מה חדש בעולם 2016

מאמר המתפרסם בכתב העת המדעי Journal of the American College of Nutrition סוקר שבעה מחקרים מהם עולה כי צריכת ביצה אחת ביום מלווה בירידה של 12% בסיכון לאירועים מוחיים, בהשוואה לצריכה של כמות קטנה יותר (פחות משתי ביצים בשבוע).

ארגון אמריקאי הפועל למען מדע לטובת הציבור - CSPI, קורא למשרד החקלאות לסמן מוצרי בשר ועופות מעובדים כמו: בייקון, נקניק חזיר, נקניקיות בתווית המזהירה את הציבור מהיותו מסרטן (במיוחד סרטן המעי הגס). עתירה בנושא הוגשה ב-2 בדצמבר והיא מסתמכת על הכרזת ארגון הבריאות העולמי והמרכז לחקר הסרטן, אשר דיווחו על ממצאים אלה בשנת 2015. המרכז לחקר הסרטן, פירסם שעל כל 50 גר' צריכה של בשר מעובד ליום, הסיכון לסרטן המעי הגס עולה ב-18%.

מכירת ביצי מאכל בבריטניה, עלתה בשנת 2016 ב- 3.7% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. המשמעות היא תוספת של 204 מיליון ביצים בשנה וצריכה שנתית של 12.5 מיליארד ביצים (או 34 מיליון ביצים ליום).

FUMzyme, הינו תכשיר המיוצר ע"י חברת ביומין, להתמודדות עם רעלני פטריות מקבוצת ה-Fumonisins. מדובר באנזים (fumonisin esterase), המיוצר מחיידק Komagataella pastoris שעבר שינויים גנטיים. ביכולתו של אנזים זה לפרק את רעלני הפטריות למרכיבים לא רעילים. בחוות דעת המתפרסמת בימים אלה ע"י הארגון האירופאי לבטיחות המזון נקבע, שהתכשיר בטוח לעופות והוכחה יעילותו בפירוק רעלני פטריות מקבוצת ה-Fumonisins.

ברב של 78%, הצביעו תושבי מסצ'וסטס ארה"ב, בעד איסור ממשק כלובים למטילות ביצי מאכל. האיסור צפוי להיכנס לתוקף בשנת 2022.

על פי דיווח של EMA: הסוכנות לתרופות האירופאית, היקף השימוש של תכשירים אנטימיקרוביאלים בחיות משק באיטליה וספרד עלה ב 20-25%, בין 2013 ל-2014. לשם השוואה, הצריכה לפי ביומסה משוקללת בדנמרק היתה 44.2 מ"ג/PCU, בספרד 418 ובאיטליה 359.9 מ"ג/PCU. ספרד ואיטליה הן הצרכניות המובילות בתחום זה בין מדינות האיחוד האירופאי.

מועצת הלול האמריקאית, הקימה בלוג חדש בשם: "הקירקור" וחשבון אינסטגרם, שמטרתם להציג את הצד של המגדלים וכיצד עופות וביצים מיוצרים בארה"ב. ההתמודדות הקשה שהמגדלים בענף העופות חווים מול ארגונים שונים ודעות קדומות חייבה את מקבלי ההחלטות בארגון לקדם פעילויות תקשורת שונות שיסבירו ויתמכו בחקלאים הניצבים לפעמים חסרי אונים מול מתקפות, הפגנות ולעיתים גם פלישה לתחומי החווה של ארגונים שנלחמים בחקלאות המייצרת מזון מן החי.

Boehringer Ingelheim, הגיעה לאחרונה לסיכום עם Sanofi על רכישת הפעילות של חברת מריאל (החברה הווטרינרית של סאנופי). בימים אלה, מתפרסם ש- Boehringer Ingelheim תמכור חלק מפעילות זו לחברת Ceva, בין היתר כדי להקל על החלטת הממונה על ההגבלים לאשר את העסקה.

הממונה על ההגבלים העסקיים באינדונזיה, קנס 12 חברות מתחום הרביה הכבדה ומכוני תערובת בסכום כולל של 9.2 מיליון דולר (אמריקאי), בעקבות טענה לקרטל שהתאגד לצורך צמצום היקפי הגידול במטרה להעלות את מחיר העוף במדינה. בין החברות נכללת גם Charoen Pokphand שהיא חברת ענק תאילנדית מהגדולות בעולם בתחום החקלאות והמזון.

