מחלות מדבקות בישראל - 2019

התפרצויות דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו דווחו בחודשים האחרונים באזורי הארץ השונים. הדיווחים היו גם מלהקות מחוסנות לכאורה וגם מכאלה שלא חוסנו. בשנת 2010, בעקבות גל אירועים נרחב, ביצענו תחקור מעמיק של האירועים והגענו למסקנה שהחיסון לא מתבצע באופן נכון. הדרכנו את הצוותים והנחנו אותם לבצע את החיסון במחט "18G 3/8. אבל, מתברר שלא כך קורה בשדה. ניר שרוני, מנהל מכירות צפון של חברת ביוואק, הפנה את תשומת ליבי שהמגדלים מחסנים את הלהקות באמצעות מחט "1/4, שהיא קצרה מאד ואינה מתאימה.

ד"ר ענת וייסמן, האפדימיולוגית של מערך בריאות העופות של המועצה לענף הלול, עדכנה בנתוני ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה במסגרת הרצאה אותה נשאה בכנס מדע עופות. בימים אלה מתפרסם דו"ח תלת שנתי (2016-2018) של השירותים הווטרינרים. עברנו בדקדקנות על הדו"ח, וכל שיש לנו לומר בנושא הוא, טוב שיש דו"ח שנתי ואפידמיולוגי מסכם המתבצע ע"י המעבדות של המועצה לענף הלול.

היום מועבר דיווח על אירוע דלקת מח נגיפית באזור בקעתהירדן, צפונית ליריחו. להקת ת. הודו בגיל 18 שבועות.

מסמך עדכון של השירותים הווטרינרים מציג מפה בה מצויינים הישובים בהם אובחנה המחלה לאחרונה. ניצני סיני, עין השלושה, מושב נועם, מושב שפיר, עין צורים, צרעה, גן שמואל, מעלה גמלא.

הדיווחים על דלקת מח נגיפית וקרומיו בתרנגולי הודו, החלו לפני כחודש ימים בדרום הארץ, נמשכו צפונה ועתה ד"ר גלעד איילי מדווח על אירוע בלהקה בת 17 שבועות ברמת הגולן. על פי הדיווח הלהקה חוסנה.

דיווח שהועבר היום ע"י ד"ר זהר גבע, חושף התפרצות של דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו בלהקה בדרום הארץ. על פי הדיווח, יש ככל הנראה התפרצויות נוספות אשר אינן מדווחות. נסיון להתחקות אחר אירועי המחלה בשדה מצא מספר רב של מקרים חשודים, חלקם לא מדווחים ובהכרח גם לא מאובחנים מעבדתית. דלקת מח וקרומיו בתרנגולי הודו אמנם מופיעה ברשימת המחלות המחייבות דיווח, אך מעבר לתחיקה המעוגנת בפקודת מחלות בעלי חיים - 1985, קיימת חשיבות מקצועית ואפידמיולגית לאבחון ואיסוף הנתונים. במידה ואכן יש "תת-דיווח" כולנו נצא נפסדים.

בימים אלה מתפרסם דו"ח המעבדות של המועצה לענף הלול. הדו"ח מרכז מידע מקצועי ואפידמיולוגי חשוב וחיוני לעוסקים בענף. דו"ח זה הופך מרכזי עוד יותר, בהתחשב ברפיון המאפיין את השו"ט, אשר הדו"ח האחרון שלהם יצא בשנת 2015. מצאנו לנכון לרכז נקודות עיקריות העולות בדו"ח חשוב זה (נתוני ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה דווחו בנפרד). אירועי ניוקסל: 350 להקות (לעומת 310 בשנה קודמת), עיקרן להקות הטלה לביצי מאכל (328). בלהקות רביה נרשם אירוע אחד בלבד (רביה כבדה; 15 מקרים בשנה קודמת). 8 אירועים דווחו בשלוחת הפיטום, 12 אירועים בשלוחת תרנגולי הודו לבשר. בשנת 2018 לא דווחו אירועים של דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו (14 בשנה קודמת). 2 אירועים של דלקת מח נגיפית עופות דווחו בשלוחת הפטם.

