מה חדש בישראל 2023

מלחמה, ניוקסל ושפעת עופות. שלושה גורמים אלה עומדים ברקע לעליית מחיר העוף לצרכן בכ-12%. פגיעה בלולי פטם, במיוחד באזור העוטף, הסגרי שפעת עופות וניוקסל כל אלה הובילו לצמצום יכולות האכלוס של להקות חדשות. התוצאה עליית מחיר העוף. מחיר ביצי המאכל המיוצב בצו מחירים אינו מושפע, למרות פגיעה בלולי הטלה בצפון וקושי רב לתפעל ולאסוף ביצים בישובים סמוכי גדר.

ד"ר רחל בוק, מעמודי התווך של רפואת העופות בישראל, הלכה לעולמה והיא בת 88. ד"ר רחל בוק נולדה בשנת 1935 בצ'כוסלובקיה. רחל למדה וטרינריה באוניברסיטת קושיצה בין השנים 1955 ל-1962, ועבדה כרופאה וטרינרית לעופות בברטיסלבה במשך שש שנים. בעקבות פלישת הצבא האדום לצ'כוסלובקיה ב-1968, היא נסעה לירושלים להשתתף בוועידת למדע עופות (WPSA) האירופית, ונשארה בישראל. בשנת 1969 עבדה במכון הווטרינרי קימרון, בית דגן, במחלקה למחלות עופות. בשנת 1979 מונתה למנהלת המעבדה האזורית למחלות עופות, באר טוביה, שם עבדה עד שפרשה בשנת 1998.לאחר פרישתה עבדה מספר שנים בחברת רמית, בתחום היצוא. רחל היתה מעורבת במחקרים רבים ומגוונים אבל יותר מכל זכור לכולנו השם שהענקנו לחיידק המוגדר כיום כאורניטובקטריום רינוטרכאלה, "פסטורלה בוק" בעקבות הגדרת המאפיינים שעשתה לחיידק במעבדה והעבודות הרבות שעשתה עם חיידק זה.

יו"ר פורום החקלאות 9 והמרחב הכפרי, עו"ד צחי בו עיון, שלח מכתב דחוף למנכ"ל משרד החקלאות בבקשה למתן אישורי איכלוס לכלל הלולים המשפחתיים, בתקופת חרום זו. צחי בן עיון שמייצג את משקי ההטלה המשפחתיים, פועל ללא לאות לסייע למגזר שלם וחשוב שנזנח ע"י ארגון המגדלים. המשק החקלאי נמצא בתקופה זו במשבר קשה, במיוחד בקו הצפון, שם נאלצו רבים לנטוש את הישובים, אך ממשיכים להגיע לעבודה בלולים תוך סיכון חיים.

מכתב של מנכ"ל המועצה לענף הלול, למנכ"ל משרד החקלאות, מבהיר: אין מחסור בביצים, להיפך. זאת, למרות ירידה בפעילות היצרנית במושב מרגליות בקו הצפון. למרות זאת, במשרד החקלאות מתקיימת הערכות לאפשרות של יבוא ביצים באריזתן.

ה-7 באוקטובר, אין מילים שיכולות לתאר את האסון הכבד שהתרחש באותו יום שחור שהיכה בישובי העוטף. האסון הכבד תועד בצילומים רבים, כאשר שי פלדמן, חבר קיבוץ חולית תיעד תמונות "חקלאיות" (וגם לא "חקלאיות"). ביקשנו את רשותו ואנו מפרסמים כאן אחד מצילומיו. "חולית לאחר המתקפה".

כאשר כולנו ראינו כיצד מעל ראשו של איתן דווידי ממרגליות עף טיל, מועצת הלול מגיבה ומיד. מכתב של המועצה ממליץ לאשר יבוא של 15 מיליון ביצים. נכון, נדרשת תגובה מתאימה כדי להבטיח הספקת ביצים לתושבי המדינה, אבל לא ראיתי שום מכתב שמקפיא את גביית ההיטלים מהחקלאים, לא ראיתי כל יוזמה לסיוע, בעצם לא ראיתי דבר שהמועצה עושה כדי לסייע לחקלאים בעת קשה זו.

משרד החקלאות מפרסם נתוני יצור חקלאי בטווח ה-5 ק"מ מגבול לבנון. הנתונים מתפרסמים בעקבות החלטת שר הבטחון לפנות 14 ישובים בטווח של עד 5 ק"מ מהגבול. כמעט 50% מתוך הייצור בארץ, כ 4.25 מיליון מטילות, נמצאות בטווח זה. לנתון זה יש משמעות מיידית ומאוחרת.

