תרכיבים 2020

סוף סוף, ברשימת התרכיבים לשפעת לחורף 2020-2021, מופיע ברשימת משרד הבריאות התרכיב: Efluelda High Dose. התרכיב המיוצר ע"י חברת סאנופי-פסטר הוא תרכיב ארבע-ערכי מומת. התרכיב אינו מכיל אדג'וואנט, ומכל אנטיגן (2 זני A, ו-2 זני B) יש 60 μg המאגלוטינין (במקום 15 בתרכיב רגיל; דהיינו פי 4). אבל, השמחה של האוכלוסיה המבוגרת בישראל, ככל הנראה קצת מוקדמת. התרכיב טרם נרשם ויינתן בעונה הנוכחית על פי אישור מנהל (29ג') מוסדי קיבוצי.

כאשר סדרה של חברות מקיימות מרוץ ליצור תרכיב נגד ה-Covid-19, נראה שסין כבר ניצחה את המרוץ. מניות של חברות סטארטאפ שבישרו על "תרכיב אינסטנט" עלו וירדו, מדינות מערביות בעיקר, חתמו על הסכמים עתידיים במיליוני דולרים עם יצרניות פוטנציאליות של תרכיב (שיעלה על פי הערכות כ-70 דולר למנה; הערכות לתרכיב Moderna) וסין ביצעה את הפעולות הבטוחות לקראת תרכיב. היא פיתחה תרכיב מומת "קונבנציונאלי" על בסיס מידע מחקרי קיים מפיתוח תרכיב נגד מחלת ה-SARS. לפני מספר חודשים השתתפנו חברי ואני בפורום שדן בנושא פיתוח תרכיבים לבני אדם בישראל. השתתפו בו חוקרים בולטים מתעשיית התרכיבים והמחקר בישראל. שנינו ציינו את ה"דרך הקונבנציונאלית" כבעלת סיכוי טוב להצלחה. זו היתה דעה לא כל כך פופולרית בסיעור המוחות שאמור היה להציג את "קידמת המדע", אבל... בסין מחסנים ובעולם המערבי עדיין מקווים...

חברת פייסבוק הודיעה, שתמנע פרסומים (Ads), אשר מעודדים אנשים לא להתחסן. מדובר בשינוי מדיניות, אשר עד כה מנעה פרסומים מטעים בדבר חיסונים, אך לא מנעה התנגדות לחיסונים. עם זאת, החברה תתיר פרסומים המביעים התנגדות לתחיקה ומדיניות בתחום התרכיבים, כולל בנושא תרכיבי הקורונה.

כלי תקשורת בהולנד מדווחים על ממצא של נגיף פוליו בשפכים בקרבת מפעל תרכיבים גדול במדינה. המקור עדיין אינו ברור באופן מוחלט ולא ידוע האם היתה חשיפה של עובדים לנגיף. השפכים משם בודד הנגיף, מרכז גם ביוב ממרכזי מחקר נוספים.-Bilthoven Biologicals היא חברת תרכיבים מגדולות בעולם.-מכון מחקר Intravacc- מכון RIVM, בצכון ממוקמת מעבדת פוליו.הדגימות החיוביות הן מה-21 ביולי. מפעל Bilthoven Biologicals מייצר כמחצית מ- 60 מיליון מנות החיסון המיוצרות מידי שנה בעולם.

דו"ח מחקר המתפרסם בכתב העת European Journal of Epidemiology, תחת הכותרת "הססנות לחיסון - האתגר הבא במאבק ב- Covid19" ע"י קבוצת חוקרים מישראל, מבוסס על תשובות לסקר שהופץ בקרב צוותי רפואה בישראל ובקרב מדגם של האוכלוסיה הכללית בארץ. בסקר השתתפו 1,941 עובדי צוות רפואי וציבור, השאלון היה אנונימי. התשובות נאספו זמן קצר לאחר שהחלה המגיפה בארץ, באפריל, בעת שיא הגל הראשון והסגר. מקרב המשיבים לשאלון היו 338 רופאים ורופאות ו-211 אחיות ואחים ועובדים במקצועות רפואה נוספים. 1,112 היו מדגם מייצג של האוכלוסיה בישראל (מלבד צוותים רפואיים).

