13 אוגוסט 2021
ההתמודדות עם העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים, הפכה בשנים האחרונות לאחד היעדים המרכזיים של הרפואה, זו של בני האדם וזו של בעלי החיים. הויכוח התמידי בין שני אגפים אלה, משקלו ותרומתו (השלילית) של מי גדולה יותר נמשכת ומהווה משקל מרכזי במפגשי One Health ("בריאות אחת"). מחקר חדש המתפרסם בהולנד, בוחן את התרומה של בתי החולים להתפתחות עמידות בקרב חיידקים. הארגון ההולנדי לאנטיביוטיקה ושאריות תרופות במים (אכן, קיים כזה) מעריך כי 40% משאריות התכשירים האנטי-מיקרוביאלים בשפכים מקורם בבתי החולים בהולנד. נוכחותם חושפת חיידקים המצויים במים לריכוזים של מגוון תכשירים אנטי-מיקרוביאלים, רבים מהם מוגדרים כ"אמצעי טיפולי אחרון". הריכוזים של תכשירים אלה, נמצאו גבוהים דיים כדי לעודד התפתחו עמידות, אך לא כזו שדי בה לקטול חיידקים. בהכרה המדעית ל"תחכומם" של חיידקים בפיתוח עמידויות והעברת יכולות אלה באמצעות פלסמידים הבעייתיות שתחום זה מציג בהחלט מדאיגה.
כדי לטפל בבעיה זו, ההצעה היא לטפל בנושא במגוון מישורים: ניקוי המים משאריות של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים, חיטוי וטיפול במים, הסרה של הפלסמידים הנושאים עמידויות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים מהחיידקים במים.על פי המחקר, ניקוי בלבד של שאריות התכשירים האנטי-מיקרוביאלים מהשפכים לא ימנע את התפתחות העמידויות שכה מטרידה את אנשי הרפואה.