מה חדש בישראל 2017

על פי דיווח של הפיצו"ח החקלאי, במהלך שנת 2017, נתפסו ע"י עובדי היחידה כ-4.7 מיליון ביצים מוברחות מהרשות לישראל.

מכתבו של מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו ובהמשך הודעת מנהל השירותים הווטרינרים על יישום שלב ב, בשלוחת ההטלה, לא הותיר את המגדלים אדישים. נציגות המגדלים הורתה לחקלאים להתעלם מהמכתב שהופץ לאחרונה ע"י השירותים הווטרינרים, ולהניח למנהיגות החקלאים לנהל את המאבק מול משרד החקלאות.

מכתב שיצא בימים אלה ע"י מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר שלמה גראזי עוסק בתגבור הפיקוח והאכיפה הווטרינרית בשלוחת תרנגולות המטילות ביצי מאכל. מכתב זה נוגע בהיבטים המעוגנים בתקנות. התקנות העוסקות בתחום אליו מתייחס מכתבו של גראזי הן: תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות ולולים), תשמ"א - 1981. התקנות נחלקות לשתיים: 1. תנאים להפעלת משק עופות קיים 2. תנאים להקמת משק עופות חדש או לול חדש והפעלתם היות ומכתבו של מנהל השירותים הווטרינרים עוסק במשקי עופות קיימים, בדקנו האם קיימת התאמה בין דרישות התקנות לבין הדרישות במכתב.

במסגרת תגבור הפיקוח והאכיפה הווטרינרית בשלוחת תרנגולות המטילות ביצי מאכל, פרסמו השירותים הווטרינרים אגרת שלב ב' ליישום כללים בשלוחת ההטלה. המסמך מציג מספר היבטים בעלי עניין: הצהרה ברורה של מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר שלמה גראזי, שקובע: "בחלק גדול ממשקי ההטלה לביצי מאכל, התשתית, המבנים, הממשק ותפעול הלולים מהווים כיום סיכון לבריאות הציבור לבריאות העופות ולרווחתם... לאור המצב הקשה בו נמצאים חלק מלולי הטלה אשר מסכנים את בריאות העופות ובריאות הציבור..." נשאלת השאלה מדוע עד היום לא ננקטו צעדים מטעם השירותים הווטרינרים כלפי משקים המסכנים את בריאות הציבור, מהווים פגיעה ברווחת בעלי החיים ואופן פעילותם פוגע גם בבריאות העופות?

כתבה בערוץ 10, שופכת אור על מאבקי הכח בענף ביצי המאכל וכיצד 'שוק מתוכנן' מוביל למחסור ומחירים גבוהים. תעשיית מזון שלמה, המבוססת בחלקה על ביצים מפוסטרות מהתעשייה אינה יכולה לקיים את שגרת הפעילות שלה בשל מערך תכנון לקוי. לא צריך להיות איש כלכלה כדי להבין את המגמות הבעייתיות הנובעות משוק הנשלט ע"י מכסות ייצור ומפוקח ע"י מועצת ייצור. חוסר התחרות שהתמצב לאורך שנים מוביל לאיכות ירודה, מחיר גבוה לצרכן ולעיתים גם מחסור.

במכתב שנשלח בימים אלה ע"י מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן אליהו למנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר שלמה גרזי, מתבקשים השירותים הווטרינרים להפעיל את שלב ב' "בדו"ח צביקה כהן" ולהורות על שדרוג הלולים הקיימים בישראל בשני שלבים: שלב ב (1) - שדרוג של הלולים שמטרתו למנוע חשש לבריאות הציבור. שלב ב (2) - שדרוג של הלולים שמטרתו להתאימם לרווחת בעלי החיים.

מנכ"ל משרד החקלאות, במכתב למנהל השירותים הווטרינרים מבקש לבצע הערכת סיכונים לגבי יבוא ביצי מאכל מטורקיה. הדרישה נובעת ממחסור צפוי בביצי מאכל וקשיים ליבוא ביצים מאירופה הסובלת כרגע ממחסור. מספר נקודות בנוגע ליבוא ביצים מטורקיה: - ישראל ייבאה בעבר ביצי מאכל מטורקיה, יבוא שהתבסס בין היתר על ביקורים בטורקיה של אנשי מקצוע מהשירותים הווטרינרים. היבוא הופסק בזמנו בעקבות התפרצות מחלת שפעת העופות שם, ולא חודש (גם לאחר שאירועי שפעת העופות חלפו, ההחלטה בשו"ט היתה לא לחזור וליבא משם). מה חשוב שנדע על יצור ביצי המאכל בטורקיה?

המאבק בין משרד החקלאות למועצת הלול עולה מדרגה. משרד החקלאות מתיר יבוא של 40 מיליון ביצים לתעשייה. בנוסף, המשרד שוקל הקצאת מכסות גידול מטילות ביצי מאכל ביעוד לתעשיה. הקשיים עליהם התלוננו התעשיינים, הובילו את משרד החקלאות להתיר יבוא.

הכותרת בכתבתה של העיתונאית, שני מוזס מעיתון גלובס, אינה מותירה מקום להרהורים. קרע עמוק בין בכירי משרד החקלאות לאלה של המועצה לענף הלול. הרקע למשבר הפעם הוא תעשיית הביצים והטיפול בנושא הביצים השבורות, נושא שהצגנו אצלנו באתר לפני מספר חדשים. על פי התעשיינים העוסקים בעיבוד ביצים, המועצה לענף הלול, אינה מקדמת את עניניהם. עוד על פי הכתבה, מנכ"ל המשרד מפנה אצבע מאשימה על כשלים ניהוליים של מי שמוגדר כ"שומר הסף" - מנכ"ל המועצה לענף הלול, מר מולי לויט.