המתיחות הבטחונית בצפון, פינוי קו הישובים צמודי הגדר צפויים להקשות על הטיפול במשקי המטילות ולהוביל למחסור בביצים. רוב לולי המטילות של ישראל מרוכזים באזור הצפון חלקם בישובים צמודי גדר. משרד החקלאות פתח מכסה ליבוא ביצים פטורות ממכס כצעד ראשון להתמודדות עם מחסור ביצים צפוי. במקביל גם שלוחת הבשר נפגעה. הלולים בעלומים, חלקם נפגעו ולאחרים לא ניתן היה להגיע כדי לטפל בעופות. מדגריית ניר עם נהרסה ולולים נוספים נפגעו.

ב-1 בספטמבר 2023 נכנס לתוקף תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים, הקובע כי תוקף חיי מדף של מוצרי בשר גולמי יקבע על ידי היצרן. שינוי זה הולם את המגמה העולמית לפיה האחריות לבטיחות המוצרים היא של היצרנים, בעוד גורמי הפיקוח הווטרינרי מאמתים שדרישות החוק מתקיימות ובטיחות המוצרים נשמרת. השינוי אף יכול לתרום לצמצום באובדן מזון. מדובר בצעד תקדימי ויישור קו מול סטנדרטים מקובלים במדינות מתקדמות. חבל שהצעד אינו מתבסס על התקדמות מוכחת במדדים של בטיחות המזון ושקיפות שכל כך חסרה (עד לא קיימת) במחלקה לפיקוח מוצרים מן החי. נשאלת השאלה האם השו"ט ביצעו הערכת סיכונים בכדי לדעת מהי המשמעות של הארכת תוקף חיי המדף של בשר עוף על בריאות הציבור? האם "יישור הקו" מול סטנדרטים בינלאומיים כולל גם שטיפת טבחה שאינה מדווחת לציבור הצרכנים ואושרה בלי שהציבור מודע לה או מעודכן לגביה?

הכוונה של משרד החקלאות היא לקדם יבוא של בשר עוף מברזיל. כך עולה מביקור שנערך לאחרונה ע"י נציגים מברזיל שהגיעו לארץ לבחון את עקרונות השחיטה הכשרה ולהכיר את מערכת הפיקוח הישראלית. דבר הביקור מתפרסם באתר השו"ט. משלחת המורכבת מנציגים מתחום הווטרינריה וסחר חוץ הברזילאי התארחה השבוע במשרד החקלאות הישראלי, כחלק מסיור שמטרתו ללמוד מישראל על השחיטה הכשרה, אופן השחיטה ועל הנהלים והבקרות שישראל מבצעת בתחום, כהכנה לקראת ייצוא בשר עוף מהמדינה לישראל. להערכת השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, בעוד כשנה יתאפשר ייצוא העוף מברזיל לישראל, זאת בתנאי כי ייושמו כל עקרונות השחיטה הכשרה שלמדו בישראל.

האם משרד החקלאות סוף סוף מבין את הנתונים האמיתיים? בפרסום האחרון של משרד החקלאות המדווח על ביקור המשלחת מברזיל, נכתב ש: "לפי נתוני החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות, הצריכה המקומית של עוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם ועומדת על כ-47 ק"ג לנפש בשנה". לקראת הפסח, משרד החקלאות פרסם כי הישראלי צורך מידי שנה כ-65.4 ק"ג עוף טרי לנפש. אנחנו הגבנו באתר וכתבתו, שמשרד החקלאות פשוט לא מצוי בנתונים.

לקראת החגים צפוי יבוא של ביצי מאכל מפולין, ספרד ואוקראינה. משרד החקלאות אישר יבוא של 28 מיליון ביצי מאכל. ההערכה היא שיבוא הביצים אינו כדאי בשל רמות מחיר גבוהות באירופה ושער דולר גבוה. היבוא ממשיך להתקיים בניגוד לדרישת החוק (ובניגוד לעמדת מבקר המדינה), המחייבת החתמת הביצים בארץ המקור, בסימון קוד המדינה היצרנית.

תמותה של אלפי עופות מדווחת במשקי ההטלה בצפון הארץ בעקבות גל החום הכבד. מרגליות, דלתון, דוב"ב ומושבים נוספים בצפון הארץ נחשפו אתמול לגל חום כבד. המטילות, רובן צפופות בכלובים, חסרות יכולת לנוע ולצנן עצמן לא מסוגלות להתמודד עם גל חום כה קיצוני והתוצאה היא תמותה נרחבת ונזקים כלכליים כבדים. קרן נזקי טבע, המבטחת אירועים מעין אילו צפויה לבצע הערכת נזקים ולפצות חלקית משקים שנפגעו קשות.

