מה חדש בישראל 2015

היו"ר איתן כבל דרש שמשרד החקלאות יפעל לשדרוג השלוחה. ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, אישרה היום את תקנות המועצה לענף הלול, הקובעות את הכללים בדבר מכסות לייצור ביצי מאכל לשיווק בשנת 2016, שהגיש משרד החקלאות. דיון סוער מלווה בהפרעות ללא סוף הופסק במהלכו וחודש לאחר מכן. משרד החקלאות ביקש לאשר תוספת מכסה של 7% ללולים הקיימים ועוד 3% למגדלים בגידול ללא כלובים. לפי התקנות שאושרו לבסוף בוועדה, המכסה הארצית ב-2016 תעמוד על 2.220 מיליארד ביצים, גידול של כ-7% לעומת המכסה הארצית השנה שעמדה על 2.05 מיליארד ביצים. לכך נוספה, בהתאם לדרישת היו"ר כבל, תוספת של 4% לעידוד מגדלים בלולים שיעברו ללולים ללא כלובים. היו"ר כבל דרש כי כבר בתחילת השנה יחל משרד החקלאות בקידום שדרוג כל הלולים.

יו"ר ועדת הכלכלה, איתן כבל (המחנה הציוני), מנע את יוזמת משרד החקלאות להגדלת מכסות הביצים במשק לשנת-2016. כבל נימק את החלטתו בכך שענף ההטלה לא קידם את תהליך השדרוג. על פי אורי צוק בר, ממשרד החקלאות, בשנה האחרונה יובאו למדינת ישראל כ- 300 מיליון ביצי מאכל.

השירותים הווטרינרים ופעילותם במשחטות ממשיכה להיחשף במלוא מערומיה. כתבת תחקיר של אנונימוס ששודרה אמש בחדשות ערוץ 2, ממחישה עד כמה התנהלות השירותים הווטרינרים לקויה. לא רק תקלות חוזרות בנושא רווחת בעלי החיים, אלא הפעם חשיפה להתנהלות שערורייתית הגובלת בפגיעה בבריאות הציבור. הרופאה הווטרינרית האומרת למצלמה "הרופאים כמו זונות במפעל, מה שאפשר לסגור עיניים, סוגרים עין" מבטאת את רוח ההתנהלות במשחטות ואת דרך הפיקוח על מוצרים מן החי המתקיימת בישראל. הרופאה הווטרינרית בכתבה היא הדמות האמיצה, המבטאת את תיסכולה מהמצב בו היא נמצאת, המחייב אותה לפעול בניגוד למצפונה המקצועי. אל תחפשו את ה'ש"ג', מדובר כאן בכשל ניהולי מהדרגה הגבוהה ביותר.

לאחר מאבק בוועדת הכלכלה נגד כוונת האוצר לאסור על המועצה לענף הלול לקיים הסדר בענף הפטם, מסתמן שלא ניתן להגיע לכלל הסכמות והסדר בענף הפטם לא יהיה כרגע. בכדי להתמודד עם העודפים הצפויים, פרסמה המועצה לענף הלול כוונה לרכוש עודפי ייצור הצפויים בינואר-מרץ 2016. בכוונת התוכנית, ליישם אותה על אפרוחים הצפויים לבקוע בינואר-פברואר 2016.

ביקור ברשתות המזון ממחיש יותר מכל את המשבר הקשה אליו נקלעה תעשיית הבשר המעובד בישראל, בעקבות הודעת ארגון הבריאות העולמי הקושר בין צריכת בשר זה לסרטן. מדפי הנקניקים והפסטרמות, המזוהים יותר מכל עם הבשר המעובד, מיותמים למרות מבצעים והנחות גדולות ביותר על מזון זה.

יוזמה חדשה של משרד החקלאות, תקדם דירוג של משחטות על פי יחסם לבעלי חיים. מפעלי ייצור ועיבוד המזון של מוצרים מן החי ידורגו על פי קריטריונים של יחסם כלפי בעלי חיים ורווחתם. המוצרים יסומנו על פי דירוג הכוכבים, והנתונים יפורסמו באופן שקוף באתר המשרד. בשלב הראשון הדירוג יעשה במשחטות (עופות) ובשלב שני יורחב גם לבתי מטבחיים (בקר). הציון ינוע בין 1 ל- 5 כוכבים.

העיתון כלכליסט מדווח היום על ירידה חדה במכירות נקניקים ופסטרמה, בעקבות סיווג בשר מעובד כמסרטן ודאי ע"י ארגון הבריאות העולמי. מפעלים כמו יחיעם, זוגלובק וטירת צבי מדווחים על פי הכתבה על ירידה של 30-50% במכירות.

לאחר בדיקה של השירותים הווטרינרים מרוסיה, אושר על ידם יצוא מוצרי בשר עוף מישראל לרוסיה. היצוא של מוצרי בשר עוף מעובדים מוערך בכ-3,000 טון לשנה.

חה"כ ציפי לבני הגישה הצעת חוק, שמטרתה העברת סמכויות על חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) ממשרד החקלאות לידי המשרד להגנת הסביבה. מספר חברי כנסת, הגישו הצעת חוק לתיקון חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) בנושא מטילות ביצי המאכל. התיקון מטרתו לבטל לחלוטין את גידול המטילות בכלובים.

צו סגירה מינהלי הוצא למשחטת "מעוף מעיין יסכה" בבאר טוביה, לאחר שלמערכת הביוב המקומית הוזרמה פסולת משחטה. שפכים הגיעו גם אל עבר ערוץ נחל האלה המתחבר לנחל לכיש.

