מחלות מדבקות בישראל - 2013

בלהקת פטמים בת 6 שבועות בישוב קלחים שבדרום, אובחנה מחלת הניוקסל. כ- 40,000 עופות הושמדו היום ע"י השירותים הווטרינרים. החלק הארי של הלהקה שווק טרם התפרצות המחלה.

מחקר חדש המתפרסם בימים אלה ע"י צוות חוקרים אמריקאי, עוסק בנגיף שפעת העופות H9N2, שבודד בישראל. נגיף ה- H9N2, משתייך אמנם לקבוצת נגיפי השפעת המוגדרים כבעלי אלימות נמוכה, אך אם זאת ידועים לנו מקרים בהן התפרצויות שפעת בהן מעורב נגיף H9N2 הסתיימו לא פעם בשיעורי תמותה גבוהים. על פי החוקרים הבידוד H9N2 מישראל, A/chicken/Israel/810/2001, יכול לעבור אקטיבציה (ביקוע חלבון ההאמאגלוטינין) באמצעות Furin (פרוטאזות שאינן ספציפיות לרקמה מסוימת).

בדיווח של השו"ט, נמסר על ממצא סרולוגי חיובי במהלך ניטור יענים בדרום הארץ. השירותים הווטרינרים הכריזו על הסגר וכרגע מתבצעת עבודת דיגום ובדיקות מעבדה מקיפות במטרה לאבחן את האירוע באופן מעמיק יותר.

בידיעה המתפרסמת היום בדה-מרקר, ממצאים של חיידק הליסטריה מונוציטוג'ינס בסלטים המכילים ביצים מתוצרת שמיר, הביאו את החברה לביצוע איסוף ממדפי השיווק של המוצרים הנגועים.

דלקת מח נגיפית של עופות אובחנה במספר להקות פטמים, שמקורן באותה להקת רביה. מדובר בהתפרצות נוספת של מחלה, שמאובחנת לעיתים רחוקות בלבד. האירוע האחרון דווח לפני כחודש ימים.

ידיעה המתפרסמת היום באתר ynet, מדווחת על שני ילדים שלקו בתסמונת Guillain–Barré , לאחר שנדבקו בחיידק הקמפילובקטר. חיידק הקמפילובקטר, מקורו העיקרי הוא בשר עוף.

אנו מביאים כאן את עיקרי הדו"ח בהיבטים הקשורים לענף העופות בנתונים שטרם פרסמנו באתר. בבדיקות מזון 42.8% מכלל בדיקות בשר הפטם נמצאו חיוביות לסלמונלה. בבשר תרנגולי ההודו המצב מעט טוב יותר 9.2% מהבדיקות נמצאו חיוביות לחיידק הסלמונלה. בדיקות של מי שטיפה של עופות וספוגיות מת. הודו (שיטה המיושמת במשחטות) הציגו מצב זיהום קשה של הטבחה כאשר מס' הדגימות החיוביות עמד על 70.3% ו- 14.9% בהתאמה. חיידק הסלמונלה הבולט מכלל הבידודים היה סלמונלה אינפנטיס (66.6%). לא ברור מדוע אין תוצאות לבידודי קמפילובקטר, על פי הדו"ח בוצעו 385 בדיקות, אך אין פרוט של התוצאות. חיידק זה ידוע כדומיננטי בעופות ומהווה סיכון בולט בבריאות הציבור.

אירועים של מחלת האנמיה המדבקת בתרנגולות, ממשיכים להופיע במיוחד במשקי פטם ופרגיות קלות. שכיחות התופעה גוברת, הנזקים הישירים לא מבוטלים והנזקים העקיפים הנובעים בעיקר מדיכוי מערכת החיסון ורגישות למחוללי מחלה אחרים (א. קולי, קוקצידיוזיס ועוד) קשים להערכה.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל בלהקת תרנגולות לפיטום בגיל 47 יום בקיבוץ מפלסים. האירוע ממוקד במבנה אחד אשר יושמד עוד היום. האבחון מבוסס על קליניקה, ו-PCR.

במספר להקות אפרוחים ממקור להקת רביה זהה, אובחנה מחלת דלקת מח עופות. דלקת מח עופות, הינה מחלה הנגרמת ע"י נגיף Picornavirus, שבאפרוחים בד"כ קשורה להעברה אנכית, כאשר בלהקת הרביה האירוע מלווה בירידה חדה בהטלה.

