מה חדש בישראל 2025

העמותות "תנו לחיות לחיות" ו"אנימלס" הגישו עתירה לבג"ץ בדרישה לבטל את התיקון לתקנות צער בעלי חיים, שאושר ב־23 ביוני על ידי ועדת החינוך של הכנסת. התיקון מאפשר הארכה של שלוש שנים נוספות להחזקת תרנגולות מטילות בכלובי סוללה צפופים. לטענת העותרות, ההחלטה התקבלה בהליך לקוי, תוך הדרת אנשי מקצוע, לרבות נציגי השירותים הווטרינריים, המופקדים על יישום חוק צער בעלי חיים, שלא נכחו בדיון.

חברת בלדי, העוסקת בייבוא ושיווק בשר, הגישה עתירה לבג"ץ בדרישה לחייב את הרבנות הראשית לישראל להחיל את הכללים הנהוגים כיום בשחיטת עופות בחו"ל, או לחלופין לפרסם נהלים מסודרים שיסדירו את ייבוא בשר העופות הכשר מחו"ל. העתירה הוגשה בעקבות עיכוב במתן הכשר למפעל בברזיל, ממנו מבקשת בלדי לייבא בשר עוף כשר, עיכוב המתרחש חרף השקעות משמעותיות שביצעה החברה בתהליך. המיזם של בלדי צפוי להרחיב את מגוון מוצרי העוף המוצעים לצרכן הישראלי ולתרום להגברת התחרות בענף.

היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (פיצו"ח) נוהגת לפרסם בהרחבה את פעולותיה, והפעם מדווחת על ביקורת פתע שנערכה במושב ברק, שבמהלכה נתפס מגדל שביצע שטיפת ביצי מאכל, פעולה אשר, לטענת הדיווח, מנוגדת להנחיות השירותים הווטרינריים.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה הבוקר לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה של ח"כ ששון גואטה לתקן את חוק המועצה לענף הלול ולדחות את ביטול התכנון בענף. לפי ההצעה, ביטול התכנון בענף, שהיה חלק מהסכם לרפורמה, יידחה ל-1 בינואר 2042.

לאור תחזיות למחסור חמור בביצי מאכל וביצים לתעשייה, פנו השירותים הווטרינריים למדינות האיחוד האירופי (למעט מדינות שכבר אושרו לייצוא לישראל), בבקשה לבחון את האפשרות לייבוא ביצים ממדינות אלה, ולהבהיר את הדרישות הבריאותיות והרגולטוריות הכרוכות בכך. בהתאם להנחיות, מדינות המקור נדרשות לעמוד ברגולציה לאומית המקבילה בדרישותיה לחקיקה של האיחוד האירופי או של ארצות הברית, לרבות תקנות הנוגעות לבקרת סלמונלה, שאריות תרופות וטרינריות, וסטנדרטים לשיווק ביצים. יבואנים המבקשים לייבא ביצים מאותן מדינות מתבקשים ליצור קשר עם יצואנים במדינות היעד, כדי שאלה יפנו לרשויות המוסמכות המקומיות ויודיעו להן על כוונתם לייצא לישראל. כל משלוח חייב להיות מלווה בתעודה וטרינרית מאושרת, להישמר בטמפרטורת הובלה שאינה עולה על 20 מעלות צלזיוס, ולהיות מסומן באופן מלא על גבי הקרטונים - כולל מספר המפעל, מדינת המקור, דרגת הביצה ותאריך ההטלה.

ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת אישרה היום את הארכת כניסתן לתוקף של תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים) לשלוש שנים נוספות. משמעות ההחלטה היא כי תותר הכנסת תרנגולות מטילות לכלובים בשטח של 350 סמ"ר לעוף עד ליום 30 ביולי 2028, והחזקתן בתנאים אלו תותר עד ליום 31 במרץ 2030. מזכיר ארגון מגדלי העופות, מר מוטי אלקבץ, ומזכ"ל תנועת המושבים ויו"ר התאחדות חקלאי ישראל, עו"ד עמית יפרח, בירכו על ההחלטה. עם זאת, ראוי לציין כי לא נכללה כל התייחסות לעמדת השירותים הווטרינריים בנושא - הגוף המקצועי המוסמך במדינה בתחום רווחת בעלי החיים.