מכתבו של אבשלום וין, מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל ליו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל: 1. התאחדות חקלאי ישראל מברכת על החלטת ועדת הכלכלה של הכנסת מיום 08.11.2015, לפצל את פרק החקלאות מחוק ההסדרים ומודה לכם על כך. 2. חקלאי ישראל קיבלו בקורת רוח ובהוקרה החלטה זו של כנסת ישראל, הבאה מתוך ההכרה בחיוניות הקריטית שבפטור החקלאי לשם קיום חקלאות בישראל, ואשר בהינתן המציאות הכלכלית הקשה עימה מתמודדים כיום חקלאי ישראל – כמוה כמשב רוח צונן בצהרי יום שרב. 3. כפי שהובהר בשיחותינו, התאחדות חקלאי ישראל רואה עצמה מחויבת להטות כתף למאמץ הכללי הנעשה במשק להורדת יוקר המחיה, כמו גם לאתגרים חשובים נוספים המצויים אף הם על סדר היום הלאומי. 4. אשר על כן, נוכח החלטתה הנ"ל של ועדת הכלכלה של הכנסת, ובכפוף לתוצאותיה כדלעיל, יפעלו חברי התאחדות חקלאי ישראל בסיוע המועצה לענף הלול, על מנת להביא לבניית הסדר ענפי רחב, כמתאפשר מתנאי הפטור החקלאי בתצורתו הנוכחית, שתוצאתו המיוחלת תהא הפחתת המחיר הסיטוני הריאלי של הפטם ב- 10%.

משרד החקלאות פרסם בימים אלה מודעה, אנו מביאים אותה כאן כלשונה (לא נגענו...). שימו לב רק למועד, ה- 17 בנובמבר, לא נותר זמן רב לתרום להגבלת ילודת האפרוחים הזכרים.

בעקבות הסכמה של החקלאים בדבר הורדת מחיר בשר הפטם הגולמי ב- 10%, ועדת הכלכלה החליטה לפצל את הרפורמה לגידול עופות למאכל מתוך חוק ההסדרים ולהעבירה להליך חקיקה רגיל. ועדת הכלכלה דרשה התחייבות בכתב של החקלאים שתועבר לועדה עד מחר.

בשבועות האחרונים, נעשו נסיונות ע"י האוצר לקדם רפורמה בועדת הכלכלה במטרה להוריד את מחיר בשר הפטם. בעקבות התנגדות נרחבת של חברי כנסת רבים למתווה של משרד האוצר, מנסה יו"ר ועדת הכלכלה, חה"כ איתן כבל לקדם שיח בין האוצר לחקלאים. מזכ"ל התנועה הקיבוצית ניר מאיר, מסר שהחקלאים הסכימו להפחית את מחיר הפטם לצרכן ב- 10%, אך האוצר מתנגד. משרד האוצר מסר בתגובה שהוא מקדם את הרפורמה בפטם במטרה להוריד את מחיר העוף בישראל.

הקמת תאגיד סטטוטורי חדש, זו כוונת משרד החקלאות והבריאות כאמצעי חדש לפיקוח על מזון בישראל (ייצור, הפצה ומכירת מזון מן החי כגון בשר בקר, בשר עוף ודגים). במידה ותאגיד כזה אכן יקום, תופסק העסקתם של הרופאים הווטרינריים והפקחים המועסקים כיום על ידי המועצה לענף הלול במשחטות. ההסכמות בין המשרדים גובשו במסגרת הדיונים ברפורמת הקורנפלקס הנדונה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת כחלק מחוק ההסדרים.

ד"ר שמעון פרק, רופא ראשי לבריאות העוף, הפיץ בימים אלה מכתב למגדלים ובו תזכורת לאגרת מה-21 ביוני 2012 שעסקה בתגבור הפיקוח והאכיפה הווטרינרית בשלוחת תרנגולות הפיטום. במכתבו האחרון, מפנה ד"ר פרק לסעיף ב', שם נקבעו יעדים שיש להשלימם עד ה- 1 בינואר 2016. א. המרחק ממשק העופות למשק עופות אחר שבו סוג עופות, שלוחה או גיל שונים, הוא לפחות 300 מטר. ב. מבנה משק העופות מרוחק לפחות 30 מטר מדרך המקשרת בין משקי עופות מסוג, משלוחה או מגיל שונים. ג. לול יהיה בנוי בצורה שתמנע חדירת בעלי חיים לתוכו, ובפרט; גודל חורי הרשתות קטן דיו כדי למנוע כניסת ציפורים וחולדות. גובה עין הרשת לא יעלה על 2 ס"מ.

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל דנה ברפורמה בענף הפטם. בשבוע שעבר נרשמה התנגדות לרפורמה מקיר לקיר, הן מצד החקלאים, חברי הכנסת וארגוני סביבה וצער בעלי חיים. עם זאת היו"ר כבל הבהיר כי הוא מתכוון לקדם את ההצעה, אך לעשות זאת בהסכמה בין הצדדים ומבלי שלאף צד תינתן זכות וטו בעניין. מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל, אבשלום וילן, אמר כי החקלאים מוכנים לאפשר כמות מספקת של עופות, ללא פיקוח, ולהוריד מחירים לצרכן, אך לא מוכנים לקבל שלולנים קטנים יצאו מהענף בגלל רפורמה שלא הצליחה. לדבריו, הצעת האוצר תוביל לכך ש-150-300 חקלאים קטנים יצאו מהענף. הכלכלנית של ההתאחדות, רחל בורושק, הציגה נתונים לפיהם באנגליה מחיר העוף דומה למחיר בישראל (כ-16-18 שקל לקילו) ואמרה כי יש ציפייה מוגזמת להורדת 10-20% מהמחיר. נציג פורום קהלת, עו"ד אריאל ארליך, אמר כי בפורום נעשה מחקר שהראה עד כמה הצעת האוצר היא לא רק טובה אלא הכרחית, והוסיף כי כולם מנסים להסביר למה ירידת מחירים זה לא דבר טוב. עוד הוסיף ארליך, כי ככל שמחליטים לשמור על המשק המשפחתי צריך לעשות זאת בסבסוד ישיר, על השולחן ובאופן מתוכנן.

