מה חדש בעולם 2012

מסע הרכישות של חברות תרופות בתחום הווטרינרי נמשך. חברת Merial הודיעה שתרכוש את החברת ההודית Dosch Pharmaceuticals. בתחום העופות לחברה ההודית מספר מצומצם של תרופות ומגוון תוספי מזון וויטמינים.

פרויקט של אוניברסיטת New England אשר ב- New South Wales, פרסם לאחרונה תוצאות מחקר המציגות יתרונות לשטיפת ביצי מאכל. העבודה תחת ניהולה של Dr. Margaret Sexton, בדקה את הערך של שטיפת ביצי מאכל מלוכלכות. תוצאות העבודה הראו, ש-85% מכלל הביצים המלוכלכות היו ראויות לשיווק לאחר שטיפה ולשטיפת הביצים נמצא ערך נוסף במניעת זיהומי סלמונלה.

ממשלת ניו-זילנד החליטה לאסור את השימוש בכלובי הסוללה למטילות ביצי מאכל. האיסור יכנס לתוקף משנת 2022 (בעוד 10 שנים). בנוסף, נאסר לאלתר להקים לולי הטלה חדשים המבוססים על כלובים. ממשק ההטלה החדש יתבסס על כלובים גדולים יותר שיכילו מספר רב יותר של מטילות (Colony cages), או לולי חופש.

על פי הודעה שהתפרסמה ע"י האיחוד האירופאי, 199 מיליון יורו יוקצבו להתמודדות עם מחלות בעלי חיים וזואונוזות במטרה לשפר את בריאות בעלי החיים ובני האדם. בין המחלות שההתמודדות מולן תוקצבה נמצאת מחלת הסלמונלוסיס (16.6 מיליון יורו) ושפעת העופות (2.6 מיליון יורו).

כל ביצי המאכל מדרום אוסטרליה, יוחתמו בתו זיהוי מיוחד דבר שיקנה לצרכן בטחון רב יותר ברכישת ביצי מאכל בעלי איכות גבוהה ומקומיות. הדרישה היא חלק מדרישות לאומיות חדשות שמטרתן להגביר את אמון הצרכן ואת היכולת לעקיבות.

שמונה מדינות החברות בפרלמנט האירופאי, קוראות לאיחוד האירופאי והמדינות החברות לאסור יצור ומכירה של כבד אווז באירופה. התומכים העיקריים בהמשך הפעילות סביב ה"כבד אווז" הן צרפת והונגריה אשר הצריכה והפעילות סביב מאכל זה מגלגלת מיליוני דולרים בשנה. בישראל אבסת אווזים נאסרה בשנת 2006 ותעשיה חקלאית שלמה נעלמה. תעשיה חקלאית אבל לא צרכנית. כבד אווז מיובא לישראל, נמכר ללא מגבלה ומצוי על שולחנות הסועדים. דוגמה טובה לתהליך ותחיקה לקויים שלא הביאו לצמצום ההתעללות בבעלי חיים, אלא רק להעברתו למקום אחר. לעיתים נוצר הרושם שארגונים המחשיבים עצמם כפועלים למען בעלי חיים, מסמנים את החקלאים כמטרה וההתמודדות האמיתית מול הצרכנים רחוקה מהם.

מתחילת 2013, יאסר פרסום תכשירים אנטימיקרוביאלים המשמשים את משק החי בבריטניה. כך נקבע על ידי ועדת התרופות הווטרינריות (VMD), שתפקידה לפקח על תרופות אלה בבריטניה. הוראה זו באה בעקבות תקנה של האיחוד האירופאי 2001/82/EC הדורשת מדיניות זו.

עליית מחירי העוף היא מגמה כלל עולמית הקשורה לעליית מחירי תשומות הגידול, אך בסעודיה שבועות לפני חג הקורבן, עליית מחיר העוף המהווה מוצר בסיסי לא עברה בשלום. מחאה אינטרנטית, הקוראת להחרים את רכישת העופות "עד שירקיבו" התפתחה לאחרונה בטוויטר ובפייסבוק. אגב, בסעודיה הפגנות אסורות על פי חוק.

