מה חדש בישראל 2019

מועצת התאגיד לפיקוח וטרינרי אישרה את מינויה של ד"ר תניב רופא למנכ"לית התאגיד לפיקוח וטרינרי. במסגרת תפקידה, ד"ר רופא צפויה להוביל את הקמתו של התאגיד החדש והפעלתו השוטפת, זאת כחלק מרפורמה מקיפה בפיקוח על מוצרים מן החי, שאושרה במסגרת חוק המזון. התאגיד יפעיל פיקוח וטרינרי ברמה ארצית אשר יבוצע בהתאם לאמות מידה אחידות הן מבחינת סוג הפיקוח והן מבחינת גובה האגרות שייגבו בגין פיקוח זה, כל זאת לשם שמירה על בריאות הציבור והפחתת עלות האגרות. ד"ר רופא כיהנה במספר תפקידים בכירים בחודש אוקטובר השנה סיימה רופא את כהונתה כסמנכ"לית החטיבה הכלכלית פיננסית ברשות החשמל. קודם לכן שימשה כמנהלת אגף בכיר ברשות לתכנון במשרד החקלאות וכן כיו"ר מועצת החלב.

אלישע תשבי, מנכ"ל יפה הוד, נבחר ליקיר האגודה למדע עופות לשנת 2019. אלישע יליד קבוצת יבנה (1946), פעיל בענף הלול מאז שנת 1973. פעיל בשלוחת תרנגולי ההודו בישראל והוא הטביע חותמו כמעט בכל תהליך שעברה השלוחה בעשורים האחרונים. בשנים האחרונות אלישע שימש כיו"ר ועדת הביקורת של סניף האגודה למדע עופות בישראל. על תרומתו רבת השנים לשלוחת תרנגולי ההודו ולענף בכללותו הוענק לאלישע אות הוקרה של האגודה למדע עופות.

על פי מכתב שהופץ ע"י מנכ"ל המועצה לענף הלול (מצורף מטה), בעקבות סיכום עם יו"ר המועצה, במהלך חודש דצמבר תובא לפני חברי המליאה הצעה להעתיק את משרדי המועצה למיקום אחר (שלא בלב ת"א). במידה ותתקבל החלטה בהתאם, היא תמומש במהלך שנה עד שנתיים. באופן מיידי, המועצה תצמצם את שטחי המשרד אותם היא שוכרת בבית יכין, אשר ברח' קפלן 2 בת"א.

אורי סמושי, זה שמו של מנהל ענף הלול בקיבוץ מצובה. חקלאי מצטיין ומוביל בתוצאות המקצועיות באינטגרציית מילועוף שבגליל המערבי. ביקור בחוות הלולים של הקיבוץ, אינו רק חוויה מקצועית אלא חוויה אמנותית. בוסתן, פינת קפה מעוצבת, אזור "על האש" לחגוג עם העובדים סיום מדגר מוצלח ומיצב סביבתי אמנותי מרשים המשתלב במתחם החווה.

בית הדין הגבוה לצדק של האיחוד האירופי בלוקסמבורג קבע שכל המדינות החברות באיחוד חייבות לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות או ברמת הגולן בצורה ברורה ולציין את מקור המוצרים כמוצר מההתנחלויות. למרות שענף העופות בישראל אינו נחשב ליצואן גדול, הרי שקיים יצוא מוגבל של בשר עוף (תרנגולות ות. הודו) המיוצר ברמת הגולן.

על פי פרסום בחדשות כאן, הוועדה האירופאית שביקרה בישראל בחודש ספטמבר, במטרה לבחון את הפעילות והפיקוח של השירותים הווטרינרים, צפויה להפיק דו"ח קשה על תעשיית מוצרי המזון מן החי בישראל. המשלחת של האיחוד האירופי, ביקרה בישראל לפני חודשיים ובקרוב היא אמורה להפיק דו"ח שיכלול את ממצאי הביקור. על פי חדשות כאן, צפוי משבר מול האיחוד האירופי שיפגע ביצואני המזון הישראלי.

ביום שלישי, ראש חודש מר חשון, 29/10 , הלך משה לכר לעולמו. משה היה מדריך שדה מטעם מכון תערובת צמח, בשלוחת תרנגולי ההודו, מוכר ומוערך באיזור הצפון. לפני כן, הוא ריכז את ענף תרנגולי ההודו בקיבוצו מעלה גלבוע ובקיבוץ ניר דוד. משה נולד לפני 65 שנה בתל אביב להורים ניצולי שואה. בגיל צעיר הוא הצטרף לתנועת בני עקיבא ובגיל 18 התגייס במסגרת גרעין נח"ל מעלה גלבוע. בשנים הראשונות בקיבוץ, הוא ריכז את הגד"ש ולאחר מכן את ענף תרנגולי ההודו. בגיל 40, ("כמו רבי עקיבא" היה נוהג לומר) החל את לימודיו בפקולטה לחקלאות במגמת בעלי חיים. משנת 1997, משה עבד במכון צמח, ליווה והדריך את מגדלי שלוחת ההודים. מגדלים רבים נהנו מניסיונו הרב, מאופיו הנח ומחריצותו.

