מה חדש בישראל 2022

השינויים המהותייים שחווה ענף ההטלה בישראל במהלך השנתיים האחרונות, הוביל מגדלים רבים להצטרף להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל כדי לקבל תמיכה במאבקם ברפורמה בשלוחה זו. בימים אלה פורסם ע"י התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, מסמך הסוקר את הענף בהיבטים כלכליים שונים אותו אנו מצרפים מטה.

השינויים המהותייים שחווה ענף ההטלה בישראל במהלך השנתיים האחרונות, הוביל מגדלים רבים להצטרף להתאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל כדי לקבל תמיכה במאבקם ברפורמה בשלוחה זו. בימים אלה פורסם ע"י התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה, מסמך הסוקר את הענף בהיבטים כלכליים שונים אותו אנו מצרפים מטה.

אחרי שנים רבות ברחוב קפלן בתל אביב, המועצה עוברת מקום. מתל אביב לאור יהודה (רחוב אריאל שרון 8 בניין B קומה 4). כבר בנובמבר 2019 דיווחנו על החלטה בנושא

פציעה בשל הזרקה שגויה של תרכיבים מומתים אינה אירוע נדיר בקרב צוותי חיסון. מחקר המתפרסם ע"י צוות רופאים מבית החולים עפולה ומבית הספר לרפואה בטכניון עוקב אחר ההחלמה של עובדים שנפגעו לאחר הזרקה שגויה בתרכיב כולרה או תרכיב שפעת עופות. המחקר כלל 21 עובדים, כולם גברים, בגילאים שבין 23 ל-44. כל העובדים נפגעו ביד שאינה הדומיננטית, 17 מתוך ה-21 נפגעו באצבעם (ב-11 האצבע שנפגעה היתה האגודל). זמן אישפוז ממוצע היה 3.75 ימים. מתוך ה-21, שבעה עברו במהלך האישפוז ניתוח לניקוז חומר ההזרקה.

מחיר העוף נותר גבוה גם לאחר החגים - כתבה בנושא מתפרסמת בתכנית הכלכלית של ערוץ 11, משחקי הכיס. בדקנו את המחירים ברשתות ואכן הופתענו.

בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה בשנת 2017, בטענה שתנובה וחברת לסר מכרו ביצים שמשקלן נמוך מהמוצהר נדחתה. כך על פי פרסום של הכתבת ליטל דוברוביצקי בידיעות אחרונות. על פי המפורט בכתבה, בית המשפט דחה את הבקשה בטיעון שסיווג הביצים נעשה בעת המיון וקיים הפסד משקל לאחר מכן. על פי חוות דעת מומחה שניתנה לבית משפט 20% הפסד משקל היא בגדר הסביר. עוד קובע המומחה, שמדובר בהפחתת מים בלבד ללא פגיעה ברכיבים התזונתיים. האם כך?

שר החקלאות עודד פורר, בציוץ ארוך בטוויטר: כולכם מכירים את זה שלפתע בפסח נגמרות הביצים בסופר. למרות שמדינת ישראל מלאה בלולים ולולנים, עדיין, לפעמים פשוט נגמרות הביצים. אם זה נשמע לכם מוזר, אז חכו עד שתשמעו את הנתון הבא: ברגע הכניסה שלי למשרד החקלאות, המחירים של הביצים בישראל היו במקום ה-4 הכי יקר בעולם! מעלינו היו רק שוויץ, ניו זילנד ואיסלנד. במדינות עשירות כמו דנמרק, נורווגיה, יפן, אוסטרליה, שוודיה וקנדה, ישלמו פחות על ביצים. זה למרות שחלקן מייצרות הרבה פחות ביצים מישראל יחסית לנפש. למה זה ככה? התשובה היא שבישראל יש דבר כזה שנקרא מועצת הלול. בגדול, מדובר בשריד מהתקופה שבה עדיין חשבו שקומוניזם עובד. אם המילה "מועצה" הזכירה לכם לרגע את השם ברית המועצות, זה לא במקרה. התפקיד של מועצת הלול, הוא בגדול, להפריע למשק הביצים ולהפוך הכל ליקר מאוד ומושחת מאוד. כלומר, זה לא מה שהם טוענים שהם עושים כמובן. אז מה הם עושים באמת? הם אחראים לחלק למגדלי הביצים "אישורים" לגדל ביצים. הם גם אחראים לקבוע כמה ביצים כל אחד יגדל וישווק.

הביצים בישראל יקרות בטירוף, ידוע. אבל לפוליטיקאים הטובים ביותר בישראל אין מושג למה הביצים יקרות ומה צריך לעשות כדי לעצור את הריקבון שגרם לזה. וזה הטובים. הרעים? יודעים מה הפתרון ופועלים הפוך. אז למי שמוכן לחטוף וואחד סטירה מהאמת הכואבת, הנה כמה עובדות על שוק הביצים בישראל שיגרמו לכם לבעבע מזעם. הביצה הישראלית יקרה יותר ב 50% מהאירופית וב 70% מהאמריקאית. לא בזכות האיכות. להיפך. הלולים בישראל צפופים ומזוהמים באופן שלא מקובל בעולם. מה כל כך מיוחד בישראל? ישראל, מאז ימי מפא"י העליזים, מתכננת את כל שוק הביצים שלה. שר החקלאות קובע כמה ביצים יאכלו אזרחי ישראל. לכל חקלאי שקיבל אישור, יש "מכסה". מותר לו לגדל 2440 תרנגולות מטילות, ולא יותר. כן, אסור לגדול, אסור להתפתח. ולא רק זה. אם אתם לא מאלה ששוק הביצים של אבא שלהם וקיבלו מכסה, כלומר כמונו כל העם, אסור לכם לגדל יותר מ 11 תרנגולות. גידלתם? המדינה תשמיד אותן.

פרופ' יורם וייסמן הלך לעולמו והוא בן 86. וייסמן למד רפואה וטרינרית בהולנד. את הדוקטורט עשה בתחום מחלת הקוקצידיוסיס בעופות. עם חזרתו ארצה השתלב בחטיבה לפרזיטולוגיה במכון הווטרינרי, בניהולו של פרופסור א. פיפנו. אחרי מספר שנים, עבר לחטיבה למחלות עופות ודגים וניהל אותה עד פרישתו לגמלאות. יורם ניהל תקשורת צמודה לפעילות בשדה, תמך וקידם מחקר מעשי בחטיבה. עם הקמת בית הספר לווטרינריה יורם וייסמן הקים את התשתית ללימודי רפואת עופות ועמד בראש החוג, כאשר במעמד זה שילב מרצים גם מתחום רפואת האדם. במשך שנות עבודתו פירסם מאמרים ומחקרים רבים והיה שותף לעבודות רבות עם חוקרים בחטיבה לעופות ודגים. יורם החדיר וקידם את שיטות העבודה המולקולריות בחטיבה למחלות עופות, שילב את פעילות החטיבה בתכניות מחקר בינלאומיות (כמו ברונכיטיס מדבקת, מיקופלסמה) ומיצב את החטיבה כגוף מקצועי חשוב באבחון ומחקר מחלות שאתיות, נגיף הבורנה, קדחת הנילוס המערבי, כלמידיה ועוד.

חברת עוף טוב, מהבולטות בענף העופות בישראל ומי שהובילה את מהפכת גידול העופות ללא אנטיביוטיקה, חברה ל"אקסלתא" מהטכניון (Accellta - חברה העוסקת בתחום תאי הגזע) והקימה חברה בשותפות (Mealiways), שתייצר שניצלים ומוצרים נוספים מבשר מתורבת של עוף, בקר ודגים. עומר לביא, מנכ"ל קבוצת צמח שאן: "ביותר מ-50 שנות קיומנו, המטרה שלנו לא השתנתה: ייצור ואספקה של מזון טרי, טעים ואיכותי. תחום הפוד-טק מתפתח ללא הרף ומהווה חלק בלתי נפרד מהעתיד של כולנו.