היום התקיימה בועדת הכלכלה של הכנסת ישיבה בנושא "הסרת חסמים בפני אכלוס לולי הטלה". עוד טרם התקיימה הישיבה, השירותים הווטרינרים פירסמו מסמך בנושא: תגבור הפיקוח והאכיפה הווטרינרית בשלוחת תרנגולות המטילות ביצי מאכל – עדכון. לוחות הזמנים למעבר ללולים העומדים בכל הדרישות. השורה התחתונה היא דחיית מועדים והקלות לאגרת הווטרינרית מיום ה- 24/10/19. האגרת מצורפת, כך שכל אחד יוכל לבחון את השינויים בתנאים ולוח הזמנים החדש.

המועצה לענף הלול פרסמה בימים אלה מכתב, על פיו יקודם יבוא של ביצים היות וצפוי חוסר בביצים בגודל M ו-L לקראת חגי תשרי. המועצה ממליצה על יבוא של 20 מיליון ביצים. ומדוע שלא נשווק ביצים קטנות, גודל S? זה כבר קרה בעבר, כולל הפקעת מחירים ולא ראיתי שמישהו פעל בנושא.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר מקדם תכנית לניהול ולטיפול משקי ומרכזי בתוצרי הלוואי (פסולת) של חקלאות. לצורך כך, הוקצו 7 מלש"ח לשנת 2023. המשרד פרסם נוהל תמיכה בהקמת מתקנים, כאשר לתחום העופות מדובר במתקנים לטיפול בפגרים וזבל עופות. שיעור התמיכה יעמוד על 40% מההשקעה המאושרת. היקף ההשקעה המכסימלי לציוד ומבנים עבור מתקן טיפול משקי, לא יעלה על 1 מיליון ₪ ולמתקן טיפול מרכזי לא יעלה על 5 מיליון ₪.

ד"ר תומר סולל, יליד תל אביב (4.3.1935), נפצע קשה באפריל 1956 כחבר קיבוץ נחל עוז, בהפגזה מצרית על הקיבוץ. סולל נפגע בראשו, איבד את הראייה בעינו האחת ונותר מוגבל בראייה בעינו השניה. בשנת 1957 החל את לימודי הביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר שנה נסע עם אשתו עפרה ובנו ללמוד רפואה וטרינרית באוטרכט הולנד. סולל חזר ארצה ובשנת 1964 החל לעבוד במכון הווטרינרי בייצור תרכיבי עופות. בשנת 1966 החל לעבוד במועצה לענף הלול ושנים רבות עבד במעבדה בבאר טוביה תוך שהוא משרת את החקלאים בנאמנות רבה למרות מגבלות הראייה הקשות. ראייתו נחלשה והוא פרש בגיל 59 לגמלאות.

במסגרת יום עיון שערך משרד החקלאות ועסק במדיניות משרד החקלאות בשלוחת ביצי המאכל נערכה גם הרצאה של מנכ"ל המועצה לענף הלול. הנושא: בסיס נתונים ומתווה עקרונות לתכנית חומש לשדרוג שלוחת ההטלה. המצגת נפתחה בחזון: "ענך ההטלה על כל רבדיו, יספק לצרכנים ביצים איכותיות, תוך שקיפות מירבית לצרכן לגבי עקיבות המוצר, מלולים ברשיון עסק, המבפקים רווחת מטילות כמקובל באירופה, תוך שמירה על המשק המשפחתי, בגבול הצפון ובפריפריה במיוחד, בהיותו הענף הכלכלי המרכזי בישובים אלה".

במסגרת יום עיון שערך משרד החקלאות ועסק במדיניות משרד החקלאות בשלוחת ביצי המאכל ניתנו מספר הרצאות. אורי צוק בר, ממשרד החקלאות, הציג את שיטת הסימון החדשה שצפויה להיות מקודמת ע"י משרד החקלאות. השיטה למעשה היא העתק של הסימון באירופה. נשאלת השאלה מדוע לקח כל כך הרבה זמן לקדם נושא עקיבות חשוב ומרכזי זה. אבל, נבקש להדגיש נושא שלדעתנו אנשים לא כל כך מצויים בו. כתבתנו על כך בעבר וכנראה שאיש לא קרא.... אז נחזור על כך. סימון תאריך אחד על גבי הביצה של 28 יום מהטלה או מיון (מה שיחליטו), מקצץ למעשה 30 יום המומלצים היום לצריכת ביצה אם הביצים אוחסנו במקרר הצרכן. הצרכן מקבל תאריך אחד וזה התאריך שינחה אותו בשימוש. איש לא יקנה ביצים שהתאריך המוחתם עליהן קרוב.

