מה חדש בישראל 2018

בעקבות החלטת הרשות הפלשתינאית לאסור הכנסת טלאים מישראל לרשות, הורה שר החקלאות, אורי אריאל, לאסור הכנסת תוצרת חקלאית מהגדה לישראל. הרשות לא נשארה חייבת והחליטה למנוע הכנסתן של ירקות, פירות ועופות מישראל לשווקים הפלשתינאים. הרשות מסבירה את מהלכיה בכך שהם נעשו במטרה לייצב את מחירי הבשר ברשות שהגיעו לשפל (עודפי בשר העוף ברשות תואמים את העודפים הקיימים גם בישראל). המשמעויות לחקלאות בגדה הן קשות היות והשוק העיקרי שלהם הוא ישראל (היקף סחורה הנאמד ב-200,000 דולר ליום).

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה את תקנות המועצה לענף הלול, הקובעות את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2019, שהגיש משרד החקלאות. על פי התקנות, המכסה הארצית לשנה הבאה תעמוד על 2.44 מיליארד ביצים, לעומת 2.33 מיליארד ביצים השנה (תוספת של כ-5%). במהלך הדיון הבהיר היו"ר כבל כי יאבק בכל כוחו על מנת לסייע לחקלאים ולאפשר למשק המשפחתי לשרוד במקום שהמדינה שלחה אותו אליו ואז שכחה אותם. הוא הוסיף כי אישור התקנות הוא הדרך הנכונה לאפשר אספקת ביצים סדירה למשק במחיר ראוי לצרכן (בפועל מחיר הביצה גבוה בהשוואה לעולם - נ.א.). היו"ר כבל פתח את הישיבה והזהיר מפני מצב שמישהו ינצל את המצב במידה והתקנות לא יאושרו, על מנת לגדל ביצים מעבר למכסה. "כרגיל, משרד החקלאות ברוב חוצפתו מביא את התקנות אחרי הדקה ה-90 ואני מוצא את עצמי בסד שעלול לייצר מצבים לא נעימים, בין היתר כדוגמת מה שקרה בשנה שעברה.

ועדת המחירים הבין-משרדית של משרד האוצר ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר החליטה לקדם יצירת מנגנון עדכון אוטומטי למחירי הביצים. הוועדה תפרסם בהקדם החלטה הכוללת פירוט של המנגנון, הכולל בין היתר את מועדי ביצוע העדכון ואת סל התשומות שעל בסיסו יבוצע העדכון. על החלטה זו יערך שימוע ציבורי. לפי העדכון, אריזה סגורה של 12 ביצים XL, ששוקלות 73 גרם ומעלה כל אחת, תעלה 12.40 שקלים - לעומת 12.50 כיום. ביצים גדולות (L), ששוקלות בין 63 ל-73 גרם, יעלו באריזה 11.30 שקלים לעומת 11.45 כיום - הגודל שנחשב לשכיח ביותר. מחיר אריזת 12 ביצים בינוניות (בין 53 גרם ל-63 גרם) תעלה 10.40 שקלים - 15 אגורות פחות מהמחיר כיום.

לאחר חודשים של מאבק על הזכות לגדל 500 מטילות ללא מכסה, פסק בג"ץ בעתירתו של מר רפאל דיין. "....אין בטענות העותרים כדי לבסס את זכאותם לקבל מספר מגדל או מכסת ייצור ביצים ושיווקן. על כן, דין העתירה להידחות על כל היבטיה. עם זאת, בהינתן הפרסום המאוחר של תקנות 2018 , ובהינתן שהמשיבים הסכימו או למצער "שקלו בחיוב" את האפשרות לכך, ובהינתן עמדתם של המבקשים להצטרף, אנו מורים כי העותרים יהיו רשאים להמשיך בגידול 500 המטילות הקיימות עד שיבה טובה או עד להחלטת העותרים, שיהיו רשאים לתרום את הביצים לכל מוסד או גוף כפי שימצאו לנכון, בכפוף להוראות כל דין".

היום, ה- 18 לנובמבר, התקיים דיון בועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת בנושא תקנות צער בע"ח (הגנה על בע"ח)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן), התשע"ו - 2016 (קובץ מצורף מטה). יו"ר הוועדה חה"כ יעקב מרגי זימן את הדיון בעקבות בקשתו של חה"כ דן סיידה. חה"כ סיידה, חקלאי בעל משק הטלה לביצי מאכל בעצמו, פתח את הדיון בחשש מהמגמות העולמיות בענף ההטלה והמצב שלדבריו החקלאים אינם מודעים וערוכים למגמות אלה. על פי בקשתו של חה"כ סיידה, מרכז המחקר והמידע של הכנסת ביצע סקירה של הנושא (מצורפת מטה). שמואל כ"ץ, חקלאי מהמושב בארותיים הציג את פעילותו בלול החופש אותו מפעיל וסקר נתונים השוואתיים בין לולי סוללה ללולי חופש בארץ ובעולם. לדברי איש המחקר והמידע של הכנסת 4% מכלל הביצים המשווקות בישראל הן ביצי חופש, שמואל כץ תיקן באומרו שעל פי נתוני מועצת הלול המספר המדוייק והרשמי הוא 1.5%. עוד הוצג ע"י כ"ץ המחיר הגבוה שהצרכן הישראלי משלם עבור ביצי מאכל בהשוואה למדינות אחרות והיקף של 15% (!) במה שהגדיר כמכירה ישירה ולא רשמית במשק.