על פי הודעת דוברות משטרת ישראל עבריינים המזוהים עם ארגון פשיעה בחברה הערבית השתלטו על משחטת עופות בצפון. על פי החשד המערכת גידלה, שחטה ומכרה עופות באופן לא מפוקח (מועצת הלול ושירותים ווטרינרים). החקירה מתנהלת ע"י היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433, משרד מע"מ עכו ויחידת יהלום ברשות המיסים, ובשיתוף המועצה לענף הלול, המשטרה הירוקה לאכיפה אזרחית, יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי והרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. ההכנסות של מכירת העופות העודפת ושאינה מדווחת לרשויות המס, נאמדת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים בכל שנה.

בכתבה ארוכה ומקיפה של מירב ארלוזורוב בעיתון דה-מרקר, מדווח על מאבק אישי ומר בין מזכ"ל התאחדות חקלאי ישרל, אבשלום וילן לבין מנכ"לית משרד החקלאות, נעמה קאופמן-פס. כנראה אין ייחודיות רבה במאבק זה, המנכ"ל הקודם שלמה בן אליהו זכה לקיטונות של רפש ועלבונות מצד החקלאים בהיותו בתפקיד. מתברר, שעובד משרד החקלאות, צביקה כהן (סמנכ"ל השקעות במשר החקלאות), פעל על פי ראייתה של המנכ"לית כ"חפרפרת" כאשר העביר מידע מתוך המשרד לחקלאים, במהלך המשא ומתן שהתקיים בין הצדדים. וילן טוען שהמידע על פעילותו של צביקה כהן (שאין מתכחשים לה), הושג בדרכים לא כשרות.

במגמה להקל על החקלאים, השירותים הווטרינרים החליטו להקים ועדת חריגים בנושא היתרי איכלוס לולי הטלה. במכתב ששלח מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר תמיר גשן, מדווח כי הוקמה ועדת חריגים לבקשות איכלוס שאינן עומדות בתנאי הדין או איגרת מנהל השירותים הווטרינריים מיום 24.10.19 (להלן: האיגרת). ועדת החריגים תשקול מתן היתר איכלוס חריג, למדגר אחד בלבד, למי שפועל להקים לול חדש ובמועד פרסום האיגרת היתה לו תב"ע מאושרת אך לא עומד כיום באבן הדרך שכן אין לו היתר בנייה ללול.

מתקרבים לבחירות והמפלגות מפרסמות את המצע שלהן לקהל הבוחרים. מפלגת ישראל ביתנו, אשר שר החקלאות עודד פורר הוא חבר בה, מציגה את עמדתה בנושא כלכלה חופשית והורדת יוקר המחייה.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר הודיע כי מנע שיווקם של כ-13 אלף ביצים ממשק ששטף ביצים בניגוד להנחיות. שטיפת ביצים היא פרקטיקה מקובלת במספר מדינות בעולם (ארה"ב לדוגמה), אבל היא חייבת להעשות באופן מקצועי, מבוקר ובמכונות שטיפה יעודיות. שטיפת ביצים בכל דרך אחרת, מסכנת את בריאות הציבור ופוגעת באיכות הביצה. למרות שמדיניות "מותר או אסור" מקובעת בחוק במדינות אירופה, ארה"ב ועוד מדינות, המערך המקצועי האחראי לנושא זה בישראל (פיקוח מוצרים מן החי, השו"ט), מעולם לא טרח לקדם חקיקה מתאימה ובישראל אין בחוק התייחסות לנושא זה. הערנו בעבר ונמשיך להעיר בנושא עד שיתוקן.

במכתב היוצא ממועצת הלול למספר מגדלים בענף ההטלה נכתב: "לאחר כל התהפוכות בדיונים על הרפורמה בשלוחת ההטלה, הצעדים שננקטו כבר, ואלו העתידים להשתלב בשנים הבאות, ולנוכח ההורדה המיידית של הגנת המכס על יבוא ביצים במחצית, יצטרך הענף להתמודד ולהוכיח את העדיפות הרבה לצרכן של צריכת ביצים מיצור מקומי על פני רכישת ביצים מיבוא. כלל בסיסי הוא שיש ירידה באיכות הביצה בין ההטלה למועד הצריכה. וכאן כבר יש יתרון מובנה לביצים המקומיות. הכל תלוי כמובן ביכולת השמירה על שרשרת האספקה בדגש על קירור. עם זאת כדי לבסס עמדה זו בצורה מקצועית, המועצה, על פי החלטת קרן ביצים, החליטה לקיים סקר מקצועי על פי מדדים/סטנדרטים מקובלים בעולם, כדי לבסס בידינו את נתוני איכות הביצה הישראלית/מקומית. בסקר יבדקו הנתונים מלהקות בגילאים שונים, בממשקים שונים, מזנים שונים, ועוד.

עמותת רווח נקי, היא עמותה הבוחנת את פעולות המגזר הציבורי במטרה לייעל ולשפר את מבנה הכלכלה הישראלית: הגברת תחרות, שקיפות וקידום רגולציה חכמה. העמותה בחנה את השפעות הרגולציה תקנות צער בע"ח - גידול תרנגולות מטילות והגישה דו"ח על פיו העניקה ציון מדד רווח נקי – 27.34 (קטגוריה צהובה) לתהליך הרגולטור בנושא זה (הניקוד הוא מתוך 50 נקודות אפשריות). העמותה הגישה דו"ח על פיו היא מנתחת ומבצעת הערכה לתהליכי הרגולציה. ניתוח זה הינו חלק מ"פרויקט תו איכות RIA* :הערכת תהליכי רגולציה".

מדינת ישראל התקינה לאחרונה תקנות העוסקות ברווחת מטילות ביצי המאכל. התהליך היה ארוך וטורפד לאורך שנים ע"י גורמים שונים. אך יש להעריך שפריצת הדרך שנעשתה בתחום זה אינה סוף דבר. אחד הנושאים הבולטים בתחום רווחת בעלי החיים בשלוחה זו, הוא המתת האפרוחים הזכרים בגיל יום והוא צפוי להיות הנושא המרכזי הבא שהשלוחה תצטרך להתמודד איתו.

הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשפ"ב-2022, עברה היום בקריאה שניה ושלישית ואושרה ע"י כנסת ישראל. הנוסח המלא מצורף מטה. בהתאם לסיכום בין משרד החקלאות לארגון החקלאים עבר היום בכנסת חוק הקובע ביטול מכסות הייצור בענף ההטלה בעוד 10 שנים. תוך שנה הצליח שר החקלאות להוביל לשינוי חד בשלוחת ההטלה בישראל: - ביטול מכסות הייצור. - העברת תקנות רווחת בעלי חיים, תוך מעבר חד ובלי שלבי ביניים, לממשק גידול נטול כלובים, ותוך 30 יום הורדה חדה בצפיפות וביטול ההנשרה 24 חודשים מיום התחילה שהוא 30 יום מפרסום התקנות.

ההסכם בענף ההטלה אושר בקריאה שניה ושלישית. במסגרתו, המגדלים יקבלו תוספת של 4.3 אגורות לביצה באופן מיידי. העלייה היא בהתאם להחלטת ועדת המחירים, עליית מחירים שאמורה היתה להתבצע לפני כשנה, אך הוקפאה ע"י שר החקלאות. תבנית של ביצים בגודל L (גדול) תעלה מ-11.30 ל-12.05 ש"ח (התייקרות של 75 אג') - הגודל הזה מהווה 50% מהשוק. מחיר תבנית של תריסר ביצים בגודל M (בינוני) יעלה ב-75 אג' מ-10.40 שקל ל-11.15 שקל. מחיר תבנית של ביצים בגודל XL (ענק) יעלה ב-70 אג' מ-12.40 שקל ל-13.10 שקל.