לסדרת האגרות של השו"ט שהחלה בשנת 2014, בנוגע לשדרוג המקצועי הנדרש בשלוחה מתווספת מהיום אגרת חדשה. הנושא הינו שלב ב' באגרת השו"ט, ונקבעה החלה הדרגתית בהתאם למצב התכנוני של כל לול. האגרת החדשה המצורפת מטה, מציגה מועדים על פי השלב בו מצוי המשק. המועד המאוחר ביותר לקיום התנאים באגרת הוא למשקים שנמצאים בשלב הכי בסיסי והוא: 1/9/2027. האגרת מפרטת את הנושאים שיש לקיימם ונדרשים לשיפור הבטיחות הביולוגית במשקי ההטלה.

ביום 19.11.2015 התקבל בכנסת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), תשע"ו- 2015 . חוק זה חולל רפורמה בכל הנוגע להסדרת הפיקוח הווטרינרי על ייצור וייבוא מזון מן החי. בהתאם להסדרה החדשה, נעשתה חלוקת סמכויות ברורה בין משרדי הבריאות והחקלאות לפיה מתקנים ומפעלים המייצרים מזון גולמי יהיו תחת פיקוח משרד החקלאות, ואלו המייצרים מוצרים מעובדים יפוקחו על ידי משרד הבריאות, הן בשוק המקומי והן ביבוא וייצוא. במסגרת הרפורמה, הוקם מכוח חוק, תאגיד הפיקוח הווטרינרי, תאגיד ציבורי שעיקר תכליתו העסקת הרופאים הווטרינרים והמפקחים הווטרינרים שיעסקו בפיקוח והסדרת גביית האגרות מהמפעלים ותשלומים למפקחים הווטרינרים הציבוריים. בהתאם להוראות החוק, הרפורמה תיכנס לתוקף, מבחינת המתכונת החדשה הן של הפיקוח על שרשרת הייצור, השיווק והמכירה של מוצרים מן החי, והן של אופן ההעסקה של הרופאים והמפקחים הווטרינרים הציבוריים, בתוך ארבע שנים מיום תחילתו של החוק. תקופת מעבר זו מסתיימת ביום 1 במרס 2020.

ועדת המחירים הבין-משרדית של משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר מפקחת על מחירי הביצים באריזה קמעונאית (גדלים L ,M ו-XL) לקמעונאי ולצרכן, וכן על מחירי הביצים באריזה סיטונאית (גדלים XL-S). ביום 2018.12.18 פרסמה ועדת המחירים את החלטתה בעניין בדיקת בסיס למחיר ביצי המאכל, בה הוחלט, בין היתר, לקדם מנגנון עדכון אוטומטי למחירי ביצי המאכל המפוקחות. בהתאם להחלטה זו, דנה ועדת המחירים ביצירת מנגנון עדכון אוטומטי למחירי הביצים. לפי המתודולוגיה החדשה לפיקוח על המחירים, לאחר שנקבע מחיר ראשוני למוצר או לשירות המפוקח, מתעדכן המחיר אחת לתקופה באחת משתי דרכים: עדכון מפורט (עדכון בסיס), אשר מתבצע מדי 5-2 שנים, ועדכון שוטף, אשר מתבצע במהלך התקופה שבין עדכוני הבסיס, בהתאם לשינויים בסל תשומות שנקבע לכל מוצר או שירות מפוקח, המוצמד למדדים אקסוגניים פומביים (דוגמת מדד המחירים לצרכן, שכר המינימום, מחירי חומרי הגלם בשווקים גלובליים וכד').

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום בלשכתו בירושלים (יום א') עם ראשי רשויות וראשי ענף הלול לסיכום מתווה הלולים, אותו הוביל מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו. בפגישה השתתפו גם שר האוצר משה כחלון, מ״מ מנכ״ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, מנכ״ל משרד החקלאות עו"ד שלמה בן אליהו, יו"ר התאחדות חקלאי ישראל מאיר צור, נשיא התאחדות האיכרים דובי אמיתי ויו״ר מרכז המועצות האזוריות וראש המועצה האזורית מרחבים שי חג'ג'. המתווה שהושג לאחר עימות קשה בין משרד החקלאות למגדלי מטילות ביצי המאכל בצפון צפוי לשדרג את איכות הייצור של ביצי המאכל בישראל, לטובת בריאות הציבור ורווחת המטילות. המתווה צפוי להוביל גם להוזלת מחיר הביצה לצרכן. מחיר אשר היום הוא מהגבוהים בעולם.

חודש וחצי מתחילת המשבר בשלוחת ההטלה ואיסור האיכלוס במשקים ללא רצפות קשיחות, הגיעו נציגי המגדלים ומנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן - אליהו לסיכום. המתווה המוסכם מצורף מטה, כאשר בהמשך הדיונים נעשו בו מספר שינויים המופיעים כאן במסמך נפרד, גם הוא מצורף מטה. על ההסכם חתמו בשם המגדלים: שמעון ביטון (יו"ר ועדת המכסות), שי חגג (יו"ר מרכז המועצות האזוריות), דובי אמיתי (נשיא התאחדות האיכרים), מאיר צור (יו"ר התאחדות חקלאי ישראל), עמית סופר (ראש מועצה אזורית מרום הגליל), שמעון גואטה (ראש מועצה אזורית מעלה יוסף), בני בן מובחר (ראש מועצה אזורית מבואות חרמון) ומוטי אלקבץ (מזכיר ארגון מגדלי עופות).

