מה חדש בישראל 2013

בחדשות ערוץ 2, ממשיכים לסקור פעילויות חקלאיות ולחשוף נתונים בפני הצופה. הפעם עלה לדיון נושא מחיר ביצי החופש. על פי הכתבה החקלאי מקבל כ- 45 אג' על ביצה רגילה לעומת 60 אג' על ביצת חופש. המשווק מוכר את ביצי החופש לצרכן במחיר כפול ממחיר ביצים רגילות. כאשר אין כל הבדל מהותי במערך השיווק ברור שהסיבה היחידה למחיר הגבוה היא "כי אפשר" - ביצי חופש לעומת הביצים הרגילות, אינן כפופות לצו פיקוח מחירים.

הרגלי התזונה של הישראלים על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2012, מתפרסמים היום, כאשר בתחום ענף העופות הנתונים הם: בשר עוף (תרנגולות) הצריכה השנתית עומדת על כ- 359,000 טון, בשר הודו 67,000 טון.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, אישרה היום את תקנות המועצה לענף הלול, שנועדו להסדיר את המכסות לייצור ביצים בשנה הבאה, ולפיהן בשנה הבאה תעמוד המכסה הארצית על 1.928 מיליארד ביצים. שר החקלאות, יאיר שמיר, הבהיר כבר בפתח הדיון כי בכוונתו לעשות הכל לטובת השמירה על המשק המשפחתי. השר שמיר הוסיף כי היה ער להתנגדות המגדלים לרפורמה שהוביל השר לשעבר שלום שמחון, וכי התקנות שונו בהתאם כך שמצד אחד ניתן יהיה לשמור על המגדלים ביישובי הצפון, ובמקביל לשמור על בריאות הציבור ולייצר את הביצים בתנאים סביבתיים נדרשים.

ועדת החינוך של הכנסת דנה היום בתקנות צער בעלי חיים שעסקו בדבר המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה במדגריות. בדיון נכחו נציגי משרד החקלאות, המועצה ענף הלול ועמותות הפועלות למען רווחת חיות המשק בישראל. בסיכומו של דיון, אשר עסק בשאלות לגבי שיטות המתה, סוגיות טכניות לגבי טיב המכונות ושאלות מוסריות של החברה בישראל ביקש היו"ר חה"כ עמרם מצנע מהנוכחים ומהמועצה לענף הלול לרכז תשובות במספר נושאים.

מחר בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת צפוי לעלות לדיון תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(המתת אפרוחים והשמדת ביצי דגירה במדגריות), התשע"ד -2013. בטיוטת התקנות מוצע לקבוע תנאים להמתת אפרוחים ולהשמדת ביצי דגירה של עופות ואין בהם שימוש (כגון אפרוחים זכרים בשלוחת מטילות ביצי מאכל ואפרוחים פגומים בשלוחת הפטם). תקנות אילו מצטרפות לרשימת תקנות בתחום רווחת בעלי החיים עליהן שוקדים בשירותים הווטרינרים.

המועצה לענף הלול, מקדמת בימים אילו תוכנת מחשב, שתעביר את השימוש בתעודות משלוח ידניות למערך ממוחשב. המערכת הוקמה ע"י מערך המיחשוב של המועצה לענף הלול והיא מאגדת גם דיווחים רפואיים וגם את תעודת הבריאות של הרופא הווטרינר המטפל, המלווה את העופות למשחטה. הדרישה לתעודות משלוח נגזרת מכללים שמקורם בחוק מועצת הלול. לעומת זאת, הדרישה לתעודת בריאות נגזרת מתקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), תש"ך 1960 סעיף 9(ב): "לא יכניס אדם עופות לבית שחיטה אלא אם כן צורפה אליהם תעודת בריאות, לפי טופס 1 שבתוספת השלישית, חתומה ביד רופא וטרינר ומגדל עופות; תוקף תעודת הבריאות ל-144 שעות מעת חתימתה בידי הרופא הווטרינר". ביצוע תקנה זו כפוף לפיקוח השירותים הווטרינרים.

בכתבה שהתפרסמה שלשום בעיתון גלובס, טוען עו"ד גיל עוז שהחקלאים עומדים בפני מתקפה של ארגונים, אשר כל מטרתם היא שהציבור פשוט יפסיק לצרוך בשר והם עושים זאת, באמצעות תקיפת משקי החי, על כל צעד ושעל. עוז טוען שאנשי צער בעלי-החיים יוצרים באמצעות ניסיונות חקיקה ועתירות לבג"ץ, דמוניזציה לחקלאים והופכים אותם לאויב העם. לדבריו, החקלאים צריכים להתארגן לעבור לשלב מיליטנטי ולהתחיל במהפכה למען זכויותיהם.

הקבינט החברתי-כלכלי אישר את הצעתו של שר החקלאות יאיר שמיר לאסור הנשרה כפויה בלולי מטילות. ההנשרה הכפוייה תיאסר באופן מיידי בכל לול חדש שיוקם, וכן תיאסר בכלל הלולים הקיימים לא יאוחר משלוש שנים. האיסור ייכנס לתוקף עם החלת תקנות גידול תרנגולות מטילות והחזקתן, על פי הפרסום באתר משרד החקלאות, המשרד התחייב להביא תקנות לאישור ועדת החינוך של הכנסת בתוך 45 יום. על-פי ההחלטה שתובא לקבינט, בתוך 45 יום תבחן ועדת המחירים הבין-משרדית לפיקוח על מחירי ביצים האם יש לקבוע מחיר מיוחד לביצים שיוצרו ללא הנשרה, כיוון שכתוצאה מהמעבר לממשק ללא הנשרה כפויה, יתקבל מספר ביצים נמוך יותר למטילה, ויתקבלו ביצים קטנות יותר. שיובילו בהכרח לעלויות ייצור גבוהות יותר.

היחידה לטיב המספוא בשירותים הווטרינרים, השלימה היום כנס שני, שנערך עבור יצרנים וסוחרים בענף המזון לבעלי חיים. מטרת הכנסים היתה להבהיר את דרכי הפעולה והתקשורת עם היצרנים והיבואנים בכדי לקדם במשותף את התהליכים הנדרשים בתחום המספוא. פנינה אורן, המנהלת את היחידה, ציינה בין היתר כי בשנה הקרובה ינתן דגש בנושא בעיית הזיהום הצולב במכוני התערובת וניטור דיאוקסינים.