ליקויים תברואתיים הובילו את השירותים הווטרינרים להורות על סגירת משחטת 'עוף והודו ברקת'. על פי פרסומים בעיתון גלובס, פקחי השירותים הווטרינרים נתקלו אף באלימות מילולית שתרמה להחלטה לסגירת המקום.

כ- 400 ביצי מאכל, שיווק משק אביבים, הוטבעו בטעות בתאריך מועד אחרון לשיווק 14/12 במקום 14/11. כלומר על הביצה מוטבע תאריך אחרון לשיווק ותאריך אחרון לשימוש (במקרר) זהה. בהוראה של השירותים הווטרינרים ומשרד הבריאות נעשה איחזור והודעה יצאה לציבור.

ד"ר מישל בלאיש מונה למנהל השירותים הווטרינרים. בלאיש בן ה-55 ניהל עד היום את המכון הווטרינרי בבית דגן. בלאיש עשה את כל פעילותו המקצועית במכון הווטרינרי, תחילה במחלקה לטוקסיקולוגיה ובהמשך בתחום האפידמיולוגי. לבלאיש שני תארי מומחה ברפואה וטרינרית – פיזיולוגיה וטוקסיקולוגיה ובעל תואר שני באפידמיולוגיה.

פעילות הניטור כנגד סלמונלה בשלוחת ההטלה, מגובה בכיסוי ביטוי של קרן נזקי טבע, שמטרתו לפצות את המגדל על הנזק או חלקו במידה שהוחלט להשמיד את הלהקה. במהלך שנת 2017, שילמה קרן נזקי טבע כ- 6 מיליון ש"ח פיצויים על השמדת להקות בגין סלמונלה.

קירות שקופים, היא עמותה שחרתה על דגלה להתמודד עם כל "אוכלי הבשר" והתעשייה המגדלת בעלי חיים לצרכי מאכל או ייצור מזון (חלב, ביצים). לא חייבים להסכים עם האידאולוגיה וודאי לא עם הדרך שלעיתים היא מיליטנטית ופורעת חוק, אבל אי אפשר להתעלם מהתמונות המוצגות במראה שהם מציבים בפנינו.

פלסאון מתרחבת בצפון אמריקה: רוכשת 50% מחברה שתפיץ את מוצריה. פלסאון, שבשליטת קיבוץ מעגן מיכאל (69%) חתמה והשלימה שלשום את רכישת פעילות ההפצה של מוצריה בארה"ב ובקנדה מידי Diversified Imports. הפעילות הנרכשת כוללת תשתית למכירה בשוק האמריקאי של ציוד לגידול עופות בלולים מבוקרים, ובעיקר מערכות שתייה, האבסה וציוד אקלים ובקרה. השוק האמריקאי הוא הגדול בעולם לגידול עופות. השוק שרלוונטי לפלסאון - בתחום ציוד הלולים - מוערך ב-400 מיליון דולר.

כנס האגודה למדע עופות התקיים השנה בתל אביב. הכנס נמשך יומיים ובמהלכו הוענק אות יקיר האגודה לד"ר שמעון פרק ולפרופ' דן הלר. שמעון היה פעיל באגודה מתחילת דרכו כרופא צעיר במועצה לענף הלול ובהמשך בתפקידיו השונים דאג תמיד לתרום בהצגת מחקרים או בניהול "שולחן עגול" בנושאים מקצועיים שונים. הפעילות לא הסתכמה רק בכנסים, אלא גם בחברות במוסדות האגודה (ועדה מקצועית והנהלת האגודה). האגודה נפרדה במהלך הכנס משמעון בהבעת תודה על תרומתו רבת השנים ע"י בחירתו כיקיר האגודה.

משרד החקלאות התיר בימים אלה יבוא ללא מכס של 13 מיליון ביצי מאכל מספרד. מטרת המשרד על פי הפרסומים היא למנוע מחסור בשוק המקומי, שעלול לנבוע ממגמות של מחזורי הטלה בלהקות המקומיות, מהשמדות והסגרים שהוטלו לאחרונה על משקי מטילות בעקבות ממצאי סלמונלה.

בכתבה נרחבת בעיתון גלובס, פורש הכתב משה ליכטמן את מעורבותו של בכיר במועצת הלול בפרשת הברחות של מיליוני ביצים מהרשות הפלשתינאית לישראל. מועצת הלול משקיעה מיליוני שקלים מתקציבה במשימות פיקוח על מכסות יצור בשלוחת ההטלה ופעולות שמטרתן לפקח על יצור הביצים במדינת ישראל. רכז המודיעין והפיקוח של המועצה, שי משה, נמצא אשם במעורבות עם כנופיית מבריחי ביצים מהרשות לישראל. בית המשפט הרשיע ועכשיו ממתינים לגזר הדין, כאשר הפרקליטות מבקשת לגזור עליו 9 שנות מאסר.

ביורוקרטיה במשרד החקלאות וחוסר רגישות לתהליך הביא להשמדה של 60,000 אפרוחות, כך לפחות על פי כתבה המתפרסמת היום בעיתון דה-מרקר. חברת מקורית 2000, המנוהלת ע"י מר משה סניצקי, אמורה היתה ליבא אפרוחות מספרד, למשק הסגר בהדר עם. המשק נבדק לנקיון ע"י פקחים של משרד החקלאות ולא נמצא נקי מסלמונלה, למרות נסיונות ניקוי וחיטוי חוזרים. לאחר שבתחילה נמנעו השו"ט מלאשר את היבוא, הוסכם בסופו של דבר לאשר יבוא האפרוחות, תחת מכתב התחייבות של היבואן, משה סניצקי.

על פי דיווחים המתפרסמים בתקשורת ובקרב המגדלים, מסתמנת הסדרה בענף הפטם. הכוונה צמצום היקף הגידול, במטרה לצמצם את העודפים שהשוק יצר בהתנהלותו בשנה האחרונה. ההסכם המתגבש בין מועצת הלול משרדי החקלאות והכלכלה, כוונתו לצמצם ייצור של 4,000 טון בחודש ויאפשר למגדלים לקבל פיצוי כספי במידה ויחליטו לא לגדל.