קבוצה הפועלת למען זכויות בעלי חיים, עתרה לבית המשפט בקליפורניה נגד מנהג הכפרות המתבצע באמצעות תרנגולות. על פי אותה קבוצה, מנהג הכפרות נוגד את החוק נגד התעללות בבעלי חיים. למותר לציין, שאת מנהג הכפרות ניתן לעשות גם ללא שימוש בתרנגולות (כסף) ובשנים האחרונות, השירותים הווטרינרים עשו את ההתאמות הנדרשות בחוק כדי לאפשר פעילות זו, למרות הידיעה הברורה שמדובר בפגיעה ברווחת בעלי החיים והתנהלות חורגת לכללי הבטיחות הביולוגית ובריאות הציבור כפי שהיא נדרשת בחוק.

על פי משרד החקלאות האמריקאי, הצריכה לנפש של בשר הודו צפויה לעלות בכ- 6 אחוזים השנה, ל 7.7 קילו/נפש בממוצע, זאת לעומת צמיחה של 2.4 אחוזים בצריכת בשר בקר, 1.6 אחוז בשר פטם ופחות מחצי אחוז לבשר חזיר. הגידול מגיע מתוך פעילות שיווקית שנעשתה לאחרונה ע"י יצרנים גדולים ומטרתה לקדם את צריכת הבשר כאלטרנטיבה בריאה. המסעדות נרתמות אף הן למגמה ורשתות המזון המהיר הוסיפו לתפריט פריטים רבים יותר המבוססים על בשר הודו.

בשנים האחרונות אנו רואים מגמה הולכת ומתחזקת במספר מדינות בעולם, של גידול עופות בעלי קצב גידול איטי. בצרפת מושרש גידול עופות פטם מקו גנטי הנקרא: Label Rouge (נתח שוק של 15%) ותופעה זו מתפשטת גם בבריטניה מסיבות של רווחת בעלי החיים (הערכה היא ש-7% מכלל גידול הפטם בבריטניה הוא של עופות בעלי קצב גידול איטי). העופות בעלי קצב הגידול האיטי, נשחטים בגיל של למעלה מ-56 יום והם מוחזקים בתנאי צפיפות נמוכים בהשוואה לגידול הקונבנציונאלי. המחיר לצרכן של בשר עוף זה, גבוה בהשוואה למחיר העוף ה"רגיל". בהולנד התרחשה בשנים האחרונות תופעה מעניינת. תוך 3 שנים, 90% משוק העופות הטרי נשלט ע"י עופות שקצב גידולם איטי. נתח השוק הכולל של עופות אלה הוא 25-30% (כאשר בפועל נתח השוק המקומי גבוה בהרבה, היות והולנד היא יצואנית גדולה של בשר עוף).

תביעה ייצוגית נגד חברות ענק בענף העופות בארה"ב, בטענה לעבירה על חוק ההגבלים העסקיים במטרה להעלות את מחירי העוף. התביעה טוענת שחברות מובילות בענף העופות החולשות על 98% מבשר העוף הנמכר בארה"ב (טייסון, פרדו ואחרות) קשרו קשר להגבלת הייצור, במטרה לשמור על מחיר עוף גבוה.

שוק התרופות והתרכיבים בענף עופות נשלט על ידי שתי חברות מובילות: חברת MSD AH ו-Zoetis, שתי החברות יחד שולטות על למעלה ממחצית השוק (נתוני 2015). שאר השוק, נשלט ע"י חברות גדולות וקטנות. התחרות בתעשייה זו גבוהה בשל קיומם של מספר רב של שחקנים. ההכנסות בשוק עולמי זה מוערכות ב-3.7 מיליארד דולר והן צפויות להגיע בשנת 2024 ל- 7.8 מיליארד דולר. השווקים המבטיחים ביותר הם צפון אמריקה ואמריקה הלטינית. תרכיבים מהווים את הנתח העיקרי והם מהווים כ- 41% מכלל ההכנסות (נתוני 2016).

המועצה הבינלאומית של יצרני ביצי מאכל, קבעה את ה-14 באוקטובר השנה, כיום הביצה העולמי. אתר אינטרנט ייחודי הושק לקידום הנושא.

על פי נתונים של משרד החקלאות האמריקאי, 30 מיליון מטילות גדלות בממשק ללא כלובים (9.9%). מתוכן 13.5 מיליון בגידול אורגני ו-16.6 מיליון בגידול חופש.