חוקי מע"מ חדשים על אוכל חם - Takeaway יכולים להוות השפעה רצינית על תעשיית העופות הבריטית, מכירות העוף השלם הצלוי צפויות לרדת בשיעור של עד לארבעה מיליון עופות בשנה (9%). החל מיום 1 באוקטובר, כללים מע"מ חדשים יגדילו את העלות לקונים של עוף שלם צלוי ב -20%. ההערכה היא שעליית המחירים הצפויה תוביל לצמצום רכישת עופות בסדר גודל של 73,000 עופות מדי שבוע במדינה או 4 מיליון עופות בשנה.

מנתונים המתפרסמים על ידי לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי עולה שעליית מחירי התערובת והאנרגיה השפיעה על יצרני המזון ומדד מחירי המזון עלה ב-0.9%. תרומה נכבדה לנושא היה למחיר הביצים שעלה בין יולי לאוגוסט ב- 22.8% (!).

בית המשפט הפדראלי באוסטרליה קנס ספק ביצי מאכל, Rosemary Bruhn, ב- 50,000 $ לאחר במכר ביצים שמקורן במטילות בסוללות כאילו היו ביצי חופש. המקרה הובא לדיון משפטי ע"י האגודה להגנת הצרכן באוסטרליה, שטענה שבין מרץ 2007 ואוקטובר 2010 ספק זה מכר חלק ניכר מביצי המאכל כביצי חופש למרות שמקורן היה ממטילות הגדלות בממשק כלובים. בנוסף לעונש הכספי, הורה בית המשפט לספק הביצים להימנע מחזרה על פעולות אלה בעתיד ודרש פרסום הודעה בעיתון המפרטת את האירוע כולל שליחת מכתב ללקוחות שלהם סופקו הביצים באופן מטעה.

מזון אורגני אינו עדיף על המזון הקונבנציונאלי כשמדובר בוויטמינים ומרכיבים תזונתיים אחרים, כך על פי מחקר המתפרסם בחוברת המדעית, Annals of Internal Medicine. סקירת 240 מחקרים שונים בנושא, שבדק מזונות ואנשים שניזונו ממזונות אורגניים ולא אורגניים שונים (חלב, ביצים, דגנים, עופות, בשר ירקות ופירות) מוצא שאין כל הבדל במרכיבים התזונתיים בין מזון אורגני ללא-אורגני. לא נמצאו הבדלים בשיעור התגובות האלרגיות בבני אדם. לא נמצאו הבדלים בשיעור אירועים קלינים של קמפילובקטר. אחד ההבדלים היחידים שנמצאו היה שיעור גבוה יותר של זרחן במוצרים האורגניים. הסיכון להימצאות חומרי הדברה היה גבוה יותר במוצרים ה"רגילים", אך ללא הבדלים מהותיים כאשר מדובר ברמות מעבר למותר. בבשר חזיר ועופות אורגניים נמצאו פחות חיידקים עמידים לשלושה או יותר סוגי אנטיביוטיקה מאשר בתוצרת הבשר אורגני.

בעקבות התפרצות מחלת שפעת העופות, באזור צפוף במשקי גידול מטילות ביצי מאכל, מכסיקו מצרכניות ביצי המאכל לנפש המובילות בעולם, נאבקת במחסור קיצוני בביצים שמוביל לעליית מחירים דרמטית. עלויות ביצי המאכל לצרכן במכסיקו הוכפלו (3$ לכ-13 ביצים, עדיין נמוך מהמחירים לצרכן בישראל), והממשל נדרש להפעיל תוכנית חרום במטרה להתמודד עם הנושא באמצעות יבוא ומימון חירום.

החשש ממשבר בענף העופות מתמקד בחודשים האחרונים בהיקפי הגידול, אך הצרה צפויה להגיע ממקום אחר לחלוטין - התירס ! בחודשיים האחרונים זינק מחיר התירס ב- 40% לערך בעקבות בצורת שפגעה קשות באחוז ניכר מהיבולים בארה"ב. ארה"ב היא מגדלת התירס הגדולה בעולם בפער גדול משאר המדינות.