במסגרת יום עיון שערך משרד החקלאות ועסק במדיניות משרד החקלאות בשלוחת ביצי המאכל ניתנו מספר הרצאות. הרצאתו של ד"ר אסף לוי ממשרד החקלאות עסקה בפדיון מכסות. הסכם יוני 2022: סכום הפיצוי לפורשים יעמוד תחילה על 100 מיליון ש"ח. ערך הפיצוי לביצה יעמוד עך 1.5 ש"ח/ביצה (כולל מע"מ). המכסות שייפדו במנגנון זה יוצעו במכרז ע"י משרד החקלאות.הסכום שיגבה במנגנון זה ועד 50 מיליון ש"ח יופנו בסבב נוסף טובת הפורשים מהענף. מנגנן פיצוי זה דורש הסדרה בתקנות שיקודמו בקרוב. עיקרי הקריטריונים: המכסה המזכה: המכסה הרשומה במועצה לענף הלול למעט: תוספת 100,000 שניתנו לאורך השנים. תוספת 2022.

המועצה לענף הלול מקדמת מול קרן נזקי טבע פוליסת ביטוח מגיל יום כנגד מחלת דלקת כבד עם גופיפי הסגר בלהקות פטמים. אם לא יוגדר שהנזק נמדד לפי מבנה ולא כאחוז מכלל העופות בחווה, הקרן תמשיך לאסוף כספים לקופתה ללא תמורה למגדלים שניזוקו.

בהמשך לתקנות רווחת בעלי החיים שאושרו לאחרונה, מועצת הלול מפיצה מכתב למגדלים על פיו היא מפרטת שבעקבות הכניסה לתוקף של איסור ההנשרה מה-28/7/2024, כל החידושים של להקות מתחילת חודש יוני יהיו לפי 260 ביצים למטילה. ההחלטה הינה פועל יוצא של התקנות לרווחת בע"ח והמועצה פועלת על פי חוק.

אושר יבוא ביצי מאכל בהיקף של 20 מיליון ביצים. היבוא נובע מביקוש נקודתי לקראת חג השבועות. היבוא הוא בהמלצת המועצה לענף הלול (המלצת המועצה היא על יבוא של 10 מיליון, כאשר משרד החקלאות הגדיל אותה ל-20 מיליון) ותוקפה הוא עד ה-15 ביוני.

במכתב שמשגר מנכ"ל המועצה לענף הלול, מר מולי לויט לשרי החקלאות, האוצר והכלכלה, הוא מתריע מפני המשמעות של תיקון סעיף 65 לחוק התחרות הכלכלית, להגדלת הריכוזיות וצמצום התחרות בענף הפטם. לטענתו חוסר תיכנון עלול להוביל לקריסת מחירים למגדלים, הפסקת אשראי ורוב המגדלים יצטרכו להחליט בין הפסקת גידול לבין הצטרפות לאינטגרציה. התוצאה: חיסול הגורם התחרותי. בין היתר לויט טוען ששילוב היצור הלא מוסדר ועודפי הקיץ מצד אחד, וכניסתו לתוקף של תיקון החוק ב 1.10.23 יביא לחיזוקן של האינטגרציות באופן מידי ויצירת מספר מצומצם של גופים גדולים בשוק הפטם הכשר, ויגרום להגדלת הריכוזיות ולצמצום התחרות.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה להכין לקריאה שנייה ושלישית את פרק ט"ז מתוך הצעת חוק התכנית הכלכלית לשנות התקציב 2023-2024 (חוק ההסדרים), העוסק בהגברת התחרות בענף המזון והטואלטיקה. מדובר בדיון רביעי שמקיימת הוועדה בנושא צמצום הפטור החקלאי, שנועד לבטל את האפשרות לבצע הסדר כובל בענף הפטם, כך שמגדלי עופות, או גורמים הקשורים אליהם, המחזיקים במשחטה לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל. בדיונים הקודמים ביקש היו"ר ביטן מהצדדים לנסות להגיע לפשרה, באופן כזה שלא יפגע בחקלאים הקטנים, יאפשר לטפל ברווחים הגדולים של האינטגרציות ואף יוריד מחיר לצרכן. בפתח הישיבה הודיע היו"ר ביטן כי בהתאם לדרישתו תהייה רשת ביטחון לסיוע לחקלאים שייפגעו, בשנים 2024-2025-2026. ההצבעה התקיימה רק לאחר שהיו"ר ביטן קיבל מכתב התחייבות בעניין זה, בחתימת מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים.