במהלך ביקור מסוקר של שר הבטחון בני גנץ במכון הביולוגי, הצהיר מנהל המכון, פרופ' שמואל שפירא: "יש לנו, למעשה, חיסון מצוין ביד, יש עוד תהליכי רגולציה שהחיסון צריך לעבור". אז זהו, שלא בדיוק.... אין לנו חיסון מצויין ביד, והדרך שנותרה עד להשגת מטרה זו, אינה רק השלמת תהליכי רגולציה. כל מה שיש לעת עתה (ובהחלט שאין זה מעט), הוא חיסון נסיוני נגד קורונה (SARS-CoV-2), באוגרים. זו תחילתה של דרך, אבל ההצהרה רחוקה מהמציאות. יש עוד דרך...

אחת הבעיות בשימוש בתרכיבים היא הצורך לקיים שרשרת קירור שתבטיח את יציבות התרכיב בהובלה ובאיחסון. מעבר לעלויות השינוע והאיחסון בקירור מדובר במכשלה לא מבוטלת בהפצת תרכיבים בעולם השלישי. בעיה זו, קיימת גם בתחום הווטרינרי והיא מעסיקה חוקרים רבים בעולם. מדענים מצאו דרך למנוע פגיעה באיכות התרכיבים בחשיפה לטמפרטורות גבוהות, ע"י עטיפת המרכיבים החלבוניים במעטפת סיליקה. המבנה של המרכיב האנטיגני נותר ללא פגע גם כאשר הוא מחומם לטמפרטורה של 100 מ"צ או מאוחסן בטמפרטורת חדר למשך 3 שנים. הטכניקה מכונה ensilication.

התרכיב הראשון נגד מחלת הקורונה, יהיה ככל הנראה סיני. חברת Sinovac היא זו עם הסיכויים הטובים ביותר להגיע ראשונה ליצור תרכיב יעיל. מלבד זה שתהליך הפיתוח החל כבר בינואר, בהשוואה למתחרים פוטנציאלים אחרים, הרי שהטכנולוגיה לפיתוח התרכיב היא "בסיסית" ומוכחת. חברת Sinovac מסין, מפתחת תרכיב מהנגיף האלים, מומת בפורמלדהיד עם אלומיניום הידרוקסיד כאדג'וואנט. החברה קיימה מערך פיתוח על אותה פלטפורמה לתרכיב נגד מחלת ה- SARS. יתרונם של תרכיבים מסוג זה הוא במיוחד בהתאמה אנטיגנית גבוהה ומכאן יכולתם לעורר תגובה חיסונית טובה ויעילה כנגד המחלה. חסרונם נובע בעיקר מהצורך לעבוד עם נגיף אלים, הצורך ביצור כמות אנטיגן גבוהה ולעיתים בתגובות לוואי בלתי רצויות (בטיחות).

נסיון ראשון בתרכיב פוטנציאלי נגד מחלת הקורונה יוצא לדרך בסיאטל. התרכיב הינו תרכיב mRNA שיוצר ע"י חברת Moderna. הלחץ מהתפשטות המחלה בעולם, מוביל ל"קיצורי דרך". את הנסיון מוביל מכון המחקר Kaiser Permanente Washington Health Research Institute או בקיצור KPWHRI והוא יבוצע על קבוצת מתנדבים. בשלב זה של הנסיון, התרכיב ששמו: mRNA-1273, יוזרק לבני אדם, במנות שונות ומטרתו לבחון התפתחות תגובה חיסונית ובטיחות. מדובר בתרכיב mRNA שיוצר בתהליך מעבדתי מלא (אינו מצריך את העבודה עם הנגיף האלים). mRNA הינו מקטע גנטי, המכיל קוד מידע המיוצר בתהליך ההדבקה של הנגיף ומוביל ליצור חלבוני נגיף ע"י התא המודבק (המאחסן). למעשה ה"תרכיב" הינו פיסת מידע גנטי המיוצר בתהליכי ההדבקה של התא ע"י הנגיף. ה-DNA (החומר הגנטי של התא המאחסן המודבק), שולח באמצעות מקטעי mRNA את הקידוד הגנטי הנדרש לריבוסומים ליצור חלבוני נגיף. חלבונים אלה מבוטאים ומעוררים את התגובה החיסונית הנדרשת.

