מה חדש בישראל 2024

בעקבות השינוי הצפוי בשיעור המע"מ, המחיר המירבי לביצי מאכל (מחיר מפוקח), צפוי לעלות.

ביצי עין של חברת YO EGG, מוצר טבעוני מגיע לרשתות השיווק וצפוי בקרוב להגיע גם לבתי הקפה. המוצר נמכר תחת המותג "ביצות יו אג" והוא נמכר כמוצר קפוא במארזים של 4 יחידות: ביצת עין לטיגון וביצה עלומה לבישול. המחיר צפוי להיות גבוה בהרבה מביצה רגילה. היתרונות הם לטבעונים, אנשים אלרגים לביצים.

משרד האוצר מקדם יוזמה להפרטת שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) של משרד החקלאות, כחלק מהליך קיצוצים בחוק ההסדרים לשנת 2025. על פי התכנית, שירותי ההדרכה יינתנו במיקור חוץ, תוך צמצום 105 תקנים והפחתה הדרגתית בתקציב המשרד בשלוש השנים הקרובות. משרד החקלאות מתנגד וטוען ש"המשקים הקטנים והבינוניים ייפגעו". התנגדות משרד החקלאות היתה צפויה.

דוד (דודה) הדס – לזכרו בימים אלה הלך לעולמו דוד (דודה) הדס מקיבוץ בית אלפא. מעמודי התווך של ענף הלול בבית אלפא ומי שקיים פעילות נרחבת בענף הלול בכלל. דודה, מראה מקום: נולד ב 1924, בעיר קורץ, אוקראינה היום, עלה בגיל שנתיים לארץ וגדל בתל אביב של שנות ה-20' במאה הקודמת. החל את לימודיו בגימנסיה הרצליה והשלים את התיכון בבית הספר החקלאי בן-שמן במגמת רפת. לצד לימודי המקצועות החקלאים עבד ברפת של משפחת וייץ בבן שמן, כחלק מההכשרה המעשית בענף. התנדב לשרת בצבא הבריטי (במסגרת הבריגדה היהודית) באירופה ובתום המלחמה הגדולה נשאר עם קבוצה מצומצמת באירופה במשימות של הברחת נשק למדינה שבדרך (שלל גנוב מהבריטים) והכשרת בני נוער לקראת עליתם לארץ. דודה הגיע לקיבוץ בית-אלפא במחצית שנות ה- 40' במסגרת גרעין השלמה של תנועת הנוער השומר הצעיר, ועם שובו מהשרות באירופה השתלב במהרה בענף הרפת אותו הוא מאוד אהב. בתחילת שנות ה-50', למורת רוחו, התבקש דודה לעבור לעבוד בענף הלול (בשל מצוקה ניהולית). עד מהרה מצא עצמו בתפקיד מרכזי בענף תוך העמקה והרחבה של הידע בתחום המקצועי.

בהודעה של משרד החקלאות לקראת חגי תשרי, מדווח שהצריכה המקומית של עוף בישראל היא בין הגבוהות בעולם, ועומדת על כ-49 ק"ג לנפש בשנה. לאחר תקשורת עם אנשי משרד החקלאות הצלחנו לשכנע והנתונים תוקנו.עוד מפרטים במשרד החקלאות שישראל מובילה בצריכה לנפש בין מדינות ה-OECD, כאשר ארה"ב, עם צריכה של 35.7 ק"ג לנפש, פרו עם 33 ק"ג לנפש ואוסטרליה עם 30.3 ק"ג לנפש.

על פי מכתב של מנהלת אגף טיב מספוא בשירותים הווטרינרים, ד"ר אניאלה גלבוע, נעשה ריקול למספר חומרי גלם שיובאו לישראל באופן חריג. אמוניום כלוריד: יבוא ללא היתר מסין. החומר מיועד לתעשייה ולא להזנת בע"ח. אמוניום כלוריד, דיקלציום פוספאט, מגנזיום אוקסיד - יובאו ממקורות שונים ולא לא תאמו להצהרות והמסמכים שנמסרו ע"י הספק.

ב- 28 ביולי 2024, נכנס לתוקף איסור הנשרה כפויה בתרנגולות להטלה. תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ"ב-2022 סעיף 13: לא יגרום אדם להנשרה כפויה בתרנגולת מטילה; לעניין תקנה זו, "הנשרה כפויה" - הרעבה של תרנגולת מטילה במטרה ליצור אצלה מחזור הטלה נוסף. תחילתה של תקנה 13 ביום כ"ב בתמוז התשפ"ד (28 ביולי 2024).