בדיווח המתפרסם היום באתר ה-OIE, השירותים הווטרינרים בישראל מדווחים על אירוע ניוקסל ביונים בבני ברק. הלהקה מונה 60 יונים, 30 מהם מתו והשאר עלפי הדיווח הושמדו.

מחקר המתפרסם בימים אלה בוחן גורמי סיכון להדבקה בסלמונלה אינפנטיס בקרב 263 ילדים. בילדים מתחת לגיל שנה, הנקה נמצאה כגורם מגן. בילדים מעל לגיל שנה אכילת ביצים נמצאה כגורם סיכון משמעותי. הפשרה של עופות במים, נמצאה כגורם סיכון גבולי. אכילה של גזר, שתיה של מי ברז, אורח חיים דתי ומספר רב של ילדים בבית נמצאו כגורמים מגנים באופן משמעותי.

משרד הבריאות הודיע כי בעקבות פעילות דיגום ובקרה שגרתית של מפקחי שירות המזון במחוז מרכז של המשרד, נמצא חיידק סלמונלה במוצרי קרפלך (כופתאות) קפואים של חברת מזון מנתניה. משרד הבריאות הורה על איסוף המוצרים החשודים ממדפי השיווק. קרפלך = כופתאות.

ב"פורום עופות", שנערך היום בשירותים הווטרינרים, הוצגו ע"י החטיבה למחלות עופות של המכון הווטרינרי, ממצאים לגבי בידודי נגיף שפעת העופות H9 משנת 2013. במסגרת הממצאים עולה שבשנת 2013, בוצע רצף ל- 6 בידודים שונים. 3 בידודים סווגו פילוגנטית בקבוצה 4 (קבוצת זן התרכיב הנוכחי: בידוד 215) ו-3 בידודים סווגו בקבוצה 5. הריצוף נעשה לגן האמאגלוטינין ולרצף חומצות האמינו של חלבון ההאמאגלוטינין. כאשר משווים את גן ההאמאגלוטינין של נגיף התרכיב לבידודים משנת 2013 אשר בקבוצה 5 ההבדלים מגיעים לכדי 10% כאשר משווים את רצף חומצות האמינו של חלבון האמאגלוטינין של נגיף התרכיב לבידודים משנת 2013 בקבוצה 5, ההבדלים מגיעים לכדי 5%.

להקת רביה כבדה בת 30 שבועות, מתלמי יוסף, אובחנה כנגועה בנגיף הניוקסל. על פי החלטת השירותים הווטרינרים הלהקה תושמד.

מחלת הניוקסל אובחנה בלהקת הודנים בת 7 שבועות בישוב חלץ. המחלה אובחנה טרם העברתה הצפויה של הלהקה ממשק גידול ההודנים לחוות הפיטום בצפון.

מחלת הניוקסל אובחנה בלהקת מטילות ביצי מאכל בת 34 שבועות, המונה כ- 30,000 מטילות. ירידה חדה בהטלה בליווי תמותה היוו את החשד הקליני הראשון למחלה. בינואר 2011, מחלת הניוקסל אובחנה במשק זה וגם אז הושמדה הלהקה.

לאחר שנים של התעסקות בנגיף הריאו, בשורה למגדלי העופות: הנגיף יועבר לחברות התרכיבים המקומיות ליצור תרכיב מומת, שיתבסס על זנים שזוהו כפתוגנים ומעורבים בבעיות של צומת גידים בלהקות פיטום בישראל. לאחר עיכוב של חודשים (כדי לא לומר שנים), תהליך יצור תרכיב מומת יוצא לדרך. מה דחף לפתרון ? ודאי שלא הדיווח אצלנו באתר בדצמבר 2012, וכנראה שגם לא כשרונו של איש בתחום הגישור.

עליה במספר האירועים של שפעת עופות H9N2, במשקי עופות בדרום הארץ. האירועים מאופיינים בשיעורי תמותה גבוהים וחריגים (1-3% ביום). הלהקות מחוסנות.