בכתבה ששודרה לפני מספר ימים בחדשות 2, ע"י כתב החדשות חיים ריבלין, טוען חיים דהן, חבר המועצה לענף הלול, הביצים שהגיעו בעבר מטורקיה לישראל לא הגיעו ממקורות שאושרו ע"י השירותים הווטרינרים. הביצים הגיעו ממקומות שהשירותים הווטרינרים אינם יודעים מאיפה. מניפולציה מעניינת בכתבה היא כיצד אנשי מועצת הלול מטילים את האשמה על המחסור בביצים על המשווקים.

מחסור בעוף טרי מורגש וצפוי להתגבר בערב סוכות. הסיבה: מחסור בימי שחיטה (חגים) וחג הקורבן של המוסלמים. כאשר משך חיי המדף של עוף טרי הוא 5 ימים, חוסר בימי שחיטה ברצף כמו זה שנתקלנו בו השנה, יוצר מחסור בולט.

התמונה מימין מציגה היטב את התכנון הלקוי של יצור ביצים במדינת ישראל. תת-מכסות ייצור והתבססות על יבוא ביצים מטורקיה כשיטה והתוצאה: אין ביצים במרכולים בתקופת החגים. יתכן ולא כך המצב בכל המרכולים, אבל ללא ספק כאשר מוצר בסיסי בתקופת החגים חסר בחלק מהרשתות זה מצביע על כשל קשה.

בהודעה של דוברת משרד החקלאות נמסר שמפקחי משרד החקלאות השמידו ביצים בלול ביוקנעם בשל תנאי החזקה לא נאותים. על פי יחידת הדוברות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר מבצע ביקורות שוטפות בלולי מטילות בכל רחבי הארץ, בכדי לוודא כי ביצי המאכל מיוצרות ומוחזקות במשקים בהתאם לדרישות המקצועיות של השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר. במסגרת ביקורות אלה, מצאו מפקחי השירותים הווטרינריים של המשרד, בימים האחרונים ביוקנעם (המושבה) בעמק יזרעאל ליקויים חמורים במשק. המשק אינו עומד בתנאים הנדרשים על ידי המשרד מלולי מטילות ביצי מאכל, והביצים הוחזקו במבנה לא מבודד ללא קירור. בעת הביקורת הטמפרטורה בה הוחזקו הביצים עמדה על 30 מעלות, בניגוד לדרישות החוק, המחייבות שמירה על שרשרת קירור מרגע ההטלה ועד השיווק בטמפרטורה שלא תעלה על 20 מעלות. לאור הממצאים, החליט המשרד על השמדת כל הביצים במקום, כ- 3,000 ביצים.

בחוברת חדשה שיצאה השבוע על ידי "מכון התורה והארץ" העוסקת בנושא צער בעלי חיים מהזווית היהודית טוען הרב דוד אייגנר, כי על אף שבוודאי חייבים לשמור מצער בעלי חיים, אין לבעלי החיים זכויות עצמיות שבגינם צריכים בני האדם להתחשב בהן או לספק אותן, אלא התורה רואה ביחס הנכון לבעלי החיים אמצעי לתקן את דרכיו ומעשיו של האדם. על פי אייגנר, ישנן מצוות רבות שהדרך היחידה לקיים אותן היא דווקא על ידי המתת בעלי חיים כמו ספר תורה, תפילין ומזוזות וכן הקרבת קורבנות. בנוסף, על אף שבוודאי חייבים לשמור מצער בעלי חיים בשעת הגידול, אין זה תנאי לכשרותו של בעל החיים לאחר שחיטתו כך שגם אם נעשו פעולות שאינן תקינות בכל הנוגע לצער בעלי חיים המוצר הסופי עדיין כשר לחלוטין. כמו כן, אין חובה לדאוג לצער בעלי החיים של חיות הבר אלא רק של אלו שנמצאים תחת חסות אדם.עוד טוען אייגנר שארגוני צער בעלי חיים מעוותים את המוסר כפי שהיהדות רואה אותו.

תת היצור של ביצי המאכל בישראל, בא לביטוי בעיקר בתקופות החגים, כך שכדי לכסות על תכנון יצור מקומי לקוי, יצאו נציגי השירותים הווטרינרים במטרה לבחון אלטרנטיבות לטורקיה (יבוא זול, קרוב ובעל איכות מוטלת בספק), שנסגרה ליבוא בעקבות אירועי שפעת העופות שם. מדינות כספרד והולנד, אושרו אך הן רחוקות דבר המקצר את חיי המדף של ביצי המאכל. האלטרנטיבות שנבדקו היו איטליה ואוקראינה.

החגים מתקרבים ומדינת ישראל בחיפוש אחר מקור לביצי מאכל להשלמת הצרכים המקומיים. כמידי שנה, חוסר ביצור מקומי של ביצי מאכל מחייב מציאת פתרונות מיבוא. בעקבות אירועי שפעת העופות בטורקיה, סגרו סוף סוף השירותים הווטרינרים מקור יבוא זה (סוף סוף, היות וממצאים של שאריות כימיות, אי חיסון סלמונלה, לא הביאו לכדי הפסקת היבוא מטורקיה לישראל). התחליף ? איטליה ו/או אוקראינה נבחנות כמועמדות פוטנציאליות ליצא לישראל. להערכתנו, גם במדינות אלה לא מתבצע חיסון סלמונלה על פי תוכנית החיסונים המחייבת בישראל. למרות טענות למחסור, עיקר הבעיה מתמקדת כרגע במחסור בביצים גדולות.