החודש עברו בכנסת תקנות רווחת המטילות. הבלבול לגבי עתיד כלובי הסוללה הוא גדול והחלטנו לעשות סדר בפרשנות משפטית שתהיה ברורה לכולם. תקנות רווחת המטילות אינן מבדילות בין כלובים בלולי סוללה לכלובים בלולים החדשים שהוקמו ונקראים "לולי רפורמה". פרק הזמן שהתקנות מתירות אכלוס מטילות בכלובים (כלשהם) הוא עד ה-1 ביוני 2035 (מועד אחרון לאכלוס מטילות בכלובים). כלובים במשמעות של כלובי סוללה או כלובים ב"לולי רפורמה". התקנות מגדירות פרק זמן של 3 שנים לנושא הצפיפות בכלובים בלולים שאוכלסו ערב יום תחילת התקנות. בלולים כאלה תותר צפיפות של לא פחות מ- 350 סמ"ר למטילה. האכלוס מחדש בלולי כלובים (כלשהם), יהיה לפי צפיפות של 750 סמ"ר למטילה או 600 סמ"ר למטילה, אם גודל הכלוב קטן מ-1,500 סמ"ר (זאת כדי לאפשר אכלוס של לפחות 2 מטילות בכלוב ששטחו לפחות 1200 סמ"ר).

במשרד החקלאות לא נחים לרגע. שר החקלאות עודד פורר במכתב ליו"ר ועדת הכלכלה מיכאל ביטון, מבקש לכנס בדחיפות את ועדת הכלכלה, על מנת לתקן את החוק שפוצל מחוק ההסדרים בנושא מכסות הייצור ולקדם אותו לקריאה שניה ושלישית על סמך ההסכמות שנחתמו עם המגדלים.

במסגרת ההסכמות של החקלאים עם משרד החקלאות, מופיע סעיף על פיו החקלאים יתמכו בהארכת תוקף חיי הביצה ל-28 יום. צצות כמה שאלות בנושא זה: 1. ממתי נושא מקצועי, כמו הגדרת תוקף חיי ביצה חייב את אישור ארגון המגדלים? 2. מה בדיוק כוונת השינוי/הארכה?

ועדת החינוך של הכנסת בראשות ח"כ שרן השכל אישרה את טיוטת התקנות שמקדם שר החקלאות עודד פורר, העוסקות בנושא רווחת המטילות לביצי מאכל. מדובר בתקנות ששנים לא הצליחו להעביר ולקדם כאשר הפעם נקבע מועד ברור לאיסור החזקת מטילות בכלובי הטלה.

לאחר מו"מ ממושך, הגעה להסכמות בין החקלאים למשרד החקלאות. 1. התכנון בענף ההטלה יסתיים תוך 10 שנים, כאשר שר החקלאות יהיה רשאי, באם יהיה צורך, להאריך את התקופה בשלוש שנים נוספות. 2. יועמדו תקציבים שיוקצו אך ורק לנשארים בענף וללולים ללא כלובים בסכום שלא יעלה על 380 מיליון ש"ח לבניית לולים מרווחים, בתקנים מתקדמים. 3. 100 מיליון ש״ח יוקצו לתמיכה בחקלאים שירצו לפרוש (לפי 1.5 ש"ח לביצה). אין כל זכר להסכמה על מס מופחת. המשמעות היא שיהיה פיצוי עבור כ-270,000 מטילות בלבד. 4. יינתנו 15 שנה לבעלי לולים חדשים עם כלובים שהוקמו לאחרונה (לולי רפורמה) בכדי לעבור ללולים ללא כלובים (במקום 7). ללולי סוללה ישנים תינתן ארכה של 3 שנים במקום 1.5 שנה. אבל...המעבר לצפיפות בכלובים על פי תקנות רווחת המטילות (תקנות שטרם עברו), יחייב שנה מאישור התקנות. 5. עדכון מחיר הביצה יעשה בנוהל מקצועי, ללא התערבות של גורמים פוליטים. מחיר הביצה יעלה, בתחילת חודש יולי, ב-4.3 אג' לביצה. איש אינו מחשב את המיליונים שענף ההטלה "תרם" במחיר ביצה מופחת, כאשר זה לא עודכן למרות ההמלצה של ועדת המחירים.

שר החקלאות עודד פורר הגיש ליו"ר ועדת החינוך והספורט של הכנסת את טיוטת התקנות בנושא רווחת המטילות. מדובר בגרסה מתוקנת מזו שהוגשה להערות הציבור. כעת התקנות צפויות להגיע לדיון בוועדה. התקנות שהוגשו, מציגות הגדרה חדשה: "מדור" = אזור מתוחם בלול נטול כלובים ששטחו עולה על 10 מ"ר ושלתרנגולות המטילות שבו יש אפשרות לתנועה חופשית בכל שטחו; יכול שבלול נטול כלובים יהיו כמה מדורים ובלבד שלתרנגולות המטילות שבו אין אפשרות מעבר חופשי בין המדורים. ההגדרה החדשה של מדורים יוצרת למעשה כלובים גדולים משפחתיים של כ- 90 מטילות בכלוב. חובת גידול פרגיות המיועדות ללולי מעוף בלול פרגיות מתאים. בלול עם מפלסים, אסור שתהיה זליגה של לשלשת מעופות ממפלס אחד למשנהו. במסגרת התקנות החדשות תיאסר רשמית בתוך שנתיים מיום כניסת התקנות לתוקף ההנשרה הכפויה. נאסר קיטום מקור במשק (לא במדגריה).

במטרה לקדם את הרפורמה בענף ההטלה בהסכמות בין החקלאים ומשרד החקלאות, מתקיימים דיונים בין נציגי החקלאים לפקידי המשרד. מגדלי המטילות, שפרנסתם ועתידם הכלכלי תלוי בהחלטות וההסכמות הצפויות במידה ויהיו אינו זוכה לעדכונים שוטפים והוא ניזון מרסיסי מידע ושמועות. נייר עבודה (נושא תאריך 8 ביוני) שהופץ בקבוצות חקלאים ומקורו לא ברור חושף נקודות מרכזיות העומדות לקראת הסכמה במשא ומתן זה (במידה ומדובר במסמך שתוכנו אמין). נקודות מרכזיות מהמסמך מפורטות כאן.

בשנת 2021 ערך התפוקה החקלאית היה כ-32.0 מיליארד ש"ח (גידולים צמחיים – 18.3 מיליארד ש"ח, ובעלי חיים – 13.7 מיליארד ש"ח) – עלייה של 3.3% לעומת שנת 2020. הרכב התפוקה החקלאית נותר דומה להרכב בשנים הקודמות ועמד על 57.3% גידולים צמחיים (הכוללים בעיקר את ענפי הירקות, תפו"א ומקשה ומטעים, ללא פרי הדר) ו-42.7% בעלי חיים ותוצרתם (הכוללים בעיקר בקר, צאן ועופות).

מילובר תובעת 32 מיליון שקל ממספר ספקים של תוספי מזון. חברת מילובר טוענת שהחברות דגל תוספי מזון, פרוג'קט בר ניהול ואחזקות ופיין פק סיפקו תוספים פגומים עד כדי מזויפים, בהם השתמשה בתערובות מזון לבעלי חיים - וללקוחותיה. התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה.