ד"ר מיקי פירק המנהל היום את המעבדות של המועצה לענף הלול, הודיע על פרישה מתפקידו בתחילת ינואר 2019. פירק ימשיך לפעול במסגרת המעבדות באופן מצומצם יותר. לתפקיד ימונה ד"ר יניב פימה, אשר מנהל גם את המעבדה הדרומית וד"ר נדב זלצר ימונה למנהל המעבדה הצפונית. ד"ר פירק עבד שנים רבות במועצה לענף הלול עם "הפוגות" קצרות כוטרינר של "איגוד עופות לרבייה" וכרופא ראשי לבריאות העופות.

לפני מספר חודשים דיווחנו על חברת הזנק ישראלית (סטארטאפ) בשם SuperMeat העוסקת בטכנולוגיה של ייצור בשר במעבדה. מתברר, שאין זו החברה הישראלית היחידה העוסקת בתחום ובימים אלה מתפרסם הישג של חברה ישראלית אחרת בשם AlephFarms. על פי הדיווח החברה הצליחה לראשונה לייצר במעבדה סטייק בקר ("חופשי משחיטה" - Slaughter Free), במרקם וטעם של סטייק בקר רגיל. החברה פועלת בשיתוף פלטפורמה ביוטכנולוגית של הטכניון בחיפה.

בכתבה של משה ליכטמן בעיתון גלובס נחשפות פרשיות מביכות במערך הפיצו"ח החקלאי, בעקבותיהן החליט מנכ"ל משרד החקלאות, העו"ד שלמה בן-אליהו להקים צוות שיבחן ביצוע שינויים במערך, כולל פיטורין. על פי הכתבה, בשלוש השנים האחרונות נערכו בנציבות שרות המדינה עשרות חקירות נגד עובדים ביחידה. רוב החקירות היו בגין ניגודי עניינים, עבודות פרטיות ועיסוקים צדדיים ללא היתר ודיווחים כוזבים. תופעה של שליפת מידע ממאגרי מידע בניגוד להרשאות, בלטה בתנהלותם של בכירים במערך.

השירותים הווטרינרים התירו לאחרונה העברה של ביצי רבייה שאינן מתאימות להדגרה ממשקי הרבייה למפעלי פיסטור ביצים (ישירות או דרך המדגרות). לצורך הסדרת הנושא נכתב נוהל חדש ומוקמת מערכת ממוחשבת במועצה לענף הלול לצורך הנפקת הצהרות ותעודות הדרושות לליווי הביצים מהמשק ומהמדגרה. הנוהל נכנס לתוקפו ב-1 בדצמבר 2018.

בעקבות מכתבו החריף של מר משה ויין, יועץ מנכ"ל משרד החקלאות, לא אחרה להגיע תגובתו של מנכ"ל המועצה לענף הלול. לאחר שדרישות האגרת בדבר שדרוג שלוחת ההטלה, צומצמו באופן קיצוני, להתאמת רשתות בלבד. כותב מנכ"ל המועצה, שאין הוא רואה מצב שיהיו לולים שלא יעמדו בזמן הנדרש בדרישה זו (הרי לשאר הדרישות איש כלל לא טרח להיערך והשו"ט לא נקבו במועד חדש ליישום דרישות המוגדרות על ידו כחיוניות לבטיחות הביולוגית). בהמשך מפרט המנכ"ל את תרומת המועצה לנושא ניטור הסלמונלה (המאבק על הקרדיט בנושא, הפך מגוחך, כאשר הוא נעשה ע"י גופים שהכשילו מהלך זה לאורך שנים), כותב המנכ"ל שהתכנית מתקיימת באירופה כבר 15 שנה, בהשוואה לשנתיים בלבד אצלנו. אצלנו באתר כתבנו סקירה מקיפה על השלוחה, כולל תהליכים נדרשים בשנת 2002 (!!) - סלמונלה אנטריטידיס - אתגר מניעתי בבריאות הציבור - לאיש לא היה אכפת כולל לא למועצת הלול.

יועצו של מנכ"ל משרד החקלאות, מר משה ויין, מפרסם מכתב למגדלי המטילות לביצי המאכל בישראל (מצורף בתחתית הידיעה) ומעדכן על מתן אישורי יבוא לביצי מאכל כחלק מההערכות למניעת אכלוס לולי הטלה שאינם עומדים בדרישות המינימליות שהועלו לאחרונה ע"י ד"ר רם כץ. מספר ציטוטים ממכתבו של ויין מעוררים עניין: "לאחר שנוכחנו כי חלק ממגדלי ההטלה והמועצה לענף הלול לא נערכו לנדרש בהתאם לאיגרת ואכיפתו תביל למחסור חמור בשוק הביצים, צומצמו הדרישות...." "מאחר ומצבן הבריאותי של חלק גדול מלולי ההטלה הינו בכי רע ובהתאם לנתוני השירותים הווטרינרים, שדיווחו בשנה שעברה על 30% נגיעות בחיידקי סלמונלה בלולי ההטלה כאשר חלק מכמות זאת הינה סלמונלה אלימה המהווה סיכון לילדים, קשישים ומוחלשי חיסון, הרי שהפתרון הרצוי היה להרוס את הלולים הישנים, שאינם עומדים בתנאי התברואה הרצויים ובתנאי רווחת המטילות".