משרד החקלאות הודיע על הגדלה של 6% במכסה הארצית לייצור ביצי מאכל, המהווה תוספת של כ-150 מיליון ביצים. על פי ההחלטה, מחצית מהתוספת תוקצה למגדלים ותיקים, והמחצית השנייה – למגדלים חדשים. עם זאת, מדובר ב"מילכוד 22": המכסה שמקבל מגדל חדש קטנה מכדי להצדיק את ההשקעה הכלכלית הנדרשת להקמת לול מודרני. כתוצאה מכך, עיקר ההרחבה מוענק בפועל למגדלים ותיקים, הנהנים מהגנה תחרותית באמצעות מכסות ייצור קבועות.

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022, קובעות כי החל מיום 1 באוגוסט 2025, ניתן יהיה לאכלס תרנגולות מטילות בכלובים בשטח של 750 סמ"ר לפחות למטילה. בכלובים ישנים, שגודלם פחות מ-1,500 סמ"ר, לא יפחת השטח הממוצע למטילה מ-600 סמ"ר. כעת, שר החקלאות מבקש לתקן את התקנות ולהחיל דחייה של שנתיים ביישומן. משמעות הבקשה היא המשך האפשרות להחזיק תרנגולות בכלובים בצפיפות של כ-350 סמ"ר למטילה, כפי שנהוג כיום. השר ביקש במקור דחייה של חמש שנים, אולם משרד המשפטים הביע התנגדות לכך. דיון בנושא צפוי להתקיים בוועדת החינוך של הכנסת ביום 16 ביוני 2025.

תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022, קבעו לראשונה מגבלה על צפיפות החזקת תרנגולות מטילות בכלובים, כך שלא תותר החזקה בשטח הקטן מ־750 סמ"ר למטילה. מועד היישום שנקבע היה שלוש שנים מיום פרסום התקנות, כלומר, סוף יולי 2025. עם זאת, לאחר פרסום התקנות, הצליח ארגון המגדלים להביא לשינוי בנוסח – מ"לא יחזיק" ל"לא יכניס" – ובכך להרוויח תקופת זמן נוספת שבה ניתן להמשיך להחזיק להקות בצפיפות הקיימת. כעת, עם התקרבות מועד התחולה, פועלים מגדלי המטילות להקדים את שיווק הלהקות הנוכחיות ולהכניס להקות חדשות עוד לפני תום יולי 2025, במטרה להמשיך להחזיקן בצפיפות גבוהה גם לאחר המועד הקובע. במקביל, פועל ארגון המגדלים לדחיית מועד היישום של מגבלת הצפיפות כפי שמופיע היום בתקנות.

לקראת חגיגות יום העצמאות, נהוג בתקשורת הכלכלית לסקור את מחירי הבשר הנמכרים לציבור לקראת אירועי ה"מנגלים" המסורתיים. לפי כתבה שפורסמה בעיתון The Marker, מחירו של עוף טרי בישראל עלה ב-23% בשלוש השנים האחרונות. שוקי בשן, יו"ר ארגון מגדלי העופות בישראל, מייחס את העלייה החדה למחלת שפעת העופות ולנגיף ניוקאסל, שלדבריו פוגעים ביכולת הרבייה ומובילים לצמצום משמעותי בכמות הביצים שמניבות אפרוחים. עם זאת, טענה זו אינה מגובה בנתונים מהימנים, ומעוררת חשש כי העלייה במחירים נובעת מסיבות אחרות – בראשן ניצול תקופות החגים המאופיינות בביקוש גבוה, במטרה להעלות מחירים ללא הצדקה כלכלית של ממש.

ברזיל היא יצואנית גדולה של בשר פטם קפוא, אולם היא מייצאת רק למדינות שנחשבות למדינות עולם שלישי, כגון סין, מדינות המפרץ ועוד, ולא מייצאת כלל למדינות מערב אירופה וארה"ב. ענף העופות חושש מההשלכות של קידום יבוא בשר עוף קפוא מברזיל ופועל למניעת המהלך. עסקני הענף מובילים את הטיעונים נגד בחשיבות בטחון המזון. ארגון מגדלי העופות החל גם בקמפיין תקשורי בנושא לאחרונה. נושא בטחון המזון הוא חשוב לכל מדינה, עם זאת, בטיחות המזון היא המדד המרכזי שצריך להוביל בכל החלטה ולאורך שנים מדד זה הוזנח ע"י העוסקים בענף.