הרווח התפעולי של תנובה צמח בקרוב ל- 17% ברבעון החולף לעומת הרבעון השלישי של 2012 והסתכם ב-158 מיליון שקל. השיפור ברווח התפעולי נובע כמעט כולו מעלייה חדה ברווחי השותפות א.ת (תנובה- 50%), שעוסקת בגידול אפרוחים, בפיטום ובשחיטת עופות.

הכתב חיים ריבלין, ממשיך השבוע בסדרת כתבות בתחום המזון. שתיים מהן התמקדו במוצרים מענף העופות: כבד עוף וביצי אומגה. הכתבה בדבר כבד עוף, התמקדה בנתונים הידועים כבר לכולנו, רמות חריגות של קדמיום (מתכת מסרטנת). התראות חוזרות ונשנות, של מבקר המדינה ורופאים וטרינרים לא זכו עד היום להתייחסות מקצועית מתאימה וראה זה פלא לא נעלמו אף מעיני התקשורת והסיכום היה חד וחריף. אין פיקוח והעלאת סף הקדמיום המותר בכבד תרנגולי הודו ע"י הרשויות, ללא כל בסיס מקצועי ומדעי כונתה בכתבה "ישראבלוף".

בימים אלה ניתן פסק דין בתביעה שעניינה צו של השירות הוטרינריים להשמדת ביצים (ואפרוחים) במדגריית הסוללים בשנת 1999. ההשמדה בוצעה בעקבות חשד להברחת ביצי רבייה משטחי הרשות הפלשתינאית והדגרתן בישראל. המדגריה תבעה פיצוי מלא של שווי הביצים והאפרוחים שהושמדו, בהתאם להוראות פקודת מחלות בעלי חיים, בשיעור של כ-2 מיליון ₪. בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעים בהוצאות בשיעור של 100,000 ₪.

כתבת ישראל היום, סמדר ברנדיס, חושפת היום בכתבתה טרנד חדש של גידול תרנגולות בחצר הבית, כחיות מחמד. התופעה מגובה בגופים, שאיתרו את ההזדמנות העסקית ומייבאים בתי-לול קטנים המיועדים למטרה זו. המגמה החדשה זוכה לתמיכה של גופים כמו אנונימוס הפועלים ללא לאות נגד תעשיית גידול חיות המשק.

בהתאם לנוהל קבוע לעדכון המחירים של ביצים שבפיקוח (ביצים בפיקוח הן ביצים רגילות, לא כלולות בפיקוח ביצי אומגה, ביצים אורגניות וביצי חופש) הוזל היום מחיר הביצים (המחיר החדש יכנס לתוקף ממחר). הסיבה: ירידה במחיר הגרעינים, המהווים מרכיב מרכזי בעלויות הייצור.

הממצאים של שאריות כימיות בביצי מאכל נמשכים. נתונים שנאספו במהלך שנת 2013 (אפריל- אוקטובר) ופורסמו בימים אלה ע"י המחלקה לטיב מספוא, מצביעים על שאריות כימיות בשיעור גבוה וחריג בביצי המאכל. קלופידול ממשיך להוות ממצא חריג, אך גם תכשירים אנטי-קוקצידיאלים אחרים נמצאו בחריגות בביצי המאכל.

לאחרונה דווחנו מאזור הדרום על תמותה גבוהה של אפרוחים בגיל 12-16 יום. התמונה הקלינית אופיינה ברביצה, נשימה כבדה והלחתה מואצת. תוצאות נתיחה של אפרוחים היו ללא ממצאים פתולוגיים. ניתוח נתוני האירועים ושחזור פעילויות שנעשו בחלק מחוות אלו מצא קשר בין אירועים קליניים אלה לשימוש בניקרבזין וחום סביבתי.

בדיון שהתקיים היום בועדת החינוך של הכנסת, זכה משרד החקלאות במספר התבטאויות לא מחמיאות. חה"כ מצנע, יו"ר הוועדה, הגיב לפעולות משרד החקלאות, שנעשו בעקבות תחקיר זוגלובק, באמירה: "נראה שאין לכם רצון אמיתי לקחת את הנושא ולעסוק בו בכל כובד משקלו". מצנע הוסיף ששר החקלאות יזומן להופיע בפני הוועדה בכדי לתת דו"ח מפורט על פעילות משרדו בנושא. הדיון שימש קרקע פוריה לקריאה חוזרת להעביר את סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינרים, התייחס לבקשה להעביר את סמכויות הפיקוח על חיות המשק למשרד להגנת הסביבה ואמר כי "מדובר בהזיה ישראלית בלעדית. אין מדינה אחת מפותחת בעולם שעשתה זאת. ברור לגמרי שאם הסמכויות יעברו למשרד שכל האינטרס שלו לשמור על רווחתם של בעלי החיים תפגע בריאותם או שיפגע הביזנס". הוא סיים ואמר כי "זה נכון שכשמגדלים בעלי חיים לצורך שחיטה ומאכל זה לא נראה כל כך טוב כמו הכלב החמוד שלנו בסלון".

חדשות 2, מציג לנו מזה שבוע סדרת כתבות בתחום המזון במסגרתן הכתב חיים ריבלין (חתן פרס סוקולוב לעיתונות לשנת 2011) סוקר בפני הציבור היבטים לא מוכרים בנושאים הקשורים למזון אותו אנו צורכים. אתמול עסקה הכתבה בתחום העופות והגילויים בה אינם מחמיאים, בלשון המעטה, לענף העופות ויותר מכך, לנו הרופאים הווטרינרים. הכתבה מציגה מכירת תרופות ללא מרשם, רופא וטרינר שלכאורה מתווה טיפולים במי השתייה למטילות ביצי מאכל עם חומר חיטוי (בניגוד לרישום) המיועד לחיטוי מבנים/משטחים כנגד פטריות ומכיל אנילקונזול, חומר בעל תכונות מסרטנות וחשיפה של שלוחת ההטלה במלוא מערומיה הממשקיים. ראוי לציין שכבר בשנת 2009, הופץ מכתב לכלל הרופאים הווטרינרים ע"י מנהל השירותים הווטרינרים דאז, ד"ר משה חיימוביץ, בו הוא כותב מפורשות בנוגע לשימוש בחומר זה: "חל איסור לעשות בחומר שימוש שאינו ע"פ ההתוויה הרשומה".