כאשר הצרכן רוכש 'ביצי החופש' הוא מדמיין לעצמו מטילות רצות באחו, חופשיות בחצרות ומצויות במרחב תנועה גדול. האם זה המצב בישראל ועד כמה אנו כיצרנים ועוסקים בענף מיידעים את הציבור בשקיפות? תחילה, כדי להעמיד דברים על דיוקם, מאז גל השפעת האחרון (החל ב-2016) קיים איסור להוציא מטילות ביצי מאכל, הגדלות ללא כלובים, לחצרות. האיסור נובע מתוך חשש להידבקות בנגיף שפעת העופות ומגע (ישיר או עקיף) עם עופות נודדים, אשר פוטנציאלית מהווים סיכון בהפצת נגיף שפעת העופות האלים.

לקראת סוף שנת 2018, יצאנו לבחון כיצד עומד משרד החקלאות ביעדים ומטרות אותן הציב בתכניות העבודה שלו לשנת 2018. נסיוננו מתכניות עבודה קודמות, מצא שאין כל קשר בין ההצהרות בתחילת שנת העבודה לבין הביצוע, אבל החלטנו להיות אופטימים ולבדוק. כותרת סעיף 4 בתכנית העבודה של המשרד: עידוד ופיתוח חקלאות בת-קיימא והגברת ההגנה על בעלי החיים ועל רווחתם. יעד 1.4 :הגנה על בעלי החיים ועל רווחתם

הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, מתנגדת להצעת החוק של חה"כ וקנין להחזיר את התכנון לענף הפטם. מחר הצעת החוק אמורה להגיע לדיון בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. במסמך שכתבה הלפרין לחברי הוועדה לקראת הגעתה היא כותבת: "הנזק הצפוי לצרכנים בישראל הוא משמעותי", הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט; פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה".

במשק העופות האחרון (נובמבר 2018), כותב מזכיר ארגון מגדלי עופות, מר מוטי אלקבץ, בנושא אכלוס כלובי הסוללה. "בימים אלו השו"ט מגבש מהלך שבו לכל מגדל ייספרו מס' התאים שבלול על מנת שהלול יותר לאכלוס בגבולות התקן. כמקובל היום בלולים, בין 3 ל-4 מטילות תלוי בגודל התא; בתא 30 ס"מ עד 3 מטילות בתא 40 ס"מ עד 4 מטילות. לצורך האכיפה השו"ט יספור את מס' התאים בכל לול ויקבע את הכמות המקסימלית המותרת ללול כנגזרת ממס' התאים. הנושא ימוחשב ויופיע בנתוני כל לול. האכיפה אמורה להתבצע עם גמר מיפוי הלולים, כבר באכלוסים הקרובים".

סיבוב חד של 180 מעלות. רק כך ניתן להגדיר את מכתבו של ד"ר רם כץ למגדלי ההטלה, שללא כל הסבר ופירוט חוזר בו מהדרישות המפורטות במכתבים קודמים של השירותים הווטרינרים. באיגרת האחרונה שיצאה ב-12 בדצמבר 2017, ע"י ד"ר שלמה גראזי, אז ממלא מקום מנהל השירותים הווטרינרים, נדרשו החקלאים תוך 12 חודש למלא אחר מספר תנאים.

הצעת החוק של ח"כ יצחק וקנין מבקשת להכניס את ענף הפטם לקרטל, מה שיוביל לעלייה ניכרת של מחיר העוף לצרכן - ויגביר את הסיכון להטלת סנקציות על ישראל בגין הפרת הסכמי סחר עולמיים. שר האוצר תומך בה בשתיקה. כתבת דה מרקר, מירב ארלוזורוב. מפרטת בהרחבה את מעורבותו של חה"כ וקנין מש"ס בקידום תחיקה שצפויה להוביל ליקור בשר הפטם בישראל. הרקע להצעה הוא ההפסדים שנגרמים ליצרני הפטם בישראל על רקע ירידה של כ–15% במחיר הסיטוני של ק"ג פטם. הסדר הפטם שהיה קיים לפני כשנתיים, הופסק בסופו של דבר בלחץ משרד האוצר ורשות ההגבלים העסקיים. וקנין מציע לקבוע בחוק כי למועצת הלול תהיה זכות לתכנן את משק הפטם, כשם שהיא מתכננת כיום את משק הביצים, וכשם שמועצת החלב מתכננת את משק החלב (חזרה למשטר המכסות?).

משרד הבריאות החליט להפסיק רישומם של תכשירים וטרינרים המכילים את החומר הבלתי פעיל diethanolamine. מדיניות משרד הבריאות, התקבלה בעקבות החלטה בנושא זה ב-EMA (ארגן הרישום האירופאי לתרופות/תרכיבים). diethanolamine משמש כממס במספר תכשירים וטרינרים. בינואר 2018, הוחלט ע"י ה-CVMP: Committee for Medicinal Products for Veterinary Use להוציא את ה-diethanolamine מרשימת החומרים המאושרים. ההחלטה התקבלה בעקבות נתונים של ה- (International Agency for Research on Cancer (IARC שסיווג את ה- diethanolamine כמסרטן אפשרי בבני אדם.

הטרור החקלאי ממשיך להכות ולהסב נזקים כבדים לחקלאים. הארוע האחרון מדווח בענף העופות. חוות הלולים של דני סיגלר, חקלאי מבית לחם הגלילית, עלתה באש בעודה מאוכלסת בעופות פיטום. המראות קשים, הנזק מוערך ב-4 מיליון ש"ח, ויותר מכל עצוב לראות את החקלאי עומד לבדו.