במטרה לקדם מהלכים לשמירה על איכות הסביבה. מתפרסם בימים אלה נוהל לתמיכה בהקמת מתקנים מרכזיים לטיפול בפסולת חקלאית לשנים 2024-2026. המטרה היא לסייע בהקמת מתקני פסולת מרכזיים, כחלק מתוכניות אזוריות להקמת מתקני טיפול מרכזיים בפסולת חקלאית, על מנת לקלוט ולטפל בפסולת ממשקי החקלאיים.

המועצה לענף הלול ממליצה, במכתב למשרד החקלאות, לאשר יבוא של 45 מיליון ביצי מאכל. 25 מיליון עד ה-30 לספטמבר ועוד 20 מיליון בחודש אוקטובר 2024.

במכתב של מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר תמיר גשן נאמר שבהוראת שר החקלאות יתאפשר אכלוס במהלך השנתיים הקרובות בלולים הנמצאים מצפון לכביש 85 גם אם אינם עומדים בתנאי הדין והאיגרת. רשימת המשקים כוללת 24 ישובים.

מחקר שנעשה ע"י קבוצת חוקרים מישראל, בחן השפעות של גורמים טרום הטלה ולאחר הטלה על איכות הביצה בישראל. המחקר כלל 80 להקות הטלה. בין הגורמים טרום ההטלה שנבחנו היו סוג הממשק (כלובים/נטול כלובים) וגודל הלהקה (עד 10,000 מטילות ומעל 10,000 מטילות). כמו כן נבחנו הגורמים הבאים: גזע, גיל הלהקה, סוג המזון, סטטוס בריאותי.הגורם שלאחר ההטלה שנבדק היה טמפרטורת אחסון הביצים (20 או 4 מ"צ) בתקופת זמן של 28 ימים.

משרד החקלאות ופיתוח הכפר, עובר שינוי! פיתוח הכפר - OUT בטחון תזונתי - IN. כאשר אנחנו בעיצומה של מלחמה בדרום ובצפון, כאשר מטעים ולולים עולים באש משך חודשים ללא שום איכפתיות ומענה מצד גורמים ממשלתיים, דיכטר שר החקלאות מקדם מהלך "גאוני". משרד החקלאות יהפוך למשרד החקלאות והבטחון התזונתי. למיטב ידיעתנו על הנושא התזונתי במדינת ישראל ממונה משרד הבריאות. אל דאגה, חוסר העשייה המתמשך כבר לאורך שנים, ימשיך לקבור את החקלאות הישראלית גם תחת השם החדש.

מבקר המדינה חושף שורה ארוכה של כשלים בתפקוד היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות במשרד החקלאות, יחידת הפיצו״ח. קריאה של דו"ח המבקר חושפת יחידה הלוקה בפעילותה, והתנהלותה. היחידה כשלה כמעט לחלוטין בביצוע תפקידה: בשנים 2020-2022 לא עלה בידי 92% בממוצע ממפקחי היחידה לעמוד ביעדים המקצועיים הדרושים למילוי התפקיד שנקבעו להם. כמו כן, זה שנים ארוכות מתבצעת פגיעה בטוהר המידות על ידי עובדים ומנהלים ביחידה. 12.5% מהעובדים החתומים על הסדרי ניגוד עניינים פעלו בניגוד להסדרים עליהם חתמו. זהו מצב שעלול לסכן את הציבור באופן ישיר. המבקר מצא כי לכלל המפקחים והמנהלים של יחידת הפיצו"ח חסרים ההסמכות או המינויים הנדרשים לאכיפת מלוא החוקים שהיחידה אמונה על אכיפתם.

כלכליסט מדווח שלפני כחודש דחתה הממונה על התחרות מיכל כהן את בקשת המיזוג בין מילועוף לעוף טוב, מחשש לפגיעה בתחרות בענף הפטם ובנימוקי ההתנגדות חשפה כי מילועוף טענה שהיא מצויה בקשיים. כהן, שהודיעה לחברות לפני כחודש על התנגדותה, חשפה בשבוע שעבר את הנימוקים המלאים להתנגדות ומהם עולה כי מילועוף, חברה פרטית הנשלטת (97.12%) בידי האגודה השיתופית מילואות, והעוסקת ברבייה, הדגרה, גידול, שחיטה, פירוק ושיווק של פטמים ותרנגולי הודו, טענה על קשיים כלכליים שמאיימים על החברה. מנימוקי הרשות עולה, כי מילועוף טענה בפניה כי יש לאשר את המיזוג על פי דוקטרינת החברה הכושלת. אחד מהעקרונות של הדוקטרינה הזו מתבסס על כך שאחת מהחברות כושלת כלכלית ובשל כך היא צפויה לצאת מהשוק נוכח מצבה הנוכחי וסיכויי שיקומה.