מה-1 ביולי, חל איסור לייצר או למכור כבד אווז במדינת קליפורניה. קליפורניה, אחת מהמדינות הבולטות בארה"ב בחקיקה הקשורה לרווחת בעלי חיים, חוקקה חוק האוסר ייצור או מכירה של כבד אווז בתחומה מסיבות של צער בעלי חיים (החוק נחקק בשנת 2004 ונכנס לתוקף רק עכשיו). מכירה של כבד אווז עלולה להוביל לקנס של עד 1,000 דולר למי שיתפס. הצרפתים הרואים בארה"ב שוק חשוב ומרכזי לפעילותם, הביעו את מחאתם בנושא וטוענים לפגיעה בהסכמי הסחר בין המדינות. מאידך, קבוצות של אמריקאים הגישו תביעות בטענה שהחוק פוגע בחוקי הסחר הפדרלים ולמערכה גוייסו גם שפים ידועים במטרה לבטל את החוק ה"אנטי-גסטרונומי" לטענתם.

חברת העופות הצרפתית Doux, נכנסה לניהול תחת כונס נכסים בסוף החודש שעבר. לחברה 3,400 עובדים והיא מעבדת עופות של כ- 800 מגדלים. 50% מתוצרתה הוא ליצוא. לחברה שנקלעה לקשיים כלכליים בעקבות עליית מחירי הגרעינים ומלחמת מחירים ברשתות השיווק הוצעו 11 הצעות רכישה.

ועדת האיחוד האירופי יוצאת נגד 10 מדינות חברות שלא יישמו עד תום את התקנה בדבר רווחת מטילות ביצי המאכל. בשנת 1999, הותקנה תקנה שחייבה את המדינות החברות באיחוד האירופי להתאים את משקי מטילות ביצי המאכל לדרישות שיבטיחו את רווחתם. 12 שנה מאוחר יותר 10 מדינות טרם יישמו באופן מלא את הדרישות. ועדה של האיחוד האירופי פנתה בימים אלה ל: בלגיה, ספרד, יוון, צרפת, איטליה, קפריסין, הונגריה, הולנד, פולין ופורטוגל בבקשה לקבל הסבר מנומק והצהרה על התאמת כלל משק המטילות לדרישות האיחוד. השלב הבא הוא תביעה בבית משפט של האיחוד.

הסנט האמריקאי דחה הצעת תיקון לחוק שמטרתה היתה לקבוע מדדים ברורים לאכלוס מטילות ביצי מאכל בכלובים. התקנה שהיתה אמורה להרחיב את שטח המחייה של המטילות בנוסף להעשרת התאים באבזור שונה נתקלה בהתנגדות נמרצת של ארגוני בעלי החיים שטענו שתקנה שכזו תעגן בחוק את גידול המטילות בכלובים. תחת הסיסמה "כלוב זה כלוב" טענו המתנגדים שבמידה והחוק יעבור תגזל הסמכות ממדינות בארה"ב לאסור את גידול המטילות בכלובים.

חברת פייזר, מתכננת הזמנה להציע הצעות, לחטיבת הווטרינריה אשר תפעל בנפרד תחת שם חדש: Zoetis. הכוונה של חברת פייזר היא שלקראת יולי 2013 חברת Zoetis שתרכז את כלל הפעילות הווטרינרית תפעל באופן עצמאי.

Pachydermodactyly, היא תופעה נדירה של שגשוג רקמת חיבור (מעין גידול שפיר) סביב פרקי האצבעות. במאמר המתפרסם בימים אלה במגזין המדעי Arch Dermatology, הפתולוגיה מתוארת כמחלה תעסוקתית של עובדים בתעשיית עיבוד העופות. התופעה שהיא בפני עצמה נדירה, נגרמת ככל הנראה בעקבות חבלות חוזרות בפרק הידיים. תאור הפתולוגיה המתפרסמת ע"י החוקרים האמריקאים, מבוסס על שני מקרים האחד בעובד שעסק בתפיסת עופות והשני בעובד משחטה שעסק בתליית עופות על ווי-תליה במשחטה.

ארגון חקלאיים בצרפת (La Coordination rurale ) מגנה את חוסר האחריות והעקשנות של האיחוד האירופי המחייב את המגדלים לעמוד בסטנדרט של כלובי מטילות, שגורם למחסור של 20% בביצי מאכל, במסווה של רווחת המטילות. כתוצאה מכך, גבר ייבוא ביצים מארה"ב, מקסיקו וטורקיה. כך, הצרכנים נחשפים לביצי מאכל ומוצרים נלווים עם סטנדרטים של רווחת בעלי החיים ובריאות נמוכים בהרבה לעומת מה שהיו רגילים בעבר באירופה.

