מה חדש בישראל 2014

ענף הלול בישראל נתון לתכנון על ידי המדינה והמועצה לענף הלול. מועצת הלול הוקמה כתאגיד סטטוטורי, וניתנה לה הסמכות לתכנן ולהסדיר את שוק תוצרת הלול הכולל עופות, ביצים וחומר רבייה. תכנון השוק הונהג עוד מימי ראשית המדינה במטרה לדאוג לקיום החקלאות בישראל ולשימורה. תוצאה ישירה של תכנון השוק היא מחירים גבוהים ממחירי תחרות חופשית. כלומר, המדינה מנהיגה משטר תמיכות בענף הלול באמצעות מחירים גבוהים לצרכן. המחקר של פורום קהלת בוחן את ההסדרים הנהוגים במשק הלול בישראל ואת השלכותיהם הכלכליות. המחקר סוקר את התכנון בענף הלול,תוך התמקדות בענף הביצים ובענף הפטם. המחקר בוחן את ההשלכות השליליות שיש לתכנון השוק במאפייניו השונים על השוק ועל המחירים לצרכן.

שני פסקי דין בשלוחת המטילות ניתנו לאחרונה ע"י בית משפט השלום בירושלים: במקרה הראשון פסק בית משפט השלום בירושלים קרוב ל-400,000 ש"ח פיצוי למגדלים בעקבות אירוע של "False Layers", כתוצאה מברונכיטיס מדבקת בגיל הצעיר. מספר המטילות באירוע המדובר היה כ- 8,430.

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה את תקנות המועצה לענף הלול, לפיהן בשנה הבאה תעמוד המכסה הארצית על כשני מיליארד ו-50 מיליון ביצים (לעומת מכסה של 1.928 מיליארד ביצים השנה). שנת 2014, היתה שנת שיא ביבוא ביצים: למעלה מ-200 מיליון ביצי מאכל יובאו לישראל, עיקרן מטורקיה ! אורי צוק בר, מנהל החטיבה והמפקח על המחירים במשרד החקלאות, אמר כי בשנת 2015 יקבלו המגדלים תוספת מכסה רוחבית של 4%. עוד ציין צוק בר כי הוסרו הגבלות על מספר המגדלים מאותו יישוב הרשאים לגדל את מכסתם במשותף, אך נקבעה מגבלה למגדלים מחוץ ליישוב באותו לול שתעמוד על עד 5 מגדלים או עד 50% מהמגדלים מחוץ ליישוב - כך שיישמר רוב למגדלים מתוך אותו יישוב. תינתן תוספת של 100,000 ביצים למגדלים שיקימו לולים חדשים שיעמדו בתקנות רווחת בעלי החיים, מטילות (תקנה שטרם אושרה !), כאשר התוספת תינתן לבעלי לולים קטנים של עד 14 אלף מטילות.

בעקבות בדיקה שעשתה המועצה הישראלית לצרכנות עולה חשש להטעיה באריזות ביצים. המועצה לצרכנות טוענת לפני הרשות להגנת הצרכן, ששלוש חברות משווקות ביצי מאכל תוך הצגת מצג שווא העלול להטעות את ציבור הצרכנים, בניגוד להוראות סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. לדברי המועצה האיורים על גבי האריזות מציגים תמונה השונה באופן קיצוני מהתנאים בהן מוחזקות התרנגולות.

היום התקיים כנס משותף למשרד הבריאות ומשרד החקלאות שעסק בנושא עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים וזרזי גדילה. מנהלת אגף טיב המספוא הגב' פנינה אורן (אגף חדש בשו"ט), הציגה נתונים מפתיעים לגבי נתוני הרישום של זרזי גדילה בישראל. על פי הנתונים, קיים פער בין ההתוויות המאושרות בישראל לבין הרישום בארץ המקור. בנוסף, יש תכשירים אשר אינם רשומים כלל בארץ היצור ועולה השאלה כיצד אושר לרישום מוצר שאין לו היתר למכירה חופשית בארץ המקור (תנאי רישום בסיסי למוצרים אלה על פי דרישות משרד החקלאות).

משלוח יבוא של ביצי מאכל מטורקיה, נבדק ע"י השירותים הווטרינרים ונמצא כמכיל רמות חריגות של תכשיר סולפא. מכתב של השירותים הווטרינרים, הופץ בנושא ליבואנים של ביצי מאכל, אך הידיעה לא הובאה לידיעת הציבור הרחב, מעניין למה... שקיפות ברור שאין פה ולכאורה נראה שיש מישהו ששומר על בעלי עניין.

בני זוג שעסקו במשך שנים בפיטום אווזים, קיבלו ממשרד החקלאות מענק בתמורה לכך שיפסיקו לעסוק בענף. לאחר שהתגלה כי חזרו לפטם – הם חוייבו להחזיר את הכסף. בשנת 2006, הופסק ונאסר פיטום האווזים בישראל. במטרה למזער את הפגיעה בעוסקים בענף, הממשלה קבעה כי הם יהיו זכאים למענק בכפוף להתחייבותם לחדול לחלוטין מפיטום האווזים. ביולי 2006, ביקשו בני זוג, שעסקו במשך שנים רבות בפיטום אווזים, לקבל את המענק ממשרד החקלאות. בני הזוג חתמו על התחייבות להפסיק לעסוק בגידול אווזים לתקופה של חמש שנים לפחות וקיבלו 330,000 שקל בעבור דמי הסתגלות ומענק להשקעה בעסק עצמאי שאינו בתחום החקלאות.

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה דיון לאישור תקנות צער בעלי חיים - גידול תרנגולות מטילות והחזקתן. יו"ר הוועדה ח"כ עמרם מצנע הודיע לאחר שמיעת המשתתפים כי הוא מתרשם שארגוני זכויות בעלי החיים מצד אחד והחקלאים מצד שני תמימי דעים בעניין שדרוג הלולים, אך יש לשמור על החקלאים בצפון "שיושבים על הגדר", כדבריו, ומתפרנסים מענף חקלאי זה. חברי הכנסת שמעו את זעקת המגדלים הטוענים כי אם לא יינתן להם שיפוי מלא עבור שדרוג הלולים, לא יוכלו לעמוד בהוצאה הכספית, דבר העלול לסכן את ההתיישבות החקלאית בצפון.

