06.07.2011
בכנס מגדלי תרנגולי הודו, שנערך היום בבית דגן, הוצגו ע"י ד"ר ברמן (רופא ראשי למחלות עופות, בפועל) נתונים לגבי התחלואה בשלוחת תרנגולי ההודו בישראל.
מהנתונים שהוצגו עולה שבשנת 2010, בוצעו כ- 250 בדיקות נתיחה במעבדות המועצה לענף הלול, לתרנגולי הודו משלוחת הבשר ועוד כ- 50 בדיקות לשלוחת הרביה.
מספר אירועי שפעת עופות H9N2 מאובחנים הינו נמוך והוא עומד על כ- 12 מקרים בלבד.
בשלוחת הרביה חלה ירידה חדה באירועי מיקופלסמה גליספטיקום וסינובייה. על פי ד"ר ברמן, רב להקות הרבייה נקיות ממיקופלסמה מלאגרידיס.
מחלת הכולרה, נמצאת אף היא בירידה, כאשר בשנת 2010, אובחנו מעבדתית פחות מ- 20 מקרים. ההערכה היא שרצפות קשות, הורדת הצפיפות והשימוש בתרכיבים אוטוגנים תרמו בשנים האחרונות למגמה זו.
רימרלה אנטיפסטיפר: ירידה חדה במקרים מאובחנים לעומת אורניטובקטריום שמספר המקרים המאובחנים שומר על יציבות (סביב 60 מקרים בשנה).
האירוע החריף ביותר בשנת 2010, היה התפרצויות דלקת מח וקרומיו של תרנגולי הודו.
מחלת הניוקסל: למרות מגיפה קשה העוברת על ענף העופות מאז דצמבר 2010, הרי ששלוחת תרנגולי ההודו כמעט ולא נפגעה (מקרה אחד בלבד אובחן בשלוחה זו).
סיכום מקרי הניוקסל שדווחו (דיווחים רשמיים בלבד):
|
שלוחה
|
ישובים
|
להקות
|
|
פיטום
|
61
|
93
|
|
הטלה
|
23
|
42
|
|
רביה כבדה
|
4
|
4
|
|
ת. הודו
|
1
|
1
|
|
נוי
|
14
|
15
|