בשבוע האחרון, חברת זוגלובק עמדה במרכז מטרות המאבק של פעילים למען זכויות בעלי חיים. הטריגר לכך, כתבה בערוץ 10 בה הוצגה לכאורה פגיעה בעופות במהלך שחיטתם. במסגרת המאבק, כבלו עצמם הפעילים לשערי המפעל ומנעו כניסת משאיות עמוסות תרנגולי הודו שהובילו אותם לשחיטה. משאית עמוסה תרנגולי הודו, נאלצה להתעכב שעות ובלית ברירה, לאחר שכניסתה למפעל נמנעה ע"י הפעילים היא חזרה כלעומת שבאה ופרקה את בעלי הכנף במשק המקור.

ד"ר מישל בלאיש, נבחר לנהל את המכון הווטרינרי. ד"ר מישל בלאיש, מי שעסק בשנים האחרונות בתחום האפידמיולוגיה מונה למנהל המכון הווטרינרי במקומו של פרופ' נחום שפיגל שפרש מתפקידו לאחר תקופה קצרה.

השר ארדן, פינה את מקומו במשרד להגנת הסביבה לשר עמיר פרץ והמאבק בידי מי תהיה הסמכות על רווחת בעלי החיים בישראל התחדש. על פי המשרד להגנת הסביבה קיים ניגוד אינטרסים במצב הנוכחי בו משרד החקלאות (או כפי שיש המגדירים אותו "המשרד של החקלאים") כגוף שאחראי על המבנה הכלכלי של גידול בעל החיים יהיה אחראי גם על תנאי הממשק ורווחת בעלי החיים. תמיכה בשינוי הגיעה גם מצידה של שרת המשפטים ציפי לבני שהגדירה את הרצון לשינוי כ"רעיון מצוין".

לאחר שראשי משרד החקלאות הורו לאחרונה על החלפתו של מנכ"ל מועצת החלב, מנכ"ל המשרד, רמי כהן, התבטא לאחרונה בנושא "ראשי מועצות הייצור החקלאיות מכהנים זמן רב מדי בתפקידיהם, ויש לרענן את השורות". רמי כהן טוען שכל מנהלי המועצות הוותיקים צריכים לפנות את מקומם לחדשים.

יבוא ביצי מאכל מטורקיה, נעשה לאורך שנים ללא שהביצים סומנו בארץ המקור כפי שמחייב החוק. למרות פניות חוזרות בנושא שנעשו הן למועצה לענף הלול והן לשירותים הווטרינרים גופים אלה לא נקטו בצעדים הנדרשים כפי שדורש החוק. עד אשר הוגשה תביעה ייצוגית כנגד משווקי הביצים המובילים בענף. עתה, התביעה הייצוגית הסתיימה בפשרה: תרומה לעמותות צדקה של ביצה אחת (ביצה קטנה) על כל מאה ביצים שיובאו מטורקיה ואחת על כל 300 ביצים שיובאו ממדינה אחרת. רק לאחר הגשת התביעה, הסכימו בשירותים הווטרינרים להתייחס לנושא וקידמו את נושא החתמת ביצי המאכל שמקורן ביבוא.

עשרות עגלות ועגלים פיתחו סימני הרעלה קשים וחלקם מתו בכ-20 משקים בצפון הארץ. המקרים דווחו בעדרי בקר במרעה וברפתות חלב. הסיבה נעוצה ככל הנראה בהזנת זבל עופות משני מקורות שונים. בעקבות המופע הקליני נבדק חשד לבוטוליזם ולהרעלת יונופורים, אך טרם התקבל אבחון מדויק המסביר את סיבת ההרעלה למרות שהאירוע מתגלגל מאז ערב ראש השנה.

הרשויות בגרמניה, עצרו שני משלוחים של בשר תרנגולי הודו קפוא, שמקורו בישראל, לאחר ממצא חריג של שאריות קלופידול. המשלוחים של 24 ו-19 טון, הכילו קלופידול ברמות של 97 ו-38 חל"ב, בהתאמה. בשל ממצאים אלה הבשר מעוכב ואינו מאושר לשיווק.

תאגיד הרכש הקיבוצי הגדול בארץ והגדול ביותר באזור הדרום חוגג עשור. התאגיד, מונה מעל 100 משקים החברים במשקי הדרום ומשקי הנגב. "משקי דן" מבצע את פעילות הרכש של ארגוני הגג (משקי הדרום ומשקי הנגב) ומאחד אותה תחת קורת גג ניהולית ומשפטית אחת. אתמול, כמנהג השנים האחרונות, בניצוחו של המנכ"ל מיכה אמיר, התקיימה החגיגה החקלאית השנתית של משקי דן והפעם השמחה היתה כפולה עם ציון עשור לפעילותה. תערוכת הצילומים שהפכה מסורת קישטה את האירוע שנערך במתחם בריכת השחייה של קיבוץ דורות.

חברת תנובה מבצעת איסוף של ביצי מאכל מהמדפים, לאחר שמטילות לביצי מאכל קיבלו תערובת המיועדת לפטמים והכילה ככל הנראה תוספים כימיים (תכשירים אנטי-קוקצידיאלים), שנמצאו לאחר מכן בביצי המאכל.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ פרופ' אבישי ברוורמן, אישרה היום לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את פקודת מחלות בעלי חיים, העוסקת בנושא קביעת השווי של בעל חיים שהומת כדי למנוע התפשטות מחלות, לצורך פיצוי המגדלים. לפי התיקון, הפיצוי ייקבע על ידי ועדה שימנה שר החקלאות ולא על ידי וטרינר ממשלתי. כאשר שר החקלאות יקבע בתקנות, בהתייעצות עם זר האוצר, את ההסדר לקביעת שווי בעלי החיים. הממונה על התביעות במשרד החקלאות, עו"ד אפרת אביאני, הסבירה כי כיום וטרינר ממשלתי שמורה על השמדת בעלי חיים, כאמצעי למניעת התפשטות מגפות, קובע גם את גובה הפיצוי למגדלים. לדבריה, הווטרינר מומחה לרפואה וטרינרית ולא להערכת שווי בעלי החיים. לכן מבקש המשרד לתקן את המנגנון, כך שייקבע על ידי ועדה שימנה שר החקלאות, בה יהיו חברים נציג מנכ"ל המשרד, שיעמוד בראש הוועדה, נציג מנהל השירותים הווטרינריים במשרד ונציג היועץ המשפטי של משרד החקלאות.

ברוב של 59 חברי כנסת נגד 10, עברה היום בקריאה טרומית, במליאת הכנסת, הצעת החוק של חה"כ דב ליפמן בדבר איסור סחר בכבד אווז.