משרד האוצר נסוג כמעט לחלוטין מנסיונו להביא לשינוי בהתנהלות ענף העופות והותיר רק את הדרישה לביטול הקרטל בענף הפטם, כך מדווחת אורה קורן, כתבת דה-מרקר. על פי קורן, המשמעות היא שמועצת הלול תשמור על מקור כוחה, אגרות המגדלים ישארו ללא שינוי ולדעתה הקרטל ימשך ללא כל שינוי במחיר העוף לצרכן. תבוסה נוספת לאוצר מול הלובי החקלאי.

אנונימוס, עמותה הפועלת למען זכויות בעלי חיים, מנסה להבליט את עצמה בכל מצב. בשנים האחרונות נוצרה "קואליציה" מעניינת בינה לבין קבוצת מגדלים, לאחר שטרפדו כל מהלך שיכול היה לקדם את תקנות רווחת בעלי החיים (מטילות ביצי מאכל), כאשר הציגו עמדה בלתי מתפשרת ודרשו שהתקנות יאשרו רק גידול חופש. התוצאה: למעלה מ-7 שנים אין שום התקדמות בתקנות והמטילות במקום לזכות לשיפור בתנאי הממשק, משוכנות עדיין בכלובים צפופים ולא מאובזרים. האבסורד הגדול הוא, שברור לכולם שהתקן האירופאי יעבור גם בישראל והמאבק רק דוחה עוד ועוד את יישום התקנות. עיכוב של למעלה מ-7 שנים זו התוצאה הישירה ממאבק אנונימוס ב"רפורמה בשלוחת ההטלה". עכשיו הם יוצאים בעד ההסדר בענף הפטם.

מכתב שהופץ אתמול לחקלאים, קורא לפעולות מחאה נגד חוק ההסדרים, העוסק בין היתר בשינויים מרחיקי לכת בענף העופות. התקווה שהפעילות בתחום תוציא מחוק ההסדרים נושאים אלה התבדתה. בשיחה שהתקיימה במוצאי שבת עם משרד החקלאות הסתבר שתוכניות האוצר בתחום החקלאי אכן נכללות בחוק ההסדרים והן מתוכננות לעמוד לדיון בקבינט הכלכלי שיתקיים מחר ומחרתיים.

חוק ההסדרים 2015-2016, אמור לעלות להצבעה ביום רביעי הקרוב. אנו מביאים כאן את נוסח החוק בנושאים הנוגעים לענף הלול. ביטול הקרטל בענף הפטם מחליטים 1. לתקן את חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק), התשכ"ד 1963 (להלן חוק מועצת הלול), בעניינים אלה: א. סמכויות מועצת הלול (להלן המועצה) ע"פ חוק מועצת הלול יחולו, החל מיום 1 בינואר - 2016, רק על ענף גידול ביצים להטלה, ולא על ענפי הפטם, הרביה וההודו, וכן יחולו רק על ייצור התוצרת ולא על שיווקה. ב. תיקבע הוראת מעבר שלפיה: 1) המועצה תמשיך לבצע פיקוח וטרינרי על משחטות, בהתאם לסמכות הקיימת לה בחוק מועצת הלול עד שיוקם התאגיד לפיקוח וטרינרי בהתאם להצעת חוק לתיקון פקודת בריאות הציבור (מזון) [נוסח חדש], (תיקון מס' 5), התשע"ה 2015.

על פי גלובס, חוק ההסדרים צפוי לטפל ב"קרטל הפטם". הרפורמה בענף הפטם מתוכננת להיכלל בחוק ההסדרים וצפויה להוביל להוזלת מחיר העוף בכ-20%. על פי גלובס, ההוצאה על עופות מגיעה ל-4 מיליארד שקל לשנה ובאוצר משווים את היקף הפעילות הכלכלית שלו לזו שבענף הגז הטבעי. באוצר טוענים שלמרות שהענף אמור להתנהל כשוק חופשי מועצת הלול יצרה קרטל שהביא לעליית מחירים.

ביום שני, ה- 3 באוגוסט 2015, בשעה 11:00 יתקיים טקס הענקת מלגות ע"ש דוד פישביין, בחדר הסמינרים במחלקה למדעי בעלי חיים הפקולטה לחקלאות, ברחובות. משפחת פישביין היא משפחת חקלאים מעין עירון.

כאשר חוק ההסדרים ברקע, הוציא היום מנכ"ל מועצת הלול מכתב לקבלני הרבייה בזו הלשון: הנדון: הודעה על קיצור תקופת ההסכם מיום 20 באוגוסט 2012 בהתאם לסמכותנו עפ"י סעיף 12.2.2 להסכם, הואיל וחלו שינויים מהותיים בענף הפטם (לרבות בהיבט התיקון לחוק ההגבלים העסקיים) המצדיקים לדעת המועצה את קיצור תקופת ההסכם, המועצה מודיעה כי ההסדר יבוא לסיומו באופן שהוא יחול על ביצי דגירה שהוכנסו להדגרה עד ליום 3 באוגוסט 2015 והאפרוחים שיבקעו מהם.

בעקבות פרסום נרחב של חברת "עוף טוב" למותג העופות ללא אנטיביוטיקה, שם הם מפרסמים "ללא תוספת הורמונים", יצא מזכיר ארגון מגדלי עופות, מוטי אלקבץ, בהודעה המפרטת לצרכנים באופן נהיר וברור, אין שימוש בהורמונים בגידול עופות והוא אסור על פי חוק.