יו"ר ועדת הכלכלה חה"כ מיכאל ביטון מאיים כי לא יצביע עם הקואליציה במחאה על הרפורמה בתחבורה הציבורית ובחקלאות. שר החקלאות עודד פורר לא נשאר חייב והגיב: ראוי שהציבור יידע מהן דרישות מועצת הלול שבגללן ח"כ מיכאל ביטון הודיע שיפסיק להצביע עם הקואליציה: -הם דורשים להעלות מיידית את מחיר הביצים ביותר מ 10%. -הם דורשים להמשיך ולגדל את הביצים בתנאי סניטריה קטסטרופליים בניגוד לתקנות השירותים הווטרינריים. -הם דורשים למנוע תחרות בענף ולשמור על המונופול בידי המגדלים הקיימים.

על פי פרסום בכלכליסט, חברת המבנים החקלאיים אגרוטופ ביקשה עיכוב הליכים. החברה פועלת למעלה מ-33 שנה מעסיקה כ-110 עובדים במושב תימורים והיא מהחברות הוותיקות והמובילות בבנייה של חוות לולים. לחברה פעילות נרחבת גם בחו"ל. החברה נקלעה למצוקה תזרימית עקב עצירת ההזמנות מלקוחותיה הגדולים בשל משבר הקורונה. בהתאם לתיקון הקורונה חברות שנקלעו לקשיים בעקבות מגיפת הקורונה יכולות לבקש למנות להן מנהל הסדר (ולא נאמן שמשתלט על החברה) לגיבוש הסדר חוב עם נושיה.

שר החקלאות, עודד פורר, הנחה את מנכ"לית משרדו לבחון חשד לריכוזיות ותיאום מחירים במכוני התערובת בישראל באמצעות רשות התחרות. הרקע לפנייה - העלייה במחירי המזון שמקורו בבעלי חיים, שאחד המרכיבים העיקריים בו הוא מזון בעלי החיים (מספוא), ותורם רבות לעלייה ביוקר המחייה. בהודעת הדוברות של משרד החקלאות מצוטט השר: "במלחמה שלנו ביוקר המחייה אין פשרות. כשמחירי התערובות בישראל גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכאשר ירידות במחיר חומר הגלם העולמי כמעט ואינן מתגלגלות למגדלים (ההדגשה היא שלנו), אזרחי ישראל משלמים את המחיר.

שר החקלאות עודד פורר, העלה לטוויטר סרטון שצולם ע"י פקח השירותים הווטרינרים במושב עלמה וממחיש את המציאות הממשקית הקשה בלול מטילות לביצי מאכל בישראל. ביצים ללא קירור, פגרים זרוקים ולול פרוץ לרווחה. מילה אחת בלבד יכולה להגדיר את המציאות ההזויה שלול כזה קיים בשנת 2022 במדינת ישראל - מזעזע!

ב- 10 במאי התקיימה ישיבה של ועדת הכלכלה שעסקה בפיצוי ללולנים שנפגעו מהתפרצות שפעת העופות. נציג משרד החקלאות, מר צביקה כהן דיווח, שהפיצוי הישיר בגין אירועי שפעת העופות בסוף שנת 2021 ותחילת 2022, עמד על כ- 36 מיליון ש"ח, העלות למשרד בגין השמדות היתה 13 מיליון ש"ח והערכת הנזק העקיף היא כ- 10 מיליון ש"ח. בנסיון למצוא פתרון לפיצוי העקיף, משרד האוצר תמך בבניית כיסוי ביטוחי עתידי בקרן נזקי טבע, כמו שנעשה לנושא הניוקסל והסלמונלה ודעתו היתה שכרגע אין מקום לתת פיצוי ויותר מכך, אין בתקציב עוד כסף כדי לשלם עבור פיצוי זה.

מבקר המדינה מפרסם היום דו"ח העוסק במגוון תחומים, כאשר בתחום משרד החקלאות הוא מקדיש התייחסות נרחבת (120 עמודים) למשק ההטלה בישראל.קראנו את הדו"ח ואנו מביאים עיקרי דברים מתוכו. לקריאת הדו"ח המלא, ראו קישור. בחודשים מאי עד אוקטובר 2021 בדק משרד מבקר המדינה היבטים הנוגעים ליישום החלטות הממשלה לקידום הרפורמה בענף ההטלה ולהעברת הלולים ממרכזי היישובים. הביקורת נעשתה במשרד החקלאות ובמועצה לענף הלול. בדיקות השלמה נעשו במשרד האוצר, בחברת קנט ובמשרד להגנת הסביבה. תנאי גידול המטילות - 94% מהמטילות בישראל משוכנות בלולי כלובים. שיעור זה גדול במידה ניכרת משיעור המטילות המשוכנות בלולי כלובים במדינות האיחוד האירופי (48% כולן בלולים מועשרים) ומשיעורן בארצות הברית (70%). 76% מכלל המטילות משוכנות בלולים ישנים שבהם המרווח למטילה הוא כ- 400 סמ"ר בלבד, ו-18% בלולי כלובים חדשים. זאת לעומת לולי כלובים מועשרים באירופה, שלגביהם התקן הוא 750 סמ"ר למטילה. מצב דברים זה אינו עולה בקנה אחד עם הצורך בשמירה על בריאות הציבור ומניעת מפגעים, בשיפור היעילות הכלכלית ורווחת העוף ובפיתוח יישובי הצפו

בישיבת ועדת החינוך, שנערכה היום, עלו לדיון תקנות רווחת מטילות ביצי המאכל. עוד לפני תחילת הישיבה היה ידוע לכל שמדובר בדיון ראשוני בלבד והצבעה בנושא התקנות לא תתקיים (ח"כ רם שפע מהלובי החקלאי סיכם זאת עוד קודם עם יו"ר הוועדה שרן השכל ועדכן את החקלאים). אבל חקלאי אחד מאבן מנחם, ברוך לגזיאל, "גנב את ההצגה" כאשר נעמד מול שר החקלאות עודד פורר והטיח בו "אתה הפודל של ליברמן, בושה שההורים שלי צריכים להתחנן על הפרנסה שלהם". כבר בערב הוא ניצב בראיון לטלוויזיה והסביר לציבור הצרכנים באופן רהוט מדוע יש להעדיף ביצה תוצרת כחול-לבן. לתשומת ליבם של שני העסקנים ה"בכירים" שמחממים את הכיסאות ברח' קפלן בת"א.

שר החקלאות ממשיך להוביל לשינוי "סדרי עולם" בענף ההטלה. בהודעה של דוברת המשרד נמסר ששר החקלאות ופיתוח הכפר הפיץ תזכיר חוק הקובע כי החל מהשנה, מכסות הביצים החדשות אינן ניתנות להעברה ואינן מזכות בפיצוי. בנוסף, ועדת המכסות תהיה מורכבת מנציגי השר ולא מנציגי המגדלים.

ועדת זכויות בעלי החיים בלשכת עורכי הדין הגישה את הערותיה לטיוטת תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022. הוועדה פותחת את מכתבה בברכות לשר על כך שהוא אימץ את העמדה לפיה החזקת תרנגולות יכולה להיות אך ורק בלולים ללא כלובים שעומדים בסטנדרטים נוספים לעניין מתן ביטוי לצרכיהן של התרנגולות. הוועדה מבקשת לתקן בטיוטה את ההגדרה של לולים ללא כלובים, כך שלא תהיה אפשרות של "לולי קומבינציה". לולים שמבוססים על כלובים פתוחים, אך כאלה שניתן לסגור אותם בשעות מסויימות. תיקון נוסף אותו מבקשת הוועדה דן בדרישת ידע מקצועי מהאחראי על הלול הממונה על ידי הבעלים. בנושא זה טוענים עורכי הדין, לא מוגדר סוג הידע, ובמידה והבעלים הוא זה המטפל בלול, אין דרישת ידע כזו ממנו. בנושא שיטות המתה, מבקשת הוועדה למנוע המתת מטילות בקצף.

