מה חדש בעולם 2017

מדינות האיחוד האירופאי הצביעו אתמול (20 בדצמבר), נגד המשך השימוש בפורמלדהיד כתוסף לתערובת. ההצבעה התקבלה על דעת רוב חברות האיחוד (26 בעד, 1 נגד, 1 נמנעה).

תביעה מענינת מתגבשת בימים אלה בהולנד, כאשר הלובי החקלאי טוען לנזק גדול שנגרם לו מפרשת ה-Fipronil בביצי המאכל, כתוצאה מאי-תגובה הולמת ובזמן של הרשות לבטיחות המזון (NVWA). מהתביעה הצפויה ניתן ללמוד שכבר בנובמבר 2016 (!), הועברו לרשות תלונות בדבר שימוש חורג ב-Fipronil במטילות ביצי מאכל, אך זו לדברי התובעים לא פעלה. הדיווח הראשון לשאריות בביצי מאכל נעשה רק ביוני 2017. הנזקים לשלוחת ההטלה, על פי התביעה, מוערכים ב-150 מיליון יורו. 793 חוות הטלה נסגרו זמנית לפעילות בעקבות הממצאים.

תריסר מדינות בארה"ב התאגדו יחד בפנייה לבית המשפט העליון של ארה"ב כדי למנוע חוק בקליפורניה המחייב שכל הביצים הנמכרות בתחומה יגיעו ממקור גידול העונה על תנאי רווחה מיוחדים. התובעים טוענים שמאז נכנס החוק בקליפורניה לתוקפו בשנת 2015, המשמעות הכלכלית לצרכנים היא כ-350 מיליון דולר בשנה, כתוצאה ממחיר ביצים גבוה יותר. לטענת התובעים, הדרישות הייחודיות במדינת קליפורניה, סותרות את סעיף המסחר בחוקת ארה"ב. בית משפט פדרלי לערעורים דחה בשנה שעברה תביעות דומות, שהוצגו ע"י שש מדינות בטענה שהן לא הצליחו להוכיח שהחוק בקליפורניה ישפיע על יותר מאשר חקלאים בודדים.

צרפת ידוע בחיבתה המיוחדת לכבד אווז, אבל בחג המולד הקרוב, צפויים צרפתים רבים לוותר עליו מפאת מחסור ומחיר גבוה. אירועי שפעת העופות שפגעו קשה במגדלי עופות המים בצרפת, גרמו לירידת יצור של כ- 25% במהלך שנת 2016-2017.

בחודשים הקרובים צפויה עליה במחירי התערובת בשל עליית מחירי הוויטמינים. הערכה זו נובעת משריפה שפרצה במפעל של חברת BASF שב-Ludwigshafen, גרמניה. במקביל לאירוע זה, יש לקחת בחשבון ירידה בייצור ויטמין E ו-A בסין. השריפה התרחשה באחד מאתרי הייצור הגדולים של החברה בו מייצרים גם צבעי מאכל (חלק מיועדים לתעשיית ביצי המאכל).

האם סופה של השווארמה ביבשת אירופה קרוב? המחוקקים בפרלמנט האירופי פועלים לאסור שימוש בתוספי זרחן, לבשר - תוספים אלה משמשים לשימור. הבסיס לרצון לאסור תוספת זו, הוא מחקרים מדעיים, המצביעים על קשר בין תוספת חומרים אלה למחלות לב. השבוע ועדת הבריאות של הפרלמנט האירופי הצביעה נגד הצעה של הנציבות שהיתה מאפשרת את השימוש בזרחן בבשר השווארמה. בעוד שבועיים יצביע כל הפרלמנט על הנושא.

כלובי סוללה לא יוצאו משימוש בחוות ההטלה באוסטרליה, כך לפחות על פי טיוטת הנחיות העוסקת ברווחת העופות ופתוחה כרגע לתגובות הציבור (עד ה-26 בפברואר 2018). במידה והנחיות אלה יאושררו, הם יהפכו לתקנות פדרליות בתחום רווחת העופות באוסטרליה. לטיוטה מצורף נייר עמדה, הטוען שהרחבת שטח המחייה למטילות אינו מבטיח בהכרח רווחה טובה יותר לעוף.

השימוש בפורמלדהיד, נאסר במדינות האיחוד האירופי כחומר חיטוי, כאשר נותר היתר מוגבל לשימוש בתכשיר כתוסף לתערובות במטרה לצמצם זיהומי סלמונלה בתערובת עצמה. ההיתר הוגבל לשנתיים ועתה עולה לדיון האם לבטל לחלוטין את השימוש בתכשיר הידוע כמסרטן. טיוטת תקנה האוסרת שימוש זה הוכנה ע"י ועדה של האיחוד האירופאי ופתוחה כרגע להערותי של הציבור.