פקחים של משרד החקלאות הורו על סגירת משחטת עופות בנצרת מהסיבה של תנאים תברואתיים לא נאותים ועבירה על תקנות צער בעלי החיים. נאסר על המשחטה לחזור לפעילות עד לתיקון כלל הליקויים במקום. מדובר במשחטה בסדר גודל בינוני השוחטת כ- 15,000 עופות ביום. בביקורת מפקחי המשרד במקום נצפו שלל ליקויי צער בעלי חיים, ניקיון, סניטציה, תהליכי ייצור לקויים, ובינוי. בנוסף, נשחטו עופות בכמות החורגת מהיתר השחיטה של המשחטה.

הכתבה ששודרה בערוץ 2, בה הוצג המצב הסניטרי המחפיר בשלוחת ההטלה בישראל, נתן רוח גבית לפעילות השירותים הווטרינרים אשר לאורך שנים נמנעו מלפקח על שלוחה זו. ביקורת של פקחי השו"ט במשק הטלה, במרכז הארץ, מצאה במקום רמה סניטרית ירודה. התוצאה: השמדה של 1,500 ביצי מאכל ואיסור שיווק ביצים עד להסדרת הממשק והלול כנדרש.

בחודש נובמבר השנה הוענק פרס QILU FRIENDSHIP AWARD למומחים זרים ששימשו כיועצים לממשלת סין. הפרס מוענק אחת לשנתיים במחוזות השונים בסין ע"י הממשלה של כל מחוז. בכל מחוז שיש בו יועצים זרים מוגשים מועמדים מהערים השונות, בתחומים שונים החל מהנדסה וכלה בכלכלה. מתוך כל היועצים שמומלצים, נבחרים מספר זוכים-נציגי מדינות וחברות פרטיות מחוץ לסין. כל עיר או מוסד שזוכה להכניס יועץ זר לפרס זוכה ביוקרה ו"נקודות" בממשל המרכזי. חשיבות הפרס, בהיותו ממשלתי ורשמי ונמצא במקום אחד לפני הפרס הארצי, שהוא השלב הבא. ד"ר אמנון ענבר, אשר רק לאחרונה פרש לגמלאות מהשירותים הווטרינרים, נבחר מטעם העיר Binzhou במחוז Shandong. בעיר זו קיימת שלוחה וטרינרית של אוניברסיטת בייג'ין ולומדים שם בעיקר לתואר שני ושלישי. המחקרים עוסקים במגוון בעלי החיים. בסה"כ נבחרו לפרס 26 יועצים מ- 11 ארצות. היועצים הם ממגוון מדינות ובעיקר מארה"ב, גרמניה, יפן וקוריאה.

ביקורת של הוועדה האירופאית שבחנה את מערך בריאות העוףבישראל, בין ה-10 ל-19 ביוני 2014 פרסמה את דו"ח הביקור. מטרת הוועדה היתה להעריך את פעילות הפיקוח של השירותים הווטרינרים על עופות ותוצריהם המיועדים ליצוא למדינות האיחוד ובמיוחד האם לרשויות יש רמת פיקוח ובקרה מספקת בכדי להוכיח ש: - המדינה חופשיה משפעת עופות המחוייבת דיווח - הפעילות המתקיימת ע"י המדינה בהתמודדות עם מחלת הניוקסל ושפעת העופות, תואמות את אלה הנדרשות ע"י התקנות האירופאית - המעבדות מספקות תוצאות אמינות ובפרקי זמן מתאימים - העופות ותוצריהם המיועדים לשיווק לשוק האירופאי, עומדים במדדי התברואה הנדרשים בתקנות האירופאיות.

זוגלובק רכשה בשנת 2009 את המותג טבעוף, ליצור עופות ללא תוספים אנטיביוטיים. בשנת 2009 נרכש המותג תמורת 2.5 מיליון ש"ח. לאחרונה, מתקיימים מגעים למכירת המותג למשק ארצי (קבוצת תדמיר), מכירה המחייבת אישורו של הממונה להגבלים עסקיים.

בעקבות הכתבה שהתפרסמה בערוץ 2 וחשפה את המחדלים בנושא ביצי המאכל, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד תנובה, לסר וגליקסמן. שוחרי התביעות שרק מחפשים את ההזדמנות לקדם תביעה יצוגית, בחרו לתבוע את אלה מהם יוכלו לראות כסף ולאו דווקא את האשמים האמיתיים.

התחקיר ששודר בחדשות 2 ועסק ברמת הממשק והסניטציה במשקי המטילות לביצי מאכל, עורר סערה ציבורית, בעקבותיה הודיע משרד החקלאות, כי יעצרו שיווק ביצים מכל לול שלא יעמוד בסטנדרטים אותם דורש המשרד מהמגדלים. הבעיה היא שדרישות המשרד מהמגדלים מתרכזות היום במספר קטן של מרכיבים, אשר המרחק בין קיומם לבין הבטחת מוצר בטוח לצרכן עוד גדול.

חדשות 2: בכתבה מקיפה של חיים ריבלין, נסקרת הפעילות במספר משקי הטלה לביצי מאכל. הכתבה מציגה מציאות קשה אך בהחלט לא מפתיעה את המצויים בענף העופות במדינת ישראל. עוצמת הכתבה, אינה בהצגת חריגות המתקיימות במשקים מסוימים, אלא בהצגת המציאות המאפיינת חלק ניכר ועיקרי של יצרני ביצי המאכל בישראל. החקלאים אינם אשמים במציאות המיצרת סכנה בריאותית אמיתית לצרכנים בישראל, מי שעד היום לא נקף אצבע לשינוי מציאות זו הוא לא חלק ממנה, הוא האחראי האמיתי למציאות זו.

השירותים הווטרינרים בשיתוף משרד הבריאות, יקיימו יום עיון בנושא זרזי גדילה אנטיביוטים ב-15 בדצמבר שנה זו. הכנס צפוי להתקיים באודיטוריום ע"ש כהן, מכון וולקני - משרד החקלאות. השימוש בזרזי גדילה אנטיביוטים במשק החי, הופסק במדינות אירופה כבר בשנת 2006 ולמרות שבארה"ב השימוש עדיין קיים, יש התנגדות ציבורית גדולה לנושא מחשש להתפתחות עמידויות בקרב חיידקים פתוגנים שונים. בעבר התקיימו ימי עיון דומים ואף קמו ועדות ופורסמו מסקנות והמלצות לביצוע, שלא יושמו עד היום.