ד"ר אילן הררי, פירסם לאחרונה שתי מהדורות העוסקות בתולדות הרופאים הווטרינרים בישראל. עכשיו ד"ר הררי מבקש להרחיב את המידע ההיסטורי לתקופה שבין 1983 ושנת 2000. הספר אמור לכלול בחלקו הראשון רקע היסטורי ובחלקו השני ביוגרפיות של הרופאים הווטרינרים אשר קיבלו רשיון ישראלי בתחום השנים 1983 ו-2000.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, אישרה אתמול את תקנות מועצת הלול, העוסקות בפיצוי למגדלי הביצים המבקשים לצאת מהענף. לפי ההצעה שאושרה, הפיצוי יעמוד על 1.62 שקלים לביצה למגדלים הוותיקים, ולא 1.5 שקלים לביצה כפי שהציע משרד החקלאות בתחילה. עוד נקבע בתקנות, כי יינתן פיצוי של 75 אגורות לביצה למי שקיבל מכסה לראשונה משנת 2014. סכום הפיצוי הכולל לא יעלה על 150 מיליון שקל, כאשר המדינה תשלם מתוכו 100 מיליון שקלים, והמכסות שייפדו יוצאו לענף בתהליך מכרזי והסכום שיתקבל בגינן יוכל לשמש להגדיל את הפיצוי בסכום של עד 50 מיליון שקלים נוספים. הפיצוי לכל מגדל יוגבל לעד שני מיליון ביצים – כלומר עד 3 מיליון שקלים. בנוסף נקבע כי תינתן קדימות למגדלים בני 67 ומעלה.

היום בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת עבר תיקון לתקנות צער בעלי חיים - גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים. ביום 30.6.2022 פורסמו תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים)(גידול תרנגולות מטילות והחזקתן בלולים לצרכים חקלאיים), התשפ"ב–2022. מטרת התקנות היתה להביא את ענף ההטלה לעמידה בסטנדרט המקובל במדינות אחרות בעולם בהיבט רווחת תרנגולות מטילות, ובכלל זה גידול תרנגולות מטילות בלולים נטולי כלובים. לגבי לולים חדשים נקבע בתקנה 3(א) לתקנות כי החל מיום 30.7.2022, יוקמו רק לולים נטולי כלובים. לגבי לולים קיימים נקבע בתקנה 27(ב) לתקנות כי בלול שהתרנגולות המטילות הוחזקו עד יום 30.7.2022 בצפיפות גדולה מ-750 או מ-600 סמ"ר לכל תרנגולת מטילה בתא, לפי העניין, רשאי בעל הלול להחזיק תרנגולות מטילות באותה צפיפות בה הן הוחזקו בו עד יום 30.7.2025, ובלבד ששטחו הממוצע של השטח השמיש הוא 350 סמ"ר לפחות לכל תרנגולת מטילה בתא.

מזכיר ארגון מגדלי העופות, מוטי אלקבץ, קורא למגדלי ההטלה להתכונן למאבק על עתיד המשק המשפחתי בשלוחת ההטלה. את עיקר האשמה בקריסת המשק המשפחתי הוא מטיל על השירותים הווטרינרים. מאמץ את המודל של מנהיגות ציבורית ללא אחריות. מוסיף אלקבץ וכותב באתר הארגון: "כך מושב חזון הנמצא בתחום 0-9 ק״מ מגבול הלבנון נמצא במשבר ההולך וגובר לאור התנגדות נחרצת של השו״ט לאיכלוס כ 16 לולים למרות שועדת הערר שהוקמה ע״י מנכ״ל המשרד המליצה לשו״ט לאשר איכלוס".