משרד החקלאות מוותר על האחריות המיניסטריאלית שלו בתחום צער בעלי חיים מלבד חיות המשק. מדובר בהחלטה משמעותית וללא ספק היא רעידת אדמה, כאשר המשרד אשר נושא מרכזי וחשוב זה הוא בהגדרת תפקידו מוותר על אחריותו לנושא. הפרשנות שלנו להחלטה היא הודאה בכשלון וחוסר היכולות של המערכת להתמודד מקצועית בנושא חשוב ומרכזי זה.

הסכמתו של שר החקלאות לוותר על סמכויות המשרד בתחום חוק צער בעלי חיים, מלבד חיות המשק פתח את הדלת למהלך שלם. יושבי ראש השדולה למען בעלי חיים הגיבו מיד ועניינית. במכתב לשר להגנת הסביבה, אלקין, הם מבקשים לאחד את כלל הסמכויות על פי חוקי צער בעלי חיים במשרד להגנת הסביבה, ולחלופין לפעול להקמת רשות לאומית להגנה על בעלי חיים במשרד ראש הממשלה.

באתר נציבות שירות המדינה פורסמה פנייה לאיתור מועמדים למשרת מנהל/ת השירותים הווטרינריים ורופא/ה וטרינר/ית ראשי/ת במשרד החקלאות ופיתוח הכפר.לאחרונה, הודיעו ד"ר מישל בלאיש וד"ר שגית נגר, מנהל השו"ט ורופאה ראשית לבריאות העופות בהתאמה, על רצונם לעזוב את התפקיד.מדובר במהלך חסר תקדים, כאשר שני בעלי תפקידים בכירים בשירותים הווטרינרים מבקשים לעזוב את תפקידם, זמן קצר מאד לאחר מינויים.

משרד החקלאות שכר שירותיו של משרד חקירות במטרה להתחקות אחר תושבים הנהנים מחוק הגליל, אך אינם גרים שם. על פי הכתבה, המשרד איתר כ־150 איש אשר מקבלים כספים מהמדינה על פי חוק הגליל ואינם זכאים לכך, היות ואינם מתגוררים בחבל ארץ זה. על פי הכתבה של אריאל ויטמן, אחותו של ראש המועצה האזורית מרום הגליל, עמית סופר, קיבלה סובסידיות ממשלם המסים במשך שנים אף על פי שכבר מזמן עברה לגור בת"א.

ידיעה בעיתון גלובס: "קטגוריית העופות הטריים התייקרה בשיעור של 4.5% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כך עולה מנתוני סטורנקסט לחודש יולי". נדרש כלכלן להסביר את הפער בין עודפי ההיצע לעליית המחירים.

ד"ר שגית נגר, שנכנסה לתפקידה כרופאה ראשית לבריאות העופות לפני כשלושה חדשים הודיעה על התפטרותה. עם בחירתה לתפקיד היתה תקווה לתחילת ייצוב השורות ובחירה של אדם צעיר שיוביל את הענף למשך שנים. בתקופה הקצרה בה מילאה את התפקיד, החקלאים והרופאים הווטרינרים מצאו אוזן קשבת ומחשבה בהובלת התהליכים המורכבים בענף.

שלוחת תרנגולי ההודו הגיעה להסדר יצור של 630,000 אפרוחים לחודש החל מה-1 בספטמבר. ההסדר יאפשר גידול בהיקפים שיבטיחו את דרישות השוק וימנעו קריסת מגדלים.

סקירת ענף ביצי המאכל בישראל לשנת 2017, מתפרסמת בימים אלה באתר משרד החקלאות ע"י מעיין ענבר וארז אוסמן. ריכזנו מספר נתונים מעניינים מהדו"ח. בהתבסס על מכירות של ביצי מאכל ברשתות השיווק, נתח הביצים הלא מפוקחות (ביצי חופש, ביצים אורגניות, ביצי אומגה) מסתכם ב-7% בלבד.

היום דן בג"ץ בהרכב של 3 שופטים, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז וג'ורג' קרא, בעתירה של רפי דיין כנגד בקשת מועצת הלול להשמיד 500 מטילות בחווה האורגנית שלו אשר בעמק חפר. קשה היה לפסוח על ביקורתו של השופט יצחק עמית בנוגע להתעסקות היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ב-500 מטילות.

ד"ר מישל בלאיש, מנהל השירותים הווטרינרים, שהתמנה לתפקיד רק לפני כחצי שנה, הודיע על סיום תפקידו. הסיבות אינן ידועות, אך התפטרות זו מבטאת את מצבו הקשה של ארגון חשוב זה אליו הגיע בשנים האחרונות.

על משק מטילות ביצי מאכל בישוב אביבים, הוטל הסגר ונאסר עליו לשווק את הביצים עד להחלטה חדשה בנושא. 3,000 ביצים הושמדו - זאת בעקבות שימוש בחומר הדברה האסור לשימוש במטילות. חריגה נוספת שנמצאה בביקורת אותה הוביל ד"ר רם כץ, רופא מרחבי צפון לבריאות העופות, היא שהביצים במשק לא הוחזקו במחסן ביצים ממוזג כפי שדורשות התקנות. מדובר בפעילות מבורכת של השירותים הווטרינרים מתוך דאגה אמיתית לבריאות הציבור, אך חייבים להבין שאין מדובר במקרה חריג והוא מאפיין מספר לא קטן של מגדלי מטילות לביצי מאכל.