הקמת המערכת הממוחשבת לספירת מטילות, מתקדמת ואב טיפוס נבחן בלולים החדשים והגדולים, שם הקושי בספירה ידנית הוא גבוה. המערכת מורכבת על קלנועית, כאשר על מוט מורכבות מצלמות וידאו המכוונות לעבר הכלובים ומצלמות את המטילות שם. המערכת ממוחשבת והנתונים מועברים בסיום הצילום, למערכת אחרת, המבצעת ניתוח של התמונה. תרגום התמונה מתבצע על סמך ספירת כרבולות, כאשר במטרה לצמצם את הטעות, צילום שורת הכלובים מתבצע 3 פעמים. האמצעי נדרש בכדי לפקח על מכסות הייצור בענף ועלותו כ- 8 מיליון ש"ח.

הליכת הבקר היא עניין שבשגרה אצל הרבה אנשים, אך ההפתעה שהתגלתה הפעם לעיני הצועדים בבקר יום שישי, היתה בהחלט חריגה. ערימת פסולת במרכזו של משטח נקי צמוד לקיבוץ ולמרכז מסחרי הומה אדם. מבט מקרוב לא הותיר ספק, פסולת מדגריה הכוללת אפרוחים מתים, קליפות ביצי רבייה (מסומנות בחותמת המשק), בקבוקים של מדללי תרכיב ועוד.

העיתון הכלכלי דה-מרקר, ממשיך להלום בהתנהלות ענף העופות. כותרת הכתבה היום "הסידור המופלא של מגדלי העופות", פרי עטה של הכתבת מירב ארלוזורוב, מתארת את תשלום סובסידית חוק הגליל, למגדלים אשר למרות שהפסיקו לגדל עופות הם ממשיכים לקבל את הכספים מהמדינה. הסובסידיה נשארה, בהתאם למכסה שהיתה למגדל ב–1996. אם בפועל הוא מגדל פחות או יותר, אם הוא מכר את המכסה שלו או אפילו אם הוא פרש מהענף והפסיק לגדל עופות - זה כלל לא משנה. זכותו לסובסידיה, בהתאם למכסה שהיתה לו ב–1996, נותרה בעינה.

הוועדה שביקרה בארץ מטעם האיחוד האירופאי בין ה- 10 ל-19 ביוני שנה זו, פרסמה את מסקנותיה. מדובר בדו"ח העוסק בפיקוח מוצרים מן החי בישראל. הדו"ח מסכם כי יש מערכת בקרה רשמית מאורגנת היטב המכסה את ייצור מגוון מוצרי העוף המיועדים ליצוא לאיחוד האירופי. אף על פי כן, נצפו פערים מסוימים בין האיחוד האירופי והתקנים הישראליים. הוועדה מצאה ליקויים בפיקוח על השימוש בתכשיר קלופידול. עם זאת, הוועדה קבעה שבסך הכל המערכת בישראל מסוגלת להבטיח כי יצוא לאיחוד האירופי עומד במרבית התקנים הרלוונטיים. הוועדה מצאה בעיות תחזוקה בשניים מתוך ארבעה בתי מטבחיים. בתחום תוספי מזון נמצא שפוספטים או מונוסודיום גלוטמט שימשו בהכנת בשר דבר שאינו עולה בקנה אחד עם חקיקה של האיחוד האירופי.

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, הביע את עמדתו וקבע שיש להעביר את הסמכויות לאכיפת חוק צער בעלי חיים ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה. בהחלטה זו יש משום כשלון לעמדת השירותים הווטרינרים, שעשו כל מאמץ במטרה להותיר תחתיו את הסמכויות בתחום זה. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, הוא זה שפנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה לקבל את חוות דעתו בנושא. מדיניות המשרד בתחום רווחת בעלי חיים והעשייה הדלה בתחום היא זו שהביאה בסופו של דבר להחלטת היועץ המשפטי הטוען לניגוד עניינים במשרד החקלאות.

בכתבה המתפרסמת היום בעיתון הכלכלי, דה מרקר, פורשת הכתבת מירב ארלוזורוב את פעילות ענף העופות המתנהלת לדבריה כקרטל התורם ליוקר המחייה בישראל. יוקר מחייה, במוצרים בסיסיים ומרכזיים כעוף וביצים המצויים בסל הצריכה של כל בית בישראל. ענף הפטם פועל תחת הסדר, הסדר שהוא למעשה קרטל, המבוצע בידי מועצת הלול. לעומת זאת, ענף הביצים מתנהל תחת מכסות יצור המונעות כל תחרות מקצועית או כלכלית. על פי הכתבה, מחיר הביצים בישראל, למרות היותו נתון לפיקוח מחירים ע"י הממשלה, הוא השני בגובהו בקרב מדינות ה-OECD וכמעט כפול מהמחיר ביפן, ספרד או ארה"ב, מדינות אשר יצור הביצים מתנהל בהן בתחרות שוק חופשי.

נתוני MRL מופיעים במקורות שונים (אירופה, ארה"ב או של ארגונים השייכים לאומות המאוחדות כמו Codex Alimentarius) בעבר, המדיניות היתה לקבוע נתוני MRL על פי הקריטריון המחמיר הקיים וכך ישראל אימצה את הערכים של ה-Codex. בישראל משווקים 2 תכשירים המכילים ניקרבזין (ניקרבזין הינו תכשיר אנטי-קוקצידיאלי המוסף לתערובת ומיועד למנוע קוקצידיוזיס בתרנגולות). ניקרבזין 25% ו- Maxiban 160G לתכשירים אלה זמן המתנה של 1 יום או "0" בהתאמה. עד לאחרונה הרמה המכסימלית המותרת ברקמות של התכשיר בישראל עמדה על 200 ppb. למרות זמני ההמתנה הקצרים, חריגות מהרמות המכסימליות המותרות נמצאו ברקמות של עופות בלא מעט להקות פטמים ששווקו.

מגבלות השירותים הווטרינרים בנושא העברת עופות פיטום למשחטה ותעודות הבריאות הממוחשבות עמדו היום במבחן משפטי וכשלו. העתירה הוגשה בעקבות המגבלות שהציבו הנהלים החדשים בפני מנהג הכפרות. למרות שמנהג הכפרות כפי שמתקיים היום כולל שחיטה המונית של עופות והשירותים הווטרינרים אפשרו את קיום הטקס הפולחני כל עוד העופות יופנו לאחר מכן למשחטה מאושרת בית המשפט לא קיבל את עמדת השירותים הווטרינרים. טוען עו"ד העותרים: "ב- 1.8 הוכנסה ללולים מערכת ממוחשבת, ז"א כבלו את המשלוחים, משרד החקלאות מפקח על משלוחי העופות, הם חיברו אותה למערכת, שמטרתה ויסות השוק של מועצת הלול.... נוצר קושי טכני להוציא עופות שלא למשחטה מאושרת" .