על פי נתוני קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, החברה שילמה לכלל הלולנים סכום שיא של כ-55 מיליון ש"ח בשנת 2024. זאת בעיקר לאור הרחבת הביטוח והכיסוי שניתן גם כנגד שפעת העופות. כבכל שנה, גם בשנת 2025 המועצה לענף הלול רכשה ביטוח בסיסי בקנט עבור כלל המגדלים בשלוחות הפטם, ההטלה ותרנגולי ההודו לפיטום. בשלוחת הפטם הוקטנה השנה ההשתתפות העצמית באירוע נזק שלישי. בנוסף, הוקטנה ההשתתפות העצמית במקרה של חנק ל-10%. בשלוחת ההטלה עודכנו טבלאות סכומי הפיצוי המרביים וכל הנוגע לחיסונים בתקופת ההנשרה שבוטלה. כמו כן, לאור השינויים בהמלצות החיסונים של השירותים הווטרינריים הוכנס נספח חיסונים לחוזה ובו רשימת החיסונים המחייבת את המגדלים במקרה נזק. בשלוחת תרנגולי ההודו דמי הביטוח יגבו לפי מין העוף ובהתאם לשלב האימון ושלב הפיטום.

שר החקלאות, מקדם דחייה של התקנות בגלל מלחמת חרבות ברזל והוא מבקש לתקן את התקנות באופן שייקבע בהן כי עד יום 1.1.2029 ניתן יהיה להכניס תרנגולות מטילות ללול קיים באותה צפיפות שהן הוחזקו בו עד יום 31.7.2022, ולהחזיק בו תרנגולות מטילות בצפיפות כאמור לכל המאוחר עד 31.7.2030, ובלבד ששטחו הממוצע של השטח השמיש לכל תרנגולת מטילה בתא לא יפחת מ- 350 סמ"ר.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום את הצו שהגיש משרד החקלאות המבקש לתקן את התוספת לחוק המועצה לענף הלול, על מנת לאפשר גידול משותף בלולים משודרגים גם אם הם אינם עומדים בכל הדרישות הווטרינריות – אם הסיבה לכך היא שהמרחק בין לול הגידול המשותף לבין משק עופות אחר שמגדלים בו מטילות בגיל שונה הוא פחות מ-300 מטר, או שהמרחק בינו לבין דרך מקשרת פחות מ-30 מטר (השונה מזה הקבוע בתקנות רישוי עסקים). התיקון אושר בהוראת שעה, עד אוגוסט 2027, בהתאם לדחיית המועדים באגרת השירותים הווטרינריים.

מוטי אלקבץ, מזכיר ארגון מגדלי עופות, מפרסם היום בקבוצות המגדלים את ההודעה הבאה: בשם ארגון מגדלי העופות אנו מודים לחבר הכנסת, ששון גואטה על פועלו הרב לקידום חוק הארכת התכנון בענף ההטלה עד לשנת 2050. מהלך משמעותי זה אשר אושר היום בוועדת שרים לענייני חקיקה יביא בסופו של יום לאופק תכנוני בענף והוא בשורה חשובה ביותר להמשך קיומו של הענף. בימים אלו החוק מועבר למליאת הכנסת לקריאה טרומית. נמשיך לעדכן בכל התפתחות בנושא.

בשל מצב הלוחמה בצפון המגדלים לא חוייבו במהלך 2024 למלא טופס על פיו הם מתגוררים בישוב המזכה לתשלום הסובסידיה. לאור הפסקת האש בגבול הצפון, הוחלט במשרד החקלאות לשוב ולדרוש את מילוי הטופס. במסגרת הטופס על מגדלים המתגוררים בישובים מפונים להצהיר כי הם מתחייבים לשוב ולהתגורר בצפון עד שלושה חודשים לכל המאוחר לאחר שתקבע הממשלה כי ניתן לחזור להתגורר ביישובים המפונים, או עד מועד אחר שייאשר המנהל בצורה פרטנית לכל מגדל.

משרד החקלאות אישר הגדלת מכסת יבוא הביצים ל-80 מיליון ביצים בפטור ממכס לחודשים ינואר עד אפריל. בסוף דצמבר אישר המשרד מכסת יבוא בהיקף של 25 מיליון לחודשים ינואר ופברואר. עתה, אישר המשרד את הגדלתה ב-55 מיליון ביצים נוספות עד לחודש אפריל.

דו"ח השירותים הווטרינרים לשנת 2023 מתפרסם בימים אלה. תחת בדיקות סקר שנתי לשנת 2023, מופיע ממצא של רמות חריגות ל-Fipronil בביצי יבוא. מדובר בממצא בעל משמעות לבריאות הציבור, משמעות לאמינות תעודות ומקורות היבוא, אבל לא הצלחנו למצוא בדו"ח שום התייחסות מקצועית או תחקיר שבוצע בנושא מעבר לדיווח.