חדשות ועדכונים 21

דו"ח של מינהל המזון והתרופות (FDA) מראה שמכירות של תכשירים אנטימיקרוביאלים בחיות מיצרות מזון ומקוטלגים כחשובים לרפואת האדם, ירדו ב-3% בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019. עיקר השימוש בתכשירים אלה הוא בבקר (41%), כאשר מכלל השימוש ענף העופות מהווה רק 14%. בקבוצת התכשירים בלעי חשיבות רפואית לאדם הטטרציקלינים מובילים במכירות (66%) ולאחריהם הפניצילינים (13%). 64% מכלל מכירות הפניצילינים מותווים בשלוחת תרנגולי ההודו.

סעיף 57 של תקנה ( 2019/6 EU) מחייב דיווח נתונים על מכירות תכשירים אנטי-מיקרוביאליים המשמשים בבעלי חיים. התקנה קובעת שיתוף פעולה בין מדינות האיחוד בנושא, חובת ניתוח נתוני מכירות ושימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות ופירסום דו"ח שנתי ע"י סוכנות התרופות האירופאית. הדו"ח האחרון מצא שמתוך המכירות הכוללות של תרופות אנטי-מיקרוביאליות ב-31 במדינות בשנת 2020, השימוש הגדול ביותר בבעלי חיים המיצרים מזון לאדם, היה של פניצילינים (31.1%), טטרציקלינים (26.7%) וסולפנאמידים (9.9%).

מכירות תכשירים אנטימיקרוביאלים לשימוש בבעלי חיים מייצרי מזון עמדו על 30.1 מ"ג חומר פעיל/ק"ג; מדובר על ירידה של של 0.3 מ"ג/ק"ג (1%) בהשוואה לשנת 2019 וירידה של 32.2 מ"ג/ק"ג (52%) בהשוואה לשנת 2014. הדו"ח מתבסס על דו"ח מכירות של חברות התרופות ברחבי בריטניה. החברות מחוייבות לדיווח על פי חוק סטטוטורי משנת 2005. מכירות של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים בעלי חשיבות קריטית לבריאות האדם היוו 0.5% מסך המכירות בחיות מייצרות מזון. בשנת 2020 הכמות הכוללת של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים על בסיס חומר פעיל שנמכרה בבריטניה היתה 226.0 טון. תכשירים מהקבוצה הפרמקולוגית טטרציקלינים, הינם הקבוצה הנמכרת ביותר (32% מסך המכירות), ואחריהן בטא-לקטמים (29% מסך המכירות).

השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק העופות בבריטניה ירד בכמעט 75% מאז 2012. דו"ח המועצה הבריטית לענף העופות מדווח על שימוש של 21 טון תכשירים אנטי-מיקרוביאלים במהלך שנת 2020, לעומת 81.7 טון בשנת 2012. השימוש בפלואורקווינולונים ובתכשירים אנטי-מיקרוביאלים המוגדרים כבעלי חשיבות קריטית לרפואת האנוש ירדו ב -97.2% ו -95.5%, בהתאמה. היקף השימוש של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים בשלוחת התרנגולות ותרנגולי ההודו נמצא מתחת ליעדים שהוצבו ע"י הגורמים המוסמכים בתחום זה.

ממשלת רוסיה העבירה לאחרונה חוק שמטרתו לצמצם את השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בבעלי חיים מייצרי מזון לבני אדם. הצעת החוק שטרם אושרה ע"י הפרלמנט, תאסור הוספת תכשירים אנטי-מיקרוביאלים לתערובות של בעלי חיים מיצרי מזון בהיעדר מרשם. היום, החקלאים הרוסיים יכולים להשתמש בכמויות בלתי מוגבלות של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים כאשר התקנים הווטרינריים הרוסים קובעים רק כי אין למצוא שאריות של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים מעל הגבול המותר במוצרים המוגמרים.