במכתב שהופץ היום ע"י השירותים הווטרינרים, מודיעים למגדלי תרנגולי ההודו שהחל מה-1 בדצמבר 2014, תותר הובלת תרנגולי הודו ממשקי פיטום למשחטות רק באמצעות התעודות הממוחשבות. המשמעות היא שבתקופה הקרובה מועצת הלול (אין כאן טעות כתיב, אכן מועצת הלול ולא השירותים הווטרינרים) תתקין בכל חוות תרנגולי ההודו לבשר מערכות מחשוב. בסעיף 1 (ב) למכתב מצוטטת התקנה במחייבת משלוח תעודת בריאות כפי שהיא מופיעה בתוספת השלישית ובסעיף 4, מסבירים לחקלאי שהתעודה שתונפק היא זו הממוחשבת.

לראשונה, אושר לשימוש בישראל תכשיר בקטריופאגי להתמודדות עם זיהומי סלמונלה בבשר העוף. התכשיר אושר במהלך שנת 2013 בארה"ב. בקטריופאגים או בקיצור פאגים הם נגיפים בעלי פעילות נגד חיידקים וחסרי אלימות בבני אדם או בעלי חיים. הפעילות של נגיפים אלה היא ספציפית. התכשיר בשם: SalmoFresh מהווה שינוי תפיסה, בנסיונות להפחית את רמת זיהום הסלמונלה בבשר במשחטות. בארה"ב נהוג לשטוף את הטבחה בחומרי חיטוי יעודיים, אך תהליך זה אינו מאושר באירופה ובעקבות כך, אינו מיושם במשחטות בישראל.

ד"ר סרחיו דולב, רופא ראשי לפיקוח מוצרים מן החי, מסר היום במסגרת יום העיון של האגודה למדע עופות, שמשרד החקלאות עובד יחד עם משרד הבריאות על השלמת תקנות בנושא סימון ושטיפת ביצי מאכל. על פי דולב, תותר שטיפת ביצי מאכל בתחנות מיון תחת תנאים מוגדרים שיקבעו בתקנות. ביצים אלה יסומנו בהתאם וישווקו בטמפרטורה שתהיה סביב ה- 7 מ"צ.

תגובת משרד החקלאות לתקינות המשפטית של תעודות הבריאות שנדרשות היום למשלוח דרך מערכת המיחשוב ושונות מנוסח התעודה כפי שהיא מופיעה בתקנות היא: מדובר בסטיה קלה ממנה המתאפשרת על פי החוק. בכל מקרה, פועל משרד החקלאות לתיקון התקנות. אז למרות שאנו חושבים שלא מדובר בסטיה קלה וישנם הבדלים בעלי מהות משפטית עמוקה, אנחנו מברכים על כך, שהמשרד פועל לשינוי התקנות ומבינים שאם אכן היה מדובר בסטיה קלה שאין בה מהות משפטית, לא היו טורחים לעשות זאת.

לאחר מספר שנים בהן לא נערך הכנס ע"ש קמרון, התקיים היום במכון הווטרינרי היום לזכרו של פרופ' קמרון במהלכו חולק פרס קמרון. בענף העופות קיבל את הפרס ד"ר אמנון ענבר, הרופא המרחבי של מערך בריאות העוף באזור הדרום. אמנון שניהל משך שנים את המעבדה הדרומית למחלות עופות, חזר לפני מספר שנים למערך הממשלתי לאחר הפוגה קצרה בשוק הפרטי. הפרס הוענק לאמנון על תרומתו רבת השנים לענף העופות בישראל.

משרד החקלאות ומשרד הבריאות אישר הארכת חיי מדף לבשר הודו טרי מארבעה ימים לאחר השחיטה ל- 7 ימים לאחר שחיטה. האישור ניתן ל-5 משחטות: עוף עוז, הוד חפר, עוף טוב, זוגלובק וקורניש -חן מעוף.

על פי הידיעה שמקורה במועצה לענף הלול, צפוי מחסור בעופות טריים בתקופה שבין ה-5 לאוקטובר 2014 - יום למחרת יום הכיפור, עד ל-19 באוקטובר - יום למחרת חג הסוכות. את המחסור בביצי המאכל הסבירו במחלת הניוקסל, את המחסור הצפוי בבשר עוף טרי מסבירים במיעוט ימי העבודה במשחטות בתקופה זו.

על פי ידיעה בעיתון הכלכלי גלובס, תנובה רושמת בשנה החולפת, ירידה חדה של 31% במכירות ביצי המאכל לרשתות השיווק. תנובה עדיין מובילה עם נתח שוק של 32%, חברת "מן הטבע בארותיים" ממצבת עצמה כשניה בגודלה עם נתח שוק של 14.6%.

על פי ידיעה המתפרסמת היום בעיתון דה-מרקר, יבוא ביצי המאכל למדינת יגדל ב-100 מיליון ביצים ויגיע ל-250 מיליון ביצי מאכל לשנת 2014. נוסף על כך, אושר יבוא של 150 טון חלמוני ביצים לתעשיית הגלידות בישראל. יבוא בסדר גודל כזה מהווה הוכחה ברורה לתכנון וניהול לקוי של מכסות היצור במדינת ישראל. במקום שחקלאי ישראל, יגדילו את הייצור ואת היכולת להגדיל את הכנסותיהם, הרווחיות עוברת ליבואנים והמדינה נדרשת לשלם על כך במטבע זר.

הצעת חוק של משרד החקלאות מבקשת להחריג משווקי תוצרת הלול, כולל תוצרת מעובדת של משחטות וחברות, מהתיקון האחרון לחוק ההגבלים, ובכך הפטור ימשיך לחול עליהם. המשמעות היא שגופים אלה יוכלו להמשיך ולתאם מחירים. טיוטת החוק מבקשת לקבוע את המועצה לענף הלול כמוסמכת להתקשר בהסכמים עם מגדלים ומשווקים לשם מניעה או צמצום עודפים בייצור ובשיווק של תוצרת לול מעובדת, לשם הבטחת תמורה הוגנת למגדלים מחד גיסא, ותוך מניעת פגיעה בצרכנים מאידך גיסא - ללא ספק לתת לחתול לשמור על השמנת. משרד האוצר מתנגד ויש להעריך כי ההצעה לא תעבור.