בשנת 2011, התקבלו במרכז הארצי לסלמונלה 7,008 בידודים. מתוכם 3,139 ממקור הומאני (המייצגים 2,525 מקרים) 3,215 ממקורות בע"ח שונים ו-654 ממזון (הרוב ממשחטות עופות). ירידה מתמשכת באירועי סלמונלה אנטריטידיס בבני אדם, לעומת יציבות במספר בידודי סלמונלה טיפימוריום. השירותים הווטרינרים מנטרים באופן צמוד וקבוע את הרבייה הכבדה וממצאים של סלמונלה אנטריטידיס הם חריגים אם בכלל. למרות זאת, שיעור הנגיעות בבני אדם עדיין גבוה מאד, מה הסיבה ? ההערכה היא שמקור ההדבקה בבני אדם בישראל מקורו העיקרי הוא בשלוחת מטילות ביצי המאכל. השלוחה למעשה ממשיכה להיות לא מנוטרת, לא מפוקחת ומנוהלת במדדים סניטרים נמוכים.

התרגיל ייערך בחוות פטם בקיבוץ ברעם במשך יומיים, ויתחיל ביום שני ה- 6.5.13 ויסתיים ביום שלישי ה- 7.5.13. מטרת התרגיל לבדוק את מוכנות המערכות להתמודדות עם התפרצות מחלת שפעת העופות באזור צפוף בגידול עופות ואת השינויים שבוצעו בהיערכות המשרד מאז התפרצות המחלה בישראל במרץ 2006.

אירועים נוספים של מחלת ה- IBH (דלקת כבד עם גופיפי הסגר) בפטמים מדווחים בימים אלה בשדה. האירועים קשורים למקור להקת רביה אחת, דבר המחשיד כמובן לכך, שלהקת הרביה מהווה את מקור ההדבקה.

מחלת הניוקסל מדווחת היום על ידי השירותים הווטרינרים במשק רביה כבדה בפרדס חנה כרכור. להקות רביה ממשיכות להוות מוקד להתפרצויות המחלה למרות בטיחות ביולוגית גבוהה.

בלהקת תרנגולי הודו בת כ-5 שבועות בישוב מי עמי, אובחנה מחלת הניוקסל. הלהקה המונה כ- 35,000 עופות הושמדה.

שני אירועי לארינגו בלהקות הטלה בישובים חזון ומרגליות. התמותה באחד המשקים הגיעה לכדי 0.4% ביום. תחקיר אפידמיולוגי ראשוני לא מצא קשר בין שני אירועים אלה.

להקת רביה קלה בת 35 שבועות, בישוב נהלל, נמצאה חיובית למחלת הניוקסל. בלהקה אובחנה ירידה בהטלה ושיעור התמותה היה נמוך.

מגיפת הניוקסל, שהחלה בדצמבר 2010, התפשטה באופן נרחב במשקי העופות בישראל, יצאה מכלל שליטה וגרמה לפגיעה חמורה בגידול בליווי נזקים כלכליים לא מבוטלים. המגמות החדשות בשירותים הווטרינרים, לא פסחו גם על השטח ומזה למעלה מחודש ימים אין דיווחים על אירועים נוספים ואין עוד אזורים נגועים מוכרזים (!).

בפרסום של האיחוד האירופאי, מדווח על פגישה שנערכה ב- 6 בפברואר שדנה באירועי מחלת הניוקסל בישראל. על פי הפרסום הוועדה ביקשה מישראל דיווח מפורט לגבי היקף האירועים וצעדי המניעה הננקטים. הדיווח מפרט שהישראלים מסרו בפגישה על מספר צעדים שננקטו וצפויים להידרש, ביניהם איסור הכנסה של אפרוחים למשקים שלא יענו על דרישות סניטריות (הכוונה לאגרת מנהל השירותים הווטרינרים – נ.א.). על פי הדיווח ועדת האיחוד האירופאי הביעה דאגה לגבי שינוי המדיניות שנקטה בה ישראל (הפסקת השמדה של להקות נגועות – נ.א.).

מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר נדב גלאון, מדווח ב-17 בפברואר ל-OIE, על 5 התפרצויות של מחלת הניוקסל בישראל, מתוכן 3 בפינות חי: ירדנה, רמות והרצליה. שתי ההתפרצויות הנוספות המדווחות הן ברם-און וביבנה (שתיהן רביה כבדה). כל האירועים המדווחים הושמדו.