חברת מן הטבע בארותיים, מדווחת על ביצוע ריקול לביצי מאכל בעקבות חשד לזיהום בחיידק הסלמונלה אנטריטידיס. חברת מן הטבע בארותיים, המשווקת ביצי מאכל, מדווחת שהקוד ע"ג הביצה הוא 397. שוב סימון עקיבות פנימי שלא מציג לצרכן את מקור המשק הנגוע. חברת שופרסל הוציעה הודעת ריקול דומה, היות ומן הטבע הינו ספק הביצים של המותג הפרטי שלה. ריקול מתבצע בדרך כלל רק בעקבות ממצא הקושר בין אירוע תחלואה בבני אדם למקור הביצים.

בהודעה המתפרסמת היום (בצרופה מטה), חברת "ביצי אביב" מבקשת להודיע ללקוחותיה על חשד להימצאות חיידק הסלמונלה בביצי מאכל ששווקה על ידה. על פי הוראת השו"ט, הפסיקו "ביצי אביב" שיווק ביצים אלה כבר ב- 11 ביולי, אבל חלקן עדיין עשוי להימצא במקררי לקוחות (מועד שימוש אחרון, במקרר 23 באוגוסט). ההחלטה לבצע ריקול זה, נובעת מאבחון קשר בין צריכת ביצים אלה למקרי תחלואה בבני אדם.

אירוע הרעלת המזון של פעוטות בשני גני ילדים בגבעת זאב, מתפתח ל"עימות" בין משרד הבריאות למשרד החקלאות המוצא את דרכו לדיווח עיתונאי בדה-מרקר. לטענת משרד הבריאות, ריצוף הבידוד של הילדים שחלו בסלמונלה אנטריטידיס אינו תואם את הבידוד של החיידק ממשקי ההטלה באשתאול, אלא.. את בידוד החיידק ממשק "יש מעוף". לכאורה, טוען משרד הבריאות שמקור ההדבקה הוא ככל הנראה ביצי מאכל, "שרידי" האירוע מ"יש מעוף".

השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל במשק רביה כבדה בישוב עין עירון (רשיון משק 797). הוכרז הסגר על המשק.

נתוני אירוע מס' 1: במהלך השבוע האחרון של חודש יוני מדווחת הרעלת מזון בשני פעוטונים בגבעת זאב. בארוע נפגעו כ-20 פעוטות. מצואת הפעוטות החולים מבודדים את החיידק סלמונלה אנטריטידיס. תחקיר אפידמיולוגי מעלה חשד למעורבות ביצים כמקור לזיהום. מקור הביצים בתחנת מיון (להלן מקור א'). נתוני אירוע מס' 2: בין ה-24 ביוני לשבוע הראשון של יולי בודד חיידק הסלמונלה אנטריטידיס מ-6 משקי הטלה בישוב אשתאול. על המשקים מוטל הסגר, ובעת קבלת תוצאות הדיגום (פער של כשבוע מדיגום עד לקבלת התוצאות) עוצרים את שיווק הביצים מהמשק עצמו. ללהקות ולביצים המצויות במשק וטרם שווקו מוצא צו השמדה. המשקים הנגועים מספקים ביצים לתחנת מיון לביצי מאכל (מקור א' - זהה לתחנת המיון המעורבת בארוע 1).

הודעה לעיתונות- לאחרונה אושפזו ילדים קטנים בבתי חולים מפעוטונים בגבעת זאב ליד ירושלים עקב הדבקות במחלת הסלמונלה. כעת נבדק ע״י משרד הבריאות מקור ההדבקה מקור הסבירות להידבקות הינה מביצי מאכל שהוטלו במושב אשתאול ונאכלו בפעוטונים. אכן, משרד החקלאות השמיד 6 לולים באשתאול והומתו בעלי החיים הנגועים. וכן, אובחנו 2 משפחות שנדבקו בסלמונלה ביישוב נעלה. על פי הוראת שר החקלאות, נשלחה בקשה למשווק- לאסוף ולהשמיד את הביצים החשודות ששווקו בטרם המתת התרנגולות.