על פי הודעה לעתונות של משרד החקלאות, המשרד יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה. עוד נאמר בהודעת המשרד שלהצעת ההחלטה המובאת לממשלה, קדמה עבודת מטה יסודית בשיתוף גורמי המקצוע במשרדים הרלוונטיים למציאת הגורם הרלוונטי והמוסכם בממשלה לתכלול הנושא. עבודת המטה הובלה על ידי היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, אשר סוכמה בדיון בראשותו ביום 20.2.24 שם נקבע כי לנוכח האיומים, המגמות והאתגרים האחרונים, גוברת החשיבות לחיזוק העצמאות של החקלאות והתעשייה המקומית בראייה לאומית ויש להתניע הליך גיבוש תכנית לאומית בהובלת משרד החקלאות, בתהליך שיתופי רב מגזרי.

משרד החקלאות מדווח על הגדלת מכסות היבוא לקראת פסח, אבל מזה שבועיים שבשווקים ניתן לאתר ביצי יבוא בהיקפים גדולים. המקורות בהם אני נתקלתי הם ספרד (ביצים חומות) ופולין (ביצים לבנות). הסימונים ע"ג הביצים והאריזות, מטושטשים ואינם ברורים ומי שאמור לתמוך ביצור המקומי לא עושה דבר כדי לבדל את הביצים המקומיות מיבוא.

היום, ה-26 בפברואר נערכה ישיבה בוועדת הכלכלה של הכנסת שדנה בפיצוי למגדלי הטלה שירצו לפרוש מהענף. הסכום שעלה לדיון כפיצוי למגדלים שירצו לפרוש מענף ההטלה עמד על 1.5 ש"ח/ביצה ו-0.75 ש"ח/ביצה לבעל מכסה, שמכסתו נקבעה לראשונה לאחר שנת 2014. אגב, הסכום כולל מע"מ. בפועל הפיצוי הוא כ- 1.1 ש"ח/ביצה. תינתן קדימות למגדלים שגילם מעל 67 שנה ובתוך קבוצה זו למגדלים מישובים שאין בהם מתחם המיועד להקמת מתחם לולים. המדינה היקצתה לנושא זה (בשלב הראשון) 100 מיליון ש"ח. הגבלת הכמות לפדיון למקסימום 2,000,000 ביצים למבקש.

בעקבות המלחמה בצפון, התקבלה החלטה בשירותים הווטרינרים להקל על חקלאים בישובים מפונים בכל הנוגע לאכלוס לולי הטלה במתווה אגרת השו"ט מה- 6.8.23. מגדלים העומדים בתנאים המפורטים יוכלו לאכלס לולים שאינם עומדים בדרישות אם: 1. הלול נמצא בלול בפונה מתושביו לאחר ה-7 באוקטובר 2023: אביבים, אבן מנחם, גורן, דוב"ב, זרעית, יערה , מרגליות, כפר יובל, נטועה, שומרה, שתולה, דישון ורמות נפתלי. 2. הלול עומד בדרישות שלב א'. 3. במהלך שנת 2022-2023, הלול היה מאוכלס במטילות.

משרד החקלאות נערך לקראת העלייה בביקוש לביצים לקראת חג הפסח ואישר פתיחה של מכסה לייבוא פטור ממכס של 50 מיליון ביצים במהלך החודשים מרץ ואפריל, במטרה לענות על הביקוש בתקופה זו ולמנוע מחסור לצרכנים. למרות זאת, יש להעריך כי צפויים קשיים ביבוא בשל אירועי שפעת עופות, מחאת החקלאים ומחיר גבוה של ביצים באירופה.

לפני כשבוע ימים, ירי טילים של החיזבאללה פגע במערכת החשמל והשבית את מפעל צ'אם שבאזור התעשייה מירון. עוד קודם לכן, המפעל ייבא ביצים מארה"ב, בשל המחסור בביצים מאספקה מקומית. המפעל מייצר מגוון רחב של מוצרי ביצים והיחיד בארץ המייצר חביתות מוכנות ואבקות ביצים.

חברת תנובה צפויה להפסיק את פעילותה בתחום שיווק ביצי מאכל. הסיבה היא הפסדים. עיקר הפעילות השיווקית בתחום ביצי המאכל נעשית ע"י גופים הקשורים באופן כזה או אחר ליצור. לקה של תנובה בשוק הביצים עומד כיום על בין 12% ל-14% משוק שמגלגל 2 מיליארד שקל לשנה.