התנועה לאיכות השלטון הוציאה למשרד החקלאות את התייחסותה לתזכיר חוק המועצה לענף הלול. התנועה מדגישה כי משרד החקלאות הוציא תחת ידו מחקר משווה מקיף הנוגע למועצות ייצור במדינות אירופה ובארה"ב, בהשוואה לישראל. המחקר הדגיש כי ההבדל המרכזי נוגע לכך שאופיין של מועצות הייצור החקלאיות באירופה ובארה"ב הוא בעיקרו וולונטרי, להבדיל מאופייה הכופה של התארגנות מועצות הייצור בישראל. עוד עלה מהמחקר כי המעורבות הממשלתית בפעילותן של מועצות הייצור בישראל היא הגבוהה ביותר מבין השלוש. כמו כן, עולה מהמחקר, כי בזמן שפעילותן המקצועית של מועצות הייצור האמריקאיות מתרכזת בעיקר בקביעת סטנדרטים, בקרת איכות, פיקוח איכות ואריזה, פעילותן של מועצות הייצור הישראליות היא שולית ביותר בהיבטים אלו, ואילו פעילויות כגון מו"פ ייצור, וויסות שוק וניהול מכסות (בחלב, דבש וביצים) ולובינג פוליטי, הינן הפעילויות המשמעותיות ביותר.

כתבתה של העיתונאית, אורה קורן, היום בעיתון דה-מרקר טוענת שהערכות מדברות על כך שמועצת הלול מייצרת לכאורה מחסור מלאכותי בביצים, שנועד להבטיח מחיר גבוה למגדלים "מכסות ייצור נמוכות מונעות מיצובו של השוק ומנציחות את חוסר היעילות. צריך לבדוק אם המועצה, שמתפרנסת מההיטלים שמשלמים המגדלים, אינה מיטיבה אתם על חשבון כל השאר". תגובת משרד החקלאות: "אין מקום לפרק את המועצה, אך יש להתאימה למשימות חדשות". לפני שבועות מספר דיווחה אורה קורן על כוונת משרד האוצר לפעול לשינוי המצב הקיים בענף הלול, שבו מועצת הלול ומשרד החקלאות מווסתים את היצע הביצים ואספקתם לשוק. משרד האוצר טוען כי הדבר מנציח חוסר יעילות ומחיר מופרז לצרכן, וכי הוויסות גורם לכך שקיים מחסור בביצים לקראת החגים, ראש השנה ופסח.

התשובה החד-משמעית היא: לא ! וביתר פרוט ניתן לקרוא בכתבתן של אורה קורן ועדי דברת-מזריץ בעיתון דה-מרקר היום. - יותר מ–80% מהנשאלים ענו כי אילו ידעו שמשמעות הסימון היא שהביצים הגיעו מטורקיה לא היו קונים את הביצים. - הרוב הגדול של הצרכנים בישראל, אינו מודע לסימון ומשמעותו וכלל אינו יודע שהוא קונה ביצה מיובאת מטורקיה. - רק 3.6% מהנשאלים אמרו כי ראו את הסימון והם יודעים מה משמעותו. - 14% מהנשאלים ענו כי היו קונים ביצים מטורקיה. כאשר 96.4% מהציבור לא ראה או מבין את הסימון שמטרתו להבהיר לקונה את מקור הביצים, ברור שמי שאמור להסביר לציבור את המשמעות אינו עושה את מלאכתו או שיש לו כוונה ברורה להסתיר מידע זה.

מועצת הלול ומשרד החקלאות אישור יבוא של 10 מיליון ביצי מאכל. אישור היבוא נובע ממחסור בשוק המקומי. היבוא צפוי להגיע מטורקיה.

נתונים המתפרסמים ע"י ארגון FAO של האו"ם חושפים את מחיר המלחמה שנגבתה מהענפים החקלאיים השונים ברצועה. כאשר מדובר בענף העופות, שעיקרו פטם ומטילות, הדיווח של הארגון מעריך ש-50% מאוכלוסיית העופות המסחריים נפגעה.

חברת עוף עוז, אינטגרציית גידול הפטמים הגדולה בישראל , תקים מפעל פסדים חדש בפארק נאות חובב שבנגב. בימים אלה הונחה אבן הפינה למפעל החדש שבבעלות עוזי מחלב ואבנר כליפה.

השוחטים במילועוף פתחו בשביתה ועשרות אלפי עופות שהמתינו במשחטה, הומתו במכונה חשמלית ונשלחו למכון פסדים. המשמעות היא נזק ישיר של מאות אלפי שקלים. נסיון להביא שוחטים חלופיים נתקל בהתנגדות של השוחטים המקומיים. הבסיס לשביתה הוא תנאי העסקתם של השוחטים מול חברת הקבלן המעסיקה אותם. עד עתה נמנעו השוחטים לנקוט באמצעי שביתה קיצוניים בשל ביקור הוועדה של השוק המשותף ומבצע "צוק-איתן".

בימים אלה הופץ מכתבו של מנהל השירותים הווטרינרים, ד"ר נדב גלאון, בדבר חובת הדיווח על מחלות רשומות ואירועים חריגים לרופא ממשלתי. חשיבות הדיווח בזמן, על אירוע חריג היא בעלת משמעות מרכזית בהתמודדות מול מחלות מדבקות ומחייבת הקפדה ושיתוף כלל המערכות לקידום מטרה משותפת והיא התמודדות נכונה ויעילה עם מחלות מדבקות.

ביצים נחשבות לאחד מהמזונות הבסיסיים בתפריט הישראלי וככאלה מחירן מפוקח ע"י המדינה. מחיר מוצר מזון בסיסי מייצג באופן מסויים עלויות מזון ויוקר מחייה. הטבלה מטה מרכזת מחירים של ביצי מאכל במדינות שונות בעולם.

בתגובה לפניית כתבת דה-מרקר, אורה קורן, אומר דוד שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי ולשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, "יש להיפטר מהמועצות במהירות ובהחלטיות, הן מחוללות חוסר תחרות בקרב גורמי הייצור החשובים של משק המזון מהווה שכבה של עסקנים ההופכת לנטל על החקלאי ומחוללות קרטל שמתאים היצע לביקוש ברמת מחיר שנראית לקרטל". על פי שטרום, זו בין היתר הסיבה למחירי עוף, חלב ודגים היקרים בצורה קיצונית בהשוואה למדינות אחרות."מועצות הייצור הן נטל מיותר וקרטליסטי על צווארו של הציבור".

