05 נובמבר 2022
קמפילובקטריוזיס הוא הזיהום הנפוץ ביותר שמקורו במזון, בבני אדם במדינות האיחוד האירופי מאז 2005. בשנת 2020, מספר מקרי הקמפילובקטר בבני אדם, היה הנמוך ביותר מאז החל המעקב בשנת 2007. הסיבה היא פרישתה של בריטניה מהאיחוד ומגיפת הקורונה. סך מקרי הקמפילובקטר בשנת 2020 עמד על 120,946 (220,639 בשנת 2019), שיעור של 40.3 לכל 100,000 תושבים.
דיווח על שיעור אירועים נמוך באופן קיצוני לכל 100,000 תושבים, מצביע להערכתינו על רמת דיווח ואבחון נמוכה:
פולין 1.1, רומניה 1.6, בולגריה 1.8, קפריסין 2.0, יוון 2.0 (לעומת צרפת: 58.8, גרמניה: 55.8, צ'כיה 163.8, אוסטריה 60.7). אגב, בישראל הנתונים משנת 2018 מצביעים על שיעור נגיעות של 91 מקרים לכל 100,000 תושבים (1).
המזון הנפוץ ביותר המעורב באירועי קמפילובקטר הוא בשר פטם וחלב גולמי.
בדיקות קמפילובקטר מפטמים במשחטות: 38.7% נגיעות (ממוצע במדינות האיחוד), 17.8% מכלל הדגימות בנגיעות הגבוהה מ- 1,000 CFU/g (נגיעות גבוהה).
בישראל מאז שנת 2014, לא מתפרסמים נתונים לגבי ניטור קמפילובקטר במשחטות.
ב-29/3/2017 הודיע משרד החקלאות על תחילתה של תכנית ניטור סלמונלה וקמפילובקטר במשחטות פטם ות. הודו. התכנית אשר קבעה:
"כל משחטה תצטרך לעמוד ברמות המרביות המותרות בשני החיידקים הפתוגניים. משחטה שלא תעמוד ברמה המרבית המותרת תצטרך לבצע פעולות מתקנות מספיקות מידיות להורדת הזיהום החיידקי, ביניהן: שיפור בתשתיות ובתפעול המשחטה, (צינון, מניעת זיהום צולב ועוד), הפחתת נגיעות העופות בשלב הגידול וכו'. משחטות שלא יעמדו ביעד של הורדת רמת הנגיעות בכל אחד מהחיידקים הפתוגניים, עלולות לאבד את אישור ההפעלה. המשרד יפרסם לציבור את רשימת המשחטות שלא עמדו בתקני המשרד".
דבר מכל ההצהרה של משרד החקלאות, שאמורה היתה להיות מיושמת ע"י המחלקה לפיקוח מוצרים מן החי, אינו מתקיים ואינו מדווח.
1. Rokney A, Valinsky L, Moran-Gilad J, Vranckx K, Agmon V, Weinberger M. Genomic epidemiology of Campylobacter jejuni transmission in Israel. Frontiers in microbiology. 2018 Oct 16;9:2432