נחמיה שטרסלר, כתב כלכלי בכיר, בכתבה בעיתון הארץ, תחת הכותרת "קדימה למחאת העוף", מפרט את משנתו הכלכלית בנושא "מועצת הלול": "מדובר במועצה הגדולה ביותר (מבין שש), שמעסיקה כ–200 איש בתקציב של 124 מיליון שקל בשנה. בקיץ 2012 הבחינה המועצה שמחירי העוף יורדים יותר מדי - לטעמה - והחליטה לעשות מעשה. ישבו חכמי מועצת הלול עם 14 "קבלני הרבייה", והחליטו שיש להוריד באופן משמעותי את כמות העופות שמגיעה לשוק, כך שהמחיר יעלה וקבלני הרבייה ומגדלי העופות ירוויחו יותר. נכון שכ–8 מיליון אזרחי המדינה ישלמו יותר, אבל מי סופר את המיעוט המבוטל הזה. כך הקימה המועצה מחדש את קרטל העוף, שבוטל כמה שנים קודם לכן על ידי הממשלה. הקרטל הלא חוקי קבע מכסה של 217 מיליון אפרוחים בשנה, ואף חילק את הייצור בין קבלני הרבייה, תוך שהוא קובע קנס של עשרה שקלים לאפרוח, למי שיעז לחרוג מהמכסה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון סיכמו היום (ה') בצהריים על שורה של רפורמות מרכזיות שייכללו בחוק ההסדרים החדש, שיוגש לאישור הממשלה ובהמשך לאישור הכנסת, בצמוד לתקציב המדינה החדש לשנים 2016-2015. הרפורמה בענף ההטלה: הכוונות לרפורמה בענף ההטלה הוסרו מחוק ההסדרים ברגע האחרון לאחר הפעלת לובי חקלאי על שר האוצר. נותרו בעינן הכוונות בתחום הפטם. ענף הפטם: מה- 1 בינואר 2016, חוק מועצת הלול יחול רק על ענף גידול ביצי המאכל.

כאשר יוקר המחייה הופך לקו מוביל בקרב שרי הממשלה, אין פוסחים על ענף העופות. במסיבת עיתונאים שנערכה היום הודיע שר החקלאות אורי אריאל על שורה של רפורמות צפויות ביניהן בשלוחת ביצי המאכל. על פי הרפורמות, שהוצגו במסיבת עיתונאים, יוזלו באופן הדרגתי בחמש השנים הקרובות מחירי הביצים בכ 15%. התהליך צפוי לכלול את שדרוג השלוחה וקידום רווחת המטילות. התכנית כוללת סיוע למגדלים שיבקשו לפרוש בחמש השנים הקרובות והיא צפויה לחסוך למשק כמיליארד ₪ עד תום התוכנית. עלות התכנית מוערכת עד שנת 2020 בכ- 270 מיליון ₪.

אנליסט (המוסף הכלכלי של חדשות 2), בכתבה נרחבת העוסקת בענף הפטם מציג את העלייה החדה במחיר בשר העוף וטוען לקרטל חוקי באישור הממשלה. הכתב מעריך שצפויה התערבות של שר האוצר ונושא ביטול מכסות היצור מעוגן בהסכמים הקואליציונים.

ד"ר רחל בוק, נבחרה ע"י הארגון העולמי לרופאי עופות (WVPA) להיכלל בהיכל התהילה של הרופאים הווטרינרים למחלות עופות. מדובר בהכרה בינלאומית לפעילותה של ד"ר בוק בתחום רפואת העופות והיא מצטרפת לד"ר יהודה זמברג ז"ל, שנבחר בקבוצת הרופאים הווטרינרים הראשונה במפעל זה.

בעקבות תחקיר של אנונימוס, ששודר היום בערוץ 10, בו נצפתה התעללות לכאורה בבעלי כנף, הורה מנהל השירותים הווטרינרים ד"ר נדב גלאון לסגור את משחטת זוגלובק. משחטת זוגלובק נתונה במוקד פעילות אנונימוס מאז אוקטובר 2013, כאשר תחקירן אנונימוס חשף חריגות של המשחטה בתחום רווחת בעלי החיים.

ד"ר שגית נגר, זכתה במכרז ומונתה למנהלת מרחב דרום, במערך בריאות העוף של השירותים הווטרינרים. שגית נכנסת לתפקידה לאחר פרישתו של ד"ר אמנון ענבר לגמלאות לפני מספר חודשים.

מכון התערובת אמבר, קיים היום כנס לקוחות. כאתר המסקר נושאים מקצועיים ופעילויות בענף אנחנו נמנעים מלדווח על פעילויות שיש בהן כדי לקדם או לפרסם חברות מסחריות. במקרה הנ"ל החלטנו לחרוג ממנהגנו והסיבה תובהר מתוך הכתוב. מכון התערובת אמבר ריכז היום את לקוחותיו בנמל יפו במרכז הנקרא "נא לגעת" - בית לתאטרון, מסעדת חושך, ומתחם אירועים המאגדים פעילות של אנשים חרשים-עוורים. המסר של אמבר היה: חיבור בין התעשייה לקהילה. לאחר פתיחה של מנכ"לית המקום שהציגה את פעילות המרכז, עלה לבמה מנכ"ל אמבר - מר ישראל דגאי, שמסיים בימים אלה את תפקידו. ישראל הציג פעילות של קבוצה אשר הוא חלק ממנה, הנקראת "בעיניים אחרות". קבוצה של מתנדבים הצועדת בשביל ישראל ואתרי טבע בישראל ובחו"ל יחד עם עיוורים, אשר חלקם סובל אף מלקויות נוספות.