גלעד אלירז, מנהל תחום בכיר סחר חוץ במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, הוציא היום מכתב בו הוא מאשר יבוא של 25 מיליון ביצי מאכל לתקופת חגי תשרי. "לאור פגישות שקיים שר החקלאות עם משווקי הביצים לצורך בחינת הצורך ביבוא ביצים לחגי תשרי התש"פ, ולאחר שנלקחו בחשבון התייחסויות משווקי הביצים שהוצגו בפגישות אלו, יאפשר משרד החקלאות ופיתוח הכפר למשווקי הביצים לייבא ביצים לתקופת חגי תשרי לטובת השלמת הביקוש המקומי בהיקף כולל של 25 מיליון ביצים.

במכתב של ד"ר סרחיו דולב, רופא ראשי פיקוח מוצרים מן החי, למשווקי הביצים ותחנות המיון, נדרשים אלה לקיים רישום מפורט של תנועת הביצים מהמגדלים לתחנות המיון ומתחנות המיון לקמעונאים. רמת הפרוט הנדרשת כוללת מידע לגבי: סוג הביצים, כמויות, מועדי קבלה והוצאה, וכמות ביצים ששווקה למפעלים לעיבוד ביצים. הדרישה מסתמכת על כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח - 1968, 14ח'. בשונה מדרישת כללי מועצת הלול, דורש ד"ר דולב במכתבו גם ציון מועד הטלת הביצים (היות ודרישה זו אינה מופיעה בתקנות, לא ברור על מה היא מסתמכת).

לידינו הגיעה טיוטא של הצעת משרד החקלאות ליישב את המשבר בשלוחת ההטלה. על פי הנייר, מוצעת דחיית יישום הרצפות הקשיחות בלולי ההטלה ל-15 באפריל 2020. הסכמות 2018, ישמשו בסיס לשדרוג השלוחה (דהיינו תקציב של 340 מיליון ש"ח מהממשלה), כאשר תוספת מכסות תינתן רק למכסות שיגודלו בלולים משודרגים. מדובר בהצעה ראויה שיכולה לקדם את השלוחה לעבר היעדים המקצועיים הנדרשים ולהבטיח את פרנסתם של המגדלים.

בכתבה של שמעון וילנאי בעיתון יבול שיא מס' 155 של חודש יוני מדווח כי בהסכם הקואליציוני של הממשלה החדשה שאמורה היתה לקום לאחר הבחירות האחרונות (9 אפריל 2019) נקבע ע"י כל השותפים הפוליטים, כי מועצות הייצור החקלאיות יבוטלו. מדובר בהחלטה דרמטית ללא ספק. על ההחלטה המופיעה בהסכם הקואליציוני, כך על פי הכתב שמעון וילנאי, חתומות המפלגות: "הליכוד" "כולנו" של כחלון, "ש"ס" ו"יהדות התורה". מי שעומד מאחורי נושא זה הוא היועץ הכלכלי הבכיר של ראש הממשלה הפרופסור אבי שמחון. אבי שמחון הוא יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה.

הרשות להגבלים עסקיים או בשמה החדש, רשות התחרות, תבדוק האם צמצום ימי השחיטה במשחטות נעשה באופן יזום כדי לצמצם את ההיצע ולהוביל לעליית מחירים. זאת, לאחר דיווחים על עלייה במחירי העופות בתחילת השבוע. בדיקת הרשות תעשה לאחר פנייה של שר הכלכלה אלי כהן.

טל גלבוע, פעילה למען בעלי החיים, מונתה ל"יועצת לענייני בעלי חיים" של הליכוד על ידי נתניהו. היועצת המשפטית של משרד החקלאות אסרה על עובדי המשרד והשירותים הווטרינרים להיפגש עם טל גלבוע, היועצת המשפטית, אפרת אביאני, החליטה זאת מפני שגלבוע היא חלק מקמפיין הליכוד. התפקיד הינו תפקיד בתשלום.

שלוחת ההטלה מקיימת בחודשים האחרונים עימות קשה מול השירותים הווטרינרים ומשרד החקלאות. הפונקציה התקיפה במשרד המובילה עמדה חדה וברורה היא זו של מנכ"ל המשרד, עו"ד שלמה בן-אליהו. המתנגדים מציגים אותו כ"אויב החקלאים" אך מעבר לביטויים אמוציונאלים כדאי לבחון מיהו שלמה בן אליהו ומהן עמדותיו האמיתיות. ניסינו לצורך כך לרכז מידע על דרכו ועל אמירותיו כפי שהן אכן מייצגות את האג'נדה הניהולית שלו.

המאבק של החקלאים הפועלים בשלוחת ההטלה, נגד מה שהם מגדירים כגזרות של השירותים הווטרינרים / משרד החקלאות צובר תאוצה. אנו מביאים כאן כלשונה, זעקה יוצאת דופן של יגאל אלמליח, חקלאי בן למשפחת חקלאים מהמושב ספסופה בצפון המופנית למנכ"ל משרד החקלאות, מנהל השו"ט והרופא הראשי לבריאות העופות.

