חדשות ועדכונים 23

המכירות בבריטניה של תכשירים אנטי-מיקרוביאלים לבעלי חיים מייצרי מזון בשנת 2022, מותאם לאוכלוסיית בעלי החיים, היו הנמוכות ביותר שנרשמו עד היום, 25.7 מ"ג/ק"ג. מדובר בירידה של 9% (2.6 מ"ג/ק"ג) בהשוואה לשנת 2021 ו-59% בהשוואה לשנת 2014. זו השנה השנייה ברציפות, שהתכשיר קוליסטין לא נמכר לשימוש בבעלי חיים.

קוליסטין הוא תכשיר אנטיביוטי הנמצא בשימוש כבר עשרות שנים ברפואה הווטרינרית ומשש בין היתר ברפואת עופות. הגן mcr-1 שהוא הראשון שהוכח כבעל יכולת לנייד עמידות לקוליסטין בין חיידקים, אובחן בתבדידי א. קולי ממקורות שונים. תחילה היתה זאת סין שדיווחה על כך ובהמשך התווספו דיווחים מרחבי העולם. מאז 2015, דווחו תשעה גנים חדשים של mcr (mcr-2 עד mcr-10). בין השנים 2007-2014 השכיחות הממוצעת של mcr-1 ב צרפת הייתה 5.9% בתרנגולי הודו ו-1.8% בפטמים. בשנת 2017, צרפת הקימה מערך לאומי שמטרתו הפחתת עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים (Ecoantibio2) ברפואה הווטרינרית.

דו"ח שימושים בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים מתפרסם לאחרונה ע"י מועצת הלול הבריטית. הנתונים מציגים מחוייבות המערכת לצמצום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים. מאז שנת 2012 נרשמה הפחתה של 79.5% בסך השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים. במהלך שנת 2022, לא נעשה שימוש בפלואורקווינולונים בתרנגולות פיטום. מאז שנת 2012, נרשמה ירידה של 98.7% בשימוש בתכשירים המקוטלגים כחשובים לבריאות הציבור. אפס שימוש בקוליסטין.

ענקית המזון "טייסון פודס" יורדת מייצור מספר מוצרי עופות תחת התווית 'ללא אנטיביוטיקה'. בהודעה רשמית של החברה נמסר כי חברת טייסון פודס חוזרת לשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים שאינם מוגדרים כחשובים בבריאות הציבור לשרשרת יצור העופות שלה. כוונת החברה היא לחזור להשתמש בתכשירים אנטי-קוקצידיאלים הנקראים יונופורים ומוגדרים כ'אנטיביוטיים'.

קבוצת Feed Better, היא שם המיתוג החדש של קבוצת צמח שאן. קבוצת Feed Better (לשעבר צמח שאן) נולדה מהמיזוג של חברת צמח תערובות מעמק הירדן וחברת עוף טוב מעמק המעיינות. האיחוד אפשר אינטגרציה מלאה ושליטה מקצה לקצה בכל שרשרת הייצור לרבות שלב הרבייה, הגידול, ייצור התערובות, העיבוד, ייצור ואריזה, הפצה ישירה ועקיפה, הקמעונאות מהמשק לצלחת. השם החדש משקף את ליבת העשייה של הקבוצה ומוצריה, ואת הדגש על סטנדרט האיכות הגבוה ביותר של מזון טרי ובר קיימא.

במחקר חדש המתפרסם ע"י קבוצת חוקרים ישראליים, ביניהם ד"ר טלי ברמן, שריכזה במשך שנה את תחום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק החי, במשרד הבריאות, מדווח שישראל טרם פרסמה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם נושא העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים. כל זאת, למרות ממצאים מדאיגים של חיידקים עמידים בבעלי חיים המייצרים מזון בארץ. המחקר סוקר מספר תכניות לאומיות בתחום זה במטרה לקדם את הנושא במסגרת תכנית פעולה לאומית בישראל. משרד הבריאות הממונה על פי חוק על תחום התרופות במדינת ישראל, אינו מצוי במורכבות ובבעייתיות הקיימת בתחום הווטרינרי ובכלל חסרה גישה, מחשבה, פעולה ועשייה של המערכות הצבוריות לקידום נושאי