מכתב שהופץ בימים אלה ע"י משרד הבריאות והאגף לטיב מספוא, במשרד החקלאות, עוסק בנושא מדיניות רישום "תרופות שלא לצורך ריפוי" לפי חוק הפיקוח. המכתב מופנה ליבואני "תרופות שלא לצורך ריפוי" ויצרני מזון לבעלי חיים, ומפרט את השינוי בתחיקה הנוגעת לקבוצת חומרים אלה. עם כניסת חוק הפיקוח לתוקף במרץ 2016, יעבור הרישום של זרזי הגדילה האנטיביוטיים לסמכות אגף הרוקחות במשרד הבריאות.

למועצת הלול יש שני אתרי אינטרנט, אחד למגדלים והשני לציבור הרחב. באתר הפונה לציבור, מיעצת המועצה לצרכן בתחום מוצרי העוף השונים. תחת הכותרת "אוכלים בטוח", נותנת המועצה עצות "כיצד יש לטפל בעוף לפני בישול". אחת העצות היא "יש לשטוף את העוף המופשר במים זורמים בכיור". זו אגב, העצה הטובה ביותר, שניתן לתת לכל מי שרוצה דווקא להגביר את הסיכון להרעלת מזון מחיידק הקמפילובקטר (כדוגמה). שטיפת העוף במים זורמים, היא אחת הדרכים הבטוחות להפצת זיהום קיים מהעוף למטבח כולו.

פרופ' אביגדור כהנר, נבחר ליו"ר האגודה למדע עופות. מי שזכה לאחרונה לאות יקיר האגודה, נבחר היום פה אחד להוביל את הסניף הישראלי של האגודה למדע עופות בשנים הבאות.

חברת עוף טוב, מקדמת מגמה ההולכת וגוברת בגידול העופות והיא גידול ללא אנטיביוטיקה. מגמה בהחלט מבורכת, אך חייבת להעשות לטעמי בהגינות ואמת בפרסום. הפרסום כאילו העופות המשווקים על ידה הם "ללא תוספת הורמונים", נושא המיחד אותה מיצרנים אחרים, היא הטעייה ברורה של הצרכן. כלל העופות במדינת ישראל אינם מקבלים הורמונים ואפילו קיים חוק האוסר על מתן שכזה.

בכתבה המתפרסמת היום ע"י כתבת גלובס, אילנית חיות, עולה כי חברת תנובה החלה לשווק ביצים בגודל קטן (S-Small). ביצים אלה אינן מיועדות לשיווק לצרכן הבייתי, אלא מופנות לתעשייה (מאפיות, תעשיית ביצים ועוד). ביצים אלה, אינן כלולות בטבלת צו פיקוח המחירים לצרכן.

על פי משווקי ביצים גדולים בישראל, צפוי מחסור בביצי מאכל. הסיבה: תחלואה (ניוקסל) והשרב שפגע לאחרונה בלולי ההטלה בישראל. נוסיף לכך, תכנון לקוי של המועצה לענף הלול ומתהווה מחסור המחייב יבוא ביצי מאכל מחו"ל.

עמותת אנונימוס, הפועלת לדבריה למען זכויות בעלי חיים, פנתה לאחרונה לשירותים הווטרינרים ולגלי צה"ל בטענה שאירוע שפעת העופות בבצת מחייב את סגירת משחטת זוגלובק. העמותה שלחה מכתב לשירותים הווטרינרים, אך לא חיכתה לקבל תשובה מקצועית ומנומקת וכבר פנתה לכלי התקשורת בטענה שהשו"ט פעלו בניגוד לנהלים. מעניין לדעת ממתי עמותת אנונימוס ותנו לחיות לחיות הפכו למומחים במחלות עופות. הרצון לסגור את משחטת זוגלובק נובע מהאינטרסים שלהם כעמותה המתנגדת למאכל בשר.

בכנס ה- 50 של הסניף הישראלי של האגודה העולמית למדע עופות, הוענק אות יקיר האגודה לפרופ' אביגדור כהנר מהפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית - ירושלים. פרופ' כהנר חוקר באוניברסיטה העברית, עוסק בתחום הגנטיקה וסגן הנשיא של האגודה העולמית.

השירותים הווטרינרים פרסמו מכרז לאיוש משרת רופא עופות מרחבי - דרום. משרה זו לא אויישה מאז ד"ר אמנון ענבר פרש לגמלאות. הגשת מועמדות היא עד ה- 21 למאי.

בעקבות התפרצות מחלת שפעת העופות בטורקיה, נאסר יבוא ביצי מאכל ממדינה זו לישראל. יבוא ביצי המאכל מטורקיה מוזכר זה זמן רב בבעיות הקשורות לאי-חיסון הלהקות על פי הפרוטוקולים המחייבים בישראל (חיסון סלמונלה), תת-דיווח על אירועי ניוקסל, שאריות כימיות בביצים וסימון.

בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים לענף הלול בישראל. עיקרי מסקנותיו מוגשים בדו"ח מפורט שפורסם בימים אלה. הליקויים העיקריים עליהם מצביע המבקר הם בתחומים הבאים: - ענף ההטלה: נושא שדרוג השלוחה, העדר ניטור סלמונלה בשלוחת ההטלה, טרם אושרו תקנות רווחת מטילות ביצי המאכל, אין יישום על פי חוק של סימון ביצי מאכל מיבוא, - ניגוד העניינים המובנה בין מועצת הלול לשירותים הווטרינרים זוכה להתייחסות נרחבת במגוון תחומים.