שלוחת ההטלה במדינת ישראל מתגבשת למאבק מול משרד החקלאות והשירותים הווטרינרים. בעיתון משק העופות המתפרסם היום, מאשים מזכיר ארגון מגדלי עופות, מר מוטי אלקבץ את הרופא הראשי לבריאות העופות, ד"ר רם כץ, בחזרה מסיכום עימו, בעקבות לחץ פוליטי. לדברי אלקבץ, ב-9 ביולי הוא נפגש עם ד"ר רם כץ ובעקבות פגישה זו הגיעו להסכמות בדבר אבני דרך לקידום אזורי גידול מהם חזר כץ בהודעת מייל לאחר 3 ימים.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מר מוטי אלקבץ יחד עם נציגי מגדלים נפגשו ב-9 ביולי עם ד"ר רם כץ, רופא ראשי לבריאות העופות וד"ר תמיר גושן מנהל השירותים הווטרינרים (בפועל). בעקבות מפגש זה, הודיע אלקבץ על הסכם הבנות שנחתם מול השרותים הווטרינרים, על פיו חובת רצפת בטון בלולי ההטלה תידחה. העקרונות המוסכמים יפורסמו באגרת שתישלח בימים הקרובים ע״י השו״ט, כך על פי דברי אלקבץ. המציאות היא ככל הנראה מעט שונה. נציגי המגדלים העבירו לשו"ט מסמך עקרונות שעל פי עמדת השירותים הווטרינרים הוא עדיין חסר מספר השלמות כדי שאלה יאשרו את הדחייה ביישום הרצפות הקשיחות.

בידיעה המתפרסמת בעיתון 'ישראל היום' (5 יולי), נכתב כי מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו מאיים בתביעת דיבה נגד מנכ"ל המועצה לענף הלול, מר שמואל לויט במידה והאחרון לא יתנצל. בן אליהו, המיוצג ע"י עו"ד אילן בומבך, טוען כי מנכ"ל מועצת הלול הוציא דיבתו רעה בפני היועמ"ש אביחי מנדלבליט, שר החקלאות אורי אריאל ובכירים נוספים במשרד החקלאות ובמועצת הלול.

ישיבה במרום הגליל כינסה נציגי מגדלי הטלה וראשי מועצות, במטרה לקדם הבנות שיורידו את גזירת הרצפות הקשיחות במשקי ההטלה. קדמה למפגש זה, פגישה של מזכיר ארגון המגדלים, מר מוטי אלקבץ, עם שר החקלאות אורי אריאל, במטרה לבטל את הדרישה לרצפות קשיחות בלולי ההטלה. השר לא נענה לבקשה. כרגע, לא נראה שקיים סיכוי שהשירותים הווטרינרים יחזרו בהם מדרישה שהוצגה בהתרעה מתאימה ומבקשת לקיים את התקינה בנושא (משנת 2009). ניתן להעריך שנציגי המגדלים יובילו למאבק מול משרד החקלאות. עם ממשלת מעבר וגרעון תקציבי קשה לצפות להיענות גדולה מצד הפוליטיקאים לנושא וכרגע כאשר מחאת העדה האתיופית בעיצומה, לא נראה שהתקשורת תתעניין ביצרני ביצי המאכל.

נושא הרצפות הקשיחות בלולים, מופיע בתקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), התשמ"א - 1981. התקנות מבחינות בין לולים קיימים ללולים חדשים. הדרישה לרצפות קשיחות בלולים קיימים, היא תיקון שהתווסף בשנת 2009 לתקנות. סעיף (6) סביבת הלול: רצפת הלול ושוליה החיצוניים, עד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני של הלול יהיו עשויים מבטון או מאספלט הניתנים לניקוי בקלות. ההתייחסות למיכלי התערובת מופיעה בסעיף (13) 13ב: המיכלים יותקנו מחוץ ללול, על גבי משטח מוצק ונקי, הניתן לניקוי וחיטוי בנקל. אבל... בשנת 2013, פורסמה הוראת שעה: תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי עופות ולולים)(הוראת שעה), תשע"ג-2013 2(2) בתקופה שעד תום שבע שנים מהמועד הקובע יכול שיינתן רשיון- (א) למשק עופות להטלה שהוא משק עופות קיים, גם אם לא מתקיימת בו תקנה 6 לתקנות העיקריות;

הסכם הרבייה אשר הגביל את כמות האפרוחים החודשית בא לסיומו, לאחר אי הסכמות בין גורמים שונים בענף. יש להעריך, כי היקף הגידול של פטמים יעלה, אך צפויה בקרה עצמית של הגופים הגדולים אשר בשנה שעברה סבלו מהפסדים כבדים בעקבות היקפי יצור גדולים מיכולתו של השוק לקלוט.