חברת אגרוטופ הישראלית, זכתה במכרז גדול להקמת חוות גידול עופות באתיופיה. היקף הגידול הצפוי הוא 24,000 טון בשנה של חברת Nutropia Poultry & Feed. הכוונה היא להקים מערך אינטגרטיבי כולל משקי רבייה, מדגריה, משחטה ומכון תערובת. חברת אגרוטופ תהיה מעורבת בהקמה ובתמיכה המקצועית הנדרשת.

קרוב ל-1,000 תרנגולי הודו מתו בקיבוץ עין השלושה לאחר ששריפה שהתלקחה, בעקבות עפיפון תבערה מרצועת עזה, גרמה לעשן סמיך שהוביל לחנק של העופות.

מגדלי הרבייה הכבדה בישראל, הגיעו להסכמות שמטרתן לצמצם את היקף יצור האפרוחים. הערכה: צפוי צמצום של כ-20% בהיקף היצור.

במטה יהודה חושבים שתרנגולות הם פתרון סביבתי מתקדם וירוק בתחום המיחזור. כתבה בנושא קידום גידול מטילות בחצרות הבתים, פורסם לאחרונה בעיתון ידיעות אחרונות. השאלה היא עד כמה מעורים מקבלי ההחלטות בהיבטים הווטרינרים והיכן נמצאים וטרינר המועצה, השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות בהחלטה. עופות חצר מדווחים בשנים האחרונות כמקור הדבקה חשוב של סלמונלה בבני אדם. רק לאחרונה מדווח המרכז לבקרת מחלות מדבקות בארה"ב על הידבקות של עשרות בני אדם במגוון מדינות בארה"ב, בחיידק סלמונלה שמקורו בעופות חצר.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה אתמול לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק המועצה לענף הלול, העוסק בהעברת מכסות מאזור יהודה ושומרון או אליו. כיום לא ניתן להעביר מכסת ייצור ביצים בין המגדלים ביהודה ושומרון למגדלים בישראל ובמשרד החקלאות מבקשים לשנות זאת. עם זאת, במהלך הדיון התברר כי התיקון עלול להיות חסר משמעות מפני שהממשלה לא מינתה את נציגי הציבור למועצת הלול והמועצה משותקת. ח"כ יעקב אשר, שמילא את מקומו של היו"ר, תקף את הממשלה על כך ואמר כי מדובר בהתנהלות שערורייתית, שפוגעת בענף הלול ובציבור. לנוכח זאת אישרה היום הוועדה את הצעתו של ח"כ יצחק וקנין, להאריך את תוקף כהונת חברי מועצת הלול עד לסוף 2018, או עד למינוי חברי מועצה חדשים, בכדי שתוכל לתפקד.היום אישרה הוועדה את התיקון שהציע ח"כ וקנין, שאמר כי לא יכול להיות שהמועצה תהייה משותקת בגלל שהממשלה לא ממנה את נציגי הציבור בה.

ועדה של משרדי האוצר והחקלאות החליטה להוזיל את ביצי המאכל לצרכן בכ-1 שקל לתבנית של תריסר ביצים. ההחלטה תצא לפועל רק לאחר שימוע שתקיים הוועדה למשווקי הביצים, שהעמלה שלהם תקוזז במסגרת ירידת המחיר לצרכן. הורדת המחיר תתקיים באמצעות אי הכרה בהנחות והתשלומים המוגדלים שנותנים משווקי הביצים בישראל הן למגדלים והן לקמעונאים. מסתבר שמשווקי הביצים משלמים למגדלים כ-5% בממוצע מעבר לעלות הנורמטיבית למגדל.

היום התקיים דיון בועדת הכלכלה של הכנסת, בנושא הסדר בשלוחת הפטם. המגדלים טוענים שלמרות הירידה במחיר למגדלים, רשתות השיווק לא הורידו מחיר לצרכן. ועדת הכלכלה של הכנסת המשיכה היום את השימוע העוסק בטיפול במשבר בחקלאות ולבקשת חברי הכנסת יצחק וקנין ואיתן ברושי דנה בקריסת החקלאים בענף הפטם. ח"כ וקנין, שמילא את מקומו של היו"ר, פתח את הישיבה בפנייה אל "אבירי איכות השלטון" שתמכו בביטול התכנון והזכיר כי לאחר ביטולו נכנסו לענף גורמים עסקיים גדולים ונוצר עודף שפגע בחקלאים הקטנים. לדבריו החקלאים מקבלים 3-4 שקלים לעוף שלם וברשתות השיווק הוא נמכר לצרכן ב-16-17 שקלים, כאשר עלות הגידול לחקלאי עומדת על כ-5 שקלים. מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אבשלום וילן, אמר כי אפשר להגיע למצב שבו הצרכן ימשיך לשלם מחיר הוגן והיצרן יוכל לחיות.

המשבר בענף הפטם נמשך כבר חודשים רבים, והעלייה בהיקף הייצור מובילה להפסדים כבדים למגדלים ומשחטות. אינטגרציית עוף עוז, הוציאה מכתב למדגריות בו היא מודיעה שהחל מה-16 במאי מחיר האפרוח אותו היא מוכנה לשלם הוא 1 ש"ח.

ביקור של מערך הפיקוח על מזון מן החי בשירותים הווטרינרים ביצע ביקורת בתחנת מיון ביצי מאכל בישוב אביבים. במהלך הביקור אובחנה פעילות של שטיפת ביצי מאכל באמצעות מכונה. ביצי מאכל שנשטפו במכונה הושמדו.