השירותים הווטרינרים מדווחים היום על אירוע ניוקסל נוסף בלהקת רביה בקבוצת יבנה. הלהקה בת 50 שב'. מדובר באירוע רביעי במספר בלהקת רביה כבדה באותו תחום אזורי.

בישיבת פורום עופות שהתקיימה היום בשירותים הווטרינרים נמסר דיווח ע"י ד"ר שמעון פרק בנושא היצוא. על פי הדיווח, נעשתה פנייה מטעם האירופאים אלינו המבקשת הבהרות לגבי דרכי הפעולה שלנו בהתמודדות עם מגיפת הניוקסל. במיוחד נדרשת התייחסותינו לאי השמדת להקות רבייה כבדה והשחיטה בתנאי הסגר.

מחלת הניוקסל אובחנה בלהקת פרגיות לרביה כבדה בגיל 23 שב' בישוב רם-און. הלהקה המונה 20,000 נקבות ו- 5,000 זכרים תושמד.

כדי לבחון באופן כללי את המגמות של מחלת הניוקסל בתחילת חורף זה, ביצענו השוואה של נתוני נובמבר 2012 ועד היום לתקופה המקבילה אשתקד. סך כל האירועים המדווחים מאז נובמבר 2012 ועד היום עומד על 15 בהשוואה ל- 40 מקרים בתקופה המקבילה אשתקד.

בלהקת תרנגולי הודו לבשר, בת 20 שבועות (לפני שיווק), אובחנה מחלת הניוקסל. החווה ממוקמת בישוב עין צורים. בתקופה האחרונה, גוברים הדיווחים על אירועי המחלה במשקים בדרום הארץ.

ממידע שהגיע לידינו ממשקים ורופאים וטרינרים ברשות הפלשתינאית, עולה חשד גבוה להתפרצות של דלקת כבד עם גופיפי הסגר בלהקת פטמים. מקור האפרוחים אינו ברור (מקומי או מישראל). נגיפי אדנו של עופות נחלקים ל- 12 סרוטיפים על בסיס סרום-נאוטרליזציה. עיקר הנגיפים נחשבים כלא פתוגנים ורק סרוטיפים וגנוטיפים מסויימים נקשרו בעבר לאירועי IBH. במקרים רבים מבודדים מעל שני סרוטיפים מאותו עוף. הפתולוגיה הנקראת דחקת כבד עם גופיפי הסגר (IBH), נקשרה בספרות המדעית לסרוטיפים שונים.

אירועי מחלת הניוקסל ממשיכים להכות בלהקות הרבייה. אירוע נוסף מדווח היום בלהקת רביה של קבוצת יבנה.

בלהקת הודנים בישוב אבני איתן אובחנה מחלת הניוקסל. האירוע הינו בלהקת הודנים בת 7 שבועות.

השירותים הווטרינרים מדווחים על מחלת הניוקסל בלהקת רביה כבדה באזור באר טוביה. הלהקה בת 33 שבועות (בקיעת מאי 2012) - מספרה 391. ההערכה היא שהלהקה תושמד.

שני משקים נוספים באזור הדרום נמצאו חיוביים למחלת הניוקסל. שני האירועים מתמקדים בלהקות פיטום במועד השיווק - 6 שבועות. אירוע אחד בישוב מלילות. אירוע שני בקיבוץ כיסופים.

שנת 2013 רק החלה ואנחנו כבר מדווחים על אירוע שני, גם הוא בדרום הארץ. הדיווח הפעם הינו בלהקת תרנגולי הודו, בת 9 שבועות בישוב נעם.

בלהקת רביה כבדה בת 30 שב' בקבוצת יבנה, אובחנה מחלת הניוקסל. הוכרזו אזורים נגועים.

בעקבות פעילות דיגום ובקרה שגרתית של מפקחי שירות המזון, לשכת הבריאות מחוז המרכז נמצאו חיידקי ליסטריה מונוציטוגנס במוצר "סלט ביצים ביתי" מתוצרת "סלטי שמיר2006 בע"מ" תאריך אחרון לשווק 22.1.13 באריזת 250 ג'. המפעל אוסף את המוצר המתואר לעיל ומבקש מקהל הצרכנים שלא לצרוך אותו.