הרשות האירופית לבטיחות המזון (EFSA) הגדירה בפעם הראשונה, ערכים מומלצים עבור צריכה יומית של כולין. מרכיב תוזנתי חשוב במיוחד עבור נשים הרות ותינוקות. מערכת העצבים המרכזית, רגישה במיוחד לחוסר כולין. היכן נוכל למצוא את הכולין? - ביצים. ביצה ממוצעת מכילה כ-180 מ"ג כולין.

ד"ר הילריה קפואה, חוזרת לעסוק במחקר ומדע לאחר הפוגה בה עשתה בתחום הפוליטי כנבחרת ציבור בפרלמנט האיטלקי. ד"ר קפואה, נבחרה לנהל את המרכז למצויינות וחקר בריאות אחת באוניברסיטת פלורידה. קפואה, התפרסמה במיוחד בעקבות מחקרים מובילים בתחום שפעת העופות וניוקסל. היא ניהלה את האגף למדע ביו השוואתי של המכון הזואופרופילקטי בפדובה, איטליה - מכון שמשמש כמעבדה רפרנטית של ה-OIE לניוקסל ושפעת עופות.

נתונים מ-25 מדינות של האיחוד האירופאי (ללא יוון, לוכסמבורג ומלטה): 56% מכלל המטילות מוחזקות בכלובים מאובזרים, 14% גידול חופש, 26 ממשק אסם, 4% גידול אורגני. המחיר הממוצע של ביצי מאכל, נמוך ב-24% בהשוואה לשנה קודמת ועומד על ממוצע של 101.04 יורו ל-100 ק"ג (למי שמעוניין לבצע את התחשיב, ביצת מאכל שוקלת בממוצע 63 גר, דהיינו: 1590 ביצים=100 ק"ג). באירופה מתקיים יבוא של ביצי מאכל בעיקר מאוקראינה וארגנטינה.

מחיר בשר הפטם הממוצע במדינות האיחוד האירופאי עומד על 176.62 יורו/100 ק"ג, לעומת 158.85 יורו/100 ק"ג בארה"ב ו-121.52 בברזיל. היצרנית הגדולה ביותר של בשר פטם במדינות האיחוד האירופאי היא פולין (2,011 אלף טון; 15% מכלל היצור במדינות ה- EU), אחריה צרפת (1,718 אלף טון; 13%) ואנגליה (1,689 אלף טון; 12%). היקף היצור של בשר פטם באירופה, עונה על היקף הצריכה.

במקביל למגמה השוטפת מספר חברות גדול ומרכזי במדינות שונות לגדל עופות ללא תוספים אנטיביוטיים, בארה"ב יש גם מערכות שממשיכות להשתמש באנטיביוטיקה בגידול העופות והן מצהירות על כך בריש גלי. החברה בה מדובר היא יצרנית העופות השלישית בגודלה בארה"ב. Sanderson Farms. החברה יצאה במסע פרסומי הטוען שמדיניות גידול עופות בלי אנטיביוטיקה היא תרוץ שמטרתו לגבות עבור כך יותר כסף מהצרכנים.

שתי חברות סיניות, חברו להקמת מפעל תרכיבים ב- Bogor, West Java, אינדונזיה, בהשקעה של 100 מיליון דולר. המפעל צפוי להשלים הקמה במחצית השניה של 2017. המפעל- Biotis, צפוי להעסיק כ- 200 עובדים מקומיים, בנוסף לאנשי מקצוע מסין שיתמכו במחקר ובבקרת האיכות. הכוונה הראשונית היא להתמקד בתרכיבי שפעת עופות וניוקסל למדינות דרום מזרח אסיה.

חברה קנדית בשם: Enterra Feed Corporation, זכתה באישור לשימוש בזחלי זבובים (לאחר תהליך ייבוש) כמקור מזון לעופות. הזחלים המיוצרים ע"י החברה שייכים לזבוב Black soldier fly. מדובר בזבוב שאינו עוקץ, גדל על פסולת ירקות, פרות ועוד. מדובר במקור מזון עשיר בחלבון ושומן.

הפרסום האחרון של כתב העת המדעי הבריטי Avian Pathology, מוקדש ל: דלקת מעיים נקרוטית. ללא ספק, אחת מהפתולוגיות המעסיקות את אנשי המקצוע יותר ויותר בשנים האחרונות. 11 מאמרי סקירה ועוד 7 מחקרים יוצרים יחד מסמך מדעי מעניין המקיף את הבעיה בהיבטיה השונים.