ועדת הכנסת בראשותו של חה"כ דוד ביטן קיימה מספר דיונים במטרה למצוא פשרה בנושא המגבלה המופיעה בסעיף 65 בחוק ההסדרים ועניינה צמצום הפטור החקלאי. על פי המופיע בחוק ההסדרים המוצע הסדר שכבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוג עופות, ייחשב כהסדר כובל, אם אחד הצדדים להסדר הוא מי שעוסק בגידול עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק גם משחטה. בדיון האחרון שהתקיים ב-8 במאי, קבע דוד ביטן שתזומן פגישה עם שר האוצר במטרה למצוא הסכמה כאשר מצד אחד לא יתקיימו הסכמים כובלים שיובילו לעליית מחירים ופגיעה בצרכן ומצד שני תהיה איזושהי רשת בטחון שתמנע הצפה של השוק ופגיעה בחקלאים.

משרד החקלאות מודיע כי ביום העצמאות צפוי מחסור בעופות טריים. הסיבה: היעדרות צפויה של עובדים במשחטות בגלל חג עיד אל פיטר, חג המציין את סיום צום הרמדאן. המחסור הצפוי הוא עוד סיבה לעליית מחיר בשר העוף בישראל ששובר שיאים בחודשים האחרונים.

על פי נתונים אותם מפרסם משרד החקלאות לקראת הפסח, עולה כי הישראלי צורך מדי שנה כ- 290 ביצים והצריכה המקומית של עוף טרי בישראל עומדת על כ-65.4 ק"ג לנפש בשנה (הגבוהה בעולם על פי משרד החקלאות). עד כמה משרד החקלאות באמת שולט בנתונים? ככל הנראה לא באופן מרשים במיוחד. על פי נתוני המועצה לענף הלול, בשנת 2022 יוצרו 2.3 מיליארד ביצים. בואו נצא מתוך הנחה שהייצור בפועל (ללא פחת!) עמד על 2.5 מיליארד ביצים והאוכלוסיה בישראל מונה 9.5 מיליון בני אדם. הרי שחשבון מתמטי פשוט מציג נתון של 264 ביצים לנפש, רחוק מאד מהנתון של משרד החקלאות. אגב, צרכנית הביצים המובילה בעולם היא מקסיקו עם 409 ביצים/נפש/שנה (נתוני 2021).

בראיון של סגן שר החקלאות חה"כ משה אבוטבול לעיתון ארגון מגדלי עופות הוא מצוטט: "המוטו שלי הוא להקשיב, ללמוד, ולראות כיצד ניתן לסייע ללולנים. אני מתרשם שצריך לחזק אותם, בשל העובדה ששומרים לנו על קו הגבול בצפון ובדרום, ולבדוק מה ניתן לעשות מול האיגרת שלא באה להיטיב איתם ולא מתאימה בכלל ללולנים המבוגרים. השר ואני לומדים את המצב ובודקים כיצד לסייע בזמן הקרוב".

עבודת מחקר שהוצגה ע"י ד"ר ענת וייסמן ביום עיון של מעבדות המועצה לענף הלול, עסקה באיכות ביצת המאכל בישראל. למיטב ידיעתנו מדובר במחקר ראשון מסוגו כאן בישראל. המחקר יוצג במלואו בכנס מדע עופות השנה ואנו מביאים כאן את עיקרי המחקר. נבדקו מספר סוגי ממשק: לולי כלובים - סוללות, לולי כלובים - רפורמה, ללא כלובים (משקים מתחת ל-10,000 עופות ומשקים מעל 10,000 עופות). איכות הביצה נקבעה לפי יחידות Hug. המדגם כלל 1,600 ביצים ביום ההטלה (20 ביצים מ- 80 להקות), בפיזור גיאוגרפי ובגילאים שונים. איכות ביצים שמקורן בממשק כלובי רפורמה היה נמוך בהשוואה לשסוגי הממשק האחרים. הסיבה לכך אינה ברורה. איכות הביצה מגזע דקלב, היתה גבוהה יותר מזו של גזע היילין. לא נמצא הבדל בין גזע לוהמן לגזעים אחרים. תערובות באחוז חלבון מעל 17% השפיעו על איכות ביצה טובה יותר. איכות הביצה נפגעה בלהקות שעברו אירוע ניוקסל.