מאז פטירתו הפתאומית של ד"ר שמעון פרק ז"ל, תפקיד הרופא הראשי לבריאות העופות אוייש ע"י ד"ר רם כץ שקיבל מינוי בפועל למלא את התפקיד ולהוביל את התהליכים הנדרשים בענף העופות. משך קרוב לשנה, ד"ר כץ מילא את התפקיד במסירות, כאשר הוא עושה זאת במקביל לתפקידו כרופא מרחבי - צפון. לפני ימים ספורים, תוקף המינוי פג ואיש אינו דואג להאריכו. ד"ר שגית נגר, שנבחרה במכרז רשמי למלא את המשרה, טרם נכנסה לתפקידה ונכון לעתה אין בשירותים הווטרינרים, מי שמאייש את התפקיד. במקרה כזה, האחריות עוברת לידיו של מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר מישל בלאיש.

ד"ר שגית נגר נבחרה היום לתפקיד הרופאה הראשית לבריאות העופות. נגר היתה עד לאחרונה הרופאה המרחבית אזור דרום לבריאות העופות בשירותים הווטרינרים. שגית נכנסת לתפקידה לאחר תקופה של קרוב לשנה שהתפקיד אוייש ע"י ד"ר רם כץ (מאז פטירתו של ד"ר שמעון פרק ז"ל). מדובר בתפקיד מורכב וחשוב, שלו אחריות כבדה בענף הווטרינרי.

רנה וויש, דמות שליוותה שנים את העוסקים בענף הלול - איננו. רנה נספה ביום רביעי בשריפה שפרצה בלול במושב גאולים, בו רנה עבד. רנה הגיע אלינו מצ'ילה שם למד הנדסת מיזוג אוויר. בהתחלה התיישב באזור חיפה ואח"כ עבר לקיבוץ יחיעם שם עבד כלולן. כאשר מדגריות בראון, הציעו לו להשתלב במערכת הוא עבר עם משפחתו להוד השרון.

מאבקו של רפי דיין במועצת הלול נמשך. רפי דיין, יזם חקלאי, איש מחקר ופיתוח בתחום החקלאי ברמה הארצית ובפרוייקטים גדולים בחו"ל, החליט שדי לו. לאחר שנתקל בסרוב לקבלת היתר ייצור לביצי חופש, פנה רפי דיין לבית המשפט העליון ובמקביל החליט להרחיב את מחאתו במאבק לביטול מכסות ייצור ביצים. השלב הבא הוא כנס מחאה והפגנה צנועה בנמל יפו, ביום רביעי ה-28 במרץ בשעה 11:00.

האגף לטיב מספוא, ממשיך לקדם את הפעילות הנדרשת להסדרת התחומים בו הוא עוסק. תקנת הפיקוח על מזון לבעלי חיים (סימון מזון לבעלי חיים) - 2018, תיכנס לתוקף ב-8 ביולי 2018.

המאבק על 500 המטילות של מר רפי דיין, הפך לעיקרון אצל המועצה לענף הלול. עיקרון שהוביל לדיון בבית משפט (טרם הסתיים) ובמקביל לדיון ציבורי על מכסות הייצור. מי שחשב שהדיון יצטמצם למאמר אחד או שניים בעיתון כלכלי נכח עד מהרה, שהנושא מגיע לדיון בכנסת ישראל. חה"כ שרן השכל הרימה את הכפפה ומ"מלחמה" על 500 מטילות הגענו למאבק שצריך להסביר מדיניות מכסות סגורה המנוהלת ע"י מועצת ייצור. ועכשיו... הצעת חוק חדשה של שרן השכל: "ביטול מכסות יצור לביצי מאכל בלולי החופש" - הרעיון מבריק. לאורך שנים עשו כל מאמץ למנוע רפורמה בענף ושיפור תנאי הגידול ועתה חה"כ השכל מביאה הצעה ששומטת את הקרקע מכל אלה שלא רצו שינוי. בסוף עוד תראו שאפשר ליצר ביצי חופש במחיר זהה או נמוך מאלה של ביצים רגילות.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מר מוטי אלקבץ, במכתב למנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר מישל בלאיש, מבקש לבטל את הדרישות שהועלו במכתבו של ד"ר גראזי מדצמבר 2017.

500 מטילות ממתינות בימים אלה להחלטת בית המשפט העליון, שיחרוץ את גורלן. בעל המשק, מר רפי דיין עתר נגד המועצה לענף הלול ומשרד החקלאות בבקשה למנוע את השמדת המטילות אשר לטענת מועצת הלול הוא אינו רשאי לגדלן היות ואינו בעל מכסה. המאבק אינו מתנהל רק בבית המשפט והוא הפך גם לדיון ציבורי, כאשר חה"כ שרן השכל מהליכוד שתומכת בעמדתו וזכותו של מר רפי דיין להמשיך ולהחזיק במטילות פנתה בשאילתה לשר החקלאות. כאן זכינו להפתעה נעימה. למרות שבבית המשפט משרד החקלאות מציג טיעונים שמטרתם להצדיק את השמדת המטילות ואי מתן זכות למר רפי דיין לגדל 500 מטילות לביצי מאכל, ה'בוס' כך מתברר חושב אחרת לחלוטין.

