דרישת אנונימוס להשוואת תנאי גידול המטילות לשוויץ

26.07.2010

בחודשים האחרונים, ניטש מאבק בין עמותת אנונימוס לעמדת משרד החקלאות בנושא רווחת מטילות ביצי המאכל בישראל.
הדרישה של העמותה, הנתמכת בסלבריטאים ואנשי תקשורת אך לא באף איש מקצוע בעל הבנה מקיפה בנושא, היא התאמת תנאי גידול המטילות לאילו הקיימים בשוויץ.
אגב, אנחנו בעד התאמה גורפת עוד יותר - התאמה מלאה לשוויץ בכל ההיבטים - ציבוריים ואזרחיים ולא רק בתחום הצר של מטילות ביצי המאכל.
מה באמת קורה בשוויץ בתחום ביצי המאכל ?נתעלם מהצרכים הבטחוניים ושיעור העוני הזהים בין המדינות, ונתמקד בדינמיקה שהתרחשה בשוויץ בנושא מטילות ביצי המאכל. בשנת 1981 עבר חוק שחייב שטח כלוב של 800 סמ"ר/למטילת ותנאים מועשרים נוספים, אשר למעשה בעיות היישום שנבעו מכך, שמו קץ לכלובי הסוללה. למגדלים ניתנו 10 שנים (!!) לביצוע המעבר ומינואר 1992 נאסרו כליל כלובי הסוללה בשוויץ (משרד החקלאות מבקש 12 שנה למעבר ל-750 סמ"ר/מטילה, דרישה סבירה בהתחשב בשוק מטילות הגדול פי 3.4 מענף המטילות בשוויץ).

בשנת 2006, 40% מייצור ביצי המאכל מקורו היה בלולי אסם ו-60% בלולי חופש. מספר מטילות ביצי המאכל בשוויץ הוא 2.2 מיליון (לעומת 7.5 מיליון בישראל) והן מספקות כ- 73% מהצריכה המקומית. בין חקיקת החוק ועד חובת יישומו (10 שנים), מספר מטילות ביצי המאכל בשוויץ ירד מ- 3 מיליון ל- 2.4 מיליון (ירידה של 25%). ייצור הביצים צנח מ 45,000 טון בשנת 1983 ל-36,000 טון בתחילת שנות ה-90' ושוב עלה ל-40,000 טון בשנת 2006. מחיר ממוצע של ביצה בשוויץ הוא כמעט כפול ממחירה במדינות אירופה השכנות, גם בשל עלויות גידול גבוהות (עבודה ותערובת). בשנת 2006, צרכו בשוויץ 866 מיליון ביצים, מהם 630 מיליון מייצור מקומי (73%). יבוא ביצים: יבוא ביצי מאכל ממטילות בכלובים מותר, אך מחייב לשאת את הכיתוב "יוצרו בכלובים האסורים בשוויץ". בשנים האחרונות עולה צריכת ביצי המאכל, בעיקר בשל הגירה של תושבים לתחומה ומנגד אין עליה מקבילה בהיקפי הייצור. יבוא ביצי המאכל עומד על כ-25% מכלל הצריכה ומחירם כמחצית ממחיר הביצים מיצור מקומי – במטרה למנוע תחרות מול השוק המקומי, קיימת מכסת יבוא. בשנים האחרונות קיים איום אמיתי ממדינות אירופה, כאשר עולה לדיון נושא הסחר החופשי עם מדינות השוק המשותף. החקלאים בשוויץ חוששים מאד מתחרות מחירים נמוכה הצפויה להם במידה ויתקיים סחר חופשי.