על פי ידיעה המתפרסמת ב Ynet עמותת אנימלס פנתה למשרד החקלאות בבקשה לחופש מידע בנושא אכלוס פטמים בכלובים. משרד החקלאות השיב: " "מתוצאות שלב א' של המחקר עולה חשד לפגיעה ממשית ברווחת העופות, המטילה ספק בהתאמת שיטת הגידול לישראל ומשכך הופסק המחקר. תוצאות אלו נמצאות בשלב האימות אל מול שיטת גידול פטמים על רפד. עוד נוסיף כי בהמשך לכך, כדי למנוע המשך פגיעה ברווחת העופות ועד תום בירור ואימות התוצאות, המשך איכלוס הלולים האלו מוקפא". על פי הידיעה קיימת בנגב חווה המאכלסת 280,000 עופות פיטום בממשק כלובים.

תקנות ביצים 2022 מאפשרות למגדלי מטילות חדשים לבנות לולים נטולי כלובים במכסה של 500,000 ביצים. בתחשיב כלכלי שנערך ע"י חגית ארזי משה"מ נראה כי אין כדאיות כלכלית לבניית לולים כאלו בהתאם למחירים כיום. בנוסף, גם תחשיב כלכלי ללולים נטולי כלובים גדולים יותר, במכסת ביצים שנתית של 5 מיליון ביצים, נמצא כי גם בלולים אלו לא כוסו ההוצאות השוטפות במחירים הקיימים כיום ולא נמצאה הצדקה כלכלית לבניית הלולים.

על פי ידיעה המתפרסמת בגלובס נאמר שחיים בורובסקי, רכז החקלאות במשרד האוצר, שלח מכתב בדבר "התנהלות המועצה לענף הלול". על-פי המכתב, מועצת הלול לא הגישה למשרד האוצר את תקציביה לשנים 2020, 2021 ו-2022. כמו כן, נטען, המועצה פעלה ללא תקציב מאושר, ו"התנהלות שכזו של המועצה עומדת בניגוד להוראות הדין וכללי מינהל תקין". על כן, באוצר דורשים כי מועצת הלול תגיש תוך 7 ימים את התקציבים הרלוונטיים, כולל דוחות ביצוע חודשיים לזמן שעבר. המכתב ממשיך להפרה נוספת של החוק על-ידי מועצת הלול: ועדת הכלכלה ומשרד החקלאות הגדילו משמעותית את כמות מכסות הביצים לקראת שנת 2022, אך בפועל לא חולקה אפילו מכסה חדשה אחת. על-פי מכתב האוצר, "היקף מכסות זה נקבע בתקנות בשים לב לצורכי המשק, בין היתר בשל ההכרח במעבר ללולים תקינים מבחינה בריאותית, בהתאם למתווה שבאיגרת שפרסם מנהל השירותים הווטרינריים. הצורך בהקצאת מכסות אלה גדל שבעתיים לנוכח התפרצות שפעת העופות בישראל ובאירופה, וכדי למנוע מחסור בביצים בישראל באופן כללי וסביב תקופות החגים בפרט".

מחסור בביצים בפסח? לא על פי משרד החקלאות הישראלי. ביצים לא יחסרו גם אם צריך להביא אותן מ...הודו! כך לפחות על פי הודעת משרד החקלאות. 12 יום זהו זמן ההפלגה נטו מהודו לאילת. השירותים הווטרינרים נדרשים לאשר את הודו, לבחון את מערך הייצור, הבקרה והפיקוח (שעל פי הנראה כרגע מתבצע במהירות שיא). בשנת 2020 הודו ייצאה ביצים בערך כספי של 25.8 מיליון דולר, מה שהפך אותה ליצואנית הביצים ה-30 בגודלה בעולם. היעדים העיקריים לייצוא הביצים היו: עומאן (14.9 מיליון דולר), האיים המלדיביים (8.32 מיליון דולר), כווית (1.19 מיליון דולר), קומורו (515 אלף דולר) וקטאר (375 אלף דולר). צריכת ביצי המאכל לנפש בהודו עומדת על 30 ביצים. ממידע המעודכן לשנת 2019, מתברר שאין ניטור סלמונלה בשלוחת מטילות ביצי המאכל בהודו, בטח ובטח שלא ניטור לאומי על פי מדדים מקצועיים מקובלים ותואמים לדרישות האירופאיות/ישראליות.

ועדת המחירים היא ועדה משותפת למשרד האוצר ומשרד החקלאות שמתפקידה בין היתר, לעדכן את מחיר ביצי המאכל בישראל, שמחירן מפוקח. התחשיב לוקח בחשבון את השינויים שחלו בעלויות הייצור והשיווק של הביצים מאז העדכון האחרון בהתאם לשינויים שחלו במדדי התשומות. למרות העלייה החדה במחיר התשומות, שר החקלאות מסרב לחתום על עליית המחיר הנדרשת. משקי מטילות גדולים המבססים חלק מהפעילות על מכסות המושכרות מבעלי מכסות, משלמים כ- 12 אג' על כל ביצה שבמכסה.

בהודעת דוברות משרד החקלאות מה-20 במרץ, אנו מתבשרים על "משרד הבריאות נעתר לבקשת משרד החקלאות להארכת חיי מדף של הביצים המיובאות". נותיר לרגע בצד את הסוגייה המקצועית של שינויי מועדי תוקף של ביצי מאכל, מועדים שאמורים להיות מבוססים על ידע מקצועי ואמורים להבטיח את בריאות הציבור (ראה ידיעה נפרדת). נתמקד בהודעת הדוברות של משרד החקלאות, הודעה הנפתחת במשפט הבא: "נכון להיום, ניתן לשווק ביצים מיובאות 21 ימים מיום ההטלה בארץ המוצא ולאחר מכן מותרות הביצים לשימוש הצרכן עוד 30 יום, תוך שמירה על תנאי קירור (במקרר הביתי)". אז זהו, שלא!

החשש ממחסור ביצים בחג הפסח הופך יותר ויותר מוחשי. הייצור בישראל הצטמצם כתוצאה מהשמדה נרחבת של מטילות ביצי מאכל בגלל שפעת עופות וניוקסל ו"יציאה" של משקי גידול ממחזור הייצור בשל דרישות האגרת של השירותים הווטרינרים. הפתרון שנראה באופק היה יבוא, אבל המלחמה באוקראינה, שביתת נהגי המשאיות בספרד ושפעת העופות באירופה הערימו קשיים כלכליים ולוגיסטים.

בספרד הודיעו נהגי משאיות על שביתה והפגנות מחאה, בשל המחירים הגבוהים של הבנזין והדיזל. שיירות ארוכות של משאיות משתרכות לאיטן בדרכים או מבצעות חסימות של דרכים מרכזיות תוך הוצאת האוויר מהצמיגים כדי להקשות על פינויין. מה לזה ולביצים לפסח? משלוחי הביצים מספרד שהיו אמורים לעלות על אוניות בדרכן לישראל נתקעו.

בהודעה של רופא ראשי יבוא-יצוא בשירותים הווטרינרים, ד"ר שלמה גראזי, נמסר כי ישראל מתכוונת לבחון היתכנות יבוא של ביצים מפולין ובולגריה. לצורך כך, יצאו שתי משלחות לבצע בחינה של הנושא. חשבנו לעזור מעט למשלחת טרם צאתה ולסייע לה במעט חומר רקע.... לא נדרשנו לעמול רבות, אנחנו עושים זאת ברציפות משך שנים, כך שנידרש רק לרכז את הקישורים המתאימים וכך אמנם עשינו. בדו"ח האירופי האחרון בנושא נתוני ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה במדינות אירופה - פולין לא העבירה כלל נתונים. האירופאים שבדקו את איכות הבדיקות והפיקוח בפולין, העבירו חוות דעת מאד לא מחמיאה.

