מחלות מדבקות בישראל - 2018

השירותים הווטרינרים כנראה השלימו עם אירועי הניוקסל במדינת ישראל. אין דיווחים לקהילת הרופאים הווטרינרים בתחום ואין פרסום של טבלאות האזורים בהסגר. אין תכנית מקצועית להתמודדות עם הנושא - השלמה ואדישות מוחלטת. בעידן הטכנולוגי בו הוטמעו השירותים הווטרינרים במועצת הלול, ההתנהלות של השו"ט מתבססת על שליטה דרך מערכות המיחשוב של המועצה לענף הלול והשלמה מקצועית עם מחלת הניוקסל במשקים, במיוחד במשקי ההטלה בצפון. אין מדיניות, אין דרך, אין תכנית עבודה.

דיווח ראשוני וחריג ומיוחד מועבר אלינו ע"י ד"ר גלעד איילי. האירוע המתואר הוא נגיעות גבוהה בתולעים שטוחות של להקת תרנגולי הודו בת 6 שבועות בצפון הארץ. תולעים ובפרט תולעי סרט הן ממצא חריג בלהקות בשר (תרנגולות או תרנגולי הודו), לא כל שכן בגיל צעיר ובלהקות הגדלות על רצפות בטון.

באתר האינטרנט Egg-News, המנוהל ע"י פרופ' סיימון שיין, פורסם בימים האחרונים דיווח על בעיית הסלמונלה בשלוחת ההטלה בישראל. הדיווח ניזון כמובן מהעיתונות המקומית (שחלקה מתפרסם גם בשפה האנגלית), ומציג איך אנחנו נראים בחו"ל. אנו מביאים כאן את התרגום והקישור לידיעה באנגלית. משרד הבריאות הגיע למסקנה כי התוכניות למניעת סלמונלה אינן מספקות בכדי להגן על הצרכן. לכן, שר החקלאות העניק היתר לייבא ביצים ללא מכס, ככל הנראה ממדינות האיחוד האירופאי. לאחרונה דווח ע"י ד"ר שגית נגר, הרופאה הראשית לבריאות העופות, על נגיעות גבוהה של סלמונלה (אין ציון של סרוטיפ, אך הערכה היא שמדובר בסלמונלה אנטריטידיס) במספר רב של חוות הטלה לביצי מאכל.

תרכיב חי נגד מיקופלסמה סינובייה אושר לשימוש בישראל. מדובר בהחלטה בעלת משמעות מקצועית למשק העופות בישראל ומכאן החשיבות שאנו רואים בפרוט המידע לגבי תרכיב זה. התרכיב הינו תרכיב חי, מוחלש (באמצעים כימיים) ורגיש לחום, המיוצר ע"י חברה אוסטרלית בשם Bioproperties. התרכיב מחייב אחסון בהקפאה 70- מ"צ, וולתקופה של 4 שבועות ניתן לאחסנו בטמפרטורה של 18- מ"צ (מאפשר אחסון ברמת המשק). אופן מתן התרכיב הינו במתן תוך-עייני, בעופות מעל גיל 5 שבועות.

מחקר חדש המתפרסם ב- Frontiers in Microbiology ומובל ע"י קבוצת חוקרים ישראלים מהמעבדות המרכזיות של משרד הבריאות בירושלים ובית הספר לרפואה של אוניברסיטת ת"א, בחן את הרצף המלא של 263 תבדידים של C. Jejuni (מקרים קלינים ווטרינרים), בידודים המשתרעים לתקופה של 10 שנים.שיעור האירעות של קמפילובקטר באוכלוסיה בישראל עומד על 91 מקרים לכל 100,000 תושבים, כאשר בקרב תינוקות מתחת לגיל שנה הנתונים הם גבוהים במיוחד, 363 מקרים לכל 100,000.

מחקר המתפרסם בימים אלה ע"י קבוצת חוקרים מאיטליה יחד עם החוקרות מהמכון הווטרינרי, אירית דוידסון ורות הדס, בוחן את השפעותיו של בידוד H9N2 מישראל H9N2 A/chicken/Israel/1163/2011 על מערכת ההטלה של מטילות ביצי מאכל. הנגיף, מעבר להיותו אחראי למחלת נשימה קלה, אופיין ברפליקציה טובה בצינור ההטלה של 60% מהמטילות, גרימת סלפינגיטיס (דלקת צינור ההטלה) במיוחד באזור האינפונדיבולום (המשפך: המקטע הראשון של צינור ההטלה), שם הנגיף אף גרם לנקרוזה של תאי האפיתל. למרות שהשחלות היו פעילות, בצינור ההטלה נמצאו ביצים פגומות, וחומר מוקואידי או פיבריני. אפיניות גבוהה של הנגיף נמצאה לאזור האינפונדיבולום של צינור ההטלה. במחקר נרשמה ירידה של 60% בהטלה, שהגיעה לשיאה שבועיים מההדבקה ונמשכה עד 80 יום (!) ממנה.

