפים לא מבוטלים וחסרי השוואה לאירועי שפעת עופות שידענו בעבר. תמונה דומה מדווחת מאירופה ומדגישה יותר מאי פעם את חשיבות העופות הנודדים בהפצת הנגיף.
מידע נוסף
ניוקסל בישוב מלילות ופטיש
03.01.2017
מחלת הניוקסל אובחנה בישוב מלילות אשר ליד נתיבות. האירוע אובחן בלהקת פטם במהלך שיווק הלהקה. הלהקה שווקה.
מידע נוסף
ניוקסל: דיווחים ראשונים לשנת 2017
02.01.2017
השנה האזרחית החדשה נפתחת בגל דיווחים של השירותים הווטרינרים על אירועי ניוקסל בצפון. מרגליות: משק הטלה עלמה: משק הטלה שתולה: משק הטלה דוב"ב: משק הטלה
מידע נוסף
שפעת עופות בלהקת תרנגולי הודו בנהלל
02.01.2017
להקת תרנגולי הודו לבשר, המונה כ- 20,000 עופות ומאוכלסת ב- 8 סככות בצמוד לישוב נהלל אובחנה כחיובית לנגיף שפעת העופות H5N8.
מידע נוסף
להראות יותר...