לקראת חג הפסח, כולם נערכים ליבוא מוגדל של ביצי מאכל. משרד הבריאות הוציא היום הנחיות סימון ביצים על פיהם יוארכו חיי המדף של ביצי המאכל המיובאות (כך על פי כותרת המכתב). התאריך האחרון לשיווק לא יעלה על 28 יום מיום ההטלה (במקום 26 יום עד עתה). התאריך האחרון לשימוש שהיה עד עתה 20 יום לביצי יבוא, יהיה 18 יום.

בעמוד הפייסבוק של שר החקלאות עודד פורר מופיע הפוסט הבא: "שוחחתי עם שר החקלאות הספרדי לואיס פלאנס וסיכמנו ביחד על פתיחת יבוא ביצים מספרד לישראל, כשבמקביל אני מקדם יבוא ביצים מפולין ובולגריה. המשימה בכלל לא קלה לנוכח שפעת העופות שפקדה אותנו ובצל המשבר באוקראינה, אבל בעזרת שיתופי הפעולה הבינלאומיים שרקמתי ובזכות השוק הגלובאלי ועבודת משרד החקלאות והשירות הווטרינרי בנושא, לא צפוי מחסור על המדפים".

בשבועות האחרונים ניתן לראות על מדפי המרכולים ביצים שמקורן מיבוא. ביצים מאוקראינה או מספרד. ביצים המיוצרות במדינת ישראל מוחתמות בשני תאריכים. תאריך ראשון הוא התאריך האחרון לשיווק הביצים לצרכן, והוא 16 יום ממיון. התאריך השני הוא חודש ימים מתאריך השיווק האחרון, והוא המועד האחרון בו ניתן לצרוך ביצים אלה במידה ונשמרו במקרר הצרכן. לביצי יבוא יש נוסחה אחרת: התאריך אחרון לשיווק להחתמה על הביצה יהיה 26 יום מתאריך ההטלה ולא יאוחר מ-16 ימים מיום המיון. התאריך השני שהוא התאריך האחרון לשימוש יהיה לכל היותר עשרים יום לאחר תאריך אחרון לשיווק.

מאבק החקלאים ביבוא ביצי המאכל אותו מוביל שר החקלאות פורר, זכה לסיוע ממקור לא צפוי. המלחמה באוקראינה ושפעת העופות באירופה מובילים לעליה חדה במחיר הביצים המיובאות. על פי מידע המתפרסם בידיעות אחרונות ומצטט את "לסר ביצים" מחיר ביצה מיובאת עלה ב-37%. כאשר אנו קרבים לחג הפסח והצפי הוא מחסור, לעליה זו יש משמעות לא מבוטלת. אבל מי שחושב למנף אירוע זה כדי להתבצר בעמדותיו, צריך להבין שהאוצר יכול לגשר על פער זה בכדי לנסות ולמנוע מחסור קרוב, ולכן ראוי שהאירוע ימונף לקידום שיחות פוריות יותר בין החקלאים למשרד החקלאות.

בעקבות החשש למחסור ביצים בפסח, מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר תמיר גשן הוציא מכתב למשווקים/יבואנים על פיו מתבקשת תשובתם עד ה- 8 במרץ לגבי עמדתם בהקשר למדינות השייכות לקהילה האירופאית מהן הם היו רוצים לייבא ביצים וקיימת היתכנות ממשית ליבוא משמעותי, כבר בשבועות הקרובים. כוונת השו"ט היא לבחון את המדינות הרלוונטיות בטווח זמן מידי.

עמותת אנימלס יצאה הבוקר (ד') בקמפיין פרסום חסר תקדים בהיקפו למען בעלי חיים, הקורא להוציא מחוץ לחוק כליאה של תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים. יריית הפתיחה של הקמפיין היא בשלט חוצות מרכזי ובין הגדולים בירושלים, המתנוסס בכניסה לעיר, בו מוצגות תמונות ענק של תרנגולות כלואות בכלוב, מלוות בכיתוב: "89% מהישראלים: להוציא מחוץ לחוק כליאת תרנגולות בכלובים", כפי שנמצא בסקר של מכון גיאוקרטוגרפיה (אוקטובר 2020). בנוסף לשלט החוצות, פרסומי הקמפיין יתפרשו על גבי 350 תחנות אוטובוס ואוטובוסים בירושלים ובתל אביב, וילוו בתשדיר בכאן ב' בקריינות של גדי סוקניק. מועד עליית הקמפיין אינו מקרי: לאחרונה משרד החקלאות פרסם להערות הציבור טיוטת תקנות לפי חוק צער בעלי חיים, שלאחר אישורן בכנסת יאסרו בהדרגה על כליאת תרנגולות בכלובים. לאחרונה הוגשה הצעת תקנות בנושא רווחת המטילות שאמורה לקדם את ביטול ממשק הכלובים מכל סוג שהוא עד ה-31 בדצמבר 2031.

בעקבות הצו הפותח מכסות פטורות ממכס לייבוא ביצים טריות, יצא מכתב ממשרד עורכי הדין של ארגון המגדלים לשר האוצר ושר החקלאות לבטל את צו תעריף המכס שהתקבל ולהודיע על עיכוב מיידי ביישומו. רשימת הטענות מפורטת במכתב המצורף, אין אפילו מילה אחת בהיבטים המקצועיים הבעייתיים שמציב היבוא בכלל.

ד"ר תמיר גשן, שמילא את תפקיד מנהל השירותים הווטרינרים בפועל, מזה מספר שנים, מונה היום לאחר מכרז למנהל השו"ט. המינוי הקבוע צפוי לייצב את פעילות השו"ט ולהניע תהליכים שעד היום התעכבו או לא קודמו. ד"ר גשן הגיע לשירותים הווטרינרים לאחר שנים רבות של עבודה כרופא בקר ב'חקלאית' ומונה בתחילה כמנהל השו"ט בשדה. עם פרישתו של ד"ר מישל בלאיש, מונה ד"ר גשן כמנהל השו"ט בפועל. ד"ר גשן הוביל לאחרונה בהצלחה את הפעילות של השירותים הווטרינרים מול ההתפרצות הנרחבת של שפעת העופות.

השמדת להקות הטלה משפעת עופות וניוקסל בהיקפים נרחבים במהלך החודשים האחרונים, קשיי יבוא מאוקראינה וספרד, כל אלה מצביעים על מגמה של חוסר צפוי בביצי מאכל בחג הפסח הקרוב. יתכן ובסוף יצוץ פתרון יצירתי, אך על פי הנתונים כרגע צפוי מחסור ביצים בפסח. מועצת הלול מעכבת כרגע חתימה על המכסות החדשות, הסיבות אינן ברורות ונסיונותיה של העיתונאית מירב ארלוזורוב (דה-מרקר 23/2) לחלץ תשובות מהמועצה לענף הלול עלו בתוהו. במגדל השן בבית יכין קפלן 2 - תל אביב, כנראה לא חושבים שחייבים לספק תשובות לחקלאים ולציבור. התכנון לאורך שנים התבסס על יצור מקומי שנתן מענה מדוייק עד גבולי לצריכה המקומית והשלמות מיבוא בחגים או במקרה שהתפתח חוסר השלים את הדרישה. בצורה זו מנעו עודפים ועשו הכל כדי להקל על יבוא זול. איש לא ראה ביבוא סכנה. כך התחיל הרומן הראשון עם טורקיה, כאשר המועצה לענף הלול יד ביד עם השו"ט לימדו את פקידי האוצר שניתן ליבא ביצים במחיר זול.