7 להקות הטלה בישוב אשתאול, דווחו מאז ה-24 ליוני כחשודות לנגיעות בסלמונלה אנטריטידיס או טיפימוריום (שש ואחת בהתאמה). ניתן להעריך, שהיקף ביצי המאכל המהוות סיכון פוטנציאלי לבריאות הציבור אינו מבוטל - היכן נמצאים השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות ברמת הדיווח בנושא זה?

דיווח של ד"ר ענת וייסמן, במסגרת מפגש שנערך במעבדה הצפונית לבריאות העופות (המועצה לענף הלול), חושף נתוני המעקב לסלמונלה בשלוחה הקלה, למחצית הראשונה של שנת 2019 (נתוני 2017 ו-2018 הוצגו אף הם ותואמים כמעט לחלוטין לנתונים שהוצגו ע"י ד"ר רם כץ).

השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות חדלו מביצוע סיווג לתבדידי סלמונלה שמקורם בענף הלול. מיותר לפרט את החשיבות הרבה שיש למידע זה בכל הקשור לקבלת החלטות מקצועיות בענף ונובע מכך לבריאות הציבור. בסיס נתונים זה הוא צורך מקצועי, חיוני והכרחי לקבלת החלטות בענף בכלל ובשלוחות השונות בפרט. הקשר בין ממצאי הסלמונלה בענף העופות והתחלואה בבני אדם ידוע, ברור והוצג לא פעם לגבי סלמונלה אנטריטידיס / טיפימוריום / אינפנטיס ועוד. אי-ביצוע סיווגים אלה משמעו חוסר מידע חיוני הנדרש בכדי לקדם החלטות מקצועיות בענף המשפיעות על בריאות הציבור. ההחלטה ככל הנראה נובעת משיקולים של "מי ישלם עבור הבדיקות", מה שברור הוא שבינתיים הציבור משלם על חוסר המידע שהוא כה חיוני לקידום פתרונות בנושא חשוב ומרכזי זה.

משרד הבריאות מודיע על איחזור בשר הודו טחון קפוא של חברת ב. בשר מעולה בע"מ בעקבות ממצא של סלמונלה. משרד הבריאות אינו מציין את סיווג החיידק, אך על פי ההודעה מדובר בכמות ייצור קטנה ביותר (15 ק"ג, 8 נמכרו והשאר הושמד).

חברת יש מעוף בגליל הודיעה על חשד להימצאות סלמונלה אנטריטידיס בביצים שבשיווקה. משרד הבריאות הורה לחברה לבצע ריקול (ראה ידיעה משנת 2017). מבדיקה שערך משרד הבריאות עקב תחלואה בסלמונלה בבני אדם, עלה חשד כי מקורה מביצים טריות שהשתמשו בהן להכנת גלידה ביתית. בדיקות סביבתיות במשק ההטלה של חברת יש מעוף, שנעשו ע"י השירותים הווטרינרים, מצאו 2 לולים (מתוך 4) נגועים בחייזק הסלמונלה אנטריטידיס. באתר משרד הבריאות נכתב ש"עד כה, לא נמצא קשר ישיר בין הלול של אותו המשווק והתחלואה בבני אדם". אם כך הם פני הדברים, מדוע החליטו במשרד הבריאות לבצע ריקול בעיכוב כה גדול? במידה ואין קשר בין האירועים, מדוע משרד הבריאות קושר בין האירועים בידיעה שלו באתר? אם הוחלט להמתין עד סיום הבדיקות כדי לקבל החלטה על ריקול והממצאים לא תואמים - מדוע הוחלט על ריקול?

ביום עיון שנערך היום במשרד החקלאות בחדרה, הוצגו ע"י ד"ר רם כץ, רופא ראשי לבריאות העופות, נתוני ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה בישראל בשנים 2017 - 2018 (הניטור החל במהלך יוני 2017). מהנתונים המפורטים מטה ניתן לראות כי במהלך שנת 2018, חלה ירידה של 46% בהיקף הלהקות שנבדקו. מדובר בירידה מהותית מאד שעומדת בסתירה לפרוטוקול המקצועי שנקבע והוצהר מראש. אגב, השינוי לא זכה מעולם להודעה רשמית של השו"ט.