בהולנד הוקמה חוות מטילות לביצי מאכל, המבססת את מערך הייצור לא רק על רווחת המטילות ואיכות ביצי המאכל, אלא על מערך ייצור בתהליכים המקפידים על ערכי הסביבה. החווה- Kipster farm, כוללת למעלה מ-1,000 לוחות סולארים על גגות המבנה המאפשר התבססות על ייצור אנרגיה עצמי, פליטת גזי חממה פחותה ומפוקחת, תחנת מיון ואריזה במקום והקפדה על כל נושא רווחת בעלי החיים ברמה הגבוהה ביותר. מקורות המזון המשמשים להזנת העופות, אינם כאלה המשמשים בהזנת בני אדם. האפרוחים הזכרים, גדלים בחווה אחרת ומיועדים לבשר. החווה הממוקמת בקירבת –Venray , הוקמה בתהליך שנמשך 4 שנים והיא מאכלסת כיום 24,000 מטילות. צפיפות: 6.7 מטילות למ"ר.

דו"ח המתפרסם בימים אלה ע"י חברת Neogen מסכם את ממצאי הנגיעות ברעלני פטריות ביבולי התירס ברחבי ארה"ב. Fumonisin אובחן בטקסס, דרום-דקוטה, צפון-קרולינה, טנסי, אלבמה, אוקלהומה, קנסס, מיסורי וניו-יורק. רעלן זה בלט בשנה זו בהשוואה לשנים קודמות גם ברמותיו הגבוהות. ככל הנראה, גשמים מאוחרים בעונה, לאחר קיץ יבש, עודדו התפתחות רעלן זה. תירס שטרם הגיע לבשלותו, רגיש יותר לכפור מוקדם וגשמים מרובים. אפלטוקסין אובחן באזור איווה, צפון-דקוטה, ג'ורג'יה, טקסס, אלבמה, אוקלהומה וקנסס.

כמו אצלנו לקראת החגים, עולה גם באיטליה הצריכה והדרישה לביצי מאכל. עתה, לקראת חג המולד מסתמן בארץ המגף חוסר של כ- 100 מיליון ביצי מאכל. אירוע ה-Fipronil, הוציא כ-4 מיליון מטילות, מתוך כ-50 מיליון מהמערך היצרני.

חברת הפרמה אלי לילי השולטת על חברת אלנקו בוחנת את המשך הפעילות בתחום בעלי החיים. הערכות אנליסטים הן שאלנקו צפויה להימכר. לאחר פעילות רכישה נמרצת של חברת אלנקו, במהלכה נרכשה חברת התרכיבים לוהמן, הפעילות הווטרינרית של נוברטיס ופעילויות נקודתיות בתחום בעלי החיים מחברות אחרות, באלי לילי מחשבים מסלול מחדש.

כתבת הבריאות Maryn McKenna, יחד עם ההוצאה לאור של National Geographic בספר חדש "Big Chicken", חושפת את התהליך של גידול עופות מהיר וזול, תוך שימושים נרחבים בתכשירים אנטיביוטיים. הרצון "ליצר בשר במחיר של לחם" הוביל לדעתה לתהליך שהתעלם מבעיות אחרות. הספר סוקר את המגמות העולמיות בעבר ובהווה.

ממצאי שאריות חומר ההדברה Fipronil, שטלטלו את ענף המזון באירופה, לאחר שימוש אסור במשקי מטילות בהולנד וכנראה גם במדינות נוספות מתרחבים. המידע והממצאים על השימוש האסור, הביאו להרחבת הבדיקות אחר שאריות אפשריות של החומר במגוון מוצרי מזון (כ-800 סוגי מזון) והתוצאות בהתאם.

שטחי האדמה הנרחבים הנדרשים לייצור מזון לבעלי חיים, כגון בקר, חזירים ותרנגולות פוגעים קשות במגוון הביולוגי על פני כדור הארץ. כך על פי דו"ח "Appetite for destruction" המתפרסם ע"י הקרן לחיות בר בבריטניה. הדו"ח טוען שהאכלת בעלי חיים עם יבולים שניתן להאכיל בני אדם היא דרך לא יעילה ליצור חלבון לתזונת האדם. בסתירה לטענות אלה, נמצא דו"ח חדש של ארגון FAO של האו"ם, אשר טוען לתרומת הבקר לסביבה ע"י אכילת דגנים שאינם אכילים ע"י בני אדם והמרתם לחלבון עם ערכים תזונתיים גבוהים.

השימוש הכולל בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בבעלי חיים ירד בשנת 2016, זו השנה השלישית ברציפות, בכ -5% בהשוואה לשנת 2015. הירידה נבעה בעיקר מצמצום השימוש של תכשירים אלה בחזירים. לאחר שנתיים, בהן דווחה תחלואה גבוהה בענף העופות, חלה בשנת 2016 ירידה (למעט תרנגולי הודו) חדה בשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים והיקף השימוש חזר לרמות טרם עלתה התחלואה.

הארגון העולמי של יצרני הביצים, החליט בשנת 1996 לחגוג יום בשנה למוצר מזון המהווה בסיס מרכזי בתזונה של האוכלוסייה בעולם. נקבע שיום זה יהיה ביום שישי השני בחודש אוקטובר, מידי שנה. השנה יום זה יחול ב-13 באוקטובר. ביום זה מקדמים במקומות שונים בעולם, פעילויות שמטרתן אחת. קידום "מעמד" הביצה כמרכיב חשוב ומרכזי בתזונתו של האדם.