הרשויות בגרמניה מדווחות על ממצא חריג של דיאוקסין בביצי מאכל. הממצא אובחן בבדיקה שגרתית שנעשתה ע"י בעל המשק עצמו. המשק נסגר, הביצים ששווקו מהמשק אותרו והוסרו ממערך השיווק. במהלך חודש אפריל השנה, ממצאי דיאוקסין בביצי מאכל הובילו לסגירת מספר משקים באותו אזור. במהלך ינואר 2011, אלפי משקים בגרמניה נסגרו בעקבות ממצא דיאוקסין בביצים, בשר עוף וחזיר.

הרשות לקביעת מדדים למזון באוסטרליה, אישרה הצעה להרחיב את הדרישה לציון ארץ המקור גם על בשר בקר, כבש ועופות. הדרישה לתווית מפורטת שתישא נתון זה, תיכנס לתוקף תוך כ-8 חודשים במידה ולא יהיו השגות לגבי תכניה.

בית משפט אוסטרלי, חייב את חברת (KFC (kentucky fried chicken בתשלום 8.3 מיליון דולר למשפחה שביתה נפגעה מוחית לאחר שבגיל 7 (שנת 2005) אכלה עוף נגוע בסלמונלה באחת ממסעדות הרשת. הילדה שהיתה בתרדמת מספר חודשים, נותרה עם פגיעה מוחית. חברת KFC, שממשיכה לטעון לחוסר אחריות בנושא, אמרה שתערער על הפסיקה.

המכשול האחרון לפני פרסום העבודה של קבוצת המחקר ההולנדית הוסר, לאחר שהרשויות בהולנד התירו את הפרסום. Ron Fouchier, העומד במרכז הפולמוס המדעי-אתי בעד ונגד פרסום המחקר החושף פרטים לגבי שינויים בנגיף שפעת העופות H5N1 ההופכים אותו לבעל יכולות לעבור בין חמוסים (מודל מחקר המדמה באופן תואם את המתרחש בבני אדם), יכול להמשיך בתהליך לפרסום מחקרו בכתב העת המדעי Science.

ד"ר אילריה קפואה, מנהלת המעבדה הרפרנטית באיטליה, ומי שמתווה דרך במדיניות העולמית בהתמודדות עם שפעת העופות זכתה השנה במדליה לזכרו של Dr Robert Fraser Gordon, על פועלה לקידום מדע העופות. הפרס מוענק מידי שנה במסגרת הכנס השנתי של האגודה למדע עופות, סניף בריטניה.

פולמוס סביב הצעת חוק בנושא צפיפות הגידול של מטילות חופש ב-South Australia. הצעת החוק מנסה לקבע את הצפיפות המותרת לגידול תרנגולות-חופש, על 1500 עופות/10 דונם, כפי שקיימת באזורים אחרים באוסטרליה (Queensland). ביצים שמקורן בלהקות עם צפיפות גבוהה מכך, לא יוכלו לסמן את ביציהן כ"ביצי-חופש".

החוקר ההולנדי Ron Fouchier, הודיע כי בכוונתו להגיש את עבודתו לפרסום ללא בקשת האישורים הנדרשים, זאת על פי דיווח המתפרסם היום בחוברת המדעית Nature. הדיון סביב פרסום המחקר, התעורר לאחר ששתי קבוצות מחקר, האחת מהולנד בראשותו של ד"ר Fouchier, והשניה מארה"ב בראשותו של ד"ר Kawaoka הגישו לפרסום מאמר מדעי העוסק בנגיף שפעת עופות ושינויים גנטיים בו, אשר הופכים אותו לבעל פוטנציאל אלים יותר. המחקר של הקבוצה ההולנדי "Aerosol Transmission of Avian Influenza A/H5N1 Virus" הוגש לפרסום בחוברת Science, ב- 30 באוגוסט 2011. ב- 6 באוקטובר, התקבלה הודעת אזהרה ממשלת ארה"ב. באוקטובר 2003, האקדמיה הלאומית של ארה"ב, פרסמה דו"ח (Fink report), הממליץ על על הקמת מועצה לאומית לבטחון מיעצת בתחום ההגנה הביולוגית (NSABB). מטרת המועצה הוא ליעץ בתחום הפרסום של מחקרים מדעיים העוסקים בנושאים הרלוונטים לבטחון הלאומי.

