התעוררו- ולא מקרקור התרנגולת !

28.06.2012

ממש בימים אלו קיבלתם איגרת מהשירותים הווטרינריים, שכותרתה: "תגבור הפיקוח והאכיפה בשלוחות התרנגולות לפיטום ותרנגולי הודו לפיטום". בטוחה אני כי נדהמתם לגלות כי האיגרת מכריחה אתכם להתחיל להיערך לקראת יישום הוראות הכרוכות בהוצאות כספיות ניכרות תוך עמידה בלוח זמנים המחולק לשניים - עד יום 1.1.13 (היינו בעוד כחצי שנה!) ועד ליום 1.1.16. מי שלא ימלא במדויק אחר הגזירות לא יוכל להעביר העופות ממשק למשק. 
כמי שמלווה מזה שנים את ענף הלול, על שלוחותיו השונות, מצאתי לנכון להאיר את עיניו של ציבור מגדלי העופות, אשר רובו ככולו עושה כמיטב יכולתו על מנת למגר מחלות ממטה לחמו כי- האיגרת שהועברה אליכם נגועה בהעדר סמכות ו/או חריגה מסמכות, בחוסר סבירות, אינה מידתית, עלולה לפגוע בחופש העיסוק ומפלה ציבור שלם של מגדלים לרעה לעומת משנהו (שלוחת ההטלה). 
כמי שהובילה בשנת 2008 את המאבק ב"שיטת הריווח" - מאבק שהסתיים בהצלחה ובביטול היוזמה להתקין תקנות לקביעת חיץ בין תקופות גידול, אני סבורה כי זו העת להפעיל לחץ משפטי ומקצועי על מנת להתנגד לדרישות.   
סמכויותיו של מנהל השירותים הוטרינריים לא נקבעו בחלל ריק והוא אינו חופשי לבצע תפקידו אלא בהתאם לדין. המחוקק, בחקיקה ראשית, גילה דעתו כי שר החקלאות רשאי להתקין תקנות למניעה, דרך כלל, של התפשטות מחלות בעלי חיים. שימו לב- שר החקלאות הוא המוסמך ובאמצעות תקנות בלבד. בענייננו בחרו השירותים הווטרינריים לציין באופן לאקוני את תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל) תשמ"ב-1982 כמקור סמכותם לחייב ציבור שלם ליישם הנחיות ולא תקנות. אמנם התקנות קובעות כי אין להוציא להוביל או להכניס בעל חיים למשק אלא בהיתר בכתב מאת הווטרינר הממשלתי ובהתאם לתנאי ההיתר אלא שהתקנות הותקנו מכח סעיף 20 לפקודת מחלות בעל חיים ועניינן הוראות החלות על אזור נגוע. כלומר, אזור עליו הכריז מנהל השירותים הווטרינריים, בצו שפורסם ברשומות, כאזור נגוע במחלה. לא זו בלבד, בהתאם לפקודה שר החקלאות הוא המוסמך, באמצעות התקנת תקנות, להוסיף על ההוראות שנקבעו בפקודה החלות על איזור נגוע. ואכן, השר עשה כן כשהתקין את תקנות הסדרת תנועת בעלי חיים. אולם, השירותים הווטרינריים אינם יכולים ליטול סמכות זו משר החקלאות, ולהוסיף תנאים חדשים לפי ראות עיניהם, שלא באמצעות תקנות, ולהגדיל ולהחיל אותם גם על אזורים לא נגועים.
זאת ועוד, כמי שעוסקת בתחום רישוי העסקים בענף הלול הנני להביא לידיעתכם כי על פי תקנות רישוי עסקים (תנאים לרישוי משקי עופות בלולים) תשמ"א-1981 נעשתה הבחנה בין משק עופות קיים למשק חדש, היינו משק שהוקם לאחר כניסת התקנות לתוקף. עיון באיגרת מעלה כי למעשה השירותים הוטרינריים מנסים, באופן פסול, לאכוף את התנאים החלים על משק עופות חדש גם על משק עופות קיים בניגוד למתחייב מהדין. "באדיבותם הרבה" ממליצים לכם השירותים הווטרינריים לנצל את תקופת ההתארגנות עד שנת 2016 או להפסיק הפעילות במשק העופות, פשוטו כמשמעו.
זאת ועוד, במסגרת האיגרת, וכאילו לא די באמור לעיל, הגדילו להודיע לציבור המגדלים כי בכוונת משרד החקלאות לבצע במהלך החודשים הקרובים ביקורות במסגרתן תיבדק גם עמידת המשק והמגדל בתנאי חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע ובמים) תשכ"ז 1967. במסגרת הביקורת, וככל שאין זהות בין פרטי המגדל לבין בעל הזכויות בקרקע, יבקש משרד החקלאות כי יוצגו בפניו ההסכמים בין המגדל לבעל הזכויות בקרקע וכן היתר שניתן לשימוש חורג. בנושא זה יעסוק הטור הבא שיפורסם באתר. מכל מקום, הנכם מוזמנים לפנות למשרדנו לקבלת פרטים נוספים.


• המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
• *"איילת רייך – משרד עורכי דין וגישור" עוסק בתחום המסחרי-חקלאי ובענף העופות על כל שלוחותיו.