לפני כשבוע פרסם משרד החקלאות את הדו"ח לשאריות כימיות במוצרים מן החי, לשנים 2011 ו-2012. לאחר שבחנו את הנתונים ומצאנו אי-התאמות בין דו"ח 2011 שפורסם עתה לבין הדו"ח שפורסם לפני כשנה בדו"ח השנתי של השירותים הווטרינרים, פנינו למשרד החקלאות (ביום חמישי ה-27/06) בבקשה לקבל הסבר לאי ההתאמות הקיצוניות. התשובה אמנם איחרה לבוא, אבל עתה משהתקבלה אנו מביאים אותה כלשונה.

הצעת החוק של חה"כ דב ליפמן נבלמה לפני מספר ימים בעקבות התנגדות שר החקלאות יאיר שמיר. הפגנות פעילים מארגונים שונים הפועלים לזכויות בעלי החיים הפגינו מול ביתו של השר ובסופו של תהליך, השר הסיר את התנגדותו והדרך להעברת החוק נפתחה. החוק יאסור סחר בכבד אווז, כבד האווז יוסר מתפריטי המסעדות, מרשימת המוצרים במרכולים וישלים את איסור הלעטת האווזים משנת 2006.

משרד החקלאות יצא בהודעה למגדלי תרנגולי ההודו בנושא תמיכה כספית לבניית רצפות קשיחות בלולים. לאחר שהמשרד מצא שמגדלי תרנגולי ההודו נזקקים לסיוע, נאמר שמשרד החקלאות ומשרד האוצר יתמכו במתן מענקים ליציקת רצפות קשיחות, כדי לסייע בידם לעמוד בדרישות השירותים הווטרינרים בנושא. אבל, מסייגת ההודעה, היות וטרם אושר תקציב המדינה, יתכן ובסופו של דבר לא יוקצו הכספים הנדרשים.

הדו"ח התפרסם בימים אלה באתר השירותים הווטרינרים והוא מכיל את הנתונים לשנים 2011 ו-2012 בנפרד. ב-23 לחודש, לפני מספר ימים, יצא משרד החקלאות בהודעה לעיתונות בנוגע לדו"ח השאריות במוצרים מן החי לשנת 2012. ההודעה פתחה בהצהרה מרשימה "החדשות הטובות: כמויות נמוכות במיוחד עד מזעריות (במונחים אירופאיים) של חומרים כימיים נמצאו במזון שלנו". עם התפרסם הדו"ח המלא החלטנו לבחון את הנתונים. מתוך הדו"ח נתמקד בנתונים הרלוונטים לענף העופות ונשווה את הנתונים למדינות האיחוד האירופי (האיחוד האירופי פרסם בימים אלה את דו"ח השאריות לשנת 2011).

התמונה הבאה מסמלת יותר מכל את קריסתם של משקים חקלאיים רבים, שפעלו בשלוחת תרנגולי ההודו ונאלצו להפסיק את פעילותם. בתמונה נראים מיכלי תערובת עומדים לצד חורבות לול תרנגולי הודו שפורק ושלד הברזל נמכר לסוחרי מתכות.

חברת CHAM מתכננת למכור את הפעילות בתחום מוצרי הביצים (חברת Primera Foods האמריקאית) לחברת Waldbaum. סכום העסקה המתוכנן הוא כ- 36 מיליון דולר.

בג"ץ דחה היום את העתירה שהגישו קבוצת חקלאים ערבים מהצפון, בדרישה לחייב את משרד החקלאות ומועצת הלול להקצות מכסות לייצור ביצי מאכל. בפסק הדין קבע בית המשפט כי בחמש השנים שחלפו מאז הוגשה העתירה, פעל משרד החקלאות לשיפור המצב, שינה את התקנות ואף העניק לחקלאים ערבים מכסות לייצור 6 מיליון ביצים בשנה.

מהו שמן איסוף ? זו פסולת שמן ממסעדות, חברות הסעדה (קייטרינג) ועוד. בישראל, פסולת שמן זו משמשת בין היתר כמרכיב במזון לבעלי חיים. באירופה שימוש זה אסור (תקנה: 1069/2009; בעקבות פרשת הדיאוקסין בשנת 1999). בארה"ב שימוש זה מותר. מדוע רצוי למנוע הכללתו במזון בעלי חיים המיועדים למאכל אדם ? אחת הבעיות המרכזיות במרכיב זה, הוא חוסר היכולת להתחקות אחר המקור לשמן ואיכותו. כאשר מדובר במזון לבעלי חיים המיועדים למאכל אדם, הידיעה למקור מרכיבי המזון היא מהותית ומרכזית. אחת הבעיות הבולטות בשימוש בפסולת שמן זו היא דיאוקסינים. רק לאחרונה דיווחנו (באופן בלעדי; משום מה דיווח דומה לא פורסם באתר השו"ט וגם לא בזה של משרד הבריאות), על דיאוקסין בביצי מאכל בישראל.

פסק הדין של בית הדין הגבוה לצדק דוחה את עתירת המגדלים נגד השירותים הווטרינרים ומוסיף בנושא ההקצאות הכספיות : ביום 7.5.2013 הודיעה המדינה כי לאחר דיונים שהתקיימו בהשתתפות מנכ"ל משרד החקלאות וסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, בנושא חידוש התמיכות שהועלה בהחלטתנו, נמסר כי נוכח המצב הפיסקאלי והקיצוץ המשמעותי הנדרש בתקציב המדינה אין הצדקה להקצאות תקציב ייעודי חדש לנושא זה בשנת התקציב הנוכחית וכי תקציבים שהוקצו בעבר אינם בנמצא כעת. עם זאת נמסר עוד באותה הודעה כי בישיבה שהתקיימה במשרד החקלאות בראשות מנכ"ל המשרד סוכם כי תהיה נכונות לכלול הקצאת השקעות גם ללולי ההודים במסגרת תוכנית הפיתוח שתאושר למשרד החקלאות לפי החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, תשמ"א - 1980, לאחר אישור תקציב המדינה בחודש יולי הקרוב בהתאם לסדרי העדיפויות של המשרד ובכפוף להוראות החוק ולנהלים הרלוונטיים.