בימים אלה התפרסם הדו"ח השנתי של המעבדות האזוריות לבאיות העופות של המועצה לענף הלול. מתוך הדו"ח ריכזנו מספר נתונים בעלי עניין מיוחד. אירועי ניוקסל: 310 להקות, עיקרן להקות הטלה לביצי מאכל (284). בלהקות רביה הידועות בהקפדה גבוהה על בטיחות ביולוגית וביצוע תכניות חיסון קפדניות נרשמו 15 מקרים. עליה חדה במספר האירועים בהשוואה לשנה קודמת (83). דלקת מח נגיפית של תרנגולי הודו: 14 אירועים, לאחר "0" אירועים בשנת 2016. הגיל החציוני: 14 שב'. סלמונלה בשלוחת ההטלה: 603 להקות. שיעור נגיעות של 22.5% [אנו עדיין זוכרים את התבטאותו של מנהל השירותים הווטרינרים ד"ר נדב גלאון, מרגיע את הציבור בתכנית הרדיו של רזי ברקאי, באמרו שמשנת 2007 לא נרשמו בידודים של סלמונלה בשלוחת ההטלה בישראל - צודק אבל מטעה]. מתוך אבחנות אלה 54 להקות אובחנו בסלמונלה אנטריטידיס ו-30 בסלמונלה טיפימוריום.

על פי ממצאים שהועברו ע"י ד"ר אבישי לובלין, מנהל החטיבה למחלות עופות במכון הווטרינרי, נגיף קדחת מערב הנילוס אובחן במגוון עופות בר. האבחונים ברובם כתוצאה מתסמינים קלינים נאורולוגיים. אירועים אלה מתלווים לממצאים בבני אדם, המדווחים לאחרונה ע"י משרד הבריאות. שני מקרים בישראל הסתיימו במוות.

אירוע סלמונלה נוסף בלהקת רביה, הפעם להקת רביה קלה. רשיון הלהקה 28, והלהקה היא בביצרון. מדובר בלהקה מבוגרת מאד - 70 שב'. הממצא: סלמונלה אנטריטידיס.

נמשכות השמדות של להקות פטמים בשל ממצאי סלמונלה אנטריטידיס. בטללים - דרום הארץ, יושמדו 300,000 עופות נוסף להשמדה של למעלה מ-300,000 עופות שהושמדו עד כה.

להקת הודנים בת 6 שבועות בישוב נאות גולן אובחנה כנגועה בנגיף הניוקסל. השירותים הווטרינרים טרם החליטו האם להשמיד את הלהקה. האבחון עד כה מבוסס על קליניקה, סרולוגיה ו-PCR.

להקת רביה כבדה (מדווחת ע"י השירותים הווטרינרים כלהקה 218 בבני דרום) אובחנה כחיובית לחיידק הסלמונלה אנטריטידיס. אפרוחים צאצאי הלהקה אותרו והושמו בהסגר. השמדות נרחבות בתל קציר כ- 160,000 אפרוחים ושדה דוד צפויות בימים אלה. מאות אלפי עופות במשקים נוספים נמצאים תחת הסגר. ההערכה היא שצפויה השמדה של מאות אלפי עופות.

משרד הבריאות מדווח על עליה באירועי קדחת מערב הנילוס בבני אדם. המחלה מועברת על ידי Flavivirus. נגיף מאותה משפחה הוא הגורם לדלקת מח נגיפית בתרנגולי הודו. המחלה מועברת על ידי יתושים והעליה בפעילות היתושים והתחלואה בבני אדם, מהווים תמרור אזהרה מפני המחלה בתרנגולי הודו.

מחלת הניוקסל מדווחת בלהקת תרנגולות פיטום בת 7 שבועות בישוב עוזה. המשק המדווח הוא מגידיש יחזקאל (רשיון 7387). האירועים האחרונים, מצביעים על כך, שמחלת הניוקסל אינה רק נחלת משקי המטילות הצפופים והרב גילאיים בצפון הארץ, אלא בעיה אנדמית במדינת ישראל שהטיפול בה מחייב תכנית פעולה יסודית ומקצועית.