נציג המגדלים ויו"ר קרן הביצים במועצת הלול, מר יוסי אדוני, חזר בו מהסכמתו עם האוצר על הרפורמה בענף ההטלה. במכתב מנומק אותו הוציא לצביקה כהן, סמנכ"ל בכיר במשרד החקלאות ולנציג משרד האוצר בדיונים, שגיב ניר, מודיע אדוני כי הוא חוזר בו מחתימתו על ההסכם. הסיבות הן לדבריו מספר: 1. שהמדינה התחייבה להעביר מסמך התחייבות רשמי של המדינה ששדרוג הלולים יעשה על פי מתווה "צביקה כהן" שמאפשר שידרוג הלולים במקום - דהיינו שמירה על המשק המשפחתי בגודלו ובמקומו הקיים. 2. אי קבלת מסמך רשמי שמבטיח העלאת מחיר הביצה בעקבות ביטול ההנשרה. 3. דרישה להוצאת תיקונים לחוק מועצת הלול שביקש מנכ"ל המשרד.

בידיעה בלעדית המתפרסמת הערב בעיתון גלובס, מדווח כי משרד האוצר, החקלאות וארגון המגדלים מגבשים הסכמות לאשר תקציב של 340 אלף ש"ח לקידום הרפורמה בשלוחת ההטלה. התקציב מיועד לשנים 2018-2025 ובמקביל לתמיכה זו יופחת מחיר ביצי המאכל. ההוזלה הצפויה היא של 5 אג' ב-4 פעימות.

העיתונאי אריאל ויטמן מדווח בעיתון ישראל היום: זה פשוט סיפור הזוי ומרתיח. השנה, בגלל עיכוב טכני, ועדת הכלכלה אישרה את מכסות הביצים ל-2018 בשלישי לינואר - כלומר, היו יומיים שלא היו למדינת ישראל מכסות ביצים. ביומיים אלה רפי דיין אכלס 500 עופות בלול שלו (לול חופש חדש, מרווח המצוי בסביבה חקלאית של גידולים אורגנים - אתר לתפארת). עכשיו מועצת הלול רוצה להשמיד את העופות".

משרד האוצר ומשרד החקלאות מנסים לגבש בסיס כלכלי לרפורמה בשלוחת ההטלה שתיכנס לתקציב המדינה. בעקבות הדיון המחודש בנושא, הפגינו לפני מספר ימים (מוצ"ש) פעילים למען זכויות בעלי חיים, מול ביתו של השר כחלון בחיפה.

השירותים הווטרינרים פירסמו בשנית מכרז למשרת הרופא הראשי לבריאות העוף. תנאי הסף נותרו בעינם ונדרשת מומחיות במחלות עופות עם נסיון של 4 שנים כמומחה. מאז נפטר ד"ר שמעון פרק, המשרה מאויישת ע"י ד"ר רם כץ. למכרז קודם ניגשו שני מועמדים, אך איש מהם לא נבחר.

הכוונה להוביל רפורמה בשלוחת ההטלה בישראל - בוטלה. מי שמגדיר זאת, כנצחון החקלאים, להערכתי טועה. המגמות המובילות שינוי בשלוחת ההטלה בישראל מתרחשות כבר ועכשיו. השירותים הווטרינרים לא יוכלו להימנע מתקינה בנושא רווחת המטילות ואז לא יהיה את המימון הנדרש להתמודד עם השינויים המתבקשים. מי שחושב שהדרישות המקצועיות ימתינו - טועה. זה אמנם לקח זמן אבל זה קרה בנושא הסלמונלה, זה יקרה גם בנושא רווחת המטילות. די בבג"ץ אחד של ארגון זכויות בעלי חיים והמדינה תידרש לתת את התייחסותה לנושא.

תקציב פעילות משרד החקלאות לשנת 2019 יעמוד על סך של 1,836 מיליוני ש"ח לעומת תקציב של 1,714 מילוני ש"ח בשנת 2018. שר החקלאות ושר האוצר פעלו לכך שתבוטל הצעת ההחלטה שנועדה לצמצם את תקציב החטיבה להתיישבות ואת הפרטת המכון הווטרינרי. הוויתור שנדרשו לו בשירותים הווטרינרים הוא הסכמה להפעיל מחדש את מיקור החוץ של רופאים ווטרינריים לצמצום מחלת הברוצלוזיס בצאן במגזר הבדואי בנגב. בנוסף, יוקצה לקידום המחקר בישראל תקציב ייעודי נוסף של כ- 15 מיליון ₪, לטובת שדרוג וחידוש מעבדות בכל יחידות המשרד.

מזכיר ארגון מגדלי עופות, בפנייה למגדלים: מגדלי הטלה שלום!!!! לאחר משא ומתן ארוך ומייגע מול האוצר בנוגע לשדרוג שלוחת ההטלה, וכשנדמה היה הלילה שאנחנו מגיעים להסכם שיתן לנו מענה הן בתקציב שדרוג הלול והן בהבטחת תקצוב משמעותי ללולים קטנים וכל זאת בהפחתת מחיר הביצה שנוכל לעמוד בו, חזר בו משרד האוצר מהסיכום שהגענו אליו. לצערי, גם מנכ״ל משרד החקלאות סרב למשוך את דרישתו לשינוי בלתי מתקבל על הדעת לשליטה מוחלטת של משרד החקלאות על ועדת המכסות.