הסקנדל הענק שנבע משימוש ב-Fipronil (חומר הדברה אסור לשימוש בעופות) במטילות, פעילות שגרמה לשאריות כימיות בביצי מאכל, סיכון בריאותי לצרכנים ואיחזור מיליוני ביצים מהשווקים באירופה, לא יגרור שום סנקציות כנגד המדינות המעורבות. בלגיה והולנד, שהיו מעורבות בפרשה ובכשל הפיקוחי שכלל דיווח מאוחר, יוצאות נקיות מול הרשויות באירופה.

יצרני העופות האוקראינים מגבירים את היצוא ומעורבותם בשווקי מדינות האיחוד האירופאי, עם פתיחה של מפעלים בהולנד וסלובקיה. פתיחת היצוא של עופות מאוקראינה לאיחוד האירופאי בעקבות הסכם סחר משנת 2014, עודד את תעשיית העופות באוקראינה להשקיע ביצוא למדינות האיחוד. חברת MHP מקייב הקימה בשנה שעברה יחד עם שותף הולנדי Jan Zandbergen מפעל לעיבוד בשר עוף בהולנד. במקביל החברה פתחה לפני חצי שנה מפעל נוסף בסלובקיה, שם החברה האוקראינית יכולה לספק עופות מצוננים תוך יום משחיטה באוקראינה.

האירוע הנרחב של איסוף מהמדפים של ביצי מאכל מזוהמות בתכשיר הכימי Fipronil הגבירו את המודעות לנושא גם במדינות אחרות. דרום קוריאה, הגבירה את הבדיקות ומצאה שמתוך 1239 בדיקות, 49 חוות (4%) השתמשו בחומרי הדברה אסורים. ב-37 משקים נמצאה רמה מעל המותר של bifenthrin (חומר המשמש להדברה בחקלאות - פירתרואיד), 8 חריגות נמצאו עם Fipronil (בדומה לאירוע האחרון באירופה), בשתי חוות נמצא flufenoxuron (תכשיר המוגדר IGR), ושני האחרים ב-(etoxazole (IGR ו-pyridaben (פועל ברמת המטבוליזם האנרגטי, מיטוכונדריה של הטפיל).

מחקר המתפרסם לאחרונה בכתב העת המדעי: Virus Research, מסכם נתוני ניטור של נגיפי ברונכיטיס מדבקת באירן בין השנים 2015-2017 בשלוחת הפטם. נבדקו 278 להקות ב-8 מחוזות שונים.52.16% להקות נמצאו חיוביות, 4 גנוטיפים אובחנו בשכיחות המפורטת: IS-1494-like (וריאנט 2) - 70.34%, 793B (כמו וריאנט 1) - 19.31%, QX (הזן הסיני) - 7.58%, מסצ'וסטס - 2.75% נתונים אלה מצביעים על דומיננטיות של וריאנט 2 בשלוחת הפטם באירן.

מגדלי העופות בבריטניה הפחיתו בחצי את השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במהלך שנת 2016 והפסיקו לחלוטין את השימוש בתכשירים אלה לצרכי מניעה. במהלך 5 שנים (משנת 2012) חלה ירידה של 71% בשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בענף העופות, לעומת עליה של 11% בייצור בשר עוף. השימוש בתרנגולות ירד ב-40% ובתרנגולי הודו ב-64%.

מחקירת האירועים עולה שהבלגים ידעו על החומר האסור בביצי המאכל, כחודש לפחות טרם התפוצצה הפרשה ב-20 ביולי, אך מסיבות של ניהול חקירה לא פירסמו את המידע. מתברר שהשימוש האסור בחומר ההדברה, נעשה באופן די מתוכנן והתנהל לאורך תקופת זמן ארוכה יחסית. ה-Fipronil שייך לקבוצת חומרים הנקראים: phenylpyrazoles והוא חומר שמסיס בשומן ולכן נאגר במיוחד בחלמון הביצה. בינתיים מורגש מחסור בביצי מאכל בהולנד, כאשר ההערכה היא שכ-20% מיצרני ביצי המאכל במדינה מעורבים בפרשה. כ-300,000 מטילות הושמדו, במהלך שהוחלט ע"י בעלי הלהקות בכדי לצמצם את הנזק.

אירוע ביצי המאכל בהולנד עם שאריות Fipronil, עליו דיווחנו, הופך לאירוע נרחב באירופה. כידוע, הולנד הינה יצואנית גדולה של ביצי מאכל למדינות האיחוד האירופאי ומכאן, שאירוע שהחל בדיווח מקומי מתפשט במהרה בהיקפים נרחבים למדינות אירופאיות נוספות. גרמניה ובלגיה מדווחות על איסוף של מיליוני ביצים מהשווקים. ככל הנראה גם בריטניה, איטליה, אוסטריה, דנמרק, אירלנד, לוכסמבורג, צרפת, רומניה, סלובניה, סלובקיה, שבדיה, שוויץ, פולין והונג קונג קיבלו ביצים ממקורות נגועים. עשרות להקות הטלה בהולנד נמצאות כרגע תחת הסגר כאשר חלקן הושמד בהחלטת הבעלים. הולנד מיצאת מידי שנה כ- 5 מיליארד ביצים לגרמניה.