קבוצת תדמיר נכנסת לתחום מותג ה"עוף הטבעי". המותג יקרא: "משק ארצי" והוא בהגדרת ממשק הגידול, עוף הגדל ללא תוספים אנטיביוטיים. כלומר, ללא תכשירים אנטי-קוקצידיאלים, ללא מזרזי גדילה אנטיביוטים וללא טיפולים בתכשירים כימיים במהלך הגידול. שיווק המותג החדש יעשה ע"י חברת נטו.

נציבות המדינה פרסמה בימים אלה מכרז פומבי לתפקיד וטרינר אפידמיולוג לתחום בריאות העוף. המשרה התפנתה לאחר שד"ר אליקום ברמן, יצא לגמלאות (עתה הוא ממשיך עבודתו במועצה לענף הלול). דרישות המשרה: רשיון ישראלי לעסוק ברפואה וטרינרית ונסיון של שנה לפחות בעבודה עם מסד נתונים וניתוחים סטטיסטים. תפקיד בכיר חשוב ומרכזי אשר מניתוח הנתונים עליו הוא אחראי נגזרות דרכי פעולה לטובת בריאות הציבור ובריאות הענף.

אלפי עופות מתו בגל החום הכבד שפקד את אזורנו אתמול (4 יוני). נזקים כבדים בענף העופות נרשמו בעקבות החום הכבד ואלפי תרנגולי הודו לפני שיווק, מטילות ביצי מאכל, עופות רבייה ופטמים מתו.

במכתב המופץ היום למגדלי תרנגולות הפיטום, ע"י השירותים הווטרינרים, מפורט תהליך המיחשוב החדש שהוקם ע"י המועצה לענף הלול ואמור להיכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2014. המכתב מתייחס ל- 3 היבטים מרכזיים: 1. תעודות הבריאות החתומות ע"י הרופאים הווטרינרים וכוללות הצהרת מגדל 2. הובלת בעלי חיים 3. תעודות משלוח שני הנושאים הראשונים מעוגנים בחוק והם בסמכות השירותים הווטרינרים. הנושא השלישי הוא, כפי שגם כתוב במכתב, על פי חוק המועצה לענף הלול. מערכת המיחשוב, הוקמה ע"י המועצה לענף הלול מנוהלת, ממומנת על ידה וכלל הנתונים המוקלדים בה חשופים לעובדיה. בנוסף, נוסח תעודת הבריאות, כפי שהוא מופיע היום במערכת המיחשוב אינו עומד בקנה אחד עם התקנות.

במכתב של ד"ר פרק, רופא ראשי לבריאות העוף וד"ר סרחיו דולב, רופא ראשי פיקוח מוצרים מן החי, ניתנה הארכה עד ה-1 בספטמבר ליישום הדרישה של מחסן ביצים מקורר.

במהלך חודש יוני צפויה להגיע לישראל משלחת מומחים שתבדוק את התאמת ענף העופות בישראל לדרישות האירופאיות במטרה לקבל הכשר ולהמשיך ליצא למדינות האיחוד. אך לא רק מחלת הניוקסל ונושאים מקצועיים נוספים עומדים על הפרק. המשלחת שאמורה לנחות בישראל בעוד שבועות מספר, שלחה מסמך בו מפורטות דרישות ושאלות לקראת הביקור ובין היתר הוא מפרט מגבלות לגבי בשר עופות שמקור גידולו הוא מעבר לקו הירוק. מה המשמעות ? לדוגמה: משחטת יצוא לא תוכל, לפי האירופאים, לשחוט עופות שמשק הגידול הוא ברמת הגולן.

דו"ח מבקר המדינה, שפורסם היום כולל ביקורת חריפה על פעילות המחלקה לפיקוח מוצרים מן החי של השירותים הווטרינרים. הנושאים המרכזיים הם: - מדדי איכות שונים הנדרשים ממשחטות יצוא ומשחטות מקומיות - שאריות תרופות בביצי מאכל - דיאוקסינים בביצי מאכל הביקורת החריפה של מבקר המדינה היא בהחלט מדוייקת ונכונה, אך אם זאת ראוי לציין שבנושא ביצי המאכל חל שינוי מהותי.

44 מיליון שקל, זהו ההפסד שנגרם לקרן נזקי טבע לשנת 2013. מדינת ישראל משתתפת בפרמיות הביטוח של הקרן בשיעור של 35% במסלול נזקי טבע וב-80% במסלול אסונות טבע. בפברואר האחרון נחתם בין הקרן לבין המדינה הסכם אסונות טבע לשנת 2014 אשר הורחב ומאפשר לה למכור ביטוחי לול כנגד מחלת הניוקסל בשיעור השתתפות של 80%, כמקובל במקרה של אסונות טבע.

כתבה נרחבת בעמודי החדשות של עיתון גלובס, שנערכה ע"י כתבת העיתון אילנה חיות, חושפת נתונים בעלי עניין על חברת עוף עוז. עוף עוז - נתונים: החברה נשלטת ע"י עוזי מחלב (50%) ואבנר כליפה (50%) החברה מפעילה 3 משחטות: שגב שלום (עוף עוז), מישור אדומים (עוף הבירה), שדרות (עוף קור). על פי הכתבה, עוף עוז, מתכננת להקים תוך שנתיים משחטה גדולה במיוחד לבד"ץ במישור אדומים. השיווק מתוכנן להעשות ע"י "נטו", תחת שם המותג "עטרה". ההשקעה בהקמה מוערכת ב- 80 מיליון ש"ח. 25 חוות גידול, מדגריה ברביבים ומכון תערובת (אסמי עוז).

נהל חדש הופץ בימים אלה ע"י הרופא הראשי לפיקוח מוצרים מן החי, ד"ר סרחיו דולב. בנוהל מצטט דולב, כדלקמן: "תקנות מחלות בע"ח (בתי שחיטה לעופות) (תיקון) התשנ"א 1991- מחייבות בדיקת בעלי הכנף המיועדים לשחיטה בידי הווטרינר המפקח עם הגעתם למשחטה תוך הדגשה כי וטרינר מפקח לא יתיר שחיטת בעלי כנף במשחטה שבפיקוחו בטרם קיבל לידיו תעודות בריאות הלהקה וכל מידע נוסף שנדרש". בדקנו התקנות ומצאנו נוסח שונה.