לקראת חג הפסח, כמו בכל שנה, צפוי לעלות הביקוש לבשר עוף, השנה התעוררה בעיה נוספת בהיעדר פתרון לפינוי מי התמלחות, מדובר במים עשירים במלח המפונים ממשחטות ואסורים בהזרמה למערכת הביוב. זוהי בעיה רוחבית הנוגעת לכלל המשחטות בצפון. המשחטות פנו בדחיפות לשר הכלכלה בבקשה למצוא פתרון מיידי ולאפשר המשך פינוי מי התמלחות למסוף א.ל.א. (מסוף לפינוי תמלחות במפרץ עכו). ערב פסח 2023 מסוף א.ל.א. עומד להיסגר והשפד"ן המהווה את המסוף השני נמצא בתפוסה מלאה ואין ביכולתו לקלוט מי תמלחות נוספים.

אייל מאיר מנכ"ל -רפאל יסכה שדה בוקר מוביל מיזם להקמת גן לזכרם של אברהם לוי ויעקב (קוקו) סיבוני זיכרונם לברכה, שתי דמויות מרכזיות שהובילו מיזמים בולטים בענף הלול. הגן מיועד להקיף את המדגריה ויקרא "גן הלולן". מסלול הליכה היקפי סביב המדגריה, יכלול מידע היסטורי על ענף הלול, מתקנים, פינות ישיבה ועוד.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, קיימה ב-12/3 דיון שעסק בענף ההטלה. במהלך הדיון עלו הקשיים איתם מתמודדים המגדלים במעבר ללולים ללא כלובים, והיו"ר ביטן ביקש כי משרד החקלאות ירכז את שינוי תכניות הבניין וקבלת ההיתרים עבור כל החקלאים והמושבים, ומי שלא יצטרך לטיפול הכולל יצא מהענף. עוד הוא קרא לפקח לא רק על מחיר הביצה לצרכן אלא גם על המחיר שמקבל החקלאי. שוסטר (המחנה הממלכתי) אמר שצריך לשמור על הענף במשק המשפחתי במושבים ולא להוביל לריכוזיות (נ.א. נראה שאיחרו כבר את הרכבת). ח"כ עופר כסיף (חד"ש) ביקש שלא לתת ארכה לשימוש בלולי הסוללה אותם הגדיר "לולי העינויים", וקרא לסמן על הביצה את סוג הלול ממנה הגיעה. ח"כ יסמין פרידמן (יש עתיד) אמרה כי היא חוששת מדחייה ביישום התקנות העוסקות בהרחבת הכלובים למטילות.

שר החקלאות אבי דיכטר, קיים סיור מקצועי בלולי ההטלה בצפון הארץ וכתב בעמוד הפייסבוק שלו: אין מדינה בלי חקלאות, אין חקלאות בלי חקלאים! ויתרנו גם היום על מסיבות הפורים לטובת ביקור עבודה בגליל העליון אצל הלולנים יצרני הביצים, המהווים 70% ממגדלי העופות להטלה בישראל. במושבי קו העימות, אביבים, דובב, כרם בן זמרה ודלתון, סיירנו אנשי המשרד ביחד עם סגני ח״כ משה אבוטבול ומנכ״ל המשרד אורן לביא - אצל החקלאים העומדים מאחורי אחד ממרכיבי המזון החשובים ביותר לאנשים בישראל - הביצים.

לאחרונה התפרסם ספר חדש, אותו ערך וכתב ד"ר אילן הררי, רופא וטרינר. הספר נקרא: "תולדות הרופאים הווטרינרים בישראל 1882-1982". מטרתו העיקרית של הספר היא הנצחה של הרופאים הווטרינרים שפעלו בארץ ישראל משך מאה השנים שחלפו מן העלייה הראשונה. בפתיחת הספר מספר פרקים הסוקרים את מקורות ההשכלה הווטרינרית של הרופאים, הרפואה הווטרינרית בתקופה העותומנית ובזמן השלטון הבריטי, נשים ברפואה הווטרינרית ועוד. המשכו הוא לקסיקון הכולל 635 ביוגרפיות קצרות של הרופאים הווטרינרים בתקופה שבין 1882 ל-1982.

המשרד לאיכות הסביבה מפרסם לאחרונה טיוטה העוסקת בתנאים המוקדמים על פיהם ינתן אישור לרשיון עסק ע"י המשרד לאיכות הסביבה. אנו מביאים כאן רק את נושא המרחקים ומצרפים מטה את הטיוטה למי שירצה לקרוא אותה במלואה.