רשות המזון והתרופות בארה"ב ה-FDA, פרסמה המלצות במטרה לצמצם את היקפי השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בחיות משק. במסגרת ההמלצות ה- FDA פנה למגדלים, חברות התרופות והרופאים הווטרינרים, לצמצם את השימוש במזרזי גדילה אנטיביוטיים. ההתמודדות עם התפתחות עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים מטרידה רבות את אנשי המקצוע, כאשר קיים ויכוח לגבי התרומה האמיתית שיש לשימוש הווטרינרי בתרופות אנטי-מיקרוביאליות לנושא זה. בעוד יהיו כאלה שימשיכו להתווכח לגבי המשקל האמיתי שיש לנושא הווטרינרי, הנטייה הציבורית-פוליטית מכתיבה את רצון הצרכן בצימצום הקפי השימוש של תכשירים אלה בבעלי חיים המהווים את מקור מזונו.

ד"ר Les Sims הוא רופא וטרינר אוסטרלי, הפועל זה שנים רבות בשדה בהדרכת רופאים וטרינרים, ארגונים וממשלות בהתמודדות עם מחלת שפעת העופות. הוא פועל רבות במדינות מזרח אסיה, במסגרת ארגונים כמו ה- FAO, האו"ם וה-OIE. ד"ר סימס, קידם יישומן של תוכניות חיסון כנגד שפעת העופות בהונג-קונג וויטנאם. נסיונו הרב, צניעותו, הכרת השטח והמציאות היום-יומית במדינות מזרח-אסיה יחד עם הידע הרב תרמו רבות לקידום תהליכים מקצועיים בהתמודדות עם שפעת העופות במדינות רבות. בכנס העולמי ה-8, לשפעת עופות, שנערך לאחרונה בלונדון, זכה סימס לאות הוקרה על פעילותו זו.

חוקרים מארה"ב, חקרו נוכחות תכשירים אנטי-מיקרוביאלים בקמח נוצות ממקורות שונים. תכשירים אנטי-מיקרוביאלים המשמשים בענף העופות יכולים להתרכז בנוצות. לאחר השחיטה, הנוצות עוברות תהליך לייצור קמח נוצות. קמח נוצות משמש בעיקר כמקור דשן ואף כמרכיב מזון לבעלי חיים, כך קיימת אפשרות ששאריות תכשירים אנטי-מיקרוביאלים ימצאו דרכם חזרה לשרשרת המזון לבני אדם. במחקר המתפרסם בחוברת המדעית Environmental Science Technology, מדווח בין היתר על ממצאים של אנרופלוקסצין בדגימות שנבדקו.

הרשויות בגרמניה מדווחות היום על הימצאות דיאוקסין בביצי מאכל. הרמות שנמצאו גבוהות פי 3 עד 6 מהמותר. המשק, מקור הביצים הנגועות הוא מ - North Rhine Westphalia. בהוראת משרד החקלאות הגרמני, המשק נסגר והוכרז תחת הסגר. הממצא עלה במסגרת ניטור שגרתי של משרד החקלאות.

הרשויות בהולנד חוקרות אפשרות להונאה מצידם של מגדלי עופות, אשר דיווחו על מספר עופות נמוך ממה שהם גידלו בפועל. בהולנד, היקף גידול העופות מותנה ביכולת לפינוי זבל העופות ליחידות קרקע זמינות.

בפסיקה של שופט פדרלי בארה"ב, תיאודור כץ, נאמר שה- FDA הודיע לפני 35 שנה על כוונתו להוציא את זרזי הגידול מהשימוש בבעלי חיים. התהליך שנדרש היה להתקיים לא התבצע והשימוש בזרזי הגידול זכה לארכה של 35 שנה. בעקבות כך, הורה השופט ל- FDA להתחיל בתהליך להוצאת זרזי הגידול משימוש אלא אם החברות היצרניות יביאו הוכחות לבטיחות השימוש בתכשירים אלה. במידה והחברות לא יצליחו להוכיח בטיחות זו, ה- FDA ידרש להפסיק רישומם של זרזי הגידול.