השליטה של חברות רב לאומיות הופכת עובדה בתחומים שונים בחיינו. חברות מזון גדולות רוכשות פעילות של חברות בינוניות וקטנות, חברות פרמה מעלימות תחרות של מתחרים המפריעים לרווחיות גבוהה ותהליכים אלה מתרחשים גם בסקטור החקלאי. לאחרונה, חברת Aviagen מהגדולות בתחום טיפוח קווים גנטים בענף העופות, רכשה את הפעילות של חברת Hubbard. על פי הפרסומים, חברת Hubbard תמשיך לפעול כיחידה נפרדת.

עודפי ביצים יוצרים לחץ על ספקים וחקלאים אשר נאבקים בנסיון לחזור לפעילות העסקית שנתיים לאחר ההתפרצות הקשה ביותר של שפעת עופות שידעה ארה"ב.ופגעה קשות בשלוחת ההטלה.משקי ההטלה שיקמו את היקף הייצור אך הביקוש לא חזר לרמתו טרם ההתפרצות. מחיר הביצים נמצא בשפל מזה עשור ומוביל להפסדי ענק לתעשייה ולחקלאים. חברת Cal-Maine Foods, ספקית הביצים הגדולה בארה"ב דיווחה לאחרונה על הפסד שנתי הראשון שלה מזה עשור. לדבריה המחיר הממוצע של ביצים שנמכרו ללקוחותיה ירד ב -42% בשנה האחרונה. ביצים גדולות, נמכרו בשבוע האחרון לסיטונאי ב -98 סנט לתריסר.

יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי - Brexit, יצרה הזדמנויות סחר חדשות בין ארה"ב ובריטניה. בשבוע האחרון אחד הנושאים שסבבו סביב עניין זה היתה השאלה האם יציאת בריטניה מהאיחוד האירופאי תפגע במדדי איכות המזון. ארה"ב מנסה מזה שנים לחדור לשוק האירופאי אך מדינות האיחוד אסרו הכנסה של בשר עוף מארה"ב בשל הפרקטיקה של שטיפת הטבחה בתכשירים מבוססי כלור.

שאריות Fipronil בביצי מאכל אצל 7 יצרנים שונים, הביאו את הרשויות בהולנד לעצור את הפעילות של יצרנים אלה ולבצע איסוף מהמדפים של ביצים. Fipronil הינו חומר הדברה המשמש בתכשירים שונים כמו נגד פרעושים וקרציות בכלבים וחתולים (התכשיר היותר ידוע בתחום זה נקרא: פרונטליין). כיצד הגיע חומר הדברה זה לביצי מאכל בהיקף יצרנים כה רחב? ניתן להעריך, שהשימוש ב- Fipronil נעשה במטרה להדביר טפילים חיצוניים בעופות (קרדיות או כינים), ממצא רוחבי כמו מקרה זה מצביע שמדובר ככל הנראה בפרקטיקה נרחבת של שימוש בתכשיר זה במשק המטילות בהולנד, שלא על פי ההתוויה. הרשויות בהולנד ביצעו ריקול של ביצי המאכל, למרות שעל פי הפרסום אין לטענתם חשש לבריאות הציבור. הסיבה שבכל זאת נעשה ריקול היא ששאריות תכשיר זה אינן אמורות להימצא בביצי מאכל.

בהתאם להסכם בין סין לארה"ב, כבר בחודש מאי 2017, נעשה יבוא לארה"ב מסין של מספר מצומצם של עופות מבושלים. משרד החקלאות האמריקאי, FSIS, הציע תקינה שתאפשר לסין לגדל, לשחוט ולבשל מוצרי עוף (תרנגולות וברווזים) וליצא אותם לארה"ב. ההסכם המתיר הכנסה של עוף מבושל מסין לארה"ב נחשב להסכם של דבר-תמורת-דבר ומתיר הכנסת בשר בקר אמריקאי לסין. עדיין נותר על כנו האיסור לשילוב מוצרים אלה בתוכניות התזונה בבתי הספר. היתר זה ניתן למרות שסין נחשבת למדינה נגועה בשפעת עופות, אך בשר מבושל היטב אמור למנוע סיכון כלשהו. 4 מפעלים בסין אושרו לצרכי יבוא לארה"ב. המתנגדים ליבוא מסין מציינים שהסיכון אינו רק בשפעת עופות, אלא בזיהומים אחרים כליסטריה, וחיידקים עמידים לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים, בנוסף לשאריות כימיות העשויים להימצא במוצר המבושל.