ד"ר יוני ינון, מנהל היחידה הווטרינרית בשרות המזון, פנה לאחרונה במכתב למפעלי פסטור ביצים במכתב המצ"ב. לדבריו למפעלי הפיסטור נכנסות ביצים אשר משווקות כ"ביצים סדוקות", אך בעצם מדובר בביצים שבורות, עם עובש, רימות, ללא קליפה סידנית ו/או ללא חלמון. לדבריו חל איסור לקבל במפעל פיסטור ביצים שאינן מוגדרות כביצים מסוג א' או ב'.

לקראת החגים, אושר יבוא של ביצי מאכל מספרד ופורטוגל. כידוע, אירופה התמודדה לאחרונה עם איסוף של מיליוני ביצי מאכל מהשוק, לאחר שנמצא שהן מזוהמות בחומר הדברה: FIPRONIL.

ד"ר אירית דוידסון, ד"ר אבישי לובלין ופרופ' דן הלר זכו להיכלל ב"היכל התהילה" (Hall of Honor) של ארגון World Veterinary Poultry Association (הארגון העולמי של רופאים וטרינרים לעופות). ההכרזה נעשתה בכנס המתקיים בימים אלה באדינבורו - סקוטלנד. ד"ר דוידסון, ד"ר לובלין ופרופ' הלר, מובילים לאורך עשרות שנים את המחקר בענף העופות כאשר לא פעם הם עושים זאת אף בשיתוף פעולה. מחקריהם היוו ומהוים בסיס מקצועי לא רק לנו אלא לקהילה המדעית בעולם כולו.

גורמים בענף מתבטאים לאחרונה בנושא ביטול ההנשרה הכפויה. נסיונות שלנו לראות מסמך רשמי או תוכנית עם יעדים סדורה לא צלחה. המועצה לענף הלול, הקימה צוות שיבחן משמעויות וחלופות והמגדלים כבר מדברים על "פיצוי הולם". המועצה מעריכה זמן התארגנות נדרש של שלוחת הרבייה - עד 9 חודשים ובמקביל תכננה תהליך מדורג שיאפשר מעבר נכון ברגע שיוחלט על ביטול ההנשרה. המתודולוגיה של התהליך, לא בדיוק ברורה לנו... נושא ההנשרה הכפויה, הינו חלק בלתי נפרד מרווחת מטילות ביצי המאכל. איסור ההנשרה הכפויה, חייב להופיע בתקינה מתאימה העוסקת ברווחת מטילות ביצי המאכל. ההנשרה הכפויה, היא חלק מהתקינה בתחום, העוסקת בהיבטים חשובים נוספים כמו מבנה הכלובים, מרחב מתאים למטילה ועוד.

נציגות ענף ההטלה במועצת הלול, מכריזה על מאבק במשרד החקלאות ויו"ר המועצה מר צפניה שאולקר, בטענה שאלה פועלים נגד המועצה והחקלאים. על פניו, נראה שהמאבק הוא יותר פוליטי-אישי מאשר עקרוני ובמאבקים כאלה מי שישלם את המחיר זה כמובן החקלאים. בנוסף, מסתמן שקיימת כוונה של משרד החקלאות ליישם את סעיף 1 בשלב ב' של האגרת האומר כי המרחק ממשק העופות למשק עופות אחר שבו סוג עופות ושלוחה שונים, הוא לפחות 300 מטר. בתחום ה-300 מטר יהיה גיל אחיד.

ב- 16 באוגוסט, הופץ מכתב של מנהל השירותים הווטרינרים (בפועל), ד"ר גראזי האוסר העברת ביצים שבורות ממשקי הגידול לתחנות המיון. מכתבו זה מסתמך על מכתב קודם של ד"ר סרחיו דולב מה-21 בינואר 2015 (שניהם מצורפים); כותב הנ"ל במכתבו "העברת ביצים שבורות אלה לתחנות המיון, עלולה להפיץ מחלות בעלי חיים, להוות סכנה לבריאות הציבור, ואף אסורה לפי תקנות בריאות הציבור (מזון) שיווק ביצי מאכל), התשנ"ה - 1994 ותקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח - 1968. היות ומדובר במכתב בעל חשיבות מקצועית וכלכלית מצאנו לנכון להתייחס לתוכנו: 1. ללא כל ספק, צודק ד"ר גראזי שביצים שבורות מסוכנות לבריאות הציבור ולכן אסור שיגיעו לצרכן.

דוגמה אישית של אנשים בעמדות ציבוריות, היא יותר מדרך מחייבת, היא אמצעי חשוב ומרכזי ביכולת להוביל תהליכים מול הציבור. דבר דומה נדרש כמובן ממנהלים בשירותים הווטרינרים. האם זה מתקיים? החלטנו לבדוק מה נעשה בנושאים עליהם העיר מבקר המדינה באחד מהדו"חות האחרונים. מה שנקרא, מעקב אחר ביצוע. דו"ח המבקר משנת 2015 (לפני למעלה משנתיים), התייחס לנושא התעודות הממוחשבות והבעייתיות אשר מתקיימות בניגוד עניינים בין מועצת הלול לשירותים הווטרינרים. האם שנתיים מאז התפרסם הדו"ח, חל שינוי כלשהו? התשובה היא פשוטה וקצרה: לא. כאן, רצינו להאיר שוב את עיני ציבור הרופאים הווטרינרים והחקלאים, לאחד המקרים היותר מוזרים. כיצד השירותים הווטרינרים מחייבים רופאים וטרינרים לחתום על תעודות בריאות לשיווק להקות בשר, תעודות אשר לכאורה ולדעת המבקר, אינן עומדות בדרישות החוק. הכיצד?

