מינוחים

תהליך שבו תאים משמידים את עצמם. נקרא גם: "מוות מבוקר של תאים". בתגובה לגירוי מופעל בתא מסלול מוגדר וקבוע של ריאקציות המביא למותו של התא.

שרשרת המורכבת מרצף של נוקלאוטידים; במולקולת הדנ"א יש שני גדילים המפותלים זה סביב זה, ואילו במולקולת רנ"א יש רק גדיל אחד.

 

מולקולה מסומנת (בסימון רדיואקטיבי או פלואורסצנטי), המשמשת לאיתור מולקולה אחרת; הגלאי משמש לגילוי רצפים משלימים.

קטע ממולקולת דנ"א הקשור לקביעת תכונה מסוימת באורגניזם; הגן הוא יחידת התורשה הקטנה ביותר והיא עוברת מהורה לצאצא.

סך כל ההרכב הגנטי של תא או של אורגניזם, הקובע את תכונותיו.

חקר התורשה והשינויים שחלים בתכונות תורשתיות; חקר הדמיון והשוני בין אורגניזמים לבין צאצאיהם.

מולקולה של חומצת גרעין; הדנ"א הוא החומר התורשתי של כל היצורים החיים ושל רוב הנגיפים. הדנ"א בנוי ממספר רב של נוקלאוטידים, הקשורים זה בזה בשרשרת, והוא המרכיב העיקרי של הכרומוזומים.

חומר אורגני שנוצר בכמויות קטנות בחלק מסוים של האורגניזם, ומועבר לחלק אחר באורגניזם, ושם הוא משפיע. בבעלי חוליות, ההורמון נוצר בבלוטה פנימית ועובר לאתר הפעילות שלו באמצעות הדם.

תהליך שבו תאים בגוף הבוגר או בעובר המתפתח רוכשים בהדרגה את הצורה והתפקיד שלהם ביצור הרב תאי. לדוגמה, תאי מוח עצם מתמיינים לסוגים שונים של תאי דם, שלכל אחד מהם תפקיד ייחודי וצורה אופיינית.

תרכובת הכוללת קבוצה קרבוקסילית (COOH) בקצה אחד, וקבוצה אמינית (NH2) בקצה האחר; החומצות האמיניות הן אבני הבניין של החלבונים.

מולקולה שמורכבת ממספר רב של חומצות אמיניות; סוג החומצות האמיניות, הסדר והמבנה המרחבי שלהן מקנים לחלבון את תכונותיו. רצף החומצות האמיניות נקבע על פי רצף הבסיסים החנקניים במולקולת הדנ"א.

 

תא או אורגניזם שהוחדר אליו גן זר.

פתולוגיה המתפתחת כתוצאה מטיפול רפואי.

מבנה בגרעין התא, שעליו מסודרים הגנים.

מחלה שבה מופעלות תגובות חיסוניות המכוונות נגד מרכיבים עצמיים של הגוף.

יצור זעיר, טפיל מוחלט, שמתרבה רק כאשר הוא חי בתאים של יצורים אחרים; הנגיף תוקף בעלי חיים, צמחים וחיידקים. הנגיף בנוי מחומצות גרעין מסוג אחד בלבד וממעטפת חלבונית.

מולקולת חלבון שנוצרת כתגובה לחדירת אנטיגן לגוף, ופועלת נגדו באופן ייחודי.

"אבן הבנייה" של הדנ"א והרנ"א. נוקלאוטידים מורכבים מבסיס חנקני, סוכר פחמני ופוספט, והרצף שהם יוצרים קובע אילו חלבונים ייווצרו - ומכאן, אילו תהליכים יתרחשו בתא. צירוף הנוקלאוטידים יוצר גן אחד, והצירוף של מספר גנים יחדיו יוצרים כרומוזום.

שיתוף פעולה בין שתי תרופות שמביא לפעילות מוגברת שלהן, הגדולה מסכום ההשפעות של כל תרופה בנפרד.

מולקולת DNA, לרוב מעגלית, שנמצאת מחוץ לכרומוזום של יצורים פרוקריוטים. היא מכילה רצפים שמאפשרים את שכפולה בנפרד מכרומוזום היצור. לרוב מקודד לתכונות המקנות יתרון הישרדותי ליצור, כמו עמידות לאנטיביוטיקה.

חלבונים המיוצרים בתאים מסוימים ומשפיעים על תפקודם או התנהגותם של תאים סמוכים. ציטוקינים המיוצרים בלימפוציטים נקראים לימפוקינים (lymphokines) או אינטרלויקינים (Interluekines). 

יצירת עותקים זהים של מולקולת DNA או של יצורים (חד-תאיים או רב-תאיים) זהים מבחינה גנטית.

מקטע DNA או RNA קצר הדרוש כנקודת התחלה לאנזים DNA פולימראז בתהליך שכפול ה- DNA. לרוב מורכב התחל מ-20-17 נוקלאוטידים ומשלים לרצף באורך זה באחד מגדילי ה-DNA.

תאים בלתי ממוינים שיכולים להתמיין למגוון סוגי תאים וכן ליצור תאי גזע אחרים.