דו"ח שהתפרסם בסוף חודש מרץ 2014, ע"י החטיבה למחקר במשרד החקלאות, בראשותו של מר אורי צוק-בר, מבצע השוואה בין מועצות הייצור בישראל לאילו של אירופה וארה"ב. הדו"ח קובע שמועצות היצור בישראל הן התארגנויות כפוייות על פי חוק של כל החקלאים בענפים בהן הן פועלות. לעומת זאת, בארה"ב ובאירופה קיימות התארגנויות שהן ביוזמת המגדלים השייכים לענף מסוים. בארה"ב סמכויות המחייבות את כלל המגדלים נאכפות רק כאשר קיים רוב של המגדלים, הגוף מייצג את המגדלים ופעולותיו נקבעות בדרכים דמוקרטיות. גופים אלה עוסקים בעיקר בנושאי פרסום, קידום מכירות, מדדי איכות ומו"פ. מספר מצומצם ביותר של גופים מורשה לבצע ויסות כמויות ובמידה והן מתבצעות נדרשת הוכחה שפעילות זו נחוצה. באיחוד האירופאי, גופים אלה מתקיימים על בסיס התנדבותי, עיקר פעילותם היא בתחום הפרסום ומדדי איכות.

כאשר כולנו מדברים על יוקר המחייה, הכתבות בעיתונים רודפות אחר עליות המחירים. על פי עדי דברת-מזריץ ואורה קורן, כתבות העיתון דה-מרקר, מיוני 2012, עלה מחיר העוף הטרי ב-20% והוא צפוי לעלות עד פסח בעוד 10%. על פי הכתבה, האחריות לעליית המחירים היא פעילות מועצת הלול המווסתת את המחירים באמצעות ההסדר בענף הפטם.

כנס האגודה למדע עופות העולמי, סניף ישראל - נפתח היום במלון רמדה בירושלים. ד"ר שמעון פוקמונסקי, רופא ראשי למחלות עופות לשעבר, זכה לקבל את אות יקיר האגודה, על פועלו רב השנים במסגרת האגודה והענף בכללותו.

בחודשים האחרונים הפכו תעודות המשלוח של אפרוחים מהמדגריות למשקים לתעודות ממוחשבות. התעודות הממוחשבות הידקו את השליטה על כמויות האפרוחים ויעד המשלוח. עתה מתברר שהן הפכו דרך מקורית המחליפה תקינה בתחום רווחת בעלי חיים, כמקובל במדינות מתוקנות. מדגריה לא תוכל להוציא מהיום אפרוחים למשק נתון (שגם פרטיו מוזנים כמובן במחשב), בכמות שתעלה על 17 אפרוחים למ"ר.

מתביעה שהתבררה בבית המשפט לדיני עבודה (סע 26419-01-12, בית דין לעבודה, חיפה), בין רופא וטרינר שהועבר מתפקידו ממשחטת מילועוף למשחטת זוגלובק. מתברר שבשנות ה- 90' החל הליך רפורמה בענף הלול, במסגרתו נבחן מערך הפיקוח הווטרינרי במשחטות והתאמתו לצרכי הענף המקומיים וכן לצרכי ייצוא. על רקע זה נוצר הצורך ברוטציה של הרופאים הווטרינרים, אשר נועדה לשמור על אפקטיביות הפיקוח. מטרת הרוטציה היא למנוע יחסי תלות בין המשחטה לבין הווטרינר המפקח עליה. מתגובת ההגנה ניתן עוד ללמוד, שיישומה של "מדיניות הרוטציה" חל בשנת 2005 ובמיוחד בשנת 2011. בית המשפט קובע שמהראיות עולה, כי הפעם הראשונה בה העברת רופאים וטרינריים בין משחטות, נעשתה בשל הצורך ברוטציה, כשלעצמה, ולא מנימוק נוסף, היתה במסגרת העברת התובע למשחטת "זוגלובק".

בעיית הפגרים ואופן הפינוי: החלטה להקים צוות שמטרתו להכין הצעות לשיפור תנאי הגידול והסניטציה בענף. סלמונלה במשקי הפטם: בעיית זיהום סביבתי. נדרשת פעולה להפחתת הנגיעות הגבוהה של הטבחה בחיידק זה. כיום מתקיימות תצפיות שמטרתן לבחון אמצעים לצמצום הבעיה. הוחלט להמשיך במספר תצפיות בנושא. הצוות שמונה לנושא הפגרים ידון גם בהשקעות נוספות הנדרשות לבחינת נושא זה.

בכתבה המתפרסמת היום בעיתון דה מרקר, יוצא פרופ' יעקב עמיהוד נגד מדיניות מכסות ביצי המאכל. אחת הסיבות למחירים הגבוהים של ביצים ומוצרי חלב היא מדיניות הממשלה, שמביאה לייצור יקר ובלתי יעיל. לדברי עמיהוד משטר מכסות הביצים בישראל אינו מאפשר את ייצורם בכמויות גדולות ובטכנולוגיה יעילה ומודרנית. המכסות לדבריו, מגינות על ייצור נחשל ואינן מאפשרות לחקלאים יעילים למכור יותר ולהוריד את המחירים. הייצור, המפוצל ביחידות קטנות, מגדיל בין היתר את הוצאות איסוף התוצרת. במקום לולי ענק ממוכנים, ממוחשבים ויעילים, יש לולים קטנים ופיצול בייצור, בעיבוד ובהובלה. למעשה, הממשלה מקדמת נחשלות ובזבוז של מקורות.

מדינת ישראל ממשיכה ליבא ביצים מטורקיה, בהיקפים לא מבוטלים. בחודש פברואר, אושר יבוא של 30 מיליון ביצים (מהם 10 מיליון לתעשיה). תתכן תוספת של 15 מיליון ביצים. ישראל מיבאת מטורקיה ביצים בסטנדרטים שונים מאילו הנדרשים פה בישראל. 1. להקות ההטלה אינן מחוסנות כנגד חיידק הסלמונלה אנטריטידיס, כפי שמחייב החוק את מגדלי הפרגיות הקלות בישראל. 2. קרוב ל- 90% מפרגיות ההטלה בטורקיה מחוסנות בתרכיב חי סלמונלה גלינרום (טורקיה אינה חופשיה כמו ישראל מחיידק אלים זה). 3. תעודות וטרינריות המלוות את היבוא, אינן ערובה לאיכות ולראיה יבוא של אפרוחים מחייב הסגר וסדרת בדיקות מקיפה הבוחנת באופן זה את היבוא. לעומת זאת, יבוא ביצי מאכל אינו זוכה לכל בקרה מעבדתית /איכותית בהגיעו לישראל, ובחלק מהמקרים הביצים המיובאות ממוינות בתחנות מיון הצמודות למשקי הטלה פעילים(!)

