14.11.2014

לאחר מספר דחיות, צפוי להיכנס לתוקפו, ביום 5.12.14, תיקון לפקודת מחלות בעלי חיים, אשר פורסם ברשומות עוד ביום 7.11.13. מפאת חשיבות הדברים והשלכתם על ציבור רב של חקלאים, ראיתי לנכון להביא בפניכם את עיקרי התיקון, המהווה שינוי משמעותי בהסדרת זכותם של החקלאים לקבלת פיצויים במקרה שהשירותים הווטרינריים מורים להם להשמיד את בעלי החיים שברשותם נוכח מחלה רשומה.  
ראשית קובע התיקון, כי לא ישולמו פיצויים בשל בעל חיים שהומת, אם שר החקלאות קבע כי לגבי אותו סוג או מין של בעל חיים ולגבי אותה מחלה שבשלה הומת, קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח ושלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם. לפי סעיף זה המדינה תעביר את תשלום הפיצויים לידי חברות ביטוח כשהחקלאים יהיו מחויבים בתשלום שיעור מסוים מהפרמיה. במקרה כזה, החקלאים לא יהיו זכאים לפיצויים מהמדינה אלא רק מחברת הביטוח. בעניין זה יצוין כי ביום 26.3.14 פורסמו תקנות מחלות בעלי חיים (הסדר ביטוחי חלופי לתשלום פיצויים) תשע"ד-2014. בתקנות אלו נקבע כי לגבי תרנגולות, תרנגולי הודו וביצי הדגירה שלהם, בשלוחות ההטלה הפיטום והרבייה, ולעניין מחלת הניוקאסל, "קיים הסדר ביטוחי נאות לתשלום תגמולי ביטוח לבעלו של בעל החיים שהומת לפי הפקודה, שלפיו השתתפות המדינה בדמי הביטוח היא בשיעור הולם". עיון בסעיף ו2 לחוזה הביטוח שנחתם בין המועצה לענף הלול לבין קרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות בע"מ, מלמד כי השתתפות המדינה בדמי הביטוח לפי חוזה זה היא בשיעור של 80%. כלומר, מיום כניסתו לתוקף של התיקון יזכו מגדלי העופות לפיצויים בגין מחלת הניוקאסל רק לפי הוראות חוזה הביטוח. בשולי הדברים יצוין כי אנו סבורים שמחלת הניוקאסל, אשר התפרצה בשנת 2011 במאות לולים ברחבי הארץ, ואילצה את המדינה לשלם כסף רב כתשלום פיצויים למגדלים, היתה הסיבה העיקרית לתיקון הפקודה. לכן, אין זה מפתיע כלל כי זוהי המחלה הראשונה לגביה אישר השר את חוזה הביטוח כתחליף לתשלום פיצויים על ידי המדינה.
עוד נקבע בתיקון, כי שר החקלאות ימנה ועדה שתפקידה יהיה לבדוק בקשות לתשלום פיצויים שיגישו חקלאים אשר המדינה הורתה להשמיד את בעלי החיים שבבעלותם נוכח מחלה. התיקון מסמיך את הוועדה לשלול מהחקלאי פיצויים במקרה שהוא הפר הוראה מהותית מהוראות הפקודה או מהוראות הביצוע, והוכח להנחת דעתה של הוועדה שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים. לעניין זה נקבע, כי חזקה היא כי אם הופרה הוראה מהותית כאמור, שיש בה כדי לגרום להפצת מחלה, ונדרשה המתה של בעלי החיים בשל אותה מחלה, הרי שההפרה תרמה באופן מהותי להפצת המחלה. חשוב להבין כי מדובר בשינוי משמעותי בנושא הפיצויים המגיעים לחקלאי עת הושמד בעל החיים שבבעלותו. עד היום, בתיקים משפטיים אותם מנהל משרדנו לקבלת פיצויים עמדתנו הייתה כי המדינה יכולה לשלול מהחקלאי פיצויים לאור מעשה או מחדל שביצע, אך ורק אם הוכיחה קשר סיבתי בין המעשה או המחדל לבין הידבקות בעל החיים במחלה. על פי רוב קיים קושי להוכיח קשר סיבתי כזה. לאחר התיקון, במקרה בו המדינה תגלה בדיעבד כי החקלאי לא קיים אחת או יותר מההוראות המהותיות בפקודה או בהוראות הביצוע, שיש בה כדי לגרום להפצת המחלה שבשלה נדרשה המתת בעל החיים, הרי שהנטל להוכיח כי ההפרה לא תרמה באופן מהותי להפצת המחלה יעבור לחקלאי. כל עוד לא הרים החקלאי נטל זה ישללו ממנו הפיצויים. 
בעניין זה יצוין כי בתחילה נוסח החוק באופן שבו בהפרה של כל אחת משלל הוראות הפקודה או הוראות הביצוע תוכל המדינה לשלול את הפיצויים. רק לאחר שנשלחה על ידי משרדי התנגדות לתיקון הפקודה, תוקן הנוסח המוצע ונקבע כי רק הפרה "מהותית" שיש בה כדי לגרום להפצת מחלה כלשהיא תביא לשלילת הפיצויים. לאחר מכן תוקן הנוסח פעם נוספת ונקבע כי על הוועדה להשתכנע כי ההפרה המהותית תרמה באופן מהותי להפצת המחלה שבשלה הומת בעל החיים. יצוין כי שר החקלאות טרם קבע את סוגי ההוראות שיראו אותן כ"הוראות מהותיות". כמו כן, התיקון קובע כי לפי אמות מידה שיקבע שר החקלאות תהיה רשאית הוועדה להעניק לחקלאי פיצויים חלקיים, וזאת גם במקרה שהופרה הוראה מהותית. אף אמות המידה אלו טרם התפרסמו. 

לסיכום, כניסתו של התיקון לתוקף עתיד לחולל שינוי בנושא הענקת הפיצויים לפי הפקודה ואנו סבורים כי נכון לקבל ייעוץ משפטי על מנת להיערך מבעוד מועד לבאות. אני תקווה כי בתי המשפט, אשר ידרשו בוודאי לדון בפ