29.12.2007

בין אינדונזיה לארגון הבריאות העולמי, קיימת מחלוקת בכל הקשור להעברת נגיפי שפעת עופות למעבדות הארגון וזכויות הקניין לגביהם. בראיון המתפרסם ב- 19 בנובמבר במהדורה האינטרנטית של החוברת המדעית Nature, נשאלת שרת הבריאות האינדונזית ;Siti fadilah Supari בנושא זה.
מדוע אינדונזיה מונעת העברת נגיפי שפעת אשר מאפשרים מעקב לגבי התפתחותם של נגיפים אלה ופיתוח תרכיבים מתאימים ?
אינדונזיה פתוחה לשיתופי פעולה בינלאומיים, אך שיתוף פעולה זה חייב להיות הוגן, בשקיפות ובשוויון. מערך הניטור העולמי בנושא השפעת של ארגון הבריאות העולמי אינו הוגן ופועל בעמימות. דגימות המועברות לידיו, הופכות קניינן של מרכזים של מדינות עשירות הפועלים בשיתוף הארגון. דגימות אלה משמשות לכתיבת מאמרים מדעיים, רישום פטנטים ויצור תרכיבים מסחריים. המדינות המתפתחות המספקות דגימות אילו אינן נהנות מכך כלל. במקרה של מגיפת שפעת עולמית, אינדונזיה מסתכנת בכך שלא תהיה לה גישה לתרכיבים או שתידרש לרכוש אותם במחירים שאין ביכולתה לעמוד, למרות העובדה שתרכיבים אילו יוצרו מדגימות שהועברו ע"י אינדונזיה עצמה. תהליך זה עלול להוביל למעגל מסוכן, בו מדינות עניות הופכות עניות יותר בשל תחלואה גבוהה יותר ומדינות מתועשות הופכות עשירות יותר על חשבונן של מדינות העניות. כתוצאה מכך, יהיו אנשים אשר יחוללו מחלות כדי לגרוף לעצמם רווחים. זוני צורה של ניאו-קולוניאליזם וניאו-קפיטליזם. מה נדרש כדי לסיים את המצב הקיים ? בתחילת השנה, ארגון הבריאות העולמי אימץ החלטה שמקבלת את הצורך להבטיח חלוקה הוגנת של התועלות במטרה לסייע למדינות מתפתחות להתכונן ולהיות מוכנות למקרה של פנדמיית שפעת. בחודש האחרון בג'נבה, הסכמנו על שלבים ממשיים לעבר מטרה זו. השלב הראשון הוא שארגון הבריאות העולמי יפתח מערך שיעקוב אחר הנגיפים אשר אנו שולחים לחו"ל. השני מכיר בכך ששיתוף חייב לכבד חוקים לאומיים, כלומר אינדונזיה תהיה חופשית לתבוע את זכויותיה על הדגימות. אנו מוכנים להעביר את הנגיפים למטרות מחקר, אך במידה וחברה מסחרית מעוניינת ליצר תרכיב מסחרי מדגימות אילו, אזי יהיה עליה לשאת ולתת עם אינדונזיה אשר לה הזכויות על הדגימות. אך הדרישה הבולטת אותה מבקשת אינדונזיה הוא שכל הנגיפים שיועברו יהיו נושא להסכם ברור שיבטיח זכויות אלה. אנחנו כבר שיתפנו את הנתונים שלנו לגבי רצף הנגיפים עם GISAID, גוף שהוקם בשנה שעברה ואותו אינדונזיה רואה כגוף הגון הפועל בשקיפות על פי הסכמים מתאימים. מדוע אינדונזיה אינה מצליחה להתמודד כמו שכנותיה מול נגיף השפעת H5N1? ויטנאם הינה מדינה סוציאליצסטית ובתור שכזאת היא מסוגלת להביא לציות גבוה מצד אזרחיה למדיניות לאומית. בתאילנד שלטון מלוכני הזוכה גם הוא לרמה גבוה של ציות למדיניות. לעומת זאת, אינדונזיה נמצאת במעבר למשטר דמוקרטי לאחר שנים של משטר לאומי וסמכותי. באינדונזיה מעל 17,000 איים היוצרים מורכבות רבה עוד יותר. תרבות שונה. באינדונזיה העופות הם בעלי חשיבות רבה בתרבות המקומית, ציפורי שיר בבתים, עופות חצר כמקור הכנסה ומזון חשוב. בנוסף, לאינדונזיה אוכלוסיה של מעל 200 מיליון בני  אדם, כך שיש להתייחס למספר המקרים של H5N1 בבני אדם בפרספקטיבה מתאימה. יש עדיין מדענים הטוענים שאינדונזיה אינה עושה די למניעת המחלה. זהו ציבור המדענים הבינלאומי המעכב רכישת הידע הנדרש. במידה והיו מעוניינים בתוצאות מידייות מדוע אין הם באים לאינדונזיה ועובדים יחד עם המדענים המקומיים ? לאינדונזיה יש אף מערך והציוד הנדרש כ- BSL-3 היכול לשים קץ לויכוח בנושא שיתוף הנגיפים.