על פי דיווח של גל"צ היום בבקר, ארבעה בני אדם אושפזו בבית החולים הדסה עין כרם בעקבות הרעלת מזון מסלמונלה. מקור ההרעלה: ביצי מאכל. על פי הדיווח, בעקבות חשד שמקור הביצים הוא ממשק המטילות של חברת "יש מעוף" החווה נבדקה וחיידק הסלמונלה אנטריטידיס אובחן בשני מבנים. השירותים הווטרינרים הורו על השמדת שני המבנים (מתוך 4 פעילים).

בחודש ינואר 2019, 27.3% מכלל הבידודים שנשלחו ממעבדות הניטור (בבני אדם), למעבדה המרכזית בירושלים היו Salmonella Virginia ו-22.7% היו סלמונלה אנטריטידיס. בדיקה מקבילה לגבי נפיצות זני הסלמונלה בעופות, מצאה שזן ה- Salmonella Virginia עלה חדות גם בענף העופות.

השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל בלהקת מטילות ביצי מאכל בישוב בית חנן. הלהקה בת 39 שב'. לא נמסרו כל פרטים לגבי תמותה / ירידה בהטלה או ממצאים אחרים בלהקה.

בעקבות פנייתו של מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו לפרופ' גרוטו בנושא ביצים לתעשייה, משיב המשנה למנכ"ל משרד הבריאות: החל מ - 1.1.2020 לא יהיה ניתן להכניס ביצה שאינה שלמה כחומר גלם. בזאת למעשה נענה משרד הבריאות לפנייה המבוססת של מנכ"ל משרד החקלאות לקדם שימוש בחומר גלם איכותי ובטוח בתעשיית המזון.

אירועים של דלקת כבד עם גופיפי הסגר - IBH, מדווחים לאחרונה ע"י רופאים וטרינרים קליניים בשדה. מחלה זו מדווחת בשנים האחרונות בישראל בעיקר בתרנגולות פיטום בגיל 2-3 שבועות. המחלה אחראית לעליה חדה בתמותה למספר ימים. המחלה שנגרמת ע"י נגיף אדנו, גורמת לפגיעה בביצועי הלהקה (ניצולת מזון, משקל גוף). עיקר ההתפרצויות קשורות להעברה אנכית של הנגיף מלהקות הרביה והמניעה היחידה (מלבד בטיחות ביולוגית) היא באמצעות תרכיבים.

אירוע שפעת עופות H5N8 זן אלים אובחן היום בלהקת תרנגולי הודו מסחרית, בת 18 שבועות. ההתפרצות אובחנה בקיבוץ מעלה גלבוע, בלהקת ת. הודו המונה כ-14,000 עופות. ההערכה היא שהלהקה תושמד כבר מחר.

במסגרת מחקר משותף של החטיבה למחלות עופות במכון הווטרינרי וחוקרים מהאוניברסיטה העברית זוהה לראשונה בישראל זן השפעת H4N6 בלשלשת של ברכיה Anas platyrhynchos.הדיגום נעשה ע"י בחודש דצמבר 2018 (נדידת הסתיו) באזור החולה. זן זה כולל את ההמגלוטינין H4 שהוא מבין הנפוצים ביותר בעולם והוא מצוי בעופות מים בכל העולם, הוא נמוך אלימות LPAI בעופות, בד"כ איננו גורם מחלה במאכסנים הטבעיים (גם בברכיות מהן נאספו הלשלשות לא נראתה תחלואה) ודווח גם בעופות משק. בתרנגולות נמצאה רמה גבוהה של שחלוף גנטי reassortment עם הזן H9N2.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת פיטום בישוב יד נתן. האירוע הינו בחוות גידול המאכלסת קרוב ל-160,000 עופות.המחלה אובחנה במבנה אחד (קיים חשד לאירוע במבנה נוסף), מקור האפרוחים משני המבנים הינו ממדגריה אחת, כאשר שאר המבנים הינם ממדגריה אחרת. כיום הלהקה בת 21 יום.

להקת סבתות לרביה כבדה הושמדה לאחרונה לאחר ממצא של סלמונלה טיפימוריום.