מנכ"ל המועצה לענף הלול, שולח בימים אלה מכתב למגדלי ביצי המאכל, לפיו יש עודפי גביה. מה צפוי לעשות גוף מתוקן? להחזיר את הכסף או לבקש רשות בכתב להעביר את הכסף למטרה מסויימת. מה עושה מועצת הלול? היא מודיעה שאת החזרי הגבייה היא מעבירה לארגון מגדלי עופות ואם מישהו מתנגד עליו להודיע על כך בכתב תוך 10 ימים. 1 מיליון ש"ח מועברים כברירת מחדל לארגון מגדלי עופות (ארגון שאינו קשור למועצה לענף הלול), על עודפי גביה לשנת 2020.

דו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא החקלאות בישראל קובע שהחקלאות בישראל התכווצה, בין היתר, כתוצאה מרגולציה בכמה ענפים (חלב, ביצים, דבש) המקטינה את הייצור בשילוב מכסי מגן גבוהים המובילים לכמות ייצור נמוכה ולרמת מחירים גבוהה. על פי הסקירה בעשור האחרון התוצר של ענף החקלאות ירד ריאלית בכ- 12.3%, לעומת יתר ענפי המשק שהציגו עלייה בתוצר.

הלובי החקלאי הצליח שוב לטרפד את כוונת האוצר לאשר יבוא ביצי מאכל באריזות קמעונאיות. אבל, חוק ההסדרים כולל הכרזה על משחטות העופות כגוף שחל עליו הסדר כובל, ואינו פטור מחוק ההגבלים העסקיים. דווקא חקלאי בשם שמואל כץ מבארותיים, חושב אחרת.

המחסור בבשר עוף, נמשך כבר מספר חודשים, מחירו בעליה מתמדת וכאשר מתקרבים לחג הפסח מחירו צפוי לעלות עוד ולהכביד על כיסו של הצרכן הישראלי. כאשר משרד החקלאות ממשיך לטעון שאין מחסור, המחירים ברשתות הקמעונאיות מראים אחרת - המחיר שהוא פונקציה ישירה של היצע וביקוש ממשיך להאמיר.

בכוונת הממשלה לחזק את התחרות בענף העופות ולהוביל להורדת מחיר בשר העוף בישראל. כדי לעשות זאת, בחוק ההסדרים מוצע לתקן את סעיף 3 לחוק התחרות, כך שהסדר שכבילותיו נוגעות לגידול ושיווק בסיטונות של תוצרת חקלאית מגידול מקומי מסוג עופות, ייחשב כהסדר כובל, אם אחד הצדדים להסדר הוא מי שעוסק בגידול עופות שהוא או אדם קשור אליו מחזיק גם משחטה.

משרד החקלאות אישר מכסות יבוא בהיקף 40 מיליון ביצים (פטורות ממכס) לקראת חג הפסח הקרב. במקביל להודעת משרד החקלאות, משרד הבריאות הוציא מכתב (ראה מטה מצורף) המאשר את תאריכי השיווק והשימוש לביצי יבוא התואמים את הנהל הקיים. בהתחשב במחסור ביצי המאכל הקיים היום, הצורך ביבוא זה הופך משמעותי.

משרד האוצר הניח טיוטת הצעה לצמצום הנטל הרגולטורי במוצרי מזון במטרה להפחית את יוקר המחיה. הטיוטה מתייחסת במספר מקומות לענף ההטלה. לתקן את חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015, באופן הבא: 1. תוקף חיי מדף של ביצת מאכל שאינה בקירור יהיה 28 ימים מיום ההטלה; 2. יתאפשר לייבא ביצים באריזות קמעונאיות לצרכן.בדברי הסיכום של הטיוטה נכתב: "תוקף חיי המדף של ביצים עומד על 16 ימים החל מיום סימון הביצה כך שהתוקף הכולל עומד על כ-21 ימים. מוצע לקבוע כי התוקף של ביצי מאכל יהיה 28 ימים כפי שנקבע באיחוד האירופי. בנוסף, מוצע כי יתאפשר יבוא של ביצים באריזות קמעונאיות לצרכן." ברור שאין התאמה לקיים באיחוד האירופי וחבל שבתגובת המגדלים המצורפת, אין הבנה מקצועית במענה.המגדלים מתנגדים ותגובתם מצורפת.