בישראל משווקים 2 תכשירים המכילים ניקרבזין, המיועדים למניעת קוקצידיוזיס בעופות. היחיד המאושר באיחוד האירופי הוא ה- Maxiban 160G. לתכשירים אלה זמן המתנה של 1 יום (ניקרבזין 25%), או 0 ("אפס") ימים (מקסיבאן 160), דהיינו לא נדרשת הפסקה במתן התכשיר טרם שיווק. הניקרבזין מתפרק לשני מרכיבים עיקריים: 2-hydroxy-4,6-dimethylpyrimidine 4,4’-dinitrocarbanilide הראשון, מופרש במהירות ואינו מותיר שאריות רעילות משמעותיות. ה-DNC, הוא הסמן הנבדק במעבדות אנליטיות לקביעת השאריות ברקמות השונות. זמני המתנה נקבעים במבחנים מתאימים בהסתמך על נתוני MRL (רמות מירביות מותרות). לנושא קביעת ערכים אלה, קיימים גופים מדעיים שונים, אשר ועדות שלהן ממליצות על ערכים לתכשירים שונים. ה-MRL הוא הערך המכסימלי המותר ואסור שבבדיקה ימצאו ערכים גבוהים ממנו.

קדמיום הינה מתכת כבדה רעילה המסווגת כמסרטנת על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC). השירותים הווטרינרים מטילים מגבלות שיווק ב- 5 מדגרים עוקבים כלפי חקלאים שברקמות העופות ששווקו ממשקיהם נמצאו רמות חריגות של קדמיום. בדו"ח ביניים על הכרזות של ממצאים חריגים, מדווח בחודש יוני בלבד על 9 משקים עם חריגות קדמיום בדגימות כבד (6 בתרנגולי הודו, 2 בפטם, 1 בעופות מים), מדובר במספר חריג לכל הדעות. רמות חריגות של קדמיום בפטם, שמשך חייו קצר, מצביעות לכאורה על מקור נגוע ברמת זיהום גבוהה. קשה להסביר את מדיניות השו"ט בנושא זה ויותר מכך, מסמך של רופא וטרינר מפקח, שקובע שמקור הקדמיום הוא ב"שימוש בלתי מבוקר בתרופות".

השרים שמיר ואהרונוביץ' ממפלגת הליכוד-ביתנו, עצרו את הצעת החוק של חה"כ הרב דב ליפמן באמצעות ערר. עכשיו הם טוענים שיסירו התנגדותם בתנאי שאיסור הייבוא יוחלף באיסור הסחר. המשמעות הכללית היא, למסעדנים יותר לייבא כבד אווז לצורך מנות הגורמה, אך ייאסר ייבוא של כמויות גדולות ומכירה ברשתות שיווק. במסעדות כן, ברשתות השיווק לא. מה באמת מסתתר מאחורי ההתנגדות הוא לתחקירנים, הטענה שהחוק יגרום לפגיעה בייצוא ונזק כלכלי למדינת ישראל בשל הפרה של הסכמי הסחר הבינלאומיים, נשמעת לכאורה מגוכחת.

משרד החקלאות החליט, להוריד את שיעור התמיכה באמצעות מנגנונים התומכים במחיר, לעבור לתמיכה ישירה במגדל ולהימנע מתמיכות בעלות פוטנציאל לייצור עיוות בשוק, שמופנות לענפים ספציפיים או תלויות בייצור כמות מסוימת. צוות המורכב מנציגי משרד החקלאות, משרד האוצר, רשות המסים והמועצה הלאומית לכלכלה יפעל על פי מתווה זה בהתאם להמלצות ארגון המדינות המפותחות (OECD). במסגרת הגדרות אלה, שלוחת ההטלה נמצאת על הכוונת. כיום יצור ביצי המאכל בישראל מוסדר במכסות ומחירים מובטחים בשלוחה, כאשר חקלאים רבים משכירים את המכסות המוקצות להם ליצרנים אחרים, אשר מגדלים את המטילות במקומם ונהנים מתשלומים חודשיים עבור המכסה המושכרת.

בימים אלה, פרסמו השירותים הווטרינרים מחירון עבור שירותים ואגרות לפעילויותיהם השונות. בתחום העופות, בולט במיוחד הפער בין המחירים הנגבים במעבדות המועצה לענף הלול לבין המחיר במעבדות השו"ט/מכון וטרינרי.

בשנת 2006, נאסרה הלעטת האווזים במדינת ישראל, דבר שהביא לסגירת ענף פיטום האווזים ומשקים חקלאיים רבים. המשמעות הכלכלית למשקים חקלאיים היתה במקרים מסויימים קשה ביותר, במיוחד בהתחשב בכך שהחקלאים לא פוצו באופן ראוי על סגירת מקור פרנסתם. האיסור נעשה באופן מעוות, היות ולא נעשתה כל חקיקה מקבילה בתחום הסחר והיבוא ולא מעט מתוך אלה שידעו להתייצב בחזית המאבק נגד החקלאים בשם "רווחת בעלי החיים" סעדו את נפשם מאוחר יותר בממרח כבד אווז במסעדת גורמה.

בטקס מרגש שהתקיים היום במסגרת יום העיון של האגודה למדע עופות, הוענק לד"ר מיכאל (מיקי) מרוז אות יקיר האגודה למדע עופות, לשנת 2013. פרופ' שמשוני, מנהל השירותים הווטרינרים בדימוס, נשא דברי ברכה ותאר את דרכו המקצועית של ד"ר מרוז, אשר נולד בשנת 1931 במגדבורג, גרמניה. מרוז עלה לארץ עם משפחתו בשנת 1931 ולאחר השלמת השכלתו כרופא וטרינר החל עבודתו בשירותים הווטרינרים בשנת 1963. בשנת 1966 מונה למנהל המעבדה האזורית למחלות עופות ברעננה, בשנת 1973 התמנה לסגן הרופא הראשי למחלות עופות (סגנו של ד"ר זמברג ז"ל) ובשנת 1991 הפך לרופא ראשי למחלות עופות עד יציאתו לגמלאות בשנת 1996. גם לאחר יציאתו לגמלאות המשיך ד"ר מרוז לפעול בתחום המקצועי והצטרף לחברת ביוואק, במסגרת זו היה הדמות המרכזית בפיתוח שני תרכיבים חיים בולטים: סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה טיפימוריום.

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום את הצעת החוק לאיסור סחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו תהליך הלעטה. מגיש הצעת החוק הוא חה"כ הרב דב ליפמן מ"יש עתיד". בשנת 2006, נאסרה בישראל הלעטת אווזים, אך המגבלות שהוטלו על החקלאים, פסחו על ציבור הצרכנים ויבוא כבד האווז ומכירתו לא הוגבלו.

סמכויות פיקוח ואכיפה על צו פיקוח על מצרכים ושירותים (יצור מספוא וסחר בו) הועברו מהשירותים להגנת הצומח לשירותים הווטרינרים. המשמעות היא שהגורם הממונה על פיקוח על המספוא הם השירותים הווטרינרים. מנהלת היחידה לפיקוח על מזון לבעלי חיים היא הגב' פנינה אורן שנידור.