תעשיית כבד האווז של צרפת, המייצרת כ- 75% מיצור כבד האווז העולמי, מתמודדת עם הנזקים שגרמה מחלת שפעת עופות והביאה לירידה של 25% בייצור. ההערכות הן שצפוי חוסר בכבד אווז (נצפתה ירידה של 25% בייצור) ועליה חדה במחירים (מוערכת עליה של 10-20%). הצריכה של כבד אווז בצרפת, גבוהה במיוחד בחג המולד וראש השנה הנוצרי. הנזק לתעשייה מוערך ב 270 מיליון יורו, כאשר מתחרים מהונגריה ובולגריה עשויים למלא את החלל ולפרוץ לשווקים שפעלו עד היום מול צרפת.

סאנופי ו- Boehringer Ingelheim הודיעו על חתימת חוזה שיבטיח עסקה אסטרטגית שהחלה בדצמבר 2015. העסקה מורכבת מהעברת עסקים בין החברות, כאשר חברת מריאל, הפועלת בתחום הווטרינריה תעבור מסאנופי לידי Boehringer Ingelheim ותרופות של חברת Boehringer Ingelheim יעברו לחברת סאנופי.

בחודש שעבר, גרינפיס פתחו בטורקיה אתר אינטרנט חדש, Yutmayiz.org, שמטרתו לחשוף את ההשפעות השליליות של תעשיית העופות על הסביבה ועל בריאות האדם. לאחר מספר שבועות בלבד, חברה מרכזית וגדולה חסמה את הגישה לאתר באמצעות צו בית משפט. מספר שעות לאחר מכן, גרינפיס השיקה אתר אינטרנט חדש בשם Yutmayiz2.org, והמשיכה את מסע הפרסום במקום בו נקטע. לדברי מנהלי האתר, חברות המזון אחראיות כלפי הצרכנים בנושאי בריאות וסביבה. לא ניתן לקבל השתקה של ביקורת המבוססת על מחקרים מדעיים ודו"חות. הקמפיין של Yutmayiz (אין לבלוע) דורש כי השימוש באנטיביוטיקה בעופות, המשמש לזרוז הגדילה יופסק לאלתר כמו גם השימוש בהנדסה גנטית לייצור תרופות ודשנים כימיים בשרשרת הייצור.

מערך ניטור משקי ההטלה לביצי המאכל במדינת איווה, ארה"ב חודש לאחרונה לאחר שנה של הפסקה, שלא הובאה לידיעת הציבור. חקירה עיתונאית חשפה את הנושא. הרשויות טענו שהשעיית הבדיקות נבעה כאמצעי זהירות שננקטו למניעת הפצת שפעת העופות. לדברי המבקרים, משך ההשעייה אינו סביר, כאשר מדינות אחרות חידשו את הבדיקות עוד קודם ובכל מקרה הציבור לא עודכן בנושא.

מועצת הלול האמריקאית, עתרה למשרד החקלאות בבקשה לחייב תיווי מתאים של מוצרי עוף שאינם מבושלים לחלוטין ונמכרים כמוצרים "מוכנים לאכילה", בד"כ קפואים ועלולים להטעות את הצרכן. המועצה המייצגת את המגדלים ולהבדיל מהמתקיים בישראל, אחת ממטרותיה הבולטות היא לקדם את מיתוג ואיכות המוצר, מבקשת שהתווית על המוצר תיידע את הצרכנים באופן בולט שהמוצרים מחייבים בישול כולל הסברה לגבי הדרך בה הצרכן יכול לאמת שהמוצר עבר בישול כנדרש.

דו"ח ממשלתי בארה"ב המתפרסם בימים אלה טוען שהעובדים בתעשיית העופות (משחטות ומפעלי עיבוד) נחשפים לתנאי עבודה מסוכנים. למרות ירידה המסתמנת במקרי התחלואה ופציעה של עובדים בין השנים 2004 ל-2013, הדו"ח מגלה כי בענף העופות קיים שיעור גבוה יותר של פציעות ותחלואה בהשוואה לענפי תעשייה אחרים. על פי הדו"ח הסיכונים העיקריים איתם מתמודדים העובדים בתעשיית העופות הם הפרעות שריר-שלד, חשיפה לחומרים כימיים, פציעות ממכונות.