משרד הבריאות והמועצה לניסויים בבעלי חיים מפרסמים בימים אלה את נתוני המחקר בבעלי חיים לשנת הפעילות 2018. בשנת 2018, נעשו מחקרים ב-428,993 בעלי חיים. 70% מהניסויים בוצעו במכרסמים (עכברים וחולדות);

ההודעה מטה של משרד החקלאות, אינה מותירה מקום לספק - השירותים הווטרינרים אכן נחושים בהחלטתם ליישם את הדרישה בדבר רצפות קשיחות בלולי ההטלה. אם למישהו היה ספק (ואפילו לנו), מתברר ש"דממת האלחוט" מצידם של נציגי החקלאים לא הסתירה מהלך "שובר שוויון".

חברת תנובה במכתב (מצורף מטה) לספקי ביצי המאכל: לא נקבל ביצים נגועות באקרית האדומה. ללא ספק מדובר בפנייה ראשונה מסוגה של משווק ביצים ליצרנים בדרישה המתייחסת באופן כל כך חד לנושא איכות. מדובר בשינוי בהחלט "מרענן", רק שלא ברור לנו מדוע הוא מתמקד אך ורק בהיבט האקריות או "כל טפיל אחר". אם חברת תנובה אכן מתחייבת לאיכות מוצריה ולשמירה על בריאות הציבור, כפי שכתוב במכתב, אזי מה בנוגע לסלמונלה? (ולא רק אנטריטידיס או טיפימוריום), מה בנוגע להוראות הכנה וטיפול נכון בביצי המאכל שיפורטו ע"ג האריזה? מה בנוגע לעקיבות הביצים מתוצרתה (שקיפות צרכנית)? ומה בנוגע לשיווק ביצי מאכל באריזות סגורות כמתחייב בחוק?

במאמר בעיתון דה-מרקר, חושפת הכתבת מירב ארלוזורוב את שלהי המאבק של משרד החקלאות במועצת הלול המסוכמת בסדרת מכתבים של מנכ"ל המשרד, עו"ד שלמה בן-אליהו. לא ברור מה משמעות מכתבים אלה, כאשר ברור שהשר המכהן, אורי אריאל מפנה את מקומו והמנכ"ל הנוכחי, שלמה בן-אליהו הודיע שלא ימשיך בתפקידו. כותבת ארלוזורוב: "אבל יותר מכל, בן אליהו פותח את הפה על ההתנהלות של מועצות הייצור החקלאיות - ההתאגדויות הקרטליסטיות של החקלאים. בראש ובראשונה הוא מתרעם על מועצת הלול, שמנהלת את קרטל גידול הביצים בישראל, שדעתו עליה גרועה במיוחד. לדבריו, הנתונים שהמועצה מפרסמת אינם אמינים ("לא לסמוך על נתונים, עובדות והערכות של מועצת הלול", הוא ממליץ לממשיכו); היא פועלת שלא על פי כללי מינהל תקין; היא סובלת מכשל ניהולי של מנהליה ושל שומרי הסף בה; ומהניהול שלה עולה "תחושה של תחמון מתמשך". בן אליהו גם רומז לאפליה ולהעדפת מקורבים, ולכן דורש להוציא מהוועדה המקצה את מכסות גידול הביצים את נציגי המגדלים. לבסוף, הוא טוען שהמועצה גם מבצעת מהלכים המסכנים את בריאות הציבור".

ממכתב של מנכ"ל המועצה מר שמואל לויט למשווקי ביצי המאכל עולה, שביצים שאמורות להיאסף מהלולים בתדירות של 3 פעמים בשבוע נאספות בתדירות נמוכה בניגוד לכללים הקבועים. כללים אלה הקבועים משום מה בכללי המועצה [כללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), תשכ"ח-1968*] ואינם מופיעים כדרישה מקצועית בתקינה של משרד החקלאות חושפת התנהלות לקויה בטיפול בביצי המאכל. המכתב הממוען למשווקי הביצים עוסק בחריגה העוסקת בבטיחות המזון.

סעיף רצפות הבטון באגרת של השירותים הווטרינרים ליישום הכללים החדשים בשלוחת ההטלה שלב ב' עומד להיות מיושם, כך עולה ממכתב המופץ היום מלישכתו של מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו. החל מתאריך 1/07/2019 לא יינתנו על ידי השירותים הווטרינריים אישורים לאכלוס להקות חדשות של מטילות בלולים שמשטחיהן לא עומדים בתנאים שפורטו באיגרת בסעיף ב': 1. רצפת הלול כולו יצוקה בטון, אספלט או חומר אחר בלתי חדיר למים הניתן לניקוי וחיטוי בקלות. רצפות הלול מוגבהות ב- 30 ס"מ לפחות מעל פני הסביבה. הרצפה בעלת שיפועים ופתחים המאפשרים ניקוז הנוזלים והתשטיפים למערכת מתאימה 2. שולי הלול החיצוניים, עד למרחק של מטר אחד לפחות מכל קיר חיצוני של הלול, עשויים מבטון או חומר אחר בלתי חדיר למים והניתנים לניקוי ולחיטוי בקלות 3. מכלי המזון מותקנים על גבי משטח מוצק.