על בסיס 736,806 דוחות אנליטיים שנאספו ממדינות האיחוד פורסם היום דו"ח 2010 בנושא שאריות במזון מן החי. 0.33% מכלל הדגימות חרגו מהסטנדרטים הנדרשים. שימוש בהורמוני גדילה חריגה של 0.15% ותכשירים אנטיביוטיים חרגו ב- 0.23% מכלל הדגימות.

חברת פייזר מבקשת להיפרד מהפעילות הווטרינרית שלה והיא תרה אחרי רוכשים פוטנציאלים. אחת מהחברות המגלות עניין היא חברת באייר. הדיווחים הם שחברת באייר מגלה עניין רב ברכישת פעילות זו. ההערכות הן שהיקף הרכישה ינוע סביב ה- 18 מיליארד דולר.

ב-1 בינואר 2012, נכנסו לתוקף התקנות החדשות במדינות האיחוד האירופאי, בדבר ממשק מטילות ביצי המאכל. למרות התראות ודיונים אין ספור, מדינות רבות טרם השלימו את ההתאמות הנדרשות על פי חוק. בריטניה היא מהמתקדמות ביישום החוק ובמטרה לקדם את שוק יצרני הביצים המקומיות, הם יצאו במסע פרסום נרחב ובין היתר הקימו אתר אינטרנט.

המגמות העולמיות בתחום רווחת בעלי החיים בכלל ומטילות ביצי המאכל בפרט, הן דינמיקה מובילה במדינות מערביות. מחקר אמריקאי בדק ומצא שמעבר מטילות ביצי מאכל לגידול "ללא כלובים", יביא להעלאת מחיר ביצי המאכל מ- 1.68$ ל- 2.10$ ל-12 ביצים. תחשיב כלל ארצי מוצא שמדובר בתוספת של 2.66 מיליארד דולר לצרכנים האמריקאים.

אישור תוכניות גידול אורגני בארה"ב ובאיחוד האירופאי יהיה מעתה אחיד. משמעות ההחלטה המשותפת של המגדלים העיקריים בענף זה היא שהגידול האורגני יתבצע תחת אישור אחד אחיד. להחלטה זו משמעויות כלכליות נרחבות, במיוחד בכך שהוא פותח את השווקים לתחרות ומרחיב את אפשרויות השיווק של המגדלים, במקביל לשקיפות ובהירות מול הצרכן.

בדיון בדלתיים סגורות שהתקיים בג'נבה, ארגון הבריאות העולמי מפרסם את ההחלטה האומרת שהמחקרים שעסקו בשינויים הנדרשים לנגיף שפעת העופות H5N1 כדי להפכו אלים ישארו בינתיים חסויים ופרסומם יושעה. מומחים מתחום מחקר השפעת וארגון הבריאות העולמי, התכנסו במטרה להכריע מה יהיה דינם של מחקרים שפרסומם נבלם מחשש שהמידע ישמש לפיתוח טרור ביולוגי.

אלפי חוקרים ברחבי העולם, חתמו על עצומה הקוראת להחרים את ההוצאה לאור Elsevier. הוצאה זו אחראית על פרסומם של מאות כתבי עת מדעיים מהמובילים בתחומם. הטריגר לחרם, היה מאמר של טימותי גאוורס מאוניברסיטת קיימברידג' (חתן מדליית פילדס, הפרס היוקרתי ביותר בתחום המתמטיקה), בו ביקר את התנהלות ההוצאה לאור ההולנדית, הגובה סכומים גבוהים עבור דמי מנוי ופרסומים.

משרד החקלאות האמריקאי, פרסם הצעת חוק שתמשיך את האישור הקיים היום לשימוש במתיונין סינטטי בתערובות עופות אורגניים. עם זאת, רמת השימוש המותרת תפחת מהמותר היום. כיום מותרת תוספת של 1.8 ק"ג מתיונין סינטטי לטונה תערובת של מטילות לביצי מאכל, 2.3 ק"ג לטונה תערובת של פטמים, ו- 2.7 ק"ג/טונה בתערובת ת. הודו ועופות אחרים. ההצעה הנוכחית אמורה להפחית את הרמות ל- 0.9 ק"ג/טונה למטילות ביצי מאכל ו- 1.4 ק"ג/טונה בפטמים ועופות אחרים.

המחקר בנושא שפעת חיוני ודחוף כך טוען החוקר היפני Yoshihiro Kawaoka, המצוי במרכזו של פולמוס מדעי / פוליטי. במאמר תגובה ב- Nature חושף Kawaoka מידע בנושא המחקר העוסק בשינויים העשויים להפוך את נגיף שפעת העופות לנגיף פנדמי אלים לאוכלוסיה העולמית. בתגובה המתפרסמת בכתב העת המדעי Nature (מה-25 בינואר 2012), החוקר Yoshihiro Kawaoka, מתבטא לגבי החשיבות והתרומה שבחשיפת המידע במחקרו ושל מדענים אחרים מהולנד. בתגובתו, מספר Kawaoka, שהמעבדה שלו באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון יצרה נגיף היברידי בו ההאמגלוטינין של נגיף ה- H5N1 מבוטא בנגיף השפעת הפנדמי משנת 2009 (נגיף "שפעת מכסיקו"). נגיף השפעת H1N1 שעורר בהלה גדולה בקהילה הרפואית בשנת 2009, עובר בקלות רבה בין בני אדם. נגיף שפעת העופות H5N1 פוגע באופן קטלני בבני אדם, אך אינו מועבר בקלות ביניהם.

חוקרים אמריקאים מצאו שגברים ונשים אשר צרכו בשר אדום יותר מאשר פעמיים ביום הגדילו את הסיכון ללקות בשבץ מוחי ב- 28% ו-19% בהתאמה, בהשוואה לכאלה שצרכו פחות מאשר ארוחה אחת ביום. בנוסף מדווח המחקר שאנשים אשר צרכו בשר עוף פעם ביום בהשוואה לאחרים שצרכו בשר אדום פעם ביום, הסיכון ללקות בשבץ מוחי קטן ב- 27%. המחקר מתבסס על מעקב נתונים של למעלה מ- 84,000 נשים בגילים 30-55 ולמעלה מ-43,000 גברים בגילי 40-75 (ללא מקרים מאובחני סרטן, סוכרת או מחלות לב וכלי דם). המעקב התפרש על 26 שנים בנשים ו-22 שנים בגברים וסקר 2,633 ו-1,397 מקרי שבץ מוחי בנשים וגברים בהתאמה.

מבוכה במשרד החקלאות הבריטי. לאחר, שהבריטים היו המובילים בביקורת כלפי מדינות אירופאיות שלא התאימו את קצב המעבר לממשק גידול המטילות החדש, כ- 30 חוות גידול נמצאו כחורגות מהדרישות החדשות. משרד החקלאות הבריטי הצהיר שעד תחילת חודש פברואר הקרוב, כל המשקים בבריטניה יעמדו במדדים החדשים הנדרשים.

מחקר חדש המתפרסם ע"י חוקרים מאוניברסיטת גלזגו, צפוי להיות מהמצוטטים ביותר בכל הנוגע לשימוש או אם נדייק לצמצום השימוש בתכשירים אנטיביוטייים בחיות משק. הדיון סביב התפתחות עמידות לתכשירים אנטיביוטיים, אינו חדש אך הוא עולה ומתחדש מידי תקופה, כאשר עמותות ולעיתים גם גופים פוליטיים שונים מנסים להירתם למאבק לצמצום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק החי החקלאי. הדעות לגבי התרומה או אי התרומה של המגזר החקלאי להתפתחות חיידקים עמידים חלוקות.

ה-FDA (מינהל המזון והתרופות בארה"ב) הוציא היום הוראה האוסרת שימושים מסוימים בצפלוספורינים בבקר, חזירים תרנגולות ותרנגולי הודו. צעד זה ננקט ע"י ה-FDA במטרה לשמר את יעילות התכשירים מקבוצה זו בבני אדם ולצמצם את התפתחות העמידות של חיידקים פתוגנים כנגד תכשירים מקבוצת הצפלוספורינים. על פי ה- FDA, נאסר שימוש בצפלוספורינים באופן השונה מהמותווה ("extralabel").