בכתבה של אורה קורן בעיתון הכלכלי דה-מרקר, נכתב שעל פי שחוק ההגבלים העסקיים צפוי לחול על משווקי תוצרת חקלאית. במידה וכך אכן יוחלט, צפויה תחרות בין המשחטות והורדת מחירים למרכולים ולצרכנים. על פי הכתבה,יש הטוענים לפעילות דמויית קרטל בין המשחטות. חוקי ההגבלים אינם חלים כיום על ענף החקלאות. המשמעות היא שניתן לתאם מחירים בצורה חופשית ולחלק את השוק של כל התוצרת הטרייה, ובכלל זה עופות וביצים. הדיון בנושא צפוי בתחילת חודש מרץ 2014.

בכתבתה של אורה קורן בעיתון הכלכלי דה-מרקר, מפורטים מחירים של חלקי עוף והשינויים בהשוואה לדצמבר 2013. על פי המפורט בכתבה, עליות המחירים בין דצמבר 2013 לפברואר 2014, נעות בין 8.2% לעוף טרי ועד 54.5% לכנפיים. חזה עוף טרי עלה בתקופה זו ב-20%.

ביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד גזר ארבעה חודשי מאסר בפועל ו-8 על תנאי בנוסף לקנס כסי על סך מיליון ש"ח, על יוסי עמר, בעלי חברת "יוסי ביצים" על הברחת ביצי מאכל מהרשות הפלשתינאית לישראל. בגזר דינו שנפסק ע"י בית המשפט נאמר: "בשטחי הרשות הפלסטינאית אין פיקוח וטרינרי על משקי בעלי החיים ועל הובלת הביצים בתנאים המתוארים. הביצים אינן עוברות תהליך בדיקה ומיון ומכאן האיסור המוחלט לשווקן בישראל, בשל הסכנה החמורה הנשקפת מהן לבריאות הציבור". אמת ציבורית ברור שאין כאן, היות וגם בשטחי מדינת ישראל השירותים הווטרינרים אינם מקיימים כל פיקוח על משקי ההטלה והסיכון בהפצת מחלת הסלמונלה מביצים שמקורן ברשות אינו גבוה מזה של ביצים שמקורן בישראל. בגזר הדין קובעת השופטת "ביצה מותרת לשיווק בישראל כדין, אך ורק אם הוטלה בלולים המצויים בשטח המדינה, תחת פיקוח וטרינרי, בגדרו ניתן חיסון נגד מחלת הסלמונלה...." מדוע אם כך מייבאים ביצים מטורקיה ממשקים לא מחוסנים נגד סלמונלה אנטריטידיס ? כנראה שהאמת מתעצבת על פי הצורך.

לפני מספר ימים, נערכה הפגנה של פעילים למען זכויות בעלי חיים, ליד משרדי המועצה לענף הלול ברח' קפלן בתל אביב. פעילות העמותות ומחאתם היא לגיטימית והמערכות הציבוריות מקיימות עימן דו-שיח במטרה לפתור ולקדם פתרונות בתחום רווחת בעלי החיים. אבל לאחרונה הארגונים חצו קו אדום. פלישה למשרדו של מנכ"ל מועצת הלול, השחתת ציוד, פיזור פגרי אפרוחים וצבע אדום במשרד הוא מעשה אלים שלמיטב ידיעתי לא זכה לכל גינוי של ראשי העמותות שהפגינו תחת משרדי המועצה. פעילויות מעין אלה מתאימות לאנשי עולם תחתון ולא לאנשים המנסים להצטייר כבעלי ערכים הדואגים לרווחת בעלי החיים. מי שטוען שיש להתייחס לבעלי חיים כאילו היו בני אדם, חייב לנהוג כבוד גם בגופות בעלי חיים מתים.

השירותים הווטרינרים פרסמו אגרת למגדלי המטילות לביצי מאכל. המסר העיקרי הוא שדרוג ממשק הגידול בשלוחת ההטלה. עד היום, השירותים הווטרינרים נמנעו מפעולות הדרכה ופיקוח בשלוחת ההטלה - האגרת שולחת מסר שמטרתו לקדם תהליכים מקצועיים בשלוחה מרכזית זו. התהליך על פי האגרת מתחלק לשני שלבים. שלב א', עד ה- 1 ביוני 2014 (פרטנו את הנושאים העיקריים): 1. איסוף ביצים בתדירות של פעם ביום. 2. חדר ביצים שיהיה סגור ומוגן מפני חדירת יונקים וציפורים. עם רצפה וקירות ניתנים לניקוי וחיטוי. הטמפרטורה בחדר לא תעלה על 20 מ"צ (האגרת קובעת סף עליון בלבד, היה ראוי שההגדרה תקבע טווח מתאים - נ.א.). בחדר זה יוחזקו רק ביצים (היה נכון לכתוב, ביצי מאכל - נ.א.). 3. העברת ביצים לתחנת המיון תוך 48 שעות מהטלתן, למעט שבת וחג תוך 72 שעות. קרי, 3 פעמים בשבוע.

ההתמודדויות המרכזיות של ענף העופות יתמקדו על פי הערכתנו ב- 3 נושאים מרכזיים: - שדרוג שלוחת ההטלה: משק ההטלה במדינת ישראל, אינו יכול להמשיך ולהתקיים במסגרות המקצועיות הקיימות. השינויים ידרשו פרקי זמן מתאימים לביצוע, אך המסגרות והלו"ז יוכתבו כבר בשנה זו. - רווחת בעלי החיים: המעורבות ההולכת וגוברת של ארגונים שונים הפועלים בתחום רווחת בעלי החיים, היא תהליך ההולך ומתרחב בישראל כמו במדינות מערביות רבות. טכנולוגיות מתקדמות (מצלמות נסתרות) הפכו כלי מרכזי במלחמה ב"אוכלי הבשר" והתופעה רק תלך ותתחדד בשנים הקרובות.