מחקר שנערך לאחרונה בקנדה, מספק נתונים על היקף השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים ועמידות של חיידקים זואונוטיים בשלוחת הפטם בין השנים 2013-2019. נתוני המחקר חושפים ירידה בעמידויות שנעו בין 6-38% לאחר ההפסקה בשימוש בטיפולים מניעתיים. לעומת זאת, הפסקה בשימוש בצפלוספורינים ופלואורקווינולונים, הובילה לעלייה בשימוש ועמידות של תרופות אחרות כמו: אמינוגליקוסידים.

דו"ח חדש של הארגון העולמי לבריאות בעלי חיים (OIE) מציג ירידה כללית בשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בבעלי חיים. מתוך 69 המדינות שסיפקו נתונים לשנים 2015 עד 2017, נצפתה ירידה כוללת של 34%, כאשר כמויות התכשירים אנטי-מיקרוביאלים ירדו מ -174.01 מ"ג/ק"ג ל -114.84 מ"ג/ק"ג. בין 102 המדינות המדווחות על נתונים לשנת 2017, הכמות המשוערת של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים המשמשים בבעלי חיים עמדה על 107.68 מ"ג/ק"ג. הירידה בכמויות התכשירים האנטי-מיקרוביאלים מותאמת לביומסה של בעלי חיים בכל המדינות בתחומי פעילות ה- OIE מייצגת את המחויבות של אותן מדינות לשימוש אחראי ומושכל בתכשירים אלה.

דו"ח משותף לסוכנויות שונות, העוסק בצריכת תכשירים אנטי-מיקרוביאלים ועמידויות בבני אדם ובעלי חיים מתפרסם בימים אלה על פי בקשת נציבות האיחוד האירופי. דו"ח זה מספק ניתוח קשרים אפשריים בין הצריכה של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים בבני אדם ובעלי חיים המיצרים מזון לבין הופעת עמידות בחיידקים. ממצאי הדו"ח מצביעים על כך שלצעדים שננקטו על ידי מדינות רבות באירופה להפחתת השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בבעלי חיים מיצרי מזון היתה השפעה על נושא העמידות האנטי-מיקרוביאלית בקרב חיידקים.

ה-CDC האמריקאי מפרסם נתונים לגבי השכיחות השנתית של עמידות בקרב זני סלמונלה (לא-טיפואידית). על פי הדו"ח בשנים 2015 ו-2016, העמידות היתה גבוהה ב- 40% בהשווה לשנים 2004 ועד 2008. זני סלמונלה עמידים מהווים איום חמור על בריאות הציבור, בהיות חיידק הסלמונלה מקור עיקרי לתחלואה שמקורה במזון. המשמעות הקלינית היא: כ- 63,000 זיהומים עמידים נוספים בשנה.

מחקר המתפרסם לאחרונה מדווח כי בשר אורגני מזוהם פחות בחיידקים בעלי עמידות מרובה לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים, בהשוואה לבשר שמקורו בגידול קונבנציונאלי. המחקר מקורו באחד ממכוני המחקר היוקרתיים לבריאות הציבור the Johns Hopkins Bloomberg School of Public Health. הממצאים מדגישים את הסיכון של הצרכנים לחלות בהרעלות מזון, כאשר חיידקים בעלי עמידות מרובה לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים עלולים להקשות על יכולת הטיפול. החוקרים מצאו כי בהשוואה לבשר שמקורו בגידול קונבנציונאלי, בשר אורגני נמצא בסיכון הנמוך ב -56% לשאת זיהום בחיידקים עמידים. המחקר התבסס על בדיקות ניטור ארציות של בשר שנערכו בין השנים 2012 ל -2017. משנת 1996, קיימת בארה"ב מערכת ניטור לעמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים בקרב חיידקים המבודדים מבשר קמעונאי, מחיות משק ומחולים שנפגעו מהרעלות מזון. המחקר ניתח נתונים שמקורם מדגימות בשר חזה עוף, הודו ובקר טחון ובשר חזיר. המחקר כיסה ארבעה סוגי חיידקים: סלמונלה, קמפילובקטר, אנטרוקוקוס ו- E. coli.

