24.06.2025

לאור תחזיות למחסור חמור בביצי מאכל וביצים לתעשייה, פנו השירותים הווטרינריים למדינות האיחוד האירופי (למעט מדינות שכבר אושרו לייצוא לישראל), בבקשה לבחון את האפשרות לייבוא ביצים ממדינות אלה, ולהבהיר את הדרישות הבריאותיות והרגולטוריות הכרוכות בכך.
בהתאם להנחיות, מדינות המקור נדרשות לעמוד ברגולציה לאומית המקבילה בדרישותיה לחקיקה של האיחוד האירופי או של ארצות הברית, לרבות תקנות הנוגעות לבקרת סלמונלה, שאריות תרופות וטרינריות, וסטנדרטים לשיווק ביצים. יבואנים המבקשים לייבא ביצים מאותן מדינות מתבקשים ליצור קשר עם יצואנים במדינות היעד, כדי שאלה יפנו לרשויות המוסמכות המקומיות ויודיעו להן על כוונתם לייצא לישראל.
כל משלוח חייב להיות מלווה בתעודה וטרינרית מאושרת, להישמר בטמפרטורת הובלה שאינה עולה על 20 מעלות צלזיוס, ולהיות מסומן באופן מלא על גבי הקרטונים - כולל מספר המפעל, מדינת המקור, דרגת הביצה ותאריך ההטלה.
בהודעת השירותים הווטרינריים צוין כי הדרישות הבריאותיות כוללות: ייבוא ביצים ממדינות או מאזורים שהיו נקיים מדיווחים על שפעת עופות במשך שלושת החודשים שקדמו למשלוח, לולים שהיו שליליים לסלמונלה אנטריטידיס וטיפימוריום במהלך 15 השבועות שקדמו למשלוח, וביצים מדרגת A בלבד. לא נמסר פירוט רשמי באשר להגדרת "אזורים נקיים" משפעת עופות, אולם בשיחה עם נציגי השירותים הווטרינריים נמסר כי ניתן לאשר ייבוא כאשר הרדיוס ממוקד ההתפרצות עולה על 10 ק"מ.
למרות האמור, לא ברורה הסיבה לכך שהשירותים הווטרינריים נמנעים מלקדם בעיתות מחסור יבוא ביצים ממשקי הטלה בתחומי הרשות הפלסטינית. מדובר במשקים הפועלים לרוב בהתאם לתוכניות חיסון דומות או זהות לאלו הנהוגות בישראל, כאשר לעיתים אף נרכשות פרגיות ממשקי גידול ישראליים. כמו כן, ניתן להחיל על משקים אלו מערך ניטור לסלמונלה בהתאם לפרוטוקולים המקובלים בישראל. היתרונות למהלך כזה ברורים, אך נדמה כי שיקולים פוליטיים גוברים לעיתים על שיקולים מקצועיים.
אגב, ביצי היבוא המגיעות מאירופה מקורן במשקי הטלה שכולם מוגדרים בתנאי רווחה על פי התקנים האירופאים, לעומת הביצים בישראל שחלקן מיוצרות בתנאי רווחה מחפירים של 350 סמ"ר למטילה. היות ומערך הייצור של ביצי מאכל בישראל חסר שקיפות ועקיבות, הצרכן אינו יכול לדעת דבר על ממשק המטילות מקור ביצי המאכל שהוא רוכש.