על פי העיתון כלכליסט, בשנת 2018 שלוחת הפטם בענף הלול נפגעה מהיצף בכמות העופות, שהוביל לירידת מחירים. ההפסד המוערך: 500 מיליון ש"ח. על פי כלכליסט, עוף עוז, הפסידה אשתקד 80–90 מיליון שקל. חברת א-ת, המשותפת לתנובה והקיבוצים, ונחשבת לאחת הגדולות בענף, רשמה הפסד של כ־70 מיליון שקל. זאת לאחר שב־2016 הרוויחה החברה כ־20–30 מיליון שקל ואילו ב־2017 היא רשמה הפסד קטן של כ־5 מיליון שקל. בשנים שקדמו לכך נעו רווחי החברה השנתיים בין 40-70 מיליון ש"ח, עוף טוב, שפועלת בקבוצת משקים ליד בית שאן, הפסידה לפי הערכות כ־50 מיליון שקל; עוף הגליל הפסידה כ־25 מיליון שקל; חברת יאסכה הפרטית שבעלות האחים מססה הפסידה כ־60 מיליון שקל.

על פי כתבה המתפרסמת היום בעיתון ישראל היום, טוען הכתב גלעד צוויק שבמכתב שהגיע לידי המערכת ונכתב ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, עולות טענות כנגד אמינותה של המועצה לענף הלול. בן אליהו מציין כי בכנסת הנוכחית "לא היה ניתן להעביר 'פסיק' של תיקון חקיקה בנושאים שקשורים למועצת הלול, שכן חלק מחבריה הפעילו 'לחץ' על חלק מיושבי ראש ועדות הכנסת ועל כן לא קודם נושא רווחת המטילות בלולים".

על פי העיתון הכלכלי גלובס, תנובה תייצר מותג פרטי בתחום הביצים עבור רשת רמי לוי. אספקת הביצים של תנובה לרשת תחת המיתוג של רמי לוי תחל כבר בחודש יוני הקרוב והיא תחליף 80% מהביצים שנמכרו ברשת עד היום תחת השם תנובה. מדובר על היקף מכירות שנתי שמסתכם בעשרות מיליוני שקלים בשנה. היקף המכירות השנתי של תנובה בענף הביצים עומד על כ-190 מיליון שקל, ומדובר במוצר מפוקח שמחירו המקסימלי מוכתב על-ידי המדינה.

אירועי הניוקסל במדינת ישראל הפכו כבר מזמן לעניין של שגרה, המחלה הפכה אנדמית ולמרות שהיקף ההשמדה ירד בשנים האחרונות, הרי שתשלום פיצויים בגין המחלה עומד על עשרות מיליוני ש"ח מידי שנה. תכנית החיסונים כנגד מחלת הניוקסל נקבעת ע"י השירותים הווטרינרים והיא מהווה הוראה מחייבת. תרכיבי ניוקסל נבדקים ע"י המחלקה לביקורת תרכיבים. צוותי החיסון מחוייבים לעבור הסמכה והם מפוקחים ברמה כזו או אחרת ע"י השירותים הווטרינרים. אבל, מה בנוגע לציוד הערפול/ריסוס? ציוד איכותי, בעוצמה מתאימה, באחידות ובגודל טיפה מתאים נדרשים כדי להשיג תגובה חיסונית טובה. חברות שונות החלו ליבא בשנה-שנתיים האחרונות מערפלים אך איש בשו"ט לא מפקח או מגדיר תקן נדרש לציוד זה - מדוע?

ד"ר סרחיו דולב, רופא ראשי פיקוח מוצרים מן החי, מפרסם היום מכתב לתחנות המיון בו הוא מודיע שלא תאושר קליטת ביצים מיובאות בתחנות מיון ביצים הצמודות לולים או בתחנות הנמצאות במרחק הקטן מ 300 מ' מלולים. אנו מברכים על החלטה נבונה זו (עליה התרענו מזה זמן רב - סעיף 3), נשאלת רק השאלה מדוע זה נעשה ללא התראה מוקדמת ובצמוד כל כך לחג הפסח.

שוק ביצי המאכל נמצא לאחרונה בעודפים רבים. הצפי הינו שהחל מה-1 במאי העודף יעלה על 5 מיליון ביצים לחודש. לפי התחזית מיד לאחר ערב פסח השוק יהיה בעודפים גדולים.

מעבר לריצפות בטון בלולי ההטלה: המועד הנדרש על פי השו"ט הוא ה-1.7.19 בדיון שנעשה לאחרונה בקרן הביצים התייחס לנושא רצפות הבטון מזכיר ארגון מגדלי העופות, מר מוטי אלקבץ. לדבריו התאריך שנקוב באגרת השירותים הווטרינרים "אינו רלוונטי" ויש לתאם דיון עם ד"ר רם כץ, במהלכו תתקבל חוות דעת מקצועית בנוגע להשלכות מיישום דרישה זו. מולי לויט, מנכ"ל המועצה טען כי יש למצוא הצדקות מקצועיות לדרישות והמועצה חושבת שכרגע זה לא נכון מקצועית וגם לא נכון מבחינה עינינית לטובת הענף כולו.

ארגון המדגריות פרסם מכתב למגדלים בו הוא מעדכן על עליה במחיר האפרוח. מה-1 באפריל, מחיר האפרוח יעמוד על 4.227 ש"ח. בעקבות מכתב זה, יצא מכתב תגובה של יו"ר סקציית הפטם ומזכיר ארגון מגדלי עופות המתנגדים להעלאת המחיר.