הנתונים על עמידות מיקרוביאלית בחיידקים זואונוטיים נאספים מדי שנה על ידי מדינות האיחוד האירופי, מנותחים במשותף על ידי ה- EFSA ו- ECDC ומדווחים בדו"ח סיכום שנתי של האיחוד האירופי. בדומה לשנים קודמות, חלק ניכר מחיידקי סלמונלה וקמפילובקטר נמצא עמיד בפני תכשירים אנטי-מיקרוביאלים נפוצים בשימוש בבני אדם ובעלי חיים, כך עולה מדו"ח שפורסם על ידי המרכז האירופי למניעת ובקרת מחלות (ECDC) והרשות לבטיחות המזון האירופית (EFSA). חייידק הסלמונלה קנטאקי מבידודים שנעשו בבני אדם, נמצא עם שיעור עמידות גבוה מאד (82.1%) לתכשיר סיפרופלוקסצין (תכשיר בעל קירבה פרמקולוגית גבוהה מאד לאנרופלוקסצין המשמש באופן נרחב בעופות). בשנים האחרונות גוברים הדיווחים על עמידות עולה של תבדידי סלמונלה אנטריטידיס בפני קווינולונים, במספר מדינות. תופעה זו משקפת כנראה התפשטות של זנים עמידים במיוחד.

מחקר המתפרסם לאחרונה בכתב העת Zoonoses Public Health, סוקר את ממצאי הסלמונלה בלהקות פטמים ותרנגולי הודו בקנדה בין השנים 2013 ו-2018. 1,596 תבדידי סלמונלה התקבלו ממשקי תרנגולות פיטום (514 משקים) ו-659 תבדידים מלהקות של תרנגולי הודו (217 להקות) - בין השנים 2013 ל-2018. כל הבידודים התקבלו מפולים של דגימות לשלשת. בתרנגולות פיטום הזן הבולט היה סלמונלה קנטאקי (573 תבדידים = 36%), אנטריטידיס (314 תבדידים = 20%) והיידלברג (127 תבדידים = 8%). העמידות בקרב תבדידי סלמונלה קנטאקי ל- ceftriaxone ירדה מ 27% ל-23% בין השנים 2013 ל-2018. בקרב תבדידי סלמונלה אנטריטידיס לא נמצאה עמידות, מלבד תבדיד אחד משנת 2018 שנמצא עמיד לאמפיצילין, סטרפטומיצין, סולפא וטטרציקלינים. העמידות של הסרובר סלמונלה היידלברג ל ceftriaxone ירדה מ -19% בשנת 2013 ל -14% בשנת 2018.

על פי האתר Pew - The Pew Charitable Trusts, מספר התכשירים האנטי-מיקרוביאלים הנמצאים בתהליכי פיתוח ורישום מצומצם מאד. הניתוח של Pew מראה, כי נכון לדצמבר 2020, 43 תכשירים נמצאו בפיתוח קליני. 15 בניסויים קליניים בשלב 1, 13 בשלב 2, 13 בשלב 3 ו -2 עם בקשות לרישום שהוגשו ל-FDA. על פי נתונים מהעבר, רק 1 מכל 5 תרופות המותווית לטיפול במחלות זיהומיות שמגיעות למחקרי שלב 1 מקבלת אישור של ה- FDA, וכ- 60% מאלו המגיעים לשלב 3 יאושרו. רק 10 תכשירים מהרשימה מייצגים סוג של תכשיר אנטי-מיקרוביאלי חדשני או בעל מנגנון פעולה חדש.

מחקר שנעשה בארה"ב, בדק נוכחות חיידק הסלמונלה בבשר עוף ברשתות הקימעונאיות והקשר לממשק הגידול. המחקר בחן 46,937 דגימות שנלקחו בין השנים 2008 ל- 2017, מעופות שגדלו בממשק קונבנציונאלי לבין דגימות מעופות שמקורם בגידול ללא אנטיביוטיקה. על פי ממצאי המחקר, שיעור הנגיעות בסלמונלה היה גבוה יותר בבשר עוף שמקורו בגידול קונבנציונאלי עם אנטיביוטיקה (8.6%), בהשוואה לגידול ללא אנטיביוטיקה (5.1%). תבדידי הסלמונלה ממשקים קונבנציונאלים הציגו אף רמה גבוהה יותר של תבדידים עם עמידות מרובה.