בימים אלה מסתיימת שנת ניטור ראשונה לסלמונלה בשלוחת ההטלה של ביצי המאכל בישראל. נושא מרכזי וחשוב לבריאות הציבור שהוזנח לאורך שנים והגיע לכלל יישום רק בעקבות לחץ מתמיד ומתמשך של אנשי מקצוע וכתבות מאד לא מחמיאות בעיתונות הכתובה והמשודרת. אלה שהיום מנסים לקחת את הקרדיט הפוליטי לקידום הניטור, נושאים באחריות הישירה להדחקה לאורך שנים של נושא זה ונושאים אחרים בתחום ביצי המאכל הנוגעים לבריאות הציבור. 751,184 מטילות. זהו מספר העופות שהושמדו בגין סלמונלה אנטריטידיס או טיפימוריום מאז תחילת הניטור. ניטור שלא סגר אפילו שנה אחת במתווה המקצועי הנדרש והמוצהר, בשל החלטת המועצה לצמצם את מעורבותה בניטור מסיבות תקציביות. מדובר בהיקף השמדה של כ- 10% מכלל מטילות ביצי המאכל בישראל!

משרד החקלאות מזהיר מצריכת ביצי שלווים ממשק יוסף אזולאי מרמות מאיר. הודעת המשרד: "משרד החקלאות הטיל הסגר על המשק ואסר על שיווק ביצי השליו ממנו. הואיל ומשק זה אינו מאושר לשיווק ביצי שליו ובבדיקות נוספות אושר כי מדובר בחיידק סלמונלה מזן טיפימוריום המסכן את בריאות הציבור, ונמצא כי ביצים ממשק זה מוצעות לשיווק בחנויות, משרד החקלאות קורא לציבור שלא לצרוך את ביצי השליו שעליהן התווית "שליו הזהב יוסף אזולאי, מיוצר ברמות מאיר" עד להודעה חדשה.

מחלת הניוקסל אובחנה בלהקת תרנגולות פיטום בישוב כרמל אשר בדרום-מזרח הר חברון. הלהקה שווקה.

מערכת המעבדות של המועצה לענף הלול, מקיימת מזה מספר שנים סמינרים מקצועיים בתדירות קבועה, פעם בצפון ופעם בדרום. מדובר במפגשים שתרומתם לשיח המקצועי וקידום הידע חשובה מאד. היוזמה לסמינרים אלה היא של ד"ר אורית ממן וד"ר מיקי פירק ועל היוזמה וההתמדה מגיעה בהחלט הערכה גדולה. במסגרת זו, התקיים ב-19 לחודש זה (אתמול) דיון בנושא מחלת הניוקסל. הנוכחות הגבוהה, כולל של יו"ר סקציית ההודים, דורון בן ארצי, ומנכ"ל המועצה לענף הלול, מולי לויט, היוותה אינדיקציה לחשיבות הנושא. לפני הדיון הוצגו מספר מצגות בתחומים של בטיחות ביולוגית, אפידמיולוגיה, תרכיבים ועוד. הדיון נגע במגוון נושאים חשובים, אבל אני הייתי מבקש להתמקד בדיווח מעבדתי, לכאורה פשוט וטריוויאלי. עגלות ביצים שמקורן ממשקי הטלה נגועים במחלת הניוקסל, נמצאו מזוהמות בנגיף האלים. לכאורה, נתון ברור שאיש לא ציפה שיהיה אחרת. אך כאשר בדיונים המקצועיים שהתקיימו שם, מדגישים את החשיבות של הבטיחות הביולוגית ואחריות המגדלים אני מבקש דווקא לחזור לשנת 2011-2012. מהשנים הקשות ביותר שידענו בהתפרצויות מחלת הניוקסל במדינת ישראל.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת תרנגולות פיטום בת 5.5 שב' בקיבוץ אור הנר. השו"ט הכריזו על אזורים נגועים (אגב, טבלת אזורים נגועים לא עודכנה לפרסום כבר חודשים...).