מחודש מאי הקרוב מכון התערובת אמבר, הגדול בישראל, יחדל משימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים במנת תרנגולות הפטם. השימוש השוטף יעשה בזרזי גדילה צמחיים. שימוש ב-BMD, יעשה אך ורק על פי מרשם רופא וטרינר.

מאז פטירתו של ד"ר שמעון פרק, תפקיד הרופא הראשי לבריאות העופות אוייש ע"י ממלא מקום, או לתקופה קצרה ע"י ד"ר שגית נגר. התפקיד שחייב לאורך שנים מומחיות במחלות עופות, כתנאי להגשת מועמדות, זכה לשינוי בדרישות התפקיד ובימים אלה נבחר לאחר מכרז פנימי, ד"ר רם כץ.

ארגון מגדלי העופות בישראל עתר לבג"ץ נגד החלטת משרד החקלאות להגדיל את מכסת יבוא הביצים מחו"ל לישראל ברבעון השני של 2019. בינואר התקבלה הודעה אצל ארגון מגדלי העופות ממשרד החקלאות, שלפיה "המשרד ינפיק מכסות יבוא פטורים ממכס למשווקי הביצים בסך 75 מיליון ביצים לרבעון השני של 2019". עוד באותו יום נשלחה הודעה נוספת ממשרד החקלאות שבה נכתב כי "לאחר בחינת הצרכים החליט משרד החקלאות על הגדלת מכסות יבוא הביצים למשווקים גם לרבעון הראשון של 2019 מ-50 מיליון ביצים ל-75 מיליון". בעקבות ההודעה הוגשה העתירה לבג"ץ.

האגף לטיב מספוא הודיע ליצרני ויבואני מזון לבעלי חיים על החלטת הוועדה המייעצת לחוק הפקוח על מזון לבע"ח, כי התוספים פורמאלדהיד ואטוקסיקווין אסורים לשימוש בהזנת בעלי חיים. פורמאלדהיד שימש כביוציד (בעיקר כנגד סלמונלה) וכמשמר מזון. בשנה שעברה הוא יצא משימוש באירופה, בעקבות היותו חומר קרצינוגני ומוטגני.

רמי אייזיק מונה למנכ"ל הבא של תשלובת מפעלי עוף טוב. רמי מגיע לתפקיד זה לאחר שניהל כ 5-6 שנים את חטיבת הגידול של עוף טוב, שמאגדת את פעילות גידול העופות של אינטגרציית עוף טוב. בין המהלכים הבולטים שרמי הוביל בתפקיד זה הוא ה"גידול הירוק" מהלך שיצר שינוי בדפוסי הגידול בשלוחת הפטם בישראל ובדפוסי הצריכה של הצרכן הישראלי.

בכתבה המתפרסמת היום בעיתון הכלכלי גלובס, מדווח כי תנובה מגבשת תוכנית התייעלות לפעילות שיווק הביצים שלה. מדובר בפעילות הפסדית עבור החברה שבמשך כמה שנים מתחבטת בשאלה האם להמשיך ולקיים אותה, אבל מצד שני מאפשרת לה להחזיק תמהיל רחב של מוצרים שיוצר כוח מול הקמעונאים. לדברי גורם בענף, תנובה מכינה את הקרקע למכירת הפעילות לשחקן גדול יותר.

במהלך חודש מאי 2017, פרסמנו באתר הבהרות לחוק המספוא, וההתנהגות הצפויה בזרזי גדילה בישראל. בקיצור נאמר, שהשימוש בזרזי גדילה בישראל היה אמור להיפסק לכל היאוחר ב-1 בינואר 2018, אלא אם התכשירים רשומים כחוק במשרד הבריאות. האם זרזי הגדילה נעלמו מהשוק בישראל? האם המגמה המקצועית הנדרשת מענף העופות בישראל להוצאת זרזי הגדילה משימוש שוטף וללא בקרה מתקיימת? התשובה היא פשוטה ומביכה. משרד הבריאות מתיר יבוא רחב היקף של זרזי גדילה בהיתר חריג (29ג) ללא רישום ובניגוד למגמה המקצועית הרווחת בעולם המערבי והיא הפסקת השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטיים.

קירות שקופים יצאו במסע פרסומי ענק כנגד ענף העופות בישראל. המטרה היא לחשוף באופן מגמתי את הפעילות בענף במטרה לפגוע בפעילות תעשיית ביצי המאכל ובשר העוף. הקמפיין החל עם 2 שלטי ענק באזור הבורסה ברמת גן למשך שבועיים וביום שלישי הקרוב צפוי שלט חוצות ענק נוסף באיילון.