מספר מדינות בארה"ב, קידמו תחיקה, שמטרתה לאסור על ארגונים שונים לצלם ולבלוש אחר משקים חקלאיים. בימים אלה פסק שופט במדינת איידהו, נגד המדינה בתביעה של אחד הארגונים נגד חוק זה. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט בסך כרבע מיליון דולר על המדינה.

לאחר דיון ציבורי נרחב בנושא "ביצי חופש" והצורך בהגדרה אחידה ומחייבת, אוסטרליה מחוקקת חוק הקובע שמטילות חופש יזכו לגישה לאזור פתוח בצפיפות שלא תעלה על מטילה אחת למ"ר. הגדרה זו נחשבת לצפיפות גבוהה יחסית למדדים נדרשים ע"י גופים שונים הפועלים בתחום זה בעולם. באוסטרליה גידול ביצי חופש מתקיים בצפיפות שנעה בין 0.15 ל-1 מטילה למ"ר. החוק החדש שאמור להיכנס לתוקף בשנה הבאה, יגרום לכך, שיצרני "ביצי החופש" באוסטרליה יציינו את צפיפות הגידול ע"ג האריזות בכדי לתת מענה לדרישת הצרכן.

נתונים בארה"ב מצביעים על עליה חדה במשקי הגידול של מטילות חופש לביצי מאכל. על פי הערכות משרד החקלאות האמריקאי מספטמבר 2015, קיימת עליה של 37% במספר משקי החופש בהשוואה לשנה קודמת, כאשר ההיקף הכולל מוערך ב- 23.6 מיליון מטילות. הצמיחה הגדולה נרשמה בין מרץ לספטמבר 2015.

קנדה מתכננת לבטל את גידול המטילות בכלובים קונבנציונאלים עד לשנת 2036. עם זאת, ממשק הכלובים לא נאסר ובדומה לקיים היום במדינות האיחוד האירופאי יתאפשר אכלוס מטילות בכלובים מאובזרים. על פי הערכות, תוך 8 שנים 65% מכלל המטילות בקנדה יאוכלסו בממשקי גידול אלטרנטיבים לממשק הכלובים הקונבנציונאלי.

מה- 1 בינואר 2012, נאסר במדינות האיחוד האירופאי לאכלס מטילות ביצי מאכל בממשק כלובים קונבנציונאלי. מחקר חדש המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Poultry Science סוקר את עמדת המגדלים במחוז פלנדריה, בלגיה לשינוי. הסקר נערך בין השנים 2013-2014 וכלל 218 מגדלים.127 השיבו לסקר (58.3%), מהם 43 (33.9%) חדלו לגדל, בעיקר בשל השינוי שנדרש מהם. האחרים שנותרו בענף (84, 66.1%) שפטו את השינוי באופן שלילי, בהיבטים כלכליים אישיים ותחרותיים של ענף מגדלי המטילות הבלגיים. בין המשיבים 47.7%, בחרו בממשק מעוף ו-38.2% בממשק כלובים מאובזרים.

מינהל המזון והתרופות האמריקאי ה-FDA, מגדיר מה מותר לרשום על אריזת המזון בהתייחסות לאומגה-3. אומגה -3 הוא שם כולל לחומצות שומן בלתי רוויות בהן הקשר הכפול בין אטומי הפחמן הוא השלישי. מחקרים תזונתיים הראו השפעות בריאותיות חיוביות של חומצות שומן אומגה-3, אשר כוללות בין היתר את ה: חומצה אלפא-לינולנית - ALA חומצה איקוסאפנטאנואית - EPA חומצה דוקוסאהקסנואית - DHA

פורמלדהיד נאסר לשימוש באירופה כחומר חיטוי מה- 1 בינואר 2016. בישראל, טרם התקבלה החלטה בנושא והתכשיר שסווג כחומר מסרטן ודאי לבני אדם (קטגוריה 1B) ממשיך ומשמש בענף הלול בהיקפים המסכנים את בריאות העובדים. חשיפת יתר לחומר הפורמלדהיד עלולה לגרום לסרטן מסוגים שונים, ובעיקר לסרטן הקשור למערכת הנשימה (סרטן הריאות, סרטן לרינקס הגרון וסרטן במערות האף), וכן ללוקמיה או לסרטן בכליה.

בעקבות תקנה חדשה, מה-1 בינואר 2016, ביצי המאכל בניקרגואה יהיו מוחתמות באופן שיקנה לצרכן מידע לגבי מקור הביצים (אזור ומשק).