אנו מורגלים לדיווחי ניוקסל בשלוחת ההטלה, אבל היקף הדיווחים בשנה האחרונה על אירועי ניוקסל בשלוחת תרנגולי ההודו היא בהחלט נושא שכדאי לשים לב אליו. בימים אלה אנו מדווחים על אירוע נוסף של מחלת הניוקסל בלהקת הודנים צעירה, הפעם באשדות יעקב איחוד. הלהקה בת 5 שבועות והיא הושמדה בצו של השירותים הווטרינרים. למרות שתרנגולי ההודו נחשבים לפחות רגישים לנגיף הניוקסל מתרנגולות, מספר המקרים הוא רב גם ביחס להיקף משקי תרנגולי ההודו בהשוואה לשלוחות אחרות.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת ת. הודו בת כ- 3 שבועות במושב חלץ. הלהקה המונה כ- 16,000 הודנים תושמד.

שנת 2017, הסתיימה בעלייה חדה באירועי סלמונלה בבני אדם בישראל. הנתונים השנתיים מצביעים על עלייה חדה בהשוואה לשנים קודמות (נתונים מוצגים משנת 2010). התרשים המצורף, מציג את שיעור הבידודים של חיידק הסלמונלה ל-100,000 תושבים במעבדות הניטור. מינואר 2010 ועד דצמבר 2017. שיעורי התחלואה הנצפים גבוהים יחסית לאלו שנמצאו בתקופות זמן מקבילות בשנים קודמות. לאורך שנת 2017, שני טיפוסים סרולוגים בולטים: סלמונלה אנטריטידיס וסלמונלה אינפנטיס. בחודש יולי 2017, שיעור בידודי חיידק הסלמונלה אנטריטידיס מכלל בידודי הסלמונלה הגיע לכ- 70% מכלל הבידודים. השיעור הגבוה ביותר מבין נתוני הניטור המוצגים מאז ינואר 2011.

מחלת הניוקסל מדווחת היום ע"י השירותים הווטרינרים מלהקת רבייה כבדה בישוב אלמוג - מספרה 775. הממצא המצטרף לאירועי ניוקסל בשלוחת תרנגולי ההודו, מדגיש ומחזק את המציאות של חוסר העשייה בתחום ההתמודדות עם המחלה. מחלת הניוקסל ניתנת לביעור בהתמודדות מקצועית אחראית ונכונה.

הדו"ח האפידמיולוגי של משרד הבריאות, המסכם את נתוני 2018 עד ה-17 בפברואר, מגלה עליה של 82% באירועי סלמונלוזיס של דרכי העיכול בבני אדם, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

במכתב המופץ היום ע"י הרופא הראשי לבריאות העוף, ד"ר רם כץ, מפורטים התנאים החדשים להעברת פרגיות קלות למשקי הטלה בישובים נגועים במחלת הניוקסל.במסמך זה יש למעשה הכרזה על הפסקת מדיניות האזורים הנגועים (הסגרים) בבמשקי ההטלה בצפון.

במשק ההטלה 'יש מעוף' שבגליל אובחן שוב חיידק הסלמונלה אנטריטידיס. האירוע אובחן לאחר דיווח על הרעלת מזון באדם שצרך על פי הטענה ביצי מאכל שמקורם במשק. טענת המשק היתה שהחותמות על ביצי המאכל מזוייפות, אך בדיקה מקיפה שנעשתה במשק ההטלה מצאה את החיידק האלים בלולי ההטלה במשק עצמו. עם קבלת התוצאות הראשוניות, עצר משרד החקלאות את שיווק הביצים של אותו המשווק. לאחר שהבדיקות הושלמו 115,000 מטילות בשני מבנים יושמדו במהלך השבוע הבא, בנוסף למיליוני ביצי מאכל. אירוע זה מדווח מספר חודשים לאחר אירוע דומה באותו המשק ועולות על כן מספר שאלות: - האם השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות התירו למשק חזרה לפעולה, טרם נעשו בדיקות בהיקף המקצועי הנדרש והיה בטחון מקצועי מלא שהמשק נקי - 'מלכודת דבש' עליה המשק משלם היום נזק כפול ומכופל? - כיצד מקור זיהום בו מעורבים מקרי הרעלת מזון רבים, חוזר ומתרחש תחת פיקוח הרשויות?

הודעה שהופצה היום בין מגדלי המטילות והפרגיות הקלות בארץ, ע"י מזכיר ארגון מגדלי עופות - מוטי אלקבץ, מבשרת על מדיניות חדשה של השירותים הווטרינרים בנושא הסגרים. הסיכום הושג, כך לשון ההודעה, בלחץ מזכיר הארגון על השירותים הווטרינרים.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על שני אירועי ניוקסל. האחד ברמת צבי, להקת מטילות לביצי מאכל (הלהקה תושמד כדי למנוע מגבלות על משקי הפטם הקרובים). השני בקיבות שלוחות בלהקות תרנגולי הודו לבשר.

