30.11.2007
אינדונזיה - WHO
נגיפי שפעת העופות עומדים במרכזו של מאבק כוחות בין אינדונזיה לבין ארגון הבריאות העולמי (WHO). נגיפי שפעת העופות, המבודדים ממקרים שונים בבני אדם, מועברים למעבדות ה- WHO לצרכי סיווג והגדרה.
אינדונזיה, כמדינה בה מאובחנים מירב אירועי שפעת העופות באדם (113 מקרים מאובחנים משנת 2003 ו- 38 מקרים מאובחנים בשנת 2007), מהווה את המקור העיקרי למעקב אחר נגיפי שפעת העופות. נגיפים אלה לאחר הגדרה מלאה, במעבדות רפרנטיות של ארגון הבריאות העולמי, מועברים (בתשלום ? בהסכמים ?) לחברות תרכיבים, לצורכי מחקר ויצור. במידה ונגיף שפעת העופות יהפוך לנגיף פנדמי, נגיפים אלה יהוו את המקור העתידי ליצור תרכיבי שפעת לבני אדם, אך באותה עת גם למקור הכנסה כלכלי לא מבוטל ליצרניות התרכיבים.
אינדונזיה טוענת לזכויות קניין רוחני על נגיפים אילו, כך שהנגיפים המועברים על ידה לארגון הבריאות העולמי, ישמשו אך ורק לצרכי מחקר ולא לצרכים מסחריים. בנוסף, אינדונזיה מעוניינת לקבל הבטחה, שבמידת הצורך, יוקצו עבור אזרחיה מספר נתון של מיליוני מנות במחירים נמוכים. מאחר ועד היום, לא התקבל שום סיכום בנושא, אינדונזיה הודיעה שלא תעביר יותר נגיפי שפעת עופות שבודדו ממקרים בבני אדם. היות ואינדונזיה מרכזת כיום את מירב המקרים, החשש בארגון הבריאות העולמי, שהמעקב הנדרש אחר השינויים המתרחשים בנגיף שפעת העופות H5N1, הנחשב כיום בעל פוטנציאל גבוה להפוך לנגיף פנדמי, יחסר. אינדונזיה פנתה לארגון הבריאות העולמי בבקשה לקבל חזרה את כלל הבידודים שהועברו על ידה לארגון (אינדונזיה העבירה 56 דגימות, מהן בודדו 40 נגיפי H5N1), יתכן מתוך מחשבה להיות זו, שמחליטה למי הן יועברו ובכך להבטיח יצור תרכיב עבור אזרחיה. בתשובה ענה ה- WHO שהנגיפים אינם מועברים חזרה לאינדונזיה, היות ולאינדונזיה אין את האמצעים המתאימים לטיפול בנגיף (דהיינו מעבדות BSL-3). טיעון קצת תמוה ומתנשא, מול המציאות האנדמית של הנגיף באינדונזיה. סימן השאלה היחיד שנותר הוא, מי "ימצמץ" קודם – ומשום מה נראה שיהיה זה ה- WHO.