הטור של Dr Ilaria Capua

מכסיקו הוכתה במה שנראה כהתפרצות נרחבת של נגיף שפעת עופות אלים H7N3, ומאז החלה, המחלה התפשטה באזור צפוף בעופות, בעיקר מטילות לביצי מאכל. על פי המידע הקיים, השירותים הווטרינרים במכסיקו פועלים במגוון אמצעים כדי להשתלט על המחלה, אך על פי קצב התפשטותה נראה שהמהלכים הננקטים רודפים אחר עקומת המגיפה. זה כבר קרה בעבר. התפרצויות קודמות של נגיף שפעת העופות H7 היו אף הן הרסניות. בשנים 1999-2001 הופעת H7N1 באיטליה הסתכמה ב- 413 התפרצויות והשמדה של 16 מיליון עופות. בשנת 2003, בעקבות הופעת נגיף H7N7 בהולנד הושמדו 30 מיליון עופות ב-241 מוקדים ובשנת 2004 בקנדה נגיף H7N3 פגע ב- 53 חוות ו-17 מיליון עופות הושמדו. להתפרצויות שמניתי תוארו מאפיינים דומים: אזורים צפופים בעופות והתפשטות נרחבת לחוות סמוכות. ההשתלטות על המחלה באותם מקומות אופיינה בהשמדה נרחבת של בעלי כנף ללא שילוב תרכיבים כאמצעי להתמודדות במגיפה. ההשמדה הנרחבת של בעלי חיים, עוררה דאגה וביקורת בינלאומית בהיבטים שונים, כמו רווחת בעלי חיים ופגיעה כלכלית נרחבת בענף. האלטרנטיבה להשמדה נרחבת של בעלי חיים היא - לחסן.

בחברה המודרנית והגלובלית שלנו, נגיפי השפעת אינם יודעים גבולות והם מסוגלים להתפשט ולהיות מופצים ביעילות ובמהירות באמצעות הסחר הבינלאומי ותנועת אנשים ממקום למקום. יתר על כן, האופי המשתנה וההתפתחות המתמדת של נגיפים אלו עושה אותם בלתי צפויים. לאור זאת, ברור כי עלינו לפתח גישות חדשות בניסיון לדרג את הסיכון הנשקף מנגיפים של בעלי חיים מסוימים, בהתבסס על גישה מדעית. אין אנו רוצים להיות מופתעים שוב, כמו שקרה באביב 2009 עם הופעתו הבלתי צפויה של הנגיף הפנדמי H1N1p.

בעקבות ההופעה והתפשטות נגיף השפעת הפנדמי H1N1 בשנת 2009, ממאגר בעלי חיים, צצו שאלות לגבי הגישה העתידית הנדרשת כלפי מחלת השפעת. העובדות הראו שגנים מנגיפי שפעת נדדו לאורך יבשות ומיני בע"ח תוך שהם מיצרים שילובים פנזואוטיים כמו H5N1 או H1N1/2009, המאיימים על בריאות בעלי החיים והאדם. הנגיף H1N1/2009 הגיח ממאגר בעלי חיים והכיל שילוב גנים ייחודי שמקורם ב-3 מיני בעלי חיים ומשתי ההמיספרות. מיפוי התנועות של גנים בין מינים וארצות, זיהוי מוטציות ושילוב גנים בעלי פוטנציאל פנדמי או הגדרת מאפייני אלימות היא הכרחית להפעלת מערכי מניעה ובקרה ברמה העולמית. שיפור ניכר הושג ביכולות המדעיות בעקבות המשבר העולמי שפרץ עם הופעת נגיף שפעת העופות H5N1. אלפי בידודים בעלי פוטנציאל זואונוטי נאספו, אך לא כל המידע הגנטי נחקר עד סופו. יתרה מכך, היתה התעלמות מנגיפי שפעת בבעלי חיים מסוימים ככלבים, חזירים וסוסים.

טרם ההופעה והתפשטות נגיף ה- H5N1, ניטור נגיף השפעת בעופות היה נעשה לכל היותר מתוך שתי מטרות. לשלול או לאמת אירוע המלווה בשיעור תמותה גבוה כמעורבות לנגיף שפעת עופות בעל אלימות גבוהה או לבחון מעורבות של נגיפי שפעת בעלי אלימות נמוכה, כאשר מדובר באירוע עם סימנים קליניים בלתי-ספציפיים (נשימתיים, של מערכת העיכול או מערכת הרבייה). במידה והאירוע היה מתגלה כאירוע בו מעורב נגיף שפעת עופות בעל אלימות גבוהה, אזי הלהקה היתה מושמדת וביעורה היה מושלם. במקרה של נגיף בעל אלימות נמוכה, תוכניות מניעה יזומות ולעיתים שילוב של תרכיבים כנגד זנים שאינם H5/H7 הוכנסו לשימוש. שינוי במגמות נתמך במחקרים אשר הראו שנגיפי שפעת עופות H5/H7 בעלי אלימות נמוכה, יכולים להפוך לנגיפים אלימים. מגמות אלה באו לידי ביטוי גם בתחיקה, כאשר דיווח נדרש גם במקרים של התפרצויות שפעת עופות בהם מעורבים נגיפי H5/H7 בעלי אלימות נמוכה. תוכניות ניטור הוכנו במדינות שונות מתוך מטרה להוכיח מצב חופשי מנגיפי H5/H7 ולאפשר סחר ועמידה במדדים בינלאומיים.