משבר ביצי המאכל באירופה, שהתרחש בעקבות שימוש אסור בחומר הדברה בלהקות הטלה צפוי לבלום יבוא ביצי מאכל שהיה מתוכנן להתרחש לקראת חגי תשרי. למרות שלאחרונה אנו מדווחים על עודפי ביצים בשוק המקומי, משרד החקלאות אישר יבוא של 30 מיליון ביצים לקראת החגים. ארגון המגדלים מחא על הכמות שלדבריו חורגת מהנדרש (בתחילה אושר יבוא של 100 מיליון ביצים), ונראה שכרגע בלימת היבוא תבוא בעקבות החשש שביצים מזוהמות בחומר הדברה יזלגו לשוק הישראלי.

השירותים הווטרינרים הוציאו לקראת ראש השנה הקרב ובא, תזכורת לנהל כפרות. נהל שמטרתו לאשר שחיטה של עופות שלא בבית שחיטה מסודר ומפוקח. הפוליטיזציה של אנשי מקצוע מגיעה לשיאה בנהל עצמו: "עם זאת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבקש להזהיר כי צריכת עופות משחיטה שבוצעה מחוץ לבית שחיטה שאושר על ידי מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ובכלל זה צריכת עופות שנשחטו מחוץ לבית שחיטה במסגרת מנהג כפרות, מסוכנת לבריאות הציבור" - נובע מכך, שהשירותים הווטרינרים, שהם הסמכות המקצועית, מתירים פעילות שיש בה לסכן את בריאות הציבור, משיקולים שאינם מקצועיים.

הממונה על חוק צער בעלי חיים בשירותים הווטרינרים, ד"ר דגנית בן דב, פרסמה טיוטת תקנות בדבר המתת אפרוחים במדגריות. הטיוטה הופצה לעיון ותגובת הציבור.תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תנאי החזקה ואופן המתה של אפרוחים והשמדה של ביצי דגירה במדגריות), התשע"ז - 2017.

פטירתו של ד"ר שמעון פרק, הותירה חלל מקצועי וניהולי בשירותים הווטרינרים. היום יצא מכרז לתפקיד רופא ראשי לבריאות העוף. תנאי המכרז הבסיסיים: מומחיות במחלות עופות נסיון של 4 שנים לפחות כמומחה.

יצור ביצי המאכל במדינת ישראל, נמצא בתכנון מכסות של המועצה לענף הלול. בתקופות החגים, אנו עדים לאישור יבוא (המוגן בשגרה בשיעור מכס גבוה), בכדי לאזן בין הדרישה המשתנה במועדים נתונים ליצור מתוכנן, שאינו יכול להגיב לדרישות המשתנות לתקופות קצרות. השנה אישורי היבוא חורגים מכל מה שהכרנו בעבר: 100 מיליון ביצי מאכל אושרו ליבוא לתקופת החגים. הסיבה כפי שמצויינת בכתבה בעיתון דה-מרקר היא מחלת הניוקסל.

לאורך שנים שודרגה הגישה לקיום בטיחות ביולוגית באיכות גבוהה במשקי הרבייה. מעבר לפעילות האינטנסיבית של המשקים, גברה המודעות לנושא ברמת המנהלים בשירות הווטרינרי והפקחים שנדרשו לבצע ניטור לצרכים שונים במשקים. תנאי בסיסי לקבלתו של פקח לעבודה היה, שאין לו כל קשר למשק עופות. תנאי זה אגב, נדרש על פי התקנות מעובדים במשקי רבייה.

המהלך הפרסומי שמטרתו לקדם את צריכת בשר ת. ההודו בקרב הצרכן הישראלי - מצליח! כך עולה מנתונים ראשונים שדווחו בישיבת קרן ת. ההודו במועצת הלול. המהלך שמוביל דורון בן -ארצי, יו"ר ארגון מגדלי ת. ההודו בישראל מציג עלייה בצריכה ובביקוש.

ראשי מערכות הכשרות הגדולות והמובילות בישראל, קיימו פגישה נדירה עם שר החקלאות אורי אריאל. לא, אין מדובר בשינוי תפיסתי של הזרמים הדתיים קיצוניים להכיר ביישות הציונית, אלא בנסיון לבטל את חובת הזרקת חיסון הניוקסל בשלוחת הפטם בישראל. בפגישה נכחו הרבנים רבי ישראל פישביין – אב"ד בד"ץ קהילות, רבי חיים פסח הורביץ – חבר בד"ץ מחזיקי הדת, רבי אברהם רובין – אב"ד בד"ץ מהדרין, רבי שבח רוזנבלט שליט"א – חבר בד"ץ שארית ישראל. כן נכחו בפגישה רבי חננאל יפעי בשליחות רבי משה יוסף – אב"ד בד"ץ בית יוסף, ורבי שמואל יוסף שטיצברג, המרכז את פעילות הפורום. מצד משרד החקלאות נכחו בפגישה מלבד השר, גם הצוות המקצועי האחראי לתחום החיסונים בעופות, ביניהם ד"ר שלמה גרזי, ד"ר רם כץ, והצוות המקצועי של לשכת שר החקלאות.

בישיבה האחרונה של הנהלת רבייה תרנגולי ההודו במועצת הלול, הוחלט על הפסקת ביצוע מחקרים בשלוחה תחת הקצבות כספיות של המגדלים. יש בהחלטה אמירה משמעותית בתחום זה.