ביום קיבלתי שיחת טלפון מעובדת המועצה לענף הלול. היא התקשרה כדי לתת לי סיסמה לגישה לאפליקצייה של המועצה לענף הלול. כידוע איני עובד המועצה לענף הלול, אך מערכת המיחשוב של השירותים הווטרינרים, יושבת על שרתים של המועצה לענף הלול. אני כוטרינר העובד בסקטור הפרטי נדרש לבצע פעולות הכפופות לסמכות השירותים הווטרינרים במערכות הנשלטות ע"י המועצה לענף הלול. עכשיו הם משתכללים. הם פיתחו אפליקציה ובעידן ה-NSO הם חשבו כנראה שזה רעיון מצויין לפתח אפליקציה שתשב על הנייד שלי.

שר האוצר אביגדור ליברמן, בתיאום עם שר החקלאות עודד פורר, חתם היום על צו הפותח מכסות פטורות ממכס לייבוא ביצים טריות. הצו כולל פתיחת מכסות יבוא לשנת 2022 בהיקף של מיליארד ביצים. מכסות אלו מהוות כ-40% משוק הביצים. פתיחת המכסות כחודשיים לפני חג הפסח צפויה לעודד משווקי ביצים ליבא בהיקפים גדולים.

חברת לסר השיקה לאחרונה מוצר חדש לספורטאים המבוסס על חלבון ביצים. אבקות חלבון הפכו בשנים האחרונות למוצר צריכה פופולרי בקרב ספורטאים כמקור חלבון זמין. חלבון מי גבינה הוא המרכיב המרכזי באבקות הפופולריות, ומשמש ספורטאים לצריכה מיד לאחר אימון. המוצר החדש, הוא שילוב של חלבון ביצים וחלבון מי גבינה (whey). מי גבינה מורכבים רובם מחלבונים פשוטי מבנה ונחשבים לחלבונים בעלי ערך ביולוגי גבוה שספיגתם בגוף טובה ויעילה.

בפוסט שמעלה שר החקלאות עודד פורר, הוא מצהיר על סוף עידן הכלובים במשק ההטלה בישראל. הצהרה זו מבוססת על הצעת תקנות בנושא רווחת המטילות. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022. מדובר בהצעת תקנות שטרם אושרה. ממשק הכלובים מכל סוג שהוא יאסר החל מה- 1 ליוני 2029. משק מטילות המבוסס על ממשק כלובי סוללה לא יוכל לאכלס את הלול לאחר פינוי הלהקה הקיימת.

בהפגנה שהתקיימה היום באזור מעונה בצפון הארץ, התקבצו מגדלי המטילות, בעלי המשקים המשפחתיים הקטנים יחסית להפגנה נגד מדיניות משרד החקלאות. מוביל ההפגנה, צחי בן עיון ממושב צוריאל, הציג את מצוקת החקלאים אל מול דרישות משרד החקלאות והשירותים הווטרינרים.

Semicarbazide (SEM) הוא הסמן המשמש את מינהל המזון והתרופות האמריקני לאיתור שימוש בניטרופורנים בחיות המייצרות מזון. יש להעריך, שגם בישראל, המחלקה לבדיקת שאריות, המנוהלת ע"י ד"ר מלכה בריצ'י וידועה במקצועיותה הגבוהה, משתמשת בסמנים דומים. לפני כחודש, פנה אלי עמית למקצוע וסיפר לי על ממצא של שאריות ניטרופורנים בבשר בלהקות שהוא מלווה מקצועית. הארוע סיקרן אותי מאד, היות ובארץ אין כל שימוש בניטרופורנים כבר שנים וברור לי לחלוטין ששימוש כזה לא קיים בישראל. ממצא כזה מיד מוביל לחקירה של השו"ט, האשמת החקלאי, מכון התערובת, הווטרינר ומי לא - הרי כולם קרימינלים בהגדרה. החלטתי ללמוד את הנושא ומצאתי שממצא חריג זה זוהה כבר בארה"ב והוביל לחקירה מקצועית ומעמיקה בנסיון להבין את מקור התוצאה החריגה לפני שמאשימים את החקלאי.

בדיון שהתקיים במליאת הכנסת ב- 9 בפברואר, עלתה לדוכן חברת הכנסת ענבר בזק, ממפלגת "יש עתיד" וקראה את קריאת המצוקה של המגדלים ממושב מרגליות. אבדן הפרנסה המיידי אינו שונה ממצוקתם של עצמאיים שפרנסתם נגזלה מהם בימי סגר הקורונה וזכו לעזרה מהמדינה. ראוי להקשיב לדבריה ולהבין שמאחורי האירועים יש גם אנשים. שר החקלאות עודד פורר, העלה היום פוסט, בו הוא מביע התרגשות מפתיחת אגמון החולה לאחר התפרצות שפעת העופות שם. אני תקווה שנזכה להתרגשות דומה כאשר המגדלים במרגליות יוכלו לאכלס שוב את לוליהם.

במהלך חודש אפריל 2021 עלה חשד כי יובאו לישראל ליזין וטריאונין פגומים, שמקורם בחברת PANGOO וחברת PZHUCHANG DONGXIAO הסיניות ואשר יועדו לעופות ולחזירים, ממספר יבואנים שונים. מספר בדיקות מעבדה שנערכו במספר אצוות הצביעו על כך שהמרכיב הפעיל העיקרי – ליזין או טריאונין, נמצאו במוצר בערכים נמוכים מאוד, זאת בניגוד להצהרות היצרן שנמסרו ע"י היבואנים. בבדיקות הרבות שבוצעו במספר מעבדות נמצא ריכוז נמוך מאוד של החומר הפעיל, כמו כן נימצא שהחומר מאוד דומה במרקמו לחומר הפעיל. בעקבות החשד שעלה לגבי הליזין והטריאונין הפגומים, בוצעו בדיקות נרחבות גם על ידי היצרנים בארץ אשר איששו את החשד, בוצעה החזרה יזומה של מזון מהשוק, וכן הפסקת שיווק המוצרים הפגומים. במקביל הוכנסו להסגר המוצרים שטרם שווקו והוא הוטל אף על התוספים מאותו המקור אשר היו בדרכם לישראל.

לאחר בחינה של השירותים הווטרינרים, הוחלט לאשר את יבוא ביצי המאכל מספרד למרות אירועי שפעת עופות שאובחנו שם. על פי השו"ט, בספרד נעשה תיחום אזורים, המאפשר יצוא ביצים מאזורים גיאוגרפים נקיים משפעת עופות.

השמדות נרחבות של מטילות וביצים בשל שפעת עופות ומחלת הניוקסל - הציבור הישראלי מוצא היום על המדפים ביצים מיובאות מספרד ואוקראינה. ומנגד... החקלאים בישראל נמצאים בשיא המאבק על פרנסתם. (הערה: בנושא התאריכים, הסימון על ביצי יבוא הוא שונה במעט מהסימון על ביצים מקומיות. תאריך אחרון לשיווק להחתמה על הביצה הוא 26 יום מיום ההטלה ולא יותר מ-16 יום מהמיון. תאריך אחרון לשימוש, אם הוחזקו במקרר הלקוח – עד 20 ימים נוספים).

מאבק מגדלי המטילות הולך ומתעצם ככל שאנו מתקרבים ל-1 במרץ 2022, מועד יישום שלבים נוספים מהאגרת של השירותים הווטרינרים בדבר שדרוג שלוחת ההטלה בישראל. המצוקה הקשה אליה נקלעים החקלאים, בעיקר המשקים הקטנים היא אמיתית ולאחרונה נוצר גם משבר אמון קשה בין המשקים המשפחתיים לנציגות המגדלים. צחי בן עיון, חקלאי ועו"ד מהישוב צוריאל, מנהיג קבוצה גדולה של "המגדלים הקטנים" אשר החליטו לעשות מעשה וולייצג את עצמם במאבק שעבורם הוא להיות או לחדול. בשידור חי, שנערך ב- 25/1, שטח צחי בן עיון את משנתו מול עשרות מגדלים אשר החליטו להאבק על פרנסתם.