במאמר של אורה קורן, בדה-מרקר (המוסף הכלכלי של עיתון הארץ), מדווחת הכתבת, על הסעיף שהליכוד מעלה במגעיו להרכבת הקואליציה, שמטרתו התאמת המדיניות הכלכלית בחקלאות לעמדת ה-OECD. דהיינו, מתן תמריצים ישירים למגדלים במקום הגנה באמצעות תכנון ומכסים. על פי הכתבה המדיניות העכשווית עולה לציבור בישראל כ-2.2 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו תוחלף בסבסוד ישיר למגדלים. שר החקלאות בממשלה היוצאת, דרש פיצוי של 2.5 מיליארד ש"ח, תמורת הרפורמה, משרד האוצר הציע 700 מיליון ש"ח. היות ולא נמצא כיצד לגשר על הפער, האוצר ניסה לפלח כל ענף בנפרד.

במידה וחה"כ אורי אריאל (שר הבינוי והשיכון היוצא) אכן יתמנה, שוב צפוי להתמנות שר חקלאות שאינו מהמגזר החקלאי. למינוי זה תהיה חשיבות רבה בנוגע לעתידן של מועצות הייצור, אשר משרד האוצר פועל לצמצום כוחן והיקף פעילותן. משרד ראש הממשלה מבקש להכריז על צעדים שיורידו את מחירי החלב והעוף. בין היתר דורש הליכוד משותפיו הקואליציונים להפסיק את התכנון בענף העופות ולבטל את מועצת הלול.

בימים אלה פורסם הדו"ח השנתי של השירותים הווטרינרים לשנת 2013. אנו מביאים כאן את עיקרי דברים בנושא שאריות כימיות. קדמיום נבדק לשאריות בכבדים של עופות פטם (קיימת אי-התאמה בדו"ח בין טבלה המסכמת את כלל הבדיקות: פטם 321 דגימות במהלך שנת 2013, לבין הנתון המופיע בטבלת התוצאות, שם מצויין שנעשו 256 בדיקות; אי-התאמה דומה מופיעה בנתוני הבדיקות מת. הודו 220 מול 193). 22/193 דגימות בת. הודו נמצאו חריגות לקדמיום בכבד. מדובר ב-11.4% מכלל הדגימות שנמצאו חיוביות. לא ברור מדוע היקף הבדיקות בתרנגולות פטם, גבוה יחסית, כאשר מדובר במתכת כבדה הנאגרת בכבד וסיכוייה להימצא באברים של בעלי חיים, היא דווקא בכאלה שמשך גידולם ארוך (ת.הודו, תרנגולות להטלה).

ארגון הקורא לעצמו "חזית לשחרור בעלי חיים" ביצע היום בבקר, פריצה אלימה למדגריית אפרוחות בקיבוץ רבת הכובש. כ-20 פעילים של הארגון, ביניהם טל גלבוע, ביצעו מחאה אלימה תוך שנטען כי גרמו נזק למדגריה ותקפו עובדים.

השירותים הווטרינרים הוציאו בימים אלה מכתב לכלל המגדלים בו מפורטים כללי התנהלות מול צוותי החיסון במטרה להגביר את הבטיחות הביולוגית במשקים בהתמודדות עם מחלת הניוקסל. נוסף לפניית השירותים הווטרינרים למגדלים פורסם סיכום הפגישה עם צוותי החיסון. במסגרת הסיכום צוותי החיסון ידרשו בדיווח שוטף, כולל תוכניות עבודה שבועיות שיועברו לשירותים הווטרינרים.

בפגישה שהתקיימה אתמול ביוזמת השירותים הווטרינרים, כונסו כל משווקי הביצים לקבלת דיווח הנוגע ליבוא ביצי מאכל מטורקיה. הדיווח שנמסר ע"י נציגי השירותים הווטרינרים, הוא כי משלוחי ביצי מאכל מטורקיה הגיעו (שוב) מזוהמים עם שאריות של חומרים כימיים. אירוע זה, מתווסף לשאריות סולפא שהתגלו לפני מספר חודשים ביבוא ביצי מאכל מטורקיה. השירותים הווטרינרים הודיעו למשווקים שכל משלוח הצפוי להגיע מטורקיה יבדק לשאריות כימיות טרם שחרורו והמשך היבוא משם מותנה בהסברים שהרשויות בטורקיה התבקשו לספק עד ה- 15 באפריל.

זרזי הגידול בישראל, רשומים היום באגף טיב המספוא, כתוספי מזון, למרות היותם תכשירים אנטיביוטיים. בעקבות בחנה מחודשת של הנושא ע"י האגף לטיב המספוא, בראשותה של פנינה אורן - שנידור, הרישום צפוי לעבור בקרוב לידי משרד הבריאות והשימוש בתכשירים אלה יחוייב במרשם רופא וטרינר.

ד"ר זיו רביב, הוא זוכה פרס פלסר לשנת 2015. רביב הוא בוגר תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1983-86), סיים את לימודי הווטרינריה בשנת 1991 באוניברסיטה העברית ירושלים. לאחר לימודיו עבד כרופא וטרינר בעיקר בשלוחת הרביה הכבדה ובשנת 2003 יצא ללימודי דוקטורט בפתולוגיה וטרינרית וחקר חיידקי מיקופלסמה של עופות בקולג' לרפואה וטרינרית באוניברסיטה של ג'ורגיה, ארה"ב. את הדוקטורט סיים בשנת 2007 והמשיך לפוסט דוקטורט בחקר חיידקי מיקופלסמה של עופות בקולג' לרפואה וטרינרית האוניברסיטה של ג'ורגיה.