הרפורמה בענף לולי ההטלה תחודש, זו הכותרת בעיתון דה-מארקר, הכתב: שוקי שדה. על פי הכתבה, משרדי האוצר והחקלאות מחדשים את הרפורמה בענף לולי ההטלה, בהיקף של 340 מיליון שקל - הצעה זו צפויה לעלות לדיון בממשלה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2019. על פי ההצעה, גודל הלהקות יעלה ממינימום של כ-2,500 מטילות ל–6,000 לפחות. ההערכה קובעת שמחיר הביצה לצרכן יירד ב–6.5 אגורות במספר פעימות. הסכום שהמדינה צפויה להקצות (340 מיליון ש"ח) יועבר ללולנים כמענק ממשרד החקלאות, למי שיעמוד בתנאים. נראה שארגונים התומכים בבעלי החיים, יעשו הכל כדי להתנגד להצעה, היות והם ממשיכים לטעון שהפתרון חייב להיות בממשק ללא כלובים.

בשנת 2013 התקבל בכנסת חוק לתיקון פקודת מחלות בעלי חיים (מס' 6) התשע"ד-2013 , שבמסגרתו תוקנה פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים), ונקבע כי לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת לפי הוראות פקודת מחלות בעלי חיים אם הוועדה לבדיקת בקשות לתשלום פיצויים קבעה כי בעליו הפר הוראה מהותית מהוראות פקודת מחלות בעלי חיים או מהוראות הביצוע וכי הוכח להנחת דעתה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים (להלן – הפחתת הפיצוי). לפי סעיף 9(א) לחוק האמור, הפחתת הפיצוי תיכנס לתוקף שבעה חודשים מיום פרסום החוק ובלבד שעד למועד זה הותקנו התקנות הנדרשות. בנוסף לפי הסעיף, אם לא הותקנו התקנות הנדרשות בתוך שבעה חודשים, ידחה שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, את מועד תחילת הפחתת הפיצוי בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים בכל פעם. בשנת 2016 הונחו על שולחנה של ועדת הכלכלה של הכנסת תקנות ראשונות לעניין הפחתת הפיצוי.

הצעת מחליטים: משרד האוצר מוביל להפרטת המכון הווטרינרי, בהצעה לתקציב המדינה 2019, תחת הפרק של "התייעלות במשרד החקלאות ופיתוח הכפר" מוצע כי יוקם צוות לבחינת אפשרות המכירה של חלק משירותי המחקר והמעבדות של המכון הווטרינרי ע"ש קמרון. על שר האוצר ושר החקלאות הוטל להקים צוות בין משרדי אשר יבחן את האפשרות למכור חלק משירותי המחקר והמעבדות של המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, ובהתאם לצורך ימליץ על מתווה המכירה. הרכב הצוות ייקבע בתיאום עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.

חברת SuperMeat היא חברה הזנק (סטארט-אפ) ישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לייצור בשר במעבדה. החברה גייסה לאחרונה 3 מיליון דולר והיא מצטרפת למספר חברות העוסקות בתחום זה כמו אילו של ביל גייטס ו- Atomico. מעניין לציין שבין המשקיעים הגדולים נמצאת חברת PHW, אחת מיצרניות העוף הגדולות באירופה. הטכנולגיה מבוססת על גידול רקמות בתנאי מעבדה. הערכות זהירות מדברות על תקופה של כ-3 שנים עד אשר יהיה מוצר מוגמר על המדף.

בשנים האחרונות ישראל מיבאת ביצי מאכל במספרים גבוהים במיוחד. הדבר נובע מסיבות שונות ומגוונות ומתקיים כמעט תמיד גם כאשר אין בעיות חריגות ומיוחדות. הסיבה, תנודות שוק ודרישות עולות סביב חגי תשרי וחג הפסח. היבוא מחייב את השירותים הווטרינרים, לנסוע לחו"ל ולאשר את המדינות והמשקים מהן ניתן יהיה ליבא. בנוסף, היבוא מחייב תהליך שינוע מורכב הכולל שינוע בקרור וימי הפלגה על פי המרחק של ארץ היבוא לישראל. הפתרון הכל כך פשוט ונכון נמצא צמוד אלינו. משקי הטלה ברשות הפלשתינאית.

משרד החקלאות הביא היום לאישור ועדת הכלכלה של הכנסת את תקנות התכנון השנתיות לענף ההטלה, כחלק מתקנות המועצה לענף הלול לכללים למכסות ייצור ביצים ל-2018. התקנות קובעות כי מכסות הביצים עלו ב-3.5% לעומת 2017 ויעמדו על 2.33 מיליארד ביצי מאכל לשיווק לעומת 2.25 בשנה החולפת.במסגרת זו הוקצה 1% נוסף למגדלים הקיימים, זאת בנוסף לתוספת של 2% שמשרד החקלאות ביקש להקצות למגדלים חדשים בלבד.

עוף הוא מהמוצרים המרכזיים בצריכת משפחה חרדית. כשרויות שונות נאבקות על כיסו של הצרכן החרדי ונשאלת השאלה מהי עמדתו של צרכן זה – האם המחיר או הכשרות משפיעים על החלטתו? כאשר הבשר בכשרויות גלאט נמכר במחירים גבוהים ורבים אין ידם משגת לרכוש בשר זה, העופות הן תחום חזק בעדה החרדית. השחקן המרכזי וגם היקר ביותר הוא גוף הכשרות של בד"צ העדה החרדית. מן העבר השני, שחקן גדול ומשמעותי בהיקף המכירות הוא כשרות בד"ץ בית יוסף, שמוצרי העוף בכשרותם נמכרים בדרך כלל במחיר הזול ביותר.