ידיעה עיתונאית בעיתון "ישראל היום" חושפת נתונים בנוגע לתהליכים הקשורים להחתמת ביצי המאכל. "הטיפול בהברחות הביצים מתעכב - נדחה הדיון בתקנות סימון ביצים באמצעות ברקוד", כך הכותרת שיש להעריך שמי שעומד מאחוריה הם גורמים המתמודדים מול ההברחות ולאו דווקא עוסקים בבריאות הציבור. הכתבה מעלה מס' נקודות: - סיום הכנת סט התקנות בנושא סימון ביצים לאישור בכנסת נקבע ל־30.06.17, אך נדחה לעוד כמה חודשים (הפיגור מול היעד הראשוני של משרד החקלאות הוא בקנה מידה של שנים - נ.א.). - ההצעה כללה את עדכון הרגולציה לחובת החתמת ביצים. נוסף על החתימה הקיימת, הוצע להשתמש בחתימת ברקוד המאפשרת זיהוי ודאי של הביצה. על מנת למנוע זיוף של הברקוד

המועצה לענף הלול, מנסה לקדם תהליך של צמצום ייצור בשר פטם באמצעות תשלום עבור אי-ייצור. הכוונה היא לעודד מגדלים לדלג על מדגר אחד בחורף הקרוב. תקופת המניעה מתוכננת לשיווקים שבין ה-15.10.17 ועד 15.2.18 לכל היותר. תקופה זו מקבילה למניעת הכנסת אפרוחים מה-1.9.17 ועד ה- 1.1.18. הכוונה היא מניעת גידול של 4,000 טון לחודש (כ-2 מיליון אפרוחים) לתקופה של 4 חודשים. משמע, צמצום יצור של 8 מיליון אפרוחים (16,000 טון). התשלום למגדלים יעשה על פי תעריף קנט לפטם נמנע.

נציגות מגדלי שלוחת תרנגולי ההודו בישראל, בראשותו של דורון בן ארצי, החליטה לקדם מהלך שיווקי לקידום צריכת בשר ת. הודו. ההחלטה מיושמת כבר בפועל וניתן למצוא באינטרנט המלצות קולינריות לקידום צריכת בשר ת. הודו. קידום המודעות לחשיבות צריכת בשר הודו, נעשה ע"י משרד הפרסום ויחסי הציבור "שטרן אריאלי". על המתכונים אחראי השף אביב משה. המימון נעשה בכספי המגדלים בלבד.

שמעון נולד בשנת 1956 בישראל. דור שני לניצולי שואה. בנו של פרופ' קלמן פרק מקים ומנהלו הראשון של ביה"ס לרפואה וטרינרית בישראל. את השכלתו המקצועית רכש שמעון באוניברסיטה העברית בירושלים – לימודי חקלאות, בין השנים 1979-1981. במהלך הלימודים שמעון מכיר את רחל ובשנת 1980 הם נישאים. בסיום הלימודים, שמעון ורחל נוסעים למדריד ללמוד רפואה וטרינרית. הם משלימים את לימודיהם בשנת 1987 ונוסעים לשנת התמחות באוניברסיטת גנסוויל בפלורידה, ארה"ב (1988). בסיום ההתמחות, שמעון ורחל חוזרים ארצה ושמעון מתקבל לעבודה במועצה לענף הלול, כרופא קליני במעבדה האזורית – הר-טוב, ירושלים. שמעון משלים את המומחיות במחלות עופות בשנת 1993 ובשנת 1997 מתמנה למנהל המעבדה האזורית למחלות עופות בחדרה. עוד במסגרת עבודתו במעבדת חדרה ד"ר פרק מתמנה בנוסף לתפקידו כמנהל המעבדה האזורית, לממונה על הפיקוח בשדה לתכשירים וטרינריים. במסגרת זו שמעון אחראי בשנת 2000 לחשיפה נרחבת של זיופי תרופות בענף הווטרינרי בישראל. למרות איומים קשים, שמעון מבצע את משימתו בנחישות ואחריות ציבורית רבה.

ד"ר נדב גלאון, מנהל השירותים הווטרינרים, מסיים בימים אלה את תפקידו. קרוב ל-10 רופאים וטרינרים מתמודדים על התפקיד שהתפנה. עד להתכנסותה של ועדת האיתור, ד"ר שלמה גראזי (רופא ראשי יבוא-יצוא) יהיה ממלא המקום.

עמותת Sentinet בסיוע תחקירנים של עמותת אנונימוס ממשיכים להציב את המראה בפני משרד החקלאות, מי שאמור להנחות, להוביל ולפקח על הפעילות במשחטות בישראל. כתבת תחקיר בערוץ 10, בהובלת רונן בר, חושפת צילומים קשים על התנהלות השחיטה במשחטות מרכזיות בישראל. אבל יש בכתבה עוד משהו קטן אך מרכזי. כתבה זו אינה ראשונה להציג בעייתיות באופן התפעול במשחטות התעשייתיות. תגובות העבר של משרד החקלאות היו בהבטחות לשינוי, אך השורה התחתונה היא דיבורים, דיבורים וחוסר מעש.

משרד הבריאות והחקלאות, מפרסמים הבהרות הקשורות לתהליך מעבר הרישום של זרזי הגדילה ממשרד החקלאות למשרד הבריאות. על מנת לאפשר ליבואני ומשווקי זרזי גדילה להמשיך לפעול בתקופת המעבר ולשם מתן אפשרות להתארגנות, ניתנו היתרי עסקה ליבואני ולמשווקי זרזי גדילה על ידי אגף הפקוח על מזון לבעלי חיים, שתוקפם הוגבל לכל המאוחר ליום 30.9.201. התאריך האחרון המותר לשיווק לפי היתר שניתן על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר (בין אם שיווק על ידי היבואן ובין אם על ידי סוכנים של היבואן) של זרזי גדילה אלו הינו עד לתאריך ה-30.9.2017 , (וזאת בכפוף לקבלת היתרי שיווק בתוקף). רופאים וטרינריים, נקודות ניפוק, מכוני תערובת, ובעלי משקים אשר רוכשים מלאים אלו עד ליום 30.09.2017 כאמור רשאים לעשות שימוש בזרזי הגדילה עד לתאריך ה- 31.12.2017 בלבד.

