06.10.2013

בפסק דין מיום 5.10.13 אישר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד, הסדר פשרה אליו הגיעו הצדדים במסגרתה של בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע משווקות ביצי המאכל הגדולות בארץ. הבקשה לאישור התביעה כייצוגית הוגשה על ידי מר אייל גולדברג ביום 16.2.12 כנגד תנובה, ביצי גליקסמן, ביצי כפר וביצי מ. לסר, המהוות לטענת המבקש כ-70% משוק ביצי המאכל בישראל. הרקע להגשת הבקשה היא העובדה כי כ-3% מביצי המאכל המשווקות בישראל הן ביצים המיובאות מחו"ל.

טענותיו העיקריות של המבקש היו שתיים:

א. המשיבות לא סימנו את שם מדינת הייבוא כפי הנדרש על פי הדין ובכך הטעו את הצרכן לחשוב כי הביצים שהוא צורך מקורן בישראל.

ב. מרבית הביצים המיובאות מוצאן בטורקיה ולעובדה זו שתי נפקויות מרכזיות:

1. מדובר בביצים באיכות נמוכה.

2. עקב מערכת היחסים בין טורקיה לישראל ייתכן שיש צרכנים שתהיה להם העדפה לא לקנות ביצים מטורקיה ולכן אי הסימון כי  הביצים מיובאות מטורקיה פוגע באוטונומיה של הצרכנים שלא לרכוש ביצים מתוצרת זו. 
המבקש עתר לאישור התובענה כייצוגית וכן לשני סעדים עיקריים: צו המורה למשיבות לסמן את ארץ המוצא של הביצים המיובאות וכן פיצוי לכלל הצרכנים בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם להם.
המשיבות טענו מצידן כי יש לדחות את הבקשה שכן לא קמה להן חובה לסמן את מקום הטלת הביצים וכן כי אין יסוד לטענה כי איכותן של הביצים מטורקיה פחותה.
חשוב לציין כי עקב הגשת הבקשה, ועוד בטרם הגיעו הצדדים להסדר הפשרה, הוציא משרד החקלאות הנחיות חדשות, מחודש אוגוסט 2012, לפיהן על משווקות הביצים לסמן את ארץ המוצא של הביצים באמצעות הטבעת קוד שתי אותיות המייצג את ארץ המוצא (למשל ביצים מטורקיה יש לסמן TR). הנחייה זו עוגנה, בין היתר, בתנאי רישיונות ייצוא הביצים אשר הנפיק שר החקלאות מאוגוסט 2012 ואילך.
בסופו של דבר, בסיועו של בית המשפט הגיעו הצדדים להסדר פשרה במסגרתו התחייבו המשיבות לתרום ביצים לארגוני צדקה שונים בהתאם למנגנון הבא:

א. כל משיבה תתרום ביצה אחת תוצרת ישראל בגין כל 100 ביצים אותן ייבאה מטורקיה בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה.

ב. כל משיבה תתרום ביצה אחת מתוצרת ישראל בגין כל 300 ביצים אותן ייבא לישראל שלא מטורקיה בתקופה הנ"ל.

 

כאמור, ביום 5.10.13 אושר וניתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. במסגרת פסק הדין ציין בית המשפט כי מדובר בהסדר ראוי והוגן בין השאר בשל העובדה כי סיכויי התביעה לא היו ודאיים משני טעמים: ראשית,  נוהלי משרד החקלאות לא דרשו את סימון ארץ המוצא על גבי הביצים עד לאוגוסט 2012. שנית, ייבוא הביצים התבצע באישור ובפיקוח צמוד של משרד החקלאות (ועל כן שונה הוא מייבוא ביצים בלתי חוקי). לפיכך, גם אם ניתן לטעון כי נפגע חופש הבחירה הצרכני (שהרי הצרכן זכאי לבחור מהיכן יגיע המזון המונח על שולחנו) הרי שפגיעה זו, לשיטת בית המשפט, היא בדרג נמוך יחסית וקיים קושי לתרגמה לסעד כספי. בית המשפט המשיך וקבע כי הסדר הפשרה שיבוצע על דרך תרומה הינו הכרח בשעה שאין מנגנון מעשי המאפשר את איתורם של כלל צרכני הביצים בתקופה הרלוונטית. בעניין זה יצוין כי כחלק מפסק הדין קבע בית המשפט כי לפחות 70% מהתרומה תועבר לעמותות הפועלות לרווחת כלל הציבור (דהיינו לא יותר מ- 30% מהתרומה תועבר לעמותות הפועלות במגזר מסויים). עוד נקבע כי המבקש יקבל סך של 60,000 ₪ כגמול על הגשת הבקשה ושכר טרחת פרקליטיו יעמוד על סך של 300,000 ₪ בתוספת מע"מ.