ד"ר זולי פרידמן, נפטר היום לאחר מחלה קשה. את זולי, עמית וחבר אני מכיר מאז יומי הראשון במעבדה למחלות עופות ברעננה. התחלתי את דרכי כסטאג'ר בהדרכת צוות רופאי המעבדה, ביניהם זולי. בסיום שלב ההתמחות עברתי למעבדת היעד: גילת ואז לאחר חצי שנה, זולי החליט לצאת לפרקטיקה פרטית ואני נשלפתי ע"י ד"ר מרוז ממעבדת גילת למעבדת רעננה כדי להחליף את זולי. זולי היה קלינאי מצויין, עתיר ידע, בעל עין חדה ואבחון מאד מקצועי. לצד המקצוענות, זולי היה איש נעים הליכות ואהוב מאד על החקלאים אותם שרת. לאורך השנים נהגנו לגבות איש את רעהו בחופשות או בעקבות העדרויות שנבעו מנסיעות עבודה לחו"ל. בכל משק אליו הגעתי כמחליפו, זכיתי לראות את ההערכה והאהבה הרבה שהחקלאים רוכשים לו.

תכנית הטלוויזיה ברקוד בערוץ 13 (מוסף צרכנות), מציגה עלייה של 34% (ממוצע לחלקי העוף השונים) בחודש האחרון וצפי לעליית מחירים זוחלת לקראת חג הפסח. התכנית חושפת הסכם רבייה במטרתו צמצום היקפי הגידול ומעלה טענה לתאום מחירים שמוביל לייקור העופות לצרכן.

ב-17 בינואר, נערך כנס ייחודי ומעניין במרכז הכנסים של מלון גליליון. הכנס התמקד בתחום התרכיבים ובמסגרתו ניתנה סקירה היסטורית על ייצור תרכיבי העופות בארה"ב וישראל. פרט אחד ומרכזי נשמט, יתכן ובמקרה, מסקירה זו. חברת מורלי של ד"ר מוריס לוי. ד"ר מוריס לוי, יליד 1913 למד רפואה וטרינרית בסורבון. עבד במכון פסטר בפריז והשלים את ה-PhD שלו בקולג' המלכותי בלונדון. עם חזרתו לישראל התמנה ד"ר לוי למנהל המדור הבקטריולוגי במכון הווטרינרי (1949). בהמשך הוא פורש מהשרות הממשלתי ומקים את חברת מורלי בע"מ, באמצעותה הוא מפתח ומשווק תרכיבים לענף העופות. היה זה ד"ר לוי שבשנות ה-70' הקים עבור חברת "טבע" את מפעל התרכיבים מ.ב.ט. בעטרות (ראה סיפרו של ד"ר עמי נריה: רפואה וטרינרית בארץ ישראל, חמישים שנות רפואה וטרינרית 1917-1967).

כנס מקצועי שעסק בתחומים שונים סביב נושא תרכיבים, נערך ביום חמישי האחרון (17 בינואר) במרכז הכנסים של מלון גליליון שליד אגמון החולה. מתברר שאפילו מיקום מרוחק, מזג אוויר סוער ויום בשבוע (יום חמישי) אשר בד"כ מוגדר כיום פעילות עמוס, אינם מהווים מחסום כאשר מדובר בכנס שערוך מקצועית ומשלב נושאים המעניינים את הקהל המקצועי.

השירותים הווטרינרים ממשיכים לתור אחר מועמד מתאים לתפקיד הרופא הראשי לבריאות העופות. לאחר פטירתו של ד"ר שמעון פרק, מילא את התפקיד ד"ר רם כץ (כממלא מקום). לאחר כשנה זכתה במכרז ד"ר שגית נגר אשר לאחר מספר חודשים הודיעה על התפטרותה. ד"ר רם כץ חזר למלא את התפקיד ועתה התפרסם שוב מכרז פנימי.

טל גלבוע, פעילה מרכזית למען זכויות בעלי חיים בישראל, הצטרפה למפלגת הליכוד ומקווה לקבל שריון לרשימת המועמדים לכנסת הקרובה. טל גלבוע מקושרת ליאיר נתניהו וקרובה מאד למשפחת נתניהו. היא לא צפויה להתמודד בפרימרייז אלא מקווה לזכות בשריון.

ב-31 בדצמבר 2018, הוענק פרס קמרון לד"ר ייבגני חיניץ. ד"ר ייבגני חיניץ פרש בימים אלה לגמלאות לאחר שנים רבות של עשייה מקצועית בתחום התרכיבים. בתחילה כעובד המעבדה לביקורת תרכיבים ובהמשך כמנהל המעבדה ומנהל החטיבה לוירולוגיה. חיניץ תרם רבות לפיתוח תחום בקרת התרכיבים בשירותים הווטרינרים ואין ספק שהוא מותיר חלל גדול עם פרישתו.

שנת 2019 החלה, ושר החקלאות אורי אריאל, לא חתם עדיין על התקנות המסדירות את מכסות הייצור של ביצי מאכל בישראל. לאחר שהתקנות אושרו בועדת הכלכלה של הכנסת, הן הועברו לחתימתו של השר, אשר ככל הנראה כרגע, אינו מתעתד לחתום עליהן. מהנסיון שלמדנו בעקבות "עתירת רפי דיין" לבג"ץ, ככל הנראה אין כאן מצב שמדיניות המכסות בשלוחת ההטלה התבטלה וכל אחד יכול להקים מחר משק מטילות. אבל, בלי מדיניות מכסות חתומה ע"י השר, אנו לא בטוחים שמגדל קיים אינו יכול היום להגדיל את היקף הייצור, אחרת לצורך מה קיימות תקנות?