בכתבה בעיתון דה מרקר, מצוטטים נציגי המגדלים בשלוחת הפטם: "אם לא נגיע להסדר, מספר המגדלים יצנח ומחיר העוף יוכפל". על פי דה-מרקר: בענף הלול מחדשים את הדרישה מהממשלה להסדר בשלוחת הפטם - שיפקח על כמות העוף שתשווק לצרכנים. העניין המרכזי הוא, כיצד מבצעים תאום יצור בלי לעבור על החוק. הסדר בענף הפטם פעל לאחרונה בין שנת 2012 ל-2016. במסגרתו מועצת הלול שלטה בהיקפי הגידול. לפי הכתבה, נתוני האוצר הצביעו על כך, שההסכם העלה את מחירי העופות בכ-25%. רק לאחר שמשרד האוצר ניסה לפרק את מועצת הלול, בעזרת חור ההסדרים, הודיעה המועצה על ביטול הקרטל. שינוי חוק ההגבלים העסקיים, שנכנס לתוקף לפני כשנה, מונע כיום ממועצת הלול להיות חלק מתיאום שיכול להתקיים רק בין המגדלים, היות ובמועצת הלול חברים גופים שאינם רק מגדלים, אלא גם משחטות ומשווקים. בהיעדר גוף מאורגן כמו מועצת הלול, המגדלים אינם מצליחים לתאם ביניהם את המכסות - ונוצר עודף גדול בשוק. כתוצאה מכך, מחירי העוף יורדים כשההיצע עולה על הביקוש. הניסיונות של מועצת הלול לקבל היתר חריג לניהול הקרטל נדחו על ידי הממשלה.

​​חוק הפיקוח על מזון לבעלי חיים - 2014, אשר פורסם ב 5.3.14 קובע את הסדרי הפיקוח על יצור מזון לבעלי חיים ושיווקו, לשם הגנה על בריאות הציבור ועל בריאות בעלי החיים ורווחתם. החוק נועד להחליף את ההסדרים החלקיים של פיקוח על מזון לבעלי חיים ושיווקו, אשר קבועים בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מספוא והסחר בו), התשל"א- 1971, ולקבוע מסגרת חוקית כוללת המשקפת תפיסת פיקוח עדכנית. בחוק נקבע כי תחילתו של החוק הינה, שלוש שנים מיום פרסומו. עוד נקבע כי רשאי שר החקלאות ופיתוח הכפר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לדחות בצו את יום תחילתו של החוק. חרף פעולות שנעשו ופנית משרד החקלאות ופיתוח הכפר בסוף שנת 2016 על מנת לדחות את כניסתו של החוק, לתקופה נוספת, לצורך השלמת היערכות והתקנת התקנות, לא אושר הצו בטרם הגיע מועד כניסתו לתוקף של החוק. לפיכך, החוק נכנס לתוקפו ביום 5.3.2017 ,והפעלת הפיקוח על תחום המזון לבעלי חיים ייעשה ממועד מכתב זה מכוחו של החוק.

חיים ריבלין, כתב החדשות של ערוץ 2, מביא אתמול דיווח מעקב שבוצע ע"י ארגון אנונימוס וצולם במשחטת מילועוף. הכתבה מציגה תמונה סניטרית עגומה הנילווית בפרשנות של ד"ר משה רפלוביץ, יו"ר ארגון הרופאים הווטרינרים הרשותיים. עופות שנופלים על הרצפה, מורמים ומוחזרים לקו הייצור, ביוב שעולה על גדותיו, כולם יחד מציגים תמונה לא מחמיאה של הפעילות במקום.

משה ליכטמן, כתב גלובס, מפרסם היום שמחלקת ההונאות במחוז הצפוני במשטרה, פתחה בחקירה על חשד להונאות בענף הלול. מעניין לציין שעל פי הכתבה, משרד החקלאות מאשר כי מחצית מהתלונות על תשלומי סובסידיות בניגוד לחוק - מוצדקות (!). נשאלת השאלה, מדוע משרד החקלאות ומועצת הלול מודעים ואינם מגישים תלונה רשמית למשטרה, שהרי מדובר בעבירה פלילית. עוד עולה מהכתבה, על הונאות הקשורות בהטבות של מכסות ייצור, שהובטחו לחקלאים עם הקמת לולים חדשים. מי שאמור לפקח על מכסות אלה היא המועצה לענף הלול.

לקראת חג הפסח, אושר יבוא של 55 מיליון ביצי מאכל לישראל פטור ממכס (המכס על יבוא ביצי מאכל בישראל עומד על 170%). המדינות שאושרו ליבוא הן איטליה וספרד, כאשר עיקר יצור הביצים שם הוא ביצים חומות. כוונה של השירותים הווטרינרים להביא ביצים לבנות מפולין טורפדה במהרה - ביצי מאכל מפולין היו מעורבות לאחרונה בהרעלת סלמונלה אנטריטידיס נרחבת (14 מדינות שונות באירופה, שני מקרי מוות). בלית ברירה, אלה הביצים שמיובאות כרגע לישראל, למרות שהציבור הישראלי מעדיף את הביצים בקליפה לבנה. משרד החקלאות, מעניק רשת בטחון ליבואנים במידה ואלה לא יצליחו למכור את כלל הסחורה. היתרון הגדול ביבוא ביצים חומות היא השקיפות המאולצת לה נדרש כל המאשר יבוא זה. השירותים הווטרינרים, למרות קביעתו הנחרצת של מבקר המדינה, ממשיכים לאשר יבוא ביצים לא מוחתמות.

