מה חדש בישראל 2015

06 מאי 2015

בחודשים פברואר-אוגוסט 2014 בדק משרד מבקר המדינה כמה היבטים הנוגעים לענף הלול בישראל. עיקרי מסקנותיו מוגשים בדו"ח מפורט שפורסם בימים אלה. הליקויים העיקריים עליהם מצביע המבקר הם בתחומים הבאים:
- ענף ההטלה: אף שחלפו יותר משבע שנים מאז החלטתה הראשונה של הממשלה לשדרג את ענף ההטלה ולמעלה מארבע שנים מאז החלטתה השנייה בעניין זה, נעשה מעט מאוד ליישום ההחלטות.
טרם אושרו תקנות לרווחת בעלי החיים.
אין הסדרה של בדיקת סלמונלה בביצי מאכל המשווקות בישראל
לא מיישמים את ההנחיה לסמן את ארץ המוצא כבר בחו"ל. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד החקלאות לפרסם ולהביא לידיעת הצרכנים את ההנחיה לסמן את ארץ המוצא על ביצי מאכל, וזאת בהטבעת קוד בן שתי אותיות המייצג את ארץ המוצא. כמו כן וכדי להקל על ציבור הצרכנים, מן הראוי לסמן את ארץ המוצא גם על אריזות הביצים ובאופן בולט לעין.
בחלק מהמדינות מהן מתבצע יבוא ביצים אין חובת חיסון מפני סלמונלה.

- התייחסות נרחבת של המבקר מוקדשת ל ניגוד העניינים בין מועצת הלול לשו"ט:
- השימוש של השירותים הווטרינריים בתשתיות המחשוב של מועצת הלול: מועצת הלול פיתחה ומימנה את מערכת המחשוב "בריאות העוף" לצורך ניהול כל מערך בריאות העוף, שלפי החוק מופקדים עליו השו"ט. הווטרינרים הממשלתיים נדרשים לעבוד לצורך פעילותם המקצועית גם על מערכת המידע הזאת. לדעת משרד מבקר המדינה, יש לבחון את שימוש השו"ט במערכות המידע של מועצת הלול לאכיפת הסמכויות המוקנות להם בחוק, ובהתאם לממצאי הבחינה יש לקבוע כללים שיבטיחו את עצמאות השו"ט. זאת ועוד, חוסר היכולת של השו"ט להדפיס הודעות לבעלי הלולים באופן עצמאי מבליט את טשטוש הגבולות ועירוב התפקידים בין מועצת הלול לשו"ט ואת הצורך להציב גבולות ברורים ולטפל בבעיית ניגוד העניינים המובנה ביניהם. בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, נקבע כי המחזיק במאגרי מידע של בעלים שונים יבטיח כי אפשרות הגישה לכל מאגר תהיה נתונה רק למי שהורשה במפורש לעשות זאת בהסכם בכתב בינו לבין בעליו של אותו מאגר. נמצא כי לא נחתם בין מועצת הלול לשו"ט הסכם המסדיר את גישתם של השו"ט למאגר המידע כנדרש בחוק הגנת הפרטיות.
משרד מבקר המדינה העלה כי בעת התפרצות מחלת ניוקסל, הווטרינרים הממשלתיים משתמשים במעבדות מועצת הלול כדי להדפיס ולהפיץ הודעות בדבר התפרצות המחלה בקרב בעלי הלולים שבאזור הנגוע. על ההודעות מודפסים סמלים וחתימות של השו"ט ושל המדינה, המובנים בתוך מערכת המידע שבמעבדות מועצת הלול, ובכללם חותמת הווטרינר הממשלתי וחותמת השו"ט שכיתובה: "מדינת ישראל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, השירותים הווטרינריים ובריאות המקנה".
- תעודות ממוחשבות: משרד מבקר המדינה מעיר כי הטופס החדש, הממוחשב, הקיים במערכת המידע של מועצת הלול למעקב אחר תנועת עופות, שונה מהטופס המקורי המופיע בתקנה 9(ב) בכל הנוגע לבריאות בעלי כנף ולמידע הנדרש לאישור משלוח לשחיטה. כך למשל: בטופס הממוחשב אין הצהרה של מגדל העופות, הקיימת בטופס שבתקנה; בטופס הממוחשב נדרשים פרטי הלהקה המלאים, הכוללים תאריך בקיעה וגיל - דבר שאינו קיים בטופס שבתקנה. משרד מבקר המדינה מעיר כי מאחר שנדרשת לשו"ט מערכת ממוחשבת למעקב על תנועת עופות, מן הראוי שהשו"ט הוא שיפתח או ירכוש וינהל אותה, ולא מועצת הלול, זאת לנוכח טשטוש הגבולות שנגרם מעצם השימוש של השו"ט בתשתית המחשוב של מועצת הלול ולנוכח היעדר הסדרה בכל הנוגע לבעלות ולזכויות על המידע המנוהל במערכת, להיבטים של הגנת הפרטיות ועוד.
לדעת משרד מבקר המדינה, מן הראוי שמשרד החקלאות והשו"ט יפעלו לאלתר להבטיח את עצמאות השו"ט בתחום המחשוב, ובין היתר יקימו מערכת מידע עצמאית שתשרת את השו"ט במילוי תפקידיו, ובכלל זאת לצורך הנפקת אישורים והנחיות למגדלי העופות.
משרד מבקר המדינה מעיר למשרד החקלאות כי עליו לעשות בדחיפות את הפעולות הנדרשות להפסקת ניגוד העניינים הקיים בהעסקת הווטרינרים בכפיפות למועצת הלול.