בכדי לעמוד בהיקפי הביקוש המקומי, משרד החקלאות מודיע על הגדלת כמות מכסות הייבוא הפטורות ממכס של ביצים ל-30 מיליון (16 מיליון ביצים על המכסה הקיימת) מכסות למשך 3 חודשים. ניתן לייבא לישראל ביצים מהמדינות הבאות, מאזורים חופשיים משפעת עופות: פולין, אוקראינה, ספרד, פורטוגל, בולגריה ומארה"ב ביצים לתעשייה.

משרד הבריאות העניק אישור רגולטורי ראשון מסוגו לחברת Aleph Farms, ובכך ישראל הפכה למדינה הראשונה בעולם שמאשרת בשר בקר מתורבת אחרי שארה"ב וסינגפור אישרו מוצרי עוף מתורבתים. חברת Aleph Farms, היא חברת Food-Tech ישראלית. החברה מקווה להתחיל לשווק בארץ את המוצר הראשון שלה, סטייקים דקים, בעוד כמה חודשים.

בעקבות המלחמה בצפון, ענף הלול בגליל נפגע באופן קשה מאד. מנכ"ל המועצה לענף הלול, מר מולי לויט, פנה היום במכתב למנכ"ל משרד החקלאות ובו הוא מציג תכנית אב לשיקום ענף הלול בגליל לאחר המלחמה. המכתב מתבסס גם על הכוונה לתקן את תקנות צער בעלי חיים. התכנית מצורפת למכתבו של מנכ"ל המועצה שכותב במכתבו שהמסמך אינו מבטא את עמדת המועצה ומטרתו רק להניע את הדיונים.

על פי פרסומים בעיתונות היומית, משרד האוצר מתכנן קיצוץ חד בתקציב משרד החקלאות לשנת 2024. משרד האוצר מציע לקצץ 100 מיליון שקל בתקציב 2024 ממשרד החקלאות, נוסף על הקיצוץ הרוחבי שעומד על סכום דומה, לצמצם כ- 320 תקנים מתוך כ-1,400 שהיו למשרד ב-2023, וביטול ההתחייבות לתמיכה ישירה בחקלאים. תמיכה זו הובטחה לחקלאים בתמורה להסכמתם להפחתת מכסים על יבוא תוצרת חקלאית, תהליך שכבר נעשה.

על פי ידיעה המתפרסמת בעיתון כלכליסט, החברות הקיבוציות מעמק הירדן והגליל המערבי סיכמו על תנאי מיזוג וממתינות לאישור רשות התחרות. עוף טוב מעמק הירדן ומילועוף מהגליל המערבי, שמחזיקות כל אחת בנתח של 8% מענף הפטם בישראל, סיכמו על תנאי מיזוג. אם המהלך ייצא לפועל המשחטות של שתי החברות יתמזגו לפעילות של משחטה אחת, ככל הנראה בעמק הירדן, מה שיאפשר למילואות, הבעלים של מילועוף, לנצל נדל"ן יקר סמוך לחוף הים בשטח שבין עכו לקריות. שני המטות של שתי החברות יאוחדו למטה אחד, ולא צפוי קיצוץ ניכר בעובדים. לעומת זאת הייעול יתבטא בהובלת המוצרים.

על רקע המלחמה בצפון, מתעורר הצפי למחסור בביצי מאכל. רופא ראשי יבוא-יצוא בשירותים הווטרינרים פרסם מכתב על פיו בעקבות חלוקה אזורית בפולין, המגדירה אזורים חופשיים משפעת עופות, אושר יבוא ביצים מפולין. מה שלא כתוב במכתב הוא הרקורד המפוקפק שיש לביצי מאכל בפולין בכל הקשור לסלמונלה. הנתונים בתחום זה הם מקצועיים בדיוק כמו נושא שפעת העופות וחבל שמתעלמים מהם.

מאז שפרצה המלחמה, בעלי הלולים בצפון הארץ מסרבים להתפנות. על אף ההסלמה בצפון, הם ממשיכים לדאוג לאספקת הביצים בישראל, תעשייה שכ-70% ממנה נמצאת על קו הגבול עם לבנון. על פי פרסומים בעיתון the Marker משרד החקלאות חושב כי יש להיערך לפינוי לולים למרכז בתרחיש קיצון. עיקר מכסות הייצור מרוכזות בצפון, בקו העימות עם חיזבאללה ובמקרה של מלחמה נרחבת יתכן מחסור בביצים ולכן יש לפזר את הסיכון הביטחוני והבריאותי לאספקת מזון לתושבי ישראל.