על פי כתבה של אורה קורן בעיתון הארץ, שלושה בכירים (מנהל משאבי אנוש, מנהל אגף תכנון וכלכלה, מנהל יחידת הפיקוח) במועצה לענף הלול זכו לחריגות שכר. פשרה שהושגה עם מנכ"ל המועצה מר מולי לויט, חייבה שניים מהם להחזיר 500,000 ₪, בנוסף לקיצוץ של עשרות אלפי שקלים בשכר החודשי. תגובת מועצת הלול: "במסגרת ביקורת של הממונה על השכר, הוא הורה על הפחתת רכיבי שכר היסטוריים לשניים מן העובדים והחלפת הסכם עבודה לעובד שלישי".

פרופ' נחום שפיגל הודיע במפתיע על התפטרותו מתפקיד מנהל המכון הווטרינרי, כשנה בלבד לאחר שנכנס לתפקידו. פרופ' שפיגל חוזר לפעילות מלאה בפקולטה לוטרינריה שם הוא עוסק בהוראה ומחקר. ד"ר מישל בלאיש ימלא את התפקיד עד איושו לאחר מכרז.

המועצה לענף הלול מתכננת להקים מעבדה חדשה באזור הדרום. המעבדה צפויה לקום באזור צומת ראם (מסמייה) והיא תחליף את המעבדה הקיימת השוכנת היום במבנים של המועצה המקומית באר טוביה.

במהלך שנת 2012, דווחנו על תפיסתה של רשת מבריחי ביצים ע"י משטרת ישראל. בימים אלה נפסקו עונשי מאסר הנעים בין 26 ל-52 חודשים על שלושה נאשמים (אלון מנע, גנטו מהרט וארטיום בורצ'ק) בפרשה זו. גזר הדין ניתן ע"י שופטת בית המשפט המחוזי קלרה רג'יניאנו, לאחר שאישרה הסדר טיעון בעניין.

בימים אלה אנו מדווחים על נסיון הברחה של עשרות אלפי ביצים (ליתר דיוק 54,000) שנתפס ע"י מג"ב ירושלים. את הביצים שהוסלקו במשאית עפר ניסו להעביר מהרשות הפלשתינאית לישראל. אכן, ברכות על התושיה, הערנות והמודיעין. אך מה באמת הוא מקור הביצים. סרטון שצולם ע"י משטרת ישראל והופיע באתר החדשות של ערוץ 2 מציג לחדי העין אריזות קרטון חדשות של ביצים ועל גביהן לוגו / כיתוב ברור: Güres eggs Ekiz yumurta

בתחילת השבוע, נכנס ד"ר אמנון ענבר לתפקידו כרופא וטרינר מרחבי למחלות עופות והוא משלים את איוש משרות הרופאים המרחביים יחד עם ד"ר רם כץ שנכנס לתפקידו לפני כחודש ימים. ד"ר אמנון ענבר חוזר לפעילות במערך העופות בישראל, לאחר העדרות של כשנתיים בה עשה כיועץ מקצועי בסין. תפקידו האחרון במערך השו"ט היה מנהל המעבדה האזורית הדרומית. היום לאחר ההפרדה שבוצעה בין פעילות המעבדות האזוריות לשו"ט, אמנון ינהל את הפעילות המקצועית במערך העופות הממשלתי במרחב דרום ורם באזור צפון.

הצעת חוק חדשה מבקשת לאסור יבוא של כבד אווז מחו"ל ושיווקו בארץ. בשנת 2006, נאסרה הלעטת אווזים בישראל, אך המוצר לא ירד משולחן המסעדות היוקרתיות. אתמול הוגשה הצעת החוק, שעליה חתומים 22 חברי כנסת ממגוון מפלגות (ביניהם: מרב מיכאלי, משה פייגלין, אמנון כהן, איתן כבל ודב חנין). מי שמוביל את הצעת החוק הוא ח"כ דב ליפמן ממפלגת "יש עתיד". האיסור בא למעשה לפתור עיוות על פיו נאסר על חקלאים לפטם אווזים, דבר שהביא בעקבותיו סגירת עשרות משקים חקלאיים שהתפרנסו מהענף, אך יבוא הכבד ומכירתו לא נאסרו.

חדשות ערוץ 2, מדווח היום בפתיחת מהדורת החדשות על ממצאים של דיאוקסין ב- 4 משקים מתוך 10 שנבדקו (40% מכלל המשקים שנבדקו נמצאו חיוביים). רמות הדיאוקסין שנמצאו, על פי ערוץ 2, גבוהות ב- 70% מהמותר. הידיעה מוסרת עוד, שמשרד הבריאות הורה לעצור את שיווק הביצים מהמשקים, מקור לביצים הנגועות. מקור התערובת של ארבעת המשקים הוא מכון תערובת אחד. הבדיקה נעשתה במעבדה בהולנד.

כבר מספר שנים שבביצי מאכל במדינת ישראל, מאובחנים רמות שאריות של תכשירים אנטי-קוקצידיאלים האסורים לפי חוק והחלטה לפתרון אין (בריאות הציבור אינו נושא חשוב דיו ?). ממצאים שנאספו לאחרונה, מציגים מגמה זהה עם שיעור גבוה של ביצי מאכל מזוהמות. מה הסיבה ? הערכה היא שתערובות מטילות ביצי מאכל שאמורות להיות נקיות מתכשירים אנטי-קוקצידיאלים, מזדהמות באופן צולב מהכנות קודמות של תערובות במכון.

פעילות אינטנסיבית מרוכזת בימים אלה ע"י עמותת אנונימוס במטרה ל"הציל" להקת מטילות, במושב אומץ (עמק חפר), שסיימה את התקופה היצרנית ובמקום לסיים את חייהן באופן המקובל על פי אמות מידה מקובלות ומאושרות לרווחת בעלי החיים, העמותה פועלת ל"אימוץ" המטילות למשפחות שיגדלו את המטילות כחיות מחמד. אתמול, קיימה העמותה הפגנה מול משרדי המועצה לענף הלול, ברח' קפלן שבמרכז ת"א. הפגנה מתקיימת גם במושב אומץ, ליד הלול במושב. עמותת אנונימוס, מציגה באתר שלה כיצד תופעה של גידול עופות בערים מתפשטת בארה"ב ובערים נוספות באירופה.

רשות ההגבלים העסקיים יוצאת נגד תאום המחירים בענף העופות, כך על פי אילנית חיות כתבת העיתון גלובס. עליית המחירים החדה של עשרות אחוזים במוצרי העוף שחלה לאחרונה, זכתה לביקורת קשה מצד הקימעונאים הטוענים שהמשחטות מתאמות מחירים.