בעיתון גלובס מתפרסמות היום הערכות הקובעות שמידי שנה מוברחות לישראל כ-36.5 מיליון ביצים שמקורן ברשות הפלסטינית. רק 1.6 מיליון ביצים נתפסו במהלך שנת 2015. מתמטיקה פשוטה תסביר לכולנו שהיקף התפיסה של ההברחות עומד על 4.4% בלבד (!). ללא ספק יבול דל וזניח של מערך הפיצו"ח החקלאי והפיקוח של מועצת הלול. תמוה גם היקף הפרסום לו זוכה מערכת זו כאשר היא מבצעת תפיסה של כמות כה חסרת משמעות של ביצי מאכל המוברחות לישראל.

נציבות שירות המדינה ומשרד החקלאות הודיעו על הקמת ועדה לאיתור מועמדים לתפקיד לתפקיד מנהל/ת השירותים הווטרינריים, זאת לקראת פרישתו מהתפקיד של המנהל הנוכחי, ד"ר נדב גלאון בסוף חודש מאי השנה. חברי ועדת האיתור שנבחרו הם: מנכ"ל משרד החקלאות או נציגו (יו"ר); מנכ"ל משרד הבריאות או נציגו; נציב שירות המדינה או נציגו; דיקן הפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות או נציג מקרב סגל הפקולטה; רופא וטרינר מומחה (ימונה על-ידי מנכ"ל משרד החקלאות בהתייעצות עם דיקן הפקולטה לחקלאות ברחובות).

מה שלא ניתן לחוקק, ניתן לעקוף כאשר העסקנות הפוליטית יושבת על מאגר המזומנים של המדינה. כך, למדנו אתמול כאשר בוועדת הכספים היתה התנגדות לנסיון להתחכם ולהוסיף לחוק הגליל נושאים חדשים שההצעה הראשונית לא כללה (ראה התנגדות התנועה לאיכות השלטון בנושא זה). 35 מיליון שקל מידי שנה, זה התשלום שהועבר מאז שנת 1996 מהמדינה למגדלים בגליל שהפסיקו לגדל עופות (אמת, לא טעינו המדינה שילמה מידי שנה מיליוני ש"ח לאנשים בגליל שבעבר היו חקלאים; הגשש החיוור מכנה פעילות שכזו "ישראבלוף"). הסכם זה אמור היה להתבטל השנה, אבל ח"כ וקנין (תושב הגליל, איך לא), ניסה להעביר בחוק הגליל, שהתשלום עבור "לא לעשות כלום" ימשך ל-3 שנים נוספות. היות והוועדה התנגדה, התוספת לחוק הגליל לא נכללה אבל האוצר הסכים להמשיך בתשלום שלא במסגרת חוק הגליל (מה שנקרא "הסדר מחוץ לחוק").

התנועה לאיכות השלטון קוראת לחברי ועדת הכנסת לעצור את המחטף החקיקתי שבהכנסת נושא חדש של עיגון מסלול סובסידיות חסר בסיס חוקי שמעניק לקבוצת אנשים מצומצמת, אשר נכללו בשנות ה-90 ברשימת מגדלי פטם, ואשר כיום אינם עוסקים בגידול פטם ואף חלקם העבירו את "זכאותם" ליורשיהם או לאחרים, לתוך הצעת החוק המבקשת להאריך את תוקפו של "חוק הגליל".ביום 17.1.2017 עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת חוק פרטית להארכת תוקפו של "חוק הגליל", הקובע הסדר העברת תשלומי סובסידיה לחקלאים בענף הלול, מגדלי פטמים וביצי מאכל, המתגוררים ביישובי הגליל. בעוד הצעת החוק המקורית, שעברה בקריאה הראשונה, כללה שורה אחת בלבד, שקבעה כי מועד סיום תוקפו יוארך מ-2017 ל-2027, הצעת החוק שהובאה בפני וועדת הכספים לצורך העברתה לקריאה שנייה ושלישית (ואשר הועברה למשתתפים כשעתיים בלבד טרם הדיון), כללה ארבעה עמודים מלאים, וניסיון לבצע מחטף חקיקתי של ממש, בעיגון מסלול מפוקפק, נפרד וחיצוני לחוק המכונה מסלול "חלף פטם".

הכתבת אורה קורן, מהעיתון דה מרקר מציגה כמה עולה לצרכן הישראלי חוסר היעילות והתחרותיות בענף המטילות במדינת ישראל. על פי הדיווח של ישראל לארגון הסחר העולמי, התמיכה הממשלתית בענפי הביצים והחלב עולה למשלם המסים כ–700 מיליון דולר (יותר מ–2.5 מיליארד שקל) בשנה. נתון זה נחשף בחוות דעת משפטית שהכינה עו"ד נלי מונין בעבור התנועה לאיכות השלטון, ותוצג היום בדיוני ועדת הכספים על הארכת חוק הגליל. חוות הדעת מתמקדת בטענה כי חוק הגליל, שהממשלה מקדמת את הארכתו, מהווה הפרה של הסכמי הסחר הבינלאומיים שעליהם חתומה ישראל, וממליצה לבטלו ולעבור לתמיכות ישירות בחקלאים. לפי חוות הדעת, הארכת החוק עלולה לגרור סנקציות על כלל היצוא מישראל - ולא רק על ענפי הלול.

ד"ר יהודה פרידמן הוא חתן פרס פלסר לשנת 2017. יהודה נולד בשנת 1944 בדרום-אפריקה וגדל בחווה ליד עיר קטנה בשם וורמבד. בשנת 1967 הוא מסיים את לימודי הווטרינריה באוניברסיטת "אונדרסטאפורט" שבפרטוריה. ועד שנת 1975 הוא עובד כווטרינר בקנדה, אנגליה ודרום אפריקה. באותם שנים הוא עובד עם חיות גדולות וקטנות. באפריל 1975 יודק'ה עולה לארץ עם משפחתו ומתחיל לעבוד במעבדה למחלות עופות בירושלים. עם המעבר לנתניה, יודק'ה עובר לעבוד במעבדה בחדרה עד שנת 1987.