לאחר פניות, כתבות ושנים של התעלמות מצד הגורמים המקצועיים בשירותים הווטרינרים - שינוי לטובה. משרד החקלאות, ביוזמתו של ד"ר שלמה גראזי, רופא ראשי ליבוא-יצוא, מפרסם ומסביר את סימון ביצי המאכל שמקורם ביבוא לישראל. על פי הערכות מקצועיות, ישראל צפויה ליבא השנה קרוב ל-400 מיליון ביצי מאכל (כ- 20% מצריכת ביצי המאכל בישראל). לאורך שנים ביצי היבוא לא הוחתמו כנדרש על פי חוק, ורק לאחר התערבות בית המשפט (בעקבות תביעה יצוגית), החלו להחתים את הביצים, אך נמנעו מלהסביר לציבור את פשר הסימון (גם היום קיים ספק האם ההחתמה מתבצעת על פי חוק; ההחתמה מתבצעת בתחנות המיון בישראל, למרות שעל פי חוק הביצים חייבות להגיע לישראל כאשר הן מוחתמות בשם ארץ המקור).

היום, כמידי יום שישי עשיתי קניות באחד המרכולים הקרובים למקום מגורי. לפני שאספתי לעגלת הקניות את אריזת הביצים, פתחתי אותה, כי כך נוהגים כולנו, כדי לבדוק שכל הביצים שלמות ונקיות (נדיר). לא נכנס עכשיו לכך שקיימת תקנה שקוראים לה חוק האריזה הסגורה שאיש לא מעוניין לקיים אותה (מועצת הלול / השירותים הווטרינרים), המחייבת שהאריזה תהיה סגורה ובלתי ניתנת לפתיחה ע"י כל לקוח מזדמן, והנה הפתעה ! ביצים חומות. כמי שמכיר היטב את ענף ההטלה בישראל, ישר הבנתי אלה אינן ביצים שיוצרו בישראל. בחנתי את החותמת וראיתי את הכיתוב SP-52.

בעקבות התפרצות שפעת העופות, הופץ בימים אלה מכתב של השירותים הווטרינרים למשקי העופות ובו כללים שמטרתם להגביר את הבטיחות הביולוגית במשקים. ללא ספק, מהלך נכון, נדרש ומבורך אבל..... אחד המשפטים אומר "אף אדם, לא יתקרב או יכנס למשק, כולל רופא וטרינר, ללא מקלחת וביגוד חד פעמי". שאלתי היא: האם פקחים של מועצת הלול, הבאים לספור את המטילות, מתקלחים ? (או שיש פשוט לאסור את כניסתם ללולים בהוראה של השירותים הווטרינרים ?). באיזה חומר חיטוי מומלץ לטבול את מצלמות הוידאו, שפקחי מועצת הלול עוברים איתן בין משקי ההטלה בפרויקט ספירת המטילות ?

השמדת עופות בעקבות התפרצות שפעת העופות בחוות גידול, גוררת גם תגובה של ארגונים הפועלים למען בעלי חיים. מעבר לתגובות, אשר תמיד הן לגיטימיות, מתבצעת חדירה של פעילים לתוך מוקדים הנתונים בהסגר. מצלמים, מתעמתים ובסופו של דבר מגבירים את הסיכון להפצת הנגיף.

ביצי המאכל נמצאות תחת צו פיקוח מחירים. היום, בעקבות תיקון צו, עליו חתם ראש הממשלה ושר החקלאות, הופחת מחיר הביצים בכ- 3%. הסיבה: ירידה במחיר חומרי הגלם.

ביהמ"ש עצר את קליטת עובדי הקבלן במילועוף להעסקה ישירה. בימ"ש השלום בחיפה הורה למנוע את העסקתם הישירה של השוחטים ומשגיחי הכשרות במילועוף ואתמול לא התקיימה שחיטה במפעל. ההנהלה ערערה על ההחלטה למחוזי. את הבקשה למניעת ההעסקה הישירה הגישה חב' הקבלן שמעסיקה את 200 העובדים.

ד"ר דיסון ניהל שנים רבות את המעבדה האזורית למחלות עופות בחדרה. ידיעותיו המקצועיות היו שם דבר בקרב אנשי המקצוע והוא היה מוערך לא מעט בזכות אופיו וידיעותיו הרבות בתחומים שונים. היום, העביר אלי ד"ר יודק'ה פרידמן, מי שזכה לעבוד יחד עם ד"ר דיסון במעבדת חדרה, שיר שנכתב לפני שנים רבות ע"י ד"ר דיסון ומצאתי לנכון לשתף אותו איתכם הקוראים.

בכתבה ששודרה היום בערוץ 2, בה הוצגה המתת עופות בקצף לאחר שנדבקו בנגיף מחלת הניוקסל, אומר לנו רונן בר, דובר אנונימוס הפתרון: "לא לאכול בשר". בכתבה לא מאוזנת, שאינה מביאה את האמת המדעית והמקצועית מנסה רונן בר, עיתונאי במקצועו, להביא את האני מאמין האישי שלו לתוך כתבה שאמורה לכאורה להציג את המציאות ה"נוראית" בישראל מול העולם. אין ספק שהמתת בעלי חיים בכל צורה שלא תהיה אינה נראית טוב. גם שחיטה יהודית אינה נראית טוב, גם שחיטה נוצרית אינה נראית טוב וגם שחיטה מוסלמית אינה נראית טוב. אך בכל זאת היא מתקיימת מידי יום ביומו כחלק מכך, שבני האדם הם בין היתר אוכלי בשר. כל זמן שבני האדם ימשיכו להיות אוכלי בשר המתת בעלי חיים תתקיים בדרכים שאינן נעימות למראה. הכוונה אינה לקיים כאן דיון בנושא אכילת בשר כן או לא, אלא להציג את העובדה, שכתבה המתיימרת להיות כתבה עיתונאית אמיתית ומאוזנת בערוץ תקשורת מרכזי, הופכת לשופר של עמותת אנונימוס.