השירותים הווטרינרים מדווחים על אירוע ניוקסל נוסף בלהקת רבייה קלה. החווה ממוקמת בכפר פינס. בטיחות ביולוגית - גבוהה (עם קישור אפידמיולוגי לאירוע בלהקת הרבייה בבאר טוביה). תכנית חיסונים: לעילא ולעילא. להקה צעירה: 30 שבועות (כלומר זמן יחסית לא ארוך ממועד החיסונים המומתים בלהקה). גזע עופות: קל (מאופיינים בתגובה חיסונית טובה מאד לתרכיבים).

מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו מתריע על שיעור גבוה של זיהום הסלמונלה בלהקות ההטלה בישראל וממליץ למשנה למנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' איתמר גרוטו להוציא מקו הספקת ביצי מאכל ביצים שאינן שלמות או על פי הגדרתו כל ביצה שיש בה סדק או שבר. האם יש מיוחד בפנייה זו? ממש לא! תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל) תשנ"ה - 1994, שהאחראי ליישומן הוא משרד הבריאות קובעות: "איסור שיווק ביצים: לא ישווק אדם ביצה ולא ישתמש בה לצורך יצור מזון או להכנת מזון בבית אוכל אלא אם כן היא ביצת מאכל והתקיימו לגביה הוראות תקנות אלה.ביצה ראויה למאכל אדם: ביצת מאכל היא ביצה אשר - (1) לא נמצא בה פגם מן המפורטים בסעיף 14ד(ב) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק). תשכ"ח - 1968.ומה כתוב בסעיף הנ"ל? "לא ישווק קבלן מורשה ביצת מאכל אשר לא מויינה בתחנת המיון, או שבמיון כאמור נתגלה בה אחד מאלה: (1) קליפה סידנית פגומה ללא קריעה של הקליפות העוריות (להלן - ביצה סדוקה) (2) קליפה סידנית שבורה וקליפות עוריות פגומות (להלן - ביצה שבורה)

להקת רביה קלה במושב באר טוביה, מספר רשיון: 18, אובחנה כנגועה בנגיף הניוקסל. גודל הלהקה כ: 17,000 מטילות רביה. גיל הלהקה: 37 שב'.

דו"ח המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות לשנת 2017 מתפרסם בימים אלה וחושף עליה חדה באירועי סלמונלה בבני אדם בישראל. שנת 2017 מהווה שיא באירועי המחלה (מאז נתוני 2005) עם 4,672 מקרים מאובחנים. בולטות נרשמת לזן סלמונלה אנטריטידיס עם למעלה מ-2,500 מקרים בבני אדם. מספר האירועי בהם מעורב זן הסלמונלה אינפנטיס שומר על יציבות בארבע השנים האחרונות עם כ-700 מקרים מאובחנים.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירועי ניוקסל בלהקת רביה כבדה בישוב זנוח. הפרסום אינו כולל פרטים מעבר לדיווח זה. ההערכה היא שהלהקה לא תושמד וימנע שיווק אפרוחים לשוק.

מתרחבת השמדת תרנגולות הפיטום בשל ממצא סלמונלה טיפימוריום. קרוב ל-85,000 עופות הושמדו בקיבוץ בית רימון כתוצאה מאבחון מעבדתי של סלמונלה טיפיומוריום באפרוחים. למרות שמדובר במקור מדגריה אחד, המאמצים לאתר את מקור הזיהום טרם צלחו.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת פטמים בישוב סגולה בדרום הארץ. הלהקה שווקה כבר לפני כשבוע ימים.

כ-250,000 אפרוחי פטם בגיל שבועיים יושמדו בעקבות ממצא של סלמונלה טיפימוריום. מקור האפרוחים הוא במדגריה אחת ושתי להקות רביה שונות. הממצא הראשוני עלה בבדיקת אפרוחים שגרתית במדגריה שבעקבותיו אותרו האפרוחים במשקים אליהם נשלחו (תל קציר, מירון). לאחר השלמת כלל הבדיקות השירותים הווטרינרים החליטו על ביצוע ההשמדה. בשנים האחרונות, אנו עדים לאירועים דומים בשלוחת הפטם, שהובילו להשמדה של מאות אלפי עופות. היות והמשקים נדרשים לבצע ניקוי וחיטוי ומקבלים היתר אכלוס רק לאחר שהמשק נקי מכל סלמונלה, מדובר בהשלכות כלכליות כבדות מאד, מעבר להשמדת הלהקה.