האוכלוסיה המבוגרת נחשבת לקבוצת סיכון כאשר מדובר במחלות רבות, בין היתר כאשר מדובר במחלת השפעת. מחקרים שונים הציגו את חוסר היעילות של התרכיבים הקיימים במניעת מחלת השפעת בקבוצות הגיל של מעל 65 ועל בסיס זה פותחו בשנים האחרונות, שני תרכיבים יעודיים לאוכלוסיה המבוגרת. אחד עם אדג'וואנט והשני עם כמות אנטיגן העולה פי-4 על כמות האנטיגן בתרכיב ה"רגיל". תרכיבים אלה אינם זמינים היום לאוכלוסיה בישראל. מחקר המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Annals of Internal Medicine, בחן את יעילות תרכיב השפעת בקבוצת הגיל 55-75 באנגליה ובוויילס בין השנים 2000 ל-2014. המחקר לא מצא שום עדות לכך שחיסון השפעת הפחית את האישפוזים או את מקרי המוות באופן משמעותי בקבוצת גיל זו, הנמצאת בסיכון גבוה ממחלת השפעת.

מבוגרים אינם זקוקים לחיסון טטנוס, או דיפטריה אם הם חוסנו באופן מלא כילדים. במדינות רבות, ביניהן ארה"ב וישראל ההמלצה היא לבצע חיסון טטנוס מידי 10 שנים. מחקר המתפרסם בכתב העת המדעי Clinical Infectious Diseases מצביע על כך שמבוגרים אינם זקוקים לחיסון דחף כנגד טטנוס או דיפטריה אם הם השלימו סדרת חיסונים בילדותם. מסקנה זו תואמת המלצות אחרונות של ארגון הבריאות העולמי.

המינהל לבקרת מחלות מדבקות בארה"ב (CDC) מפרסם נתוני אמצע עונה לגבי יעילות תרכיב השפעת. שיעור הגנה משוקלל לכלל הזנים מוערך על פי נתוני ה-CDC ב- 45%. אבל בחינה מדוקדקת של המידע המתפרסם, מציג נתונים מאד לא מחמיאים בקבוצת הגיל 18-49 שנה.יעילות תרכיב השפעת כנגד הזן A/H1N1, הזן הדומיננטי באירועי שפעת בישראל, עמד בקבוצת גיל זו על 5% (ללא מובהקות סטטיסטית) - כלומר חוסר יעילות מוחלט.

מחקר חדש המתפרסם בימים אלה בכתב העת המדעי Nature מראה כי הזרקה תוך ורידית של תרכיב שחפת משפרת את יעילות התרכיב בקופים. המחקר, שהובל על ידי מדענים מהמכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות (NIAID) ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת פיטסבורג, השווה בין סוגי מתן ושילובים שונים (תוך ורידי, תוך עורי, ארוסול) של תרכיב BCG בקופי מקוק רזוס.

ממצאי מחקר חדש מצביעים על כך שחיסון חי נגד מחלת הפוליו (שיתוק ילדים) הניתן במקביל לחיסון נגד נגיף הרוטה (Rotarix) מפחית את התגובה החיסונית המקומית (IgA) נגד נגיף הרוטה. מדובר בממצא חשוב כאשר מדובר בבניית תכנית חיסונים נכונה ויעילה. למרות ההצלחה שמדווחת בעשור האחרון, בהתמודדות עם תחלואת מעיים הנגרמת מנגיף הרוטה, באמצעות חיסונים, נגיף הרוטה נותר מחולל מוביל בתחלואת מעיים בקרב ילדים צעירים. בתכניות החיסון בישראל, חיסון הרוטה מומלץ בגילאים 2,4,6 חודשים ובגיל 6 חודשים משולב גם חיסון חי נגד שיתוק ילדים.

החל מחורף 2014-2015 אגף הבטחת האיכות במשרד הבריאות החל במדידת שיעור ההתחסנות של צוותים רפואיים לשפעת כמדד איכות. בין השנים 2019-2014 ההתחסנות בקרב הצוותים יחסית למדינות בעולם המערבי לא הייתה גבוהה ועמדה ברמה לאומית סביב 40%. ההסבר האווילי של חלק מהרופאים ה"דוחפים" אותנו להתחסן, הוא שהרופאים עובדים קשה ולא דואגים לבריאותם, אבל הנתונים המתפרסמים בדו"ח משרד הבריאות מציינים סיבות אחרות לגמרי, ביניהן חששות מבטיחות החיסון וספקות לגבי יעילות החיסון.