מאז חודש מרץ השנה, מתבצעת חקירת הונאה של תיוג מטעה של ביצי מאכל. מתברר שביצי מאכל שמקורן במטילות בכלובים, נמכר כ"ביצי חופש". חברת Palace Poultry נמצאת במוקד החקירה ואלה הורדו מהמדפים ע"י רשתות השיווק. הביצים נמכרו ע"י Palace Poultry לחברת Zeagold אשר שיווקה את הביצים תחת המותגים Woodland ו- Farmer Brown, מה שהרחיב את פוטנציאל הריקול והפגיעה במותג. נראה שחברת Zeagold אינה מעורבת בהונאה. מהחקירה עולה שכמות הביצים ששווקה בפועל כביצי חופש, גבוהה מפוטנציאל הייצור במשקים הקשורים, כך שככל הנראה ביצים שיוצרו בממשק כלובים נארזו ושווקו כביצי חופש.

המאבק של ארגונים הפועלים נגד החקלאות התעשייתית, חלקם באמצעים אלימים ואנרכיסטים, הוביל בארה"ב נסיונות חקיקה שיאסרו בחוק צילום ללא היתר וחקירות סמויות בחוות חקלאיות ומשחטות. החקיקה בתחום זה נקראת 'ag-gag' וצלחה במדינות מסויימות, ביניהן יוטה ואיידהו. לאחרונה, קבע בית משפט פדרלי, שהחקיקה ביוטה סותרת את חוקי היסוד של המדינה. החקיקה באיידהו בוטלה כבר קודם מסיבות דומות.

בפעם הראשונה בבית המשפט מחוזי בקנדה הובא מקרה של טענה למצג שווא של מזון כשר, וחברת Creation Foods Co נקנסה ב- 25,000 $. החברה הודתה לפני בית המשפט באונטריו בהפרה של שני סעיפים בחוק המזון והתרופות. החברה היא חברה בבעלות משפחתית הידועה ביצור מאפים קפואים. סוכנות הפיקוח על המזון, שניהלה חקירה בנושא מצאה כי החברה מכרה מוצרי מזון לא כשרים לשני מחנות נוער יהודיים, באמצעות תעודת כשרות מזויפת. על פי המתפרסם, הגבינה שנמכרה לשני המחנות לא עמדה בדרישות הכשרות. זה המקרה הראשון בקנדה שבו דן בית המשפט בתביעה העוסקת במצג שווא של מוצר מזון כשר.

המשבר הקטארי שהביא להטלת מגבלות סחר בין מספר מדינות ערביות לקטאר, הוביל את אירן להתגייסות למען קטאר גם בתחום החקלאי. בכדי לפתור מחסור בתחום המזון, אירן העבירה לאחרונה משלוח של 20 טון ביצי מאכל לקטאר. הבעיה היחידה היא מחיר גבוה של הביצים שמקורן באירן, אבל כאשר מדובר בכסף, לא נראה שלקטארים יש בעיה.

רשת מרכולים בדנמרק בשם Irma, מפסיקה את שיווק ביצי המאכל שמקורם בגידולי "אסם - Barn". גידול זה מאופיין במטילות הגדלות במתחמים סגורים ללא גישה לחצרות. הצפיפות המוגדרת לגידול זה הינה 9 מטילות למ"ר, דהיינו למעלה מ-1,100 סמ"ר/מטילה. בגידול האורגני, מותר לגדל בצפיפות שאינה עולה על 6 מטילות/מ"ר, כלומר למעלה מ- 1,660 סמ"ר/מטילה.

טבעונות וצמחונות הן מגמות עולות בקרב הציבור בעולם, אבל מסתבר שהדרישה הצרכנית לבשר בקר, עוף וחזיר ממשיכה לצמוח. דו"ח עסקי חדש מעריך, שהמכירה הקמעונאית של בשר ועופות צפויה להגיע ל-100 מיליארד דולר בארה"ב בלבד. מכירות הבשר עדיין יובילו בהיקף הכספי, למרות הצמיחה הקבועה בצריכת בשר העוף לנפש.

בארה"ב הוכרז על איסוף מהשוק (ריקול) של כ- 700 ק"ג של עופות (ללא ספק כמות מבוטלת בהיקפה, כ- 400 עופות), בעקבות ממצא של שאריות ניטרופורזון בבשר. הממצא עלה במסגרת ניטור שגרתי המתבצע לסקר שאריות כימיות במוצרי מזון מן החי (סקר דומה מתקיים גם בישראל). המוצר נושא את הכיתוב : “NY LIVESTOCK MARKET, INC. BUDDHIST RELIGIOUS EXEMPT". ניטרופורזון הינו חומר כימי אנטימיקרוביאלי האסור לשימוש בבעלי חיים המיועדים למאכל, היות והחומר חשוד כמסרטן. בישראל היה בעבר שימוש נרחב בתכשירים על בסיס זה (Furaltadone, Furazolidone), אך הם נאסרו לשימוש ואינם בשוק עוד.