מנתונים שהועברו ע"י ד"ר אבישי לובלין, מנהל החטיבה לעופות ודגים במכון הווטרינרי מתברר שאוח עיטי (Bubo bubo), נמצא בהר המנוחות בירושלים עם סימנים עצביים וסיבובי ראש. האוח הועבר לטיפול בגן החיות התנ"כי אך מת למחרת. גופתו הועברה למכון הווטרינרי ובבדיקה נמצא שהוא חיובי לנגיף שפעת העופות H5N8 זן בעל אלימות גבוהה. בנתיחה נמצא כבד וטחול מוגדל. כן נמצא דימום בחלל הבטן.

נתוני רגישות לשנת 2017 – נתוני המעבדות של המועצה לענף הלול (באדיבותו של ד"ר יאיר שחר). הנתונים מרוכזים לפי תרנגולות (רביה כבדה ופטמים), ות. הודו (רבייה וגידול לבשר). אפרוחים מוגדרים עד גיל שבועיים.

מחלת הניוקסל מדווחת ממספר ישובים: להקת ת. הודו בת 18 שב' בישוב מעלה גמלא. משק מטילות לביצי מאכל בישוב חוסן. משק מטילות לביצי מאכל בישוב גורן. אבחונים חדשים מדווחים גם מפקיעין החדשה, עין יעקב ואלקוש. ההכרזה על אזורים נגועים נמשכת ללא כל פעילות משמעותית או תכנית סדורה להתמודדות עם המחלה.

ביום עיון של המעבדות האזוריות של המועצה לענף הלול, מסר מנכ"ל המועצה, מר מולי לויט, שתקציב המועצה קוצץ לאחרונה באופן מהותי (לדבריו - רובו מיועד לשכר). כתוצאה מהפגיעה בתקציב המועצה, פעילות פקחי המועצה בדיגום, כחלק מניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה יצומצם במחצית.

בעבודה אפידמיולוגית שהוצגה ע"י ד"ר ענת וייסמן מהמעבדות האזוריות של המועצה לענף הלול, הוצגו נתונים לגבי התרומה של ההסגרים בהתמודדות עם מחלת הניוקסל במשקי ההטלה בצפון.

משרד הבריאות הורה על ביצוע ריקול (איחזור) למוצר של חברת עוף ירושלים. המוצר: "קבב עוף, מוצר בשר עוף טחון מתובל וקפוא בתוספת חלבון צמחי "בתכולה של כ- 500 גרם. הסיבה: חשד לזיהום סלמונלה.

דו"ח המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות 2016, מציג נתונים בעלי עניין לגבי זן סלמונלה Bredeney. זן זה שייך לקבוצה B. זן סלמונלה זה היווה בשנת 2016, 7.4% מכלל מקרי הסלמונלה המאובחנים, כאשר בשנים קודמות הוא הופיע במספרים זניחים. זן זה מלבד הגחתו החדה, מאופיין בחודרנות גבוהה (זן בעל יכולת פולשנית לרקמות פנימיות). 10% מכלל הבידודים היו מעורבים בזיהומים חודרניים בבני אדם. בהשוואה, זן הסלמונלה אנטריטידיס, שם 7.1% מכלל הבידודים היו מעורבים באירועים חודרניים.על פי נתוני המעבדות של המועצה לענף הלול (דו"ח 2016), זן זה בולט במיוחד בשלוחת הבשר.

דו"ח המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות - 2016, חושף את המשך הדומיננטיות של זן סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם בישראל. למרות שבשנת 2016 נרשמה ירידה מסוימת במספר מקרי הסלמונלה יחסית לשיא של שנת 2015, הרי שזן זה חזר להיות בולט, לאחר שנים שנרשמה ירידה בולטת במספר האירועים בהם היה מעורב. סלמונלה טיפימוריום רושם עליה והוא הופך לזן השלישי בשכיחותו (אחרי ס. אנטריטידיס וס. אינפנטיס).