משרד החקלאות מפרסם ב"ספר הממשלה" את תוכנית העבודה לשנת 2017-2018. תחת הכותרת. "הבטחת מוצר, איכותי, בריא ובטיחותי לציבור" נכללים הנושאים הבאים: -סיום הכנת סט תקנות בנושא סימון ביצים לאישור בכנסת (יוני 2017) -לולי מטילות שנדגמו לסלמונלה בהתאם לתכנית הארצית (300 משקים עד סוף שנת 2017) תחת הכותרת, "הגנה על בעלי החיים ורווחתם" נכללים הנושאים הבאים: -הגשת תקנות צער בעלי חיים (המתת אפרוחים במדגריות) לוועדת החינוך -שדרוג מערך לרווחת בעלי החיים (בהתאם להחלטת ממשלה מס' 833 מיום 5/8/2015 בנושא קידום ההגנה על בעלי חיים ועל רווחתם).

אנו מתקרבים לחג הפסח והתכונה בכל הקשור ליבוא ביצי מאכל גוברת. מה צפוי? בהמלצת המועצה לענף הלול, אושרו ליבוא 65 מיליון ביצי מאכל (משמעות האישור היא ביטול תשלום מכס העומד על 170%). על פי משרד החקלאות לא צפוי השנה מחסור של ביצי מאכל בחג. היבוא מתוכנן להגיע מספרד ואיטליה. חלק מיבוא זה צפוי להיות ביצים בעלות קליפה חומה. על פי הידיעה שהופצה לעיתונות "נאסר הייבוא מטורקיה בשל שפעת העופות ואיכות ביצים לא טובה". אז כדי שנדייק, בטורקיה אין שפעת עופות ולגבי איכות ביצים לא טובה, נשאלת השאלה מה קרה היום שלא התרחש קודם לכן, כאשר מדינת ישראל ביססה את יבוא ביצי המאכל מטורקיה. היבוא מטורקיה פסק ב-2015, בעקבות התפרצות שפעת העופות במדינה. האירועים חלפו אך היבוא משם לא חודש למרות מחיר אטרקטיבי ומיקום גיאוגרפי קרוב. הסיבה נעוצה בכך, שלכאורה טורקיה אינה עומדת במדדים מקצועיים נדרשים ולא היתה אמורה להיות מאושרת בעבר.

סערה בעדה החרדית, והסיבה: עופות. במכתב שפורסם ע"י הרב ברוך בנימין רושגולד, המשמש כרב משחטות מזה כארבעים שנה, הוא מאשים כי העדה החרדית "מאכילה טריפות וספק טריפות ממש את שלומי אמוני ישראל ואין פוצה פה ומצפצף". כבר בשנה שעברה התחוללה סערה דומה לאחר שפורסם כי בבד"צ העדה החרדית מאפשרים זריקות לשוק העוף בשונה מוועדי כשרות אחרים שמזריקים לחזה העוף מאחר וכך מקובל מזה עשרות שנים. בעקבות הסערה, נטען כי חלה ירידה משמעותית בהיקף המכירות של העופות שבכשרות העדה החרדית, ואף נוצר משבר אמון בבד"צ. בניסיון למזער את המשבר, ועד השחיטה של העדה החרדית הביא רבני קהילות לסיורים מיוחדים במסגרתם ניתנה להם האפשרות לראות מקרוב את השחיטה, ולבחון את הטענה כי לא מדובר למעשה בפגם כשרותי.

בישיבה של קרן ביצי מאכל שנערכה במועצת הלול ב-2/2 הוחלט להמליץ לשר החקלאות לאשר יבוא של 25 מיליון ביצי מאכל לקראת פסח ולהסמיך את מנכ"ל המועצה לאשר יבוא של 10 מיליון ביצי מאכל נוספות במידת הצורך. בנוסף, יומלץ ליבא 10 מיליון ביצי מאכל לתעשיה. כיום מאושר ליבא ביצי מאכל מהאיחוד האירופאי, כאשר רק ספרד מאושרת ליבוא. יש נסיון לאשר יבוא מאיטליה, מאזורים המרוחקים ממוקדי שפעת העופות שם.

השירותים הווטרינרים, מסכמים את נתוני בדיקות השאריות הכימיות במוצרים מן החי לשנים 2014 - 2015. בחנו את התוצאות בענף העופות מאז 2012 ונתמקד בממצאים הבולטים. - ירידה חדה בשאריות כימיות של קלופידול בביצי מאכל. - בעייתיות בנושא שאריות יונופורים בביצי מאכל. - ירידה חדה בשעור השאריות של קדמיום בכבד ת. הודו - נראה כי "בעיית" הניקרבזין בפטם נפתרה בעקבות שינויים ב-MRL.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק הגליל (תיקון - הארכת הסובסידיה לייצור ביצי מאכל ופטימים), התשע"ז-2016, של חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון, אליה הוצמדה הצעה דומה של ח"כ יצחק וקנין. חוק הגליל קובע מתן סובסידיות לקיום משק הלול והפטם במרום גליל עד 2017. מוצע להאריך את מתן הסובסידיה לבעלי המכסות בענף ההטלה והפטם לעשר שנים נוספות, עד לשנת 2027.

בכתבה המתפרסמת היום בעיתון דה-מרקר, ע"י הכתבת אורה קורן, מדווח על נסיונות לקידום הסדר חדש בענף הפטם. על פי הכתבה הנסיונות נעשים ע"י מנכ"ל מועצת הלול מולי לויט ומוטי אלקבץ, יו''ר ארגון מגדלי העופות. תמוה כיצד מועצת הלול מהווה חלק מהתהליך למרות שנאסר עליה לעשות זאת ומדובר לכאורה בעבירה על חוק ההגבלים העסקיים.