העלייה במחירי המזון היא במרכז השיח הציבורי בשנים האחרונות. לאחרונה דווחנו על עליה צפויה במחיר הביצים, אשר תואמת עליות מקבילות במדינות רבות בעולם. מה הסיבה לכך? עבור צרכנים רבים, מחיר ביצי המאכל נחשב זניח כחלק מסל הקניות שלו. ביצים שהם מקור זול יחסית לחלבון, ועשיר במרכיבים תזונתיים חשובים וחיוניים, לא זוכה בישראל להערכה, הבנה ועידוד כפי שמתקיים במדינות רבות. מועצת הלול עסוקה לדעתנו יותר בפיקוח על המכסות, מאשר תמיכה אמיתית במוצר ואיכותו. אז מדוע המחיר עולה? במדינות רבות באירופה ובארה"ב, נזקי שפעת העופות הם כבדים ומשפיעים מאד על היצע הביצים לצרכן. בנוסף, יצרני הביצים חוו עליה מתמדת בתשומות מאז 2021.

על פי פרסום בעיתון גלובס, משרד החקלאות פרסם מכרז להכנת עבודה כלכלית שכותרתה "בחינה כלכלית של הוצאת מוצרי חלב וביצים מפיקוח מחירים", שנדרשת לסקור את נושא פיקוח המחירים ברמת הצרכן והקמעונאי, בדיקת התועלת בפיקוח מחירים מול הנטל העודף הכלכלי והשפעת הפיקוח על שרשרת הערך והשחקנים השונים. המכרז לשירותי ייעוץ לתכנון מדיניות, נועד לנתח ולבחון את ההשלכות וההשפעות הכלכליות של הוצאת מוצרים מפיקוח מחירים. בהתאם לממצאי הניתוח, יתקבלו החלטות לטווח ארוך.

שרי האוצר והחקלאות חתמו על המנגנון לעידכון מחיר הביצה, שצפוי לעבור אישור של ועדת המחירים. מדובר בהשלמה מתחייבת מההסכם שנחתם בין המגדלים לממשלה הקודמת ולא יושם. מעתה והלאה העדכון יתבצע ללא חתימת השרים. מחיר הביצה נשאר קבוע כאשר התשומות עלו באופן חד ושחקו באופן קיצוני את הרווחיות של המגדלים. כתוצאה מכך, היו מגדלים שהחליטו להפסיק לגדל או לחלופין להשכיר את המכסות אשר מחירן נשחק אף הוא.

מנכ"ל המועצה לענף הלול, שולח היום מכתב למגדלי המטילות לביצי המאכל, בנושא העברה סדירה של ביצים מהמשקים למשווק. בתחילת המכתב נאמר "כידוע כל המגדלים עברו למערכת תעודות המשלוח הדיגיטליות, שבין מטרותיה ישנה עקיבות למוצר...". עקיבות לביצי מאכל אינה קיימת במדינת ישראל והיא בודאי אינה מתבססת על תעודות משלוח. עקיבות מחייבת שקיפות צרכנית וסימון נדרש ע"ג ביצי המאכל.

מערכות בטיחות המזון בישראל נבדקו מ-27 ביוני עד 19 ביולי 2022 ע"י צוות בודקים מארה"ב לנושא יצוא מוצרי עוף מעובדים. הביקורת של משרד החקלאות האמריקאי מתמקדת בשישה מרכיבים עיקריים: (1) פיקוח ממשלתי (כמו ארגון ומינהל); (2) הרשות הסטטוטורית הממשלתית ותקנות בטיחות מזון והגנת הצרכן (כגון, תפעול מערכת הפיקוח, ותקנים ותיוג מוצרים); (3) תברואה; (4) מערכת ממשלתית לניתוח סיכונים ונקודות בקרה קריטיות (HACCP); (5) תוכניות ממשלתיות לבדיקת שאריות כימיות; (6) תוכניות בדיקות מיקרוביולוגיות ממשלתיות.

ענף ההטלה בישראל חווה שינויים מהותיים במהלך השנתיים האחרונות. מגדלים רבים המוגדרים "משקים קטנים" הצטרפו להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל כדי לקבל תמיכה במאבקם ברפורמה בשלוחה זו. נציגם, עו"ד צחי בן עיון (יו"ר ענף העצמאים בהתאחדות המלאכה והתעשייה) פנה לשר החקלאות החדש אבי דיכטר בבקשה לאפשר לבעלי משקים קטנים בשלוחת ההטלה לקבל היתרי איכלוס לגידול תרנגולות המטילות ביצי מאכל באופן מידי, ולפחות עד ליום 31.12.25.