דו"ח כלכלי העוסק בשוק התכשירים הפרוביוטיים (Lactobacilli, Bifidobacterium, Streptococcus, Bacillus) בשלוחות העופות השונות קובע שעד שנת 2024, ערך שוק זה יגיע לכדי 1.8 מיליארד דולר. הדו"ח מתפרסם ע"י Global Market Insights. המגמה של גידול עופות ללא אנטיביוטיקה ומעבר לשימוש בתוספים טבעיים, היא מגמה תומכת שצפויה להגדיל את השימוש בתכשירים פרוביוטיים בענף העופות. עם זאת, יש לדעת שהרגולציה האירופאית מקפידה מאד ברישום תכשירים פרוביוטיים. מדובר בסופו של דבר במתן חיידקים חיים לבעלי חיים המיועדים למאכל אדם. ההגדרה המדוייקת של זני החיידק ותכונותיו נדרשות בכל תיק רישום והחיידקים המותרים לתחום זה מוגדרים באופן מקצועי ומדוייק. לאחרונה נעשה נסיון לרשום בישראל תכשיר ישן המבוסס על "דחיקה תחרותית", ומהווה תערובת של חיידקי מעיים חיים לא מוגדרים.

הוועדה העליונה של האיחוד האירופי האחראית על שרשרת המזון ובריאות בעלי חיים (SCFCAH) הצביעה בעד אישור שני מרכיבים של תכשיר המיקופיקס כחומרים המפחיתים זיהום התערובת ע"י מיקוטוקסינים בכל מיני העופות. התכשיר המיוצר ע"י חברת ביומין האוסטרית, משווק בישראל ע"י חברת שילד פרויקטים ביולוגים, בהנהלתו של ד"ר יאיר סער.

המועצה לענף הלול בארה"ב מפרסמת בימים אלה את הדו"ח השנתי המסכם את פעילות 2016. הנתונים העיקריים מפרטים כדלקמן: סך ההכנסות הסתכם ב - 23.75 מיליון דולר, מתוכן 99% נבעו מאגרות. ההכנסות היו גבוהות ב -6% לעומת השנה הקלנדרית 2015. סך ההוצאות הסתכם ב - 21.74 מיליון דולר (עודף של 2 מיליון דולר). קטגוריות ההוצאה העיקריות כללו: פרסום ושיווק צרכני, 48,2% מרכז תזונה, 15.2% הוצאות הנהלה, 4.6% תמיכה ממשלתית, 3.5% ישיבות הדירקטוריון והוצאות משרד החקלאות, 2.6% מעניין להשוות פעילות כספית זו המרכזת כ- 300 מיליון מטילות לביצי מאכל, מול מועצת הלול בישראל, המרכזת פעילות של כ- 8 מיליון מטילות.

התכשיר רוקסרזון, הינו זרז גדילה שמצא שימוש נרחב בארה"ב ומספר שנים גם בישראל (התכשיר נאסר לשימוש באירופה). באותם ימים, השירותים הווטרינרים רשמו את התכשיר בלי להיות מודעים לכך, שקיים במדינת ישראל צו משנת 1962 האוסר שימוש בתכשירים המכילים ארסן. בשנים האחרונות, הצטברו מספר מחקרים המצביעים על פוטנציאל לסיכון בריאותי בשימוש בתכשיר זה בבעלי חיים המיועדים למאכל אדם. בעקבות כך, בהחלטה משותפת של היצרן, חברת פייזר וה-FDA הופסקה מכירת התכשיר בארה"ב בשנת 2011, אבל לא רישומו ומכירתו במדינות אחרות.

דו"ח משרד העבודה האמריקאי, מינואר 2015 ועד ספטמבר 2016 מצא שעבודה במפעלי עיבוד עופות ובשר היא המסוכנת ביותר בכל הקשור לפציעות קשות. 180 פציעות קשות בקרב עובדים, דווחו בתקופה הרלוונטית וענף זה מדורג 12, בקרב התעשיות המדווחות על פציעות עובדים קשות.

דו"ח המתפרסם ע"י Packaged Facts בארה"ב, מזהה שלוש דרכים שבהן חברות המזון יכולות לנצל את המגמה ההולכת וגדלה בה צרכנים מודעים ומחפשים אחר מזון המיוצר בתנאי רווחה לבעלי החיים. רווחת בעלי החיים הפכה לדאגה עבור מספר גדל והולך של צרכנים, על פי נתוני הדו"ח של Packaged Facts, נמצא כי 58% מהקונים מחפשים מוצרים המצהירים על גידול חופש, ללא כלובים או שגודלו בתנאי רווחה. הדאגה הצרכנית לנושאי רווחת בעלי חיים הגיעה בארה"ב למסה קריטית בתעשיות הבשר והעופות, ויצרה דור חדש של אתגרים והזדמנויות. הביקוש למוצרי בשר ועופות שגודלו בתנאי נאותים הוא חלק משינוי התפיסה הצרכנית למזון בריא. העדפות הצרכן עברו ממזונות כביכול דיאטתיים למזונות ללא גלוטן, מלאכותיים או מהונדסים, אנטיביוטיקה וזרזי גדילה.

תנועה הפועלת למען בעלי החיים בארה"ב, דומה בפעילותה ל"קירות שקופים" של טל גלבוע, הצמידה מדבקות על קרטוני הביצים עליהן כתוב: "א ז ה ר ה: אפרוחים זכרים נטחנים חיים בתעשיית הביצים". האפרוחים הזכרים, אשר אין בהם תועלת יצרנית בשלוחת ביצי המאכל, מושמדים בשיטות שונות ברחבי העולם. בחלק מהמדינות, משתמשים בגז (פחמן דו-חמצני), כדי להמית את האפרוחים -במקומות אחרים משתמשים במערכת להבים הטוחנת במהירות רבה את האפרוחים. בישראל נמנעים משימוש בגז להמתה / השמדה מסיבות ברורות.

הורדת הסנקציות הכלכליות מעל אירן, פתחה בפניה גם את שערי היצוא החקלאי. במהלך 11 חודשים (עד 18 בפברואר), אירן ייצאה מוצרי עופות ובע"ח בערך כלכלי של 1.2 מיליארד דולר ורשמה עודף של 554.7 מיליון דולר בענף. היצוא לתקופה המדוברת הסתכם בכ -62,600 טונות של עוף בשווי 77.3 מיליון דולר, 750,000 טון חלב (683 מיליון דולר) ו -800 אלף טון ביצים (53.5 מיליון דולר).

דרום קוריאה, סבלה בחודשים האחרונים מאירועי שפעת עופות קשים שהובילו להשמדה נרחבת של עופות והצבת הסגרים על משקי גידול. התוצאה, מחסור בביצי מאכל, יבוא ביצים מחו"ל ועליה חדה במחיר הביצים לצרכן. יבוא ביצים מארה"ב, אוסטרליה וספרד בלם מעט את מחיר ביצי המאכל, אך דיווחים על אירועי שפעת עופות בארה"ב וספרד סגרו גם שווקים אלה ומחיר הביצים עלה שוב.

כמה עולה ביצת מאכל בדרום אפריקה? יצאנו לבדוק... והנתונים והפערים העצומים בין מה שמשלם הצרכן הישראלי לבין הצרכן במדינות אחרות נשמרים גם מול דרום אפריקה. 50 ראנד דרום אפריקאיים = 14 ש"ח, ל-30 ביצים בגודל L (גדול), בישראל תחת צו-פיקוח מחירים אנו משלמים פי-2.

ללא כל תחיקה וללא כל מגבלות על כלובים (מלבד מקרים בודדים כמו קליפורניה), ארה"ב מציגה מגמה ברורה של מעבר לממשק חופש למטילות ביצי מאכל. המגמה מוכתבת ע"י הצרכנים כאשר פער המחירים אינו כזה שמרחיק את הצרכנים אלא להיפך מעודד יותר ויותר את השינוי והמגמה. בישראל זה לא יכול להתרחש, היות והמכסות וצו פיקוח המחירים מעגנים חוסר תחרות, מחיר גבוה לביצים "רגילות" ומחיר עוד יותר גבוה לביצי חופש ואומגה 3. התהליך שמתרחש בענף הפטם בישראל לגידול "עופות לא אנטיביוטיקה" והחל במנהיגות ניהולית ומקצועית בעוף טוב, נקלט היטב ע"י הצרכנים ותורגם לדרישת שוק בולטת לבשר עוף ללא תוספים אנטי-מיקרוביאלים. כדי להסיר ספק, לא מדובר בתהליך שיווקי גרידא. צמצום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק החי הוא תהליך מקצועי מתבקש והוא מובל בפועל ע"י התעשיה, כאשר מי שאמור לסייע ולתמוך מסתפק בימי עיון חסרי תוחלת.

הפדרציה הקנדית לחברה האנושית, ארגון קנדי הפועל בתחום רווחת בעלי החיים, הגיע לכלל סיכום עם מגדלי מטילות ביצי המאכל בקנדה, כי עד שנת 2036 (1 יולי), יופסק בהדרגה השימוש בכלובי סוללה קונבציונאלים. מועד זה הוא מרוחק מזה שנקבע ע"י המועצה הקמעונאית של קנדה, הכוללת את רשתות השיווק הגדולות - 2025. ראוי לציין שאין מדובר בהפסקת האכלוס בכלובים, אלא רק על כלובים קונבציונאלים - האכלוס בכלובים מאובזרים ומרווחים יתאפשר גם בהמשך.

ברזיל היא מיצואניות הבשר ובשר העוף הגדולות בעולם. לא פלא, שפרשת שחיתות הקשורה לאיכות ובטיחות המזון המיוצא על ידה מעסיקה בימים אלה מדינות רבות ועלולה להשפיע באופן מהותי על החלטותיהן בתחום היבוא משם. בידיעה שהתפרסמה בעיתון הכלכלי Wall Street Journal, נמסר שהרשויות בברזיל חוקרות מספר חברות בשר גדולות בברזיל בחשד למתן שוחד לפקחי מזון. ההערכות הן שברזיל שולטת על 40% מכלל יצוא בשר העוף בעולם. ב-2016, סין והונג קונג, היוו 18% מכלל יצוא בשר העוף הברזילאי, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות מהוות כ-25% מכלל יצוא זה.

המודעות הצרכנית ההולכת וגוברת בתחומים שונים, היא המכתיבה במקרים רבים ליצרנים את המגמות העתידיות. כך בגידול ה"ירוק" של עופות הגדלים ללא תוספת של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים ובביצי מאכל גוברת הדרישה לביצים שמקורן בגידול חופש. ה"טרנד" החדש הוא "פטמים בעלי קצב גידול איטי". חברות הטיפוח מבינות את המגמה ומגיבות בהתאם. כך בארה"ב חברת Aviagen, מקדמת בצפון אמריקה באינטנסיביות רבה את הקו Rowan Range. מדובר בפטם, הגדל בקצב גידול יומי של 45 גר' ומגיע למשקל של 2,280 גר' (זכר), 1,925 גר' (נקבה) ב-49 יום ו-2,706 גר' (זכר), 2,244 גר' (נקבה) ב-56 יום עם ניצולת מזון של 1.9 ו-2.0 בהתאמה.

זרזי הגדילה נאסרו במדינות אירופה בשנת 2006. הסיבה שעמדה מאחורי האיסור היתה שימוש בתכשירים אנטיביוטיים במינונים נמוכים שלא לצרכי טיפול אלא בהגדרה לזרוז הגדילה של בעלי חיים. הדחיפה הגדולה להוצאת תכשירים אלה משימוש היתה התפתחות העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים שונים. תכשירים רבים נעלמו מנוף השימוש במשקי הגידול באירופה, אך חלקם חוזרים תחת רישום כתרופה ועם שם מסחרי אחר. כולנו מכירים את זרז הגידול מקסוס - Maxus (יצרן: אלנקו) מכיל Avilamycin ומותווה כזרז גדילה במינון של 10ppm. התכשיר נרשם לאחרונה בארה"ב תחת השם: Inteprity (יצרן: אלנקו) מכיל Avilamycin מותווה לטיפול בדלקת מעיים נקרוטית במינון 15-45ppm בתערובת למשך 21 יום (!).

עם התפשטות נגיף שפעת העופות במדינות אירופה, יצאה הוראה במדינות רבות להכניס את העופות למתחמים סגורים ללא יכולת יציאה לחצרות פתוחות החשופות בצורה ישירה או עקיפה למגע עם עופות בר. ההוראה יצאה בעקבות נתונים המראים שלעופות הבר משקל חשוב ומרכזי בהפצת המחלה הקטלנית. אבל, להנחייה זו מתלווה בעיה והיא שעל פי החוק באירופה, לאחר 90 יום שהעופות כלואים במתחמים סגורים, הלהקות המוגדרות "חופש" מאבדות את המעמד הזה והמגדלים אינם יכולים לסמן עוד את מוצריהם ככאלה שמקורם ב"גידול חופש".

קבוצת מגדלי עופות בארה"ב, הגישה תביעה ייצוגית לבית המשפט מחוזי באוקלהומה, נגד קבוצת מפעלי עופות מהגדולים בארה"ב (כמו טייסון, פילגרימס, פרדו ועוד) בטענה שאלה יצרו "קרטל", בשיתוף נתוני התשלום לחקלאים עבור העופות אותם הם מגדלים. במהלך זה טוענים החקלאים הם יצרו סף אחיד ומחיר נמוך לחקלאים מתוך כוונה למנוע תחרות ביניהם.

עמותות שונות הפועלות למען רווחת בעלי החיים טוענות נגד הייצור האינטנסיבי והטיפוח הגנטי של עופות הפטם לקצב גידול מהיר. לדבריהם, הטיפוח הגנטי נוגד את תפיסת הרווחה של בעלי החיים. ה-National Chicken Council בארה"ב (המקבילה למועצה לענף הלול בישראל), פירסמה בימים אלה דו"ח המפרט מה צפויות להיות ההשפעות הסביבתיות והכלכליות במידה וחלק מגידול העופות בארה"ב יוסב לקווים גנטים בעלי קצב גידול איטי יותר. במידה ושליש מגידול הפטם בארה"ב יוסב לקווים בעלי קצב גידול איטי, ידרשו עוד 1.5 מיליארד עופות כדי ליצר את כמות הבשר המיוצרת היום ע"י ה"קווים המהירים".

דרום קוריאה מתמודדת עם מגיפת שפעת עופות קשה, שהביאה להשמדה נרחבת של עופות. ההשמדה וההסגרים הובילו למחסור חריף של ביצי מאכל. ארה"ב נמצאת במגעים עם דרום קוריאה במטרה לענות על המחסור החריף. היבוא הצפוי יחייב את הציבור בדרום קוריאה להסתגל לביצים לבנות, עיקר הייצור האמריקאי, להבדיל מהביצים החומות שמועדפות בשוק הדרום קוריאני. דרום קוריאה ביטלה לאחרונה את איסור היבוא של תוצרי עוף מארה"ב בעקבות מגיפת שפעת העופות שפקדה את ארה"ב ב 2014-2015.