הדיווח הוא של מזכיר ארגון מגדלי עופות, מר מוטי אלקבץ: היום התקיימה ישיבה במשרד החקלאות בה השתתפו מנכ״לית משרד החקלאות , נציגי משרד האוצר , עמית יפרח מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, מולי לויט מנכ״ל המועצה לענף הלול ונציגי מגדלים שמעון ביטון ומוטי אלקבץ. ישיבה זו היא השניה מאז אישור תקנות 2022. הישיבה הקודמת התקיימה בירושלים בשבוע שעבר ובה הציגו משרד החקלאות ונציגי האוצר את עמדתם בנוגע לסעיפים הבאים: 1) תכנון ל-7 שנים שלאחריהן תוגש הצעת חוק ממשלתית שעיניינה ביטול התכנון בכפוף להעברת תקנות לפיצוי. 2) הפחתה מיידית של המכס ל-17 א״ג (היום המכס עומד על 30 א״ג לביצה) ומשנת 2029 יופחת המכס ל-10 א״ג לביצה. 3) המשרד יעמיד סכום של 100 מיליון ש״ח לפורשים במחיר 1.5 ש״ח לביצה. הפורשים יעמדו בקריטריונים של גיל ועוד. 4) יוקצה תקציב לשדרוג הלולים (ללולים נטולי כלובים) בגובה 250 מיליון ש״ח. אלו עיקרי עמדת המשרד שדרש גם את ביטול הבג״ץ שהוגש ע״י הארגון בנוגע לעידכון מחיר הביצה.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, קיבלה היום את דיווחו של השר עודד פורר, על פעילות משרד החקלאות ופיתוח הכפר וכן המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. השר פורר הציג בדיון את פעולות משרדו והתייחס לרפורמה בחקלאות, ואמר כי אם היא לא תהייה אז גם לא תהייה חקלאות. היו"ר ביטון התייחס במהלך הדיון לתקציב משרד החקלאות, ואמר כי כשעושים רפורמה הדבר צריך להיות מגובה בתקציב, והזהיר כי הדבר לא בא לידי ביטוי מניתוח תקציב המשרד. הוא אף שב וקרא להביא את הרפורמה בחקלאות בהסכמה, הן בממשלה והן מול החקלאים. ח"כ יסמין פרידמן אמרה כי המשרד החליט לממן מחקר שמכניס חזרה את הפטם למאכל לכלובים, וביקשה לדעת מה מטרתו והאם יש כוונה כזאת שבה יד אחת תוציא את המטילות מהכלובים והשנייה תכניס את הפטם לכלובים.

במכתב המופץ היום ע"י רופא ראשי יבוא -יצוא, בשו"ט, ד"ר שלמה גראזי (מצורף מטה), נמסר שבעקבות התפרצות מחלת שפעת העופות בספרד היבוא כרגע נסגר, כאשר ביצי מאכל שעזבו את ספרד אחרי ה- 3 לינואר לא תאושר פריקתן בישראל. מדוע נקבע ה- 3 בינואר כ"תאריך קובע"? ה- 3 בינואר זה 10 ימים לפני החשד המקורי לאירוע שפעת העופות במשק תרנגולי ההודו.

השירותים הווטרינרים הורו להשמיד 332,640 ביצי מאכל - יבוא מספרד, לאחר שאלה נמצאו מעופשות ולא ראויות למאכל אדם. אין זו הפעם הראשונה שביצי יבוא מעופשות מגיעות לישראל ולא תמיד הן מאותרות ע"י מערך הפיקוח הווטרינרי. איכות ומחיר היבוא הן נגזרת של גורמים רבים. כאשר היבוא הוא יבוא מזדמן צפוי שהמחירים יהיו גבוהים והאיכות ירודה.

בראיון של שר החקלאות עודד פורר לעיתון גלובס, השר משדר נחישות בקידום הרפורמה. על ענף הביצים אומר פורר "שליטה מוחלטת של מדינה בניהול שוק היא עולם הולך ונעלם. יש רק שלוש מדינות שעובדות דרך משטר תכנוני שבו המדינה קובעת כמה ביצים יגדלו, מי יגדל איפה ובאיזה מחיר. זה קורה בישראל, בקנדה ובצפון קוריאה. המחיר של ביצה בישראל הוא לא רק מהיקרים בעולם, אלא שרוב הביצים מהתוצרת המקומית לא היו עומדות בסטנדרט הווטרינרי ליבוא לישראל."

כבר שנים שקיים חשד שעובדים תאילנדים מקיימים קרבות תרנגולים. תרנגולים האופייניים לסוג קרבות זה, ניצפו לא פעם לצידי מגורי עובדים תאילנדים אך עד היום לא נמצאה הוכחה לפעילות לא חוקית זו. בעקבות מידע מודיעיני שהתקבל, מפקחי משרד החקלאות מיחידת הפיצו"ח ואגף רווחת בעלי חיים בשיתוף מדור הגנת הסביבה במשטרת ישראל והשירות הווטרינרי במועצה האזורית אשכול חשפו בסוף השבוע זירת קרבות תרנגולים.

"ללא מילים" כי נעתקו המילים מפינו מתוך כתבה של ארי ליבסקר בעיתון כלכליסט.

באחת הטיוטות במשא ומתן בין המגדלים לבין משרד החקלאות, מצויין "חיי מדף של ביצה יוארכו ל- 28 יום". ברור שדרישה זו היא מקצועית ומקורה במשרד החקלאות, לא ברור מדוע היא עלתה לדיון מול המגדלים, אך בכל זאת מצאנו מקום לתת לנושא זה התייחסות. היום בישראל, מציינים 2 תאריכים ע"ג הביצה, האחד תאריך אחרון לשיווק שהוא 16 יום ממועד המיון (כ- 20 יום מיום ההטלה) והאחר הוא תאריך של 30 יום נוספים כאשר הביצה מאוחסנת בבית הצרכן במקרר. אנו מעריכים שכוונת משרד החקלאות היא להאריך את ה-20 יום הקיימים ל-28 ימים. הערכתינו היא שבישראל מנסים ל"התיישר" מול התקנות באירופה.

כל מי שעקב מקרוב אחר המתרחש במאבק בין משרד החקלאות לנציגות החקלאים, לא יכול היה שלא להישאר פעור פה מול ההצלחה לכאורה של משרד החקלאות בהעברת תקנות מכסות ביצי מאכל לשנת 2022. במהלך הדיונים בועדת הכלכלה לא היה ח"כ אחד שתמך בעמדת משרד החקלאות. מיו"ר הועדה, מיכאל ביטון ועד אחרון הח"כים ללא קשר לשיוך מפלגתי. ביטון לא הסתיר במהלך כל הדיונים את עמדתו שהתקנות לא יאושרו בנוסח הקיים, אבל שלשום (30/12) לקראת ערב, התקנות עברו בהצבעה כאשר הגרעין העיקרי של הח"כים הבולטים בהתנגדותם לא נכח (רם בן ברק, אלון שוסטר, אורלי לוי-אבוקסיס, רם שפע, יעקב מרגי, יאיר גולן ועוד). למה כולם "התאיידו", מה התרחש מאחורי הקלעים ומהם הסיכומים שהתקבלו ולא נחשפו לעיני הציבור והחקלאים? לידינו הועברה טיוטה (מצורפת מטה - יש להירשם לאתר כדי לצפות בה) שבה נקודות עיקריות להסכמות. האם הן התקבלו? איננו יודעים, אך ראוי לעיין בהן בדקדנות ולבחון עם הזמן האם סיכומים אלה נכונים.