קריאת דו"ח 2016 של המעבדות המרכזיות של משרד הבריאות, חושפת מס' התפרצויות סלמונלה בעלות עניין, אחת מהן בהיקף חריג וכמעט חסר תקדים בהרעלות מזון בישראל. קרוב ל-280 איש נפגעו מחיידק הסלמונלה אנטריטידיס בהרעלת מזון שהתרחשה בחודש מאי - 2016, בחתונה בישוב ערערה שבנגב (ישוב בדואי). יש מישהו מאיתנו שמעריך, שאירוע בהיקף כזה נרחב, באולם אירועים בתל אביב, היה "נבלע" ונעלם מכלל דיווח ציבורי? עוד שני אירועים בגני ילדים, בהיקף כלל לא מבוטל נעלמו מהאחריות הציבורית של משרד הבריאות בדיווח לציבור: 1. יוני 2016, גן ילדים באופקים- 25 ילדים מתוך 80, נדבקו בחיידק הסלמונלה אנטריטידיס בהרעלת מזון שאיש לא טרח אפילו לדגום מזון לצורך ביצוע חקירה אפידמיולוגית. 2. נובמבר 2016, גן ילדים בחיפה- 20 מקרים קליניים בילדים מתחת לגיל שנתיים. גם במקרה זה לא נדגם מזון.

בעשור הקודם נצפתה עליה מתמשכת בשיעורי התחלואה המדווחים בקמפילובקטריוזיס ואלו הגיעו לרמה שנתית של כ- 100 ל-100,000 תושב. שיעור תחלואה זה, שנותר דומה בשנים האחרונות, הוא מן הגבוהים המדווחים בעולם המפותח. בארה"ב שיעור התחלואה הינו כ- 15/100,000 בשנה (יתכן והפער נובע משטיפת טבחת העוף בחומרים בעלי פעילות אנטי-מיקרוביאלית) ובאיחוד האירופי כ-65/100,000 בשנה.

תביעה ייצוגית הוגשה לאחרונה נגד מספר רשתות שיווק. הטענה: הרשתות משווקות בשר עוף נגוע בסלמונלה. בבדיקה שנעשתה ע"י מגיש התביעה נמצא שכ-50 אחוז מהעופות שנרכשו במרכולים נגועים בסלמונלה. מי שמצוי בענף אינו מופתע מהממצאים וברור שהאצבע המאשימה אינה מופנית לכיוון הנכון (לא המשווקים אשמים). בעיית הסלמונלה בבשר העוף, אינה בעיה ייחודית לישראל, אבל דרך ההתמודדות והאחריות הנדרשת מהשירותים הווטרינרים אינה באה לידי ביטוי באופן ראוי אצלנו בישראל. כאשר הרשויות מאשרות מכירת מוצר מזוהם ומפילות את האחריות על הצרכן מבלי לדאוג שעל גבי המוצר תופענה אזהרות והוראות הכנה מתאימות זו טמינת ראש בחול.

מחלת הניוקסל אובחנה בישוב כפר מונש, בלהקת תרנגולי הודו בת כשבועיים. הלהקה מונה קרוב ל- 20,000 אפרוחים. הלהקה הושמדה. אירועים אלה מבהירים שנגיף הניוקסל, ממשיך להוות איום על משק העופות בישראל.

בשבועות האחרונים אנו מדווחים על עליה במספר אירועי השפעת במשקי עופות בדרום הארץ. חלק מהמקרים מאובחנים, אחרים בשלב הבדיקות. על פי דו"ח שפורסם ע"י ד"ר מיקי פירק, מנהל המעבדות לבריאות העוף של המועצה לענף הלול, בנובמבר 2017 נרשמו 2 אירועים כולם בתרנגולות פיטום. בדצמבר 2017 נרשמו 9 אירועים, 8 בתרנגולות פיטום ואחד ברבייה כבדה. בינואר 2018 נרשמו 8 אירועים, 7 בתרנגולות פיטום ואחד ברבייה כבדה (מדובר במקרים מאובחנים ללא המקרים החשודים קלינית ונמצאים בבדיקות מעבדה).

השירותים הווטרינרים מדווחים על שני אירועי ניוקסל נוספים בשלוחת תרנגולי ההודו: אירוע ניוקסל בלהקת תרנגולי הודו בישוב לכיש. הלהקה בת 10.5 שב'. הלהקה לא הושמדה. אירוע ניוקסל בתרנגולי הודו במושב חירות, הלהקה בת 9.3 שב'. מדובר בכמות של כ-170 בעלי כנף במשק נסיוני. העופות הושמדו.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת תרנגולי הודו בת 7 שבועות בישוב בית נחמיה. הוכרזו אזורים נגועים סביב המוקד.

להקת רביה של תרנגולי הודו אובחנה כחיובית לחיידק הסלמנולה טיפימוריום. הלהקה הושמדה.