לפני כחודש ימים קיבל ביהמ"ש המחוזי את ערעורו של מפטם אווזים שהורשע בבית משפט השלום בעבירה של עינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים. המגדל טען שהוא השתמש בשיטה שאינה נוגדת את חוק צער בעלי חיים. השופטים החליטו שהם מקבלים את הערעור ומזכים את המערער מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בעקבות זיכויו, פנה המגדל למשרד החקלאות וביקש אישור לחזור לפטם אווזים באמצעות אותה שיטה. ידוע שאדם נוסף הגיש בקשה דומה. בהחלטת השופטים, נאמר: " אין בזיכוי זה כדי להכשיר את שיטת פיטום האווזים נושא הערעור שכן הוא מבוסס על כך שהמשיבה לא הציגה בפני בימ"ש קמא ראיות מספיקות, מעבר לספק סביר, לפיה יש בשיטה זו משום עבירה על סעיף 2(א) לחוק שבה הואשם המערער".

החלטת בית המשפט בנוגע לעתירת המגדלים נגד האגרת היא: לאחר שהצדדים השמיעו את טיעוניהם העלו השופטים את השאלה האם ניתן לחדש את נוהל התמיכות שניתן בשנת 2007 לענף תרנגולי ההודו לצורך ביצוע הריצוף הנדרש על פי תקנות רישוי עסקים 1981 - ואשר אין מחלוקת כי חלק הארי מתוך הסכום שהוקצב לכך לא הוקצה למגדלים מסיבות כאלה ואחרות. משרד החקלאות התבקש לבדוק אפשרות לחדש הנוהל בהקדם כאשר מפי בא כוח המגדלים נאמר כי מכשלה אחת של היעדר היתרי בנייה שהייתה בעבר הוסרה ברוב המקרים, ונראה לבית המשפט כי בכך עשויה להיסלל הדרך לקבלת תמיכות בעת הזו. על משרד החקלאות להגיש הודעה מעדכנת בעניין זה בתוך 30 ימים, ולאחר שזו תימסר יחליט בית המשפט על המשך הטיפול בעתירות.

משרד החקלאות העזתי, אישר יבוא של 50 טון בשר עוף קפוא מישראל. עד היום חל איסור ליבוא בשר עוף מישראל, מתוך מטרה לתמוך ביצור המקומי, אך המחסור בבשר עוף והעליה במחירי הבשר תרמה להחלטה להתיר יבוא מוגבל של בשר עוף קפוא. העזתים טוענים שהגבלות ישראל על הספקת אפרוחי פיטום יצרה מחסור, שבעקבותיו עלו מחירי הבשר.

כנס מדע עופות ה- 48, נפתח היום במלון רמדה בירושלים. עם פתיחת הכנס ע"י יו"ר האגודה, פרופ' שלמה יהב, הוכרז ד"ר מיכאל מרוז כזוכה באות "יקיר האגודה" בשל פועלו רב השנים בתחום רפואת העופות. ד"ר מרוז, מי שכיהן כרופא ראשי למחלות עופות בשנות ה- 90', הטביע חותמו בבניית מערך העופות בישראל בתחום הממשק והרפואה. תרומתו לקידום הענף בכלל והרפואה הווטרינרית בפרט גדולה וניכרת בתחומים רבים בענף.

אגרת מנהל השירותים הווטרינרים, הפכה בחודשים האחרונים לנושא מרכזי בדיונים בין המגדלים לרשויות. בימים אלה, יצא מכתב של ד"ר פרק, רופא ראשי לבריאות העוף, אל מגדלי תרנגולי ההודו, העוסק ב"אישורי הכנסה של אפרוחי הודו למשקי גידול מוקדם". המכתב מדגיש את המדיניות שהיא יישום מטרות האגרת. ככל שמתקרב יום ה"עין" רבו הפגישות והדיונים בין המגדלים לבין נציגי השו"ט ואתמול הוגשו שתי עתירות לבג"צ במטרה לבלום את יישום האגרת, אשר לטעמם של העותרים היא נטולת סמכות ושיוויון.

מחירי בשר העוף מאמירים באופן חד לקראת חג הפסח, ובעיתונות טוענים לתאום מחירים. המחיר החדש של עוף טרי, עומד היום על 15.8 שקל לק"ג (ללא מע"מ). מחיר חלקי עוף מהמירים בשיעורים חדים יותר ולשיא הגיע חזה העוף – 27.4 ₪/ק"ג. בין הסיבות הנטענות כנגד עליות חדות אלה מונים: ניצול ביקוש, תאום מחירים וקרטל. אך הסיבה המרכזית נעוצה ככל הנראה בהסדר שלא לקח בחשבון את כלל המדדים כולל אירועי ניוקסל בלהקות רבייה (6 במספר). עובדתית גם ברשות הפלשתינאית יש מחסור בולט באפרוחים ומחיר העוף מרקיע שחקים.

בהוראת שעה שנחתמה ע"י שרת החקלאות היוצאת (ב-7 בנובמבר 2012), אורית נוקד, פורסמו לאחרונה תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים) (הוראת שעה) - 2013; מטרתן לסייג את דרישות החוק משלוחת ההטלה. הסייגים לתקנות רישוי עסקים מטרתם לתת ארכה למשקי ההטלה בנושאים מרכזיים שהם רצפות קשיחות ושוליים, מרחקים מדרך מקשרת, לולים, שלוחות אחרות וגידור. כאשר מנכ"ל המועצה לענף הלול מכריז שהרפורמה בענף ההטלה "מתה", מעניין להבין את השיקולים המקצועיים המייתרים את שלוחת ההטלה מדרישות אשר בשלוחות הפטם ותרנגולי ההודו נחשבות כה מרכזיות ומחוייבות באופן מיידי.

ועדת בוחנים שישבה אתמול לבחור רופאים ממשלתיים מרחביים, צפון ודרום בחרה בד"ר רם כץ לאזור הצפון ובד"ר אמנון ענבר לאזור הדרום. ד"ר רם כץ, התמנה לרופא מרחבי צפון, היה בעבר מנכ"ל חברת רמית ובשנים האחרונות היה מעורב מאד בממשק גידול של עופות "ירוקים". ד"ר אמנון ענבר, התמנה לרופא מרחבי דרום. אמנון ענבר עבד שנים רבות במעבדת באר טוביה ואף ניהל את המעבדה הדרומית שנים ארוכות. בשנת 2011, פרש אמנון ענבר מהשרות הציבורי, הוא בעל נסיון קליני וניהולי רב מאד ובשנים האחרונות עבד כיועץ מקצועי בסין.

משרד הבריאות מזהיר את הציבור שלא לצרוך ביצים, אשר שווקו באזור ירושלים וסימונן 114 "מן הטבע" עם תאריך שיווק 28.2.2013 ובמקרר 28.3.2013 מחשש להמצאות שאריות חומרי הדברה.

אתמול היינו הראשונים לדווח על אירוע ההרעלה של ביצי מאכל. משרד הבריאות מנסה כרגע להתחקות אחר עשרות אלפי ביצי מאכל שהגיעו לשווקים ומסכנות את בריאות הציבור. המשימה היא כמעט בלתי אפשרית והציבור אינו יכול לקבל את המידע הבסיסי הנדרש כדי להמנע מאכילת ביצים שמקורן במשק בו התרחשה ההרעלה ומסכנות את בריאותו. כל זאת למה ? כי ביצי המאכל במדינת ישראל אינן מסומנות בקוד המשק.

בלהקת מטילות ביצי מאכל בישוב כסלון, דווח על ירידה בהטלה, שבר ביצים גבוה ופגיעה באיכות הקליפה. ביקור הרופא הווטרינר המטפל במשק, ד"ר גור לביא, העלה חשד להרעלת מי השתיה. הרופא הורה מיידית על עצירת שיווק הביצים ושלח דגימות למחלקה לטוקסיקולוגיה במכון הווטרינרי. הבדיקה מצאה נוכחות קרבאמטים במים. השירותים הווטרינרים הורו מיידית על עצירת שיווק ביצי המאכל ואיסוף ביצים ממקור זה מתחנת המיון. נותרה השאלה, כמה ביצים שווקו טרם נקרא ד"ר גור-לביא למשק והורה על עצירת השיווק.

במכתב של ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינרים, למזכיר ארגון מגדלי עופות נאמר שבעקבות הפגישה עם נציגי האיחוד האירופאי המשך היצוא לאירופה ימשך רק במידה וייושמו כלל הדרישות הרגולטריות ותוגבר פעילות הפיקוח והאכיפה בכל הרמות ובכל הכלים. היות והאיחוד האירופאי מודע לאגרת כלשונה ולדחייה שנעשתה, הנציגים הביעו אי-שביעות רצון מדחיית הביצוע וכדי להמשיך ולקיים את היצוא ומערכת תקשורת תקינה עם האירופאים לא תהיה כל דחייה נוספת.

ד"ר ברוס סמית זכה לקבל היום את פרס פלסר המוענק מידי שנה לזכרו של ד"ר עודד פלסר ז"ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים והיה מנהל המעבדה האזורית של מעבדת בית שמש. ד"ר ברוס נקלט במעבדות המועצה לענף הלול בשנת 1990, תקופה קצרה לאחר שעשה עלייה לישראל מארה"ב. הוא השתלם במעבדת רעננה ובהמשך עבד תקופה קצרה במעבדת גילת והצפין למעבדת עפולה (לימים המעבדה הצפונית) כרופא מן המניין. ד"ר ברוס סמית בלט תמיד באדיקותו ומחוייבותו המקצועית למגדלים, הוא ניחן בתודעת שרות גבוהה, רצון ויכולת להדריך מקצועית מגדלים הן בארץ והן בחו"ל במטרה לקדם את הידע והמקצוע בקרבם.

משרד הפרסום אדלר חומסקי ואתר האינטרנט cancerhelp.org.il יצאו במסע פרסומי מקורי שמטרתו הגברת המודעות בקרב גברים לסרטן האשכים. הגב הפנימי של אריזת הביצים נושא את הכיתוב "את שלך כבר בדקת ? אחד מ-300 גברים ישראלים מאובחן כחולה סרטן האשכים. היכנס ולמד איך לאבחן את המחלה". הרעיון המקורי מתבסס על הנוהג של פתיחת האריזה ובדיקת ביצי המאכל לשלמותן ונקיונן המתבצע כמעט על ידי כל לקוח טרם רכישת אריזת הביצים. מקורי ? - בהחלט ! למרות זאת, נושא אחד לפחות נשמט מידיעתם של בעלי הרעיון. תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל) תשנ"ה - 1994, קובעות: "אריזה קמעונית (אריזה שבה לא יותר מ-30 ביצים) תיסגר אחרי מילויה בהתאם לתקנות בריאות הציבור (מזון) (סגירה של אריזות מזון), תשנ"ג -1992". אריזה סגורה מוגדרת כאריזה של מזון הסגורה באופן שלאחר פתיחתה לראשונה לא ניתן להחזירה למצבה המקורי בלא שהצרכן יבחין בדבר לפני השימוש הראשון. למותר לציין כי המחוקק קבע את שקבע מסיבות מקצועיות של צרכנות ובריאות הציבור (לראייה מדובר בתקנות בריאות הציבור).

נגיף הניוקסל במדינת ישראל, הפך אנדמי כבר לפני למעלה משנה. מדיניות השו"ט מול האיחוד האירופאי נחלקה בעבר לשניים: עד ה- 19 בדצמבר 2011, מדינת ישראל דיווחה רק על אירועים שהסתיימו בהשמדת העופות. מה-19 בדצמבר 2011 ועד היום מדינת ישראל חזרה לדיווח כמעט מלא של ההתפרצויות כאשר רק חלק מהאירועים הגיעו לכלל השמדה. מדיניות האיחוד האירופאי, מחייבת מדינה המייצאת אליה לנהוג מדיניות של השמדת להקות שנפגעו ממחלת הניוקסל. הבסיס המקצועי והכלכלי בהיקף ההתפרצויות הקיים היום במדינה והמצב האנדמי בו אנו נמצאים אינו מאפשר או מצדיק השמדה של כל אירוע וכך אנו עומדים בפני סגירת היצוא מישראל לאירופה.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלל את רשיון השיווק של "יוסי ביצים". חברת "יוסי ביצים" משווקת ביצי מאכל בהיקף המוערך ב- 8% מהשוק בישראל. ההחלטה לשלוש את רשיון השיווק באה בעקבות הליך שימוע שנערך לחברה בעקבות כתב אישום שהוגש כנגד החברה בעקבות החשד למעורבותה בהברחת ביצי מאכל מהרשות הפלשתינאית. הליך השימוע נוהל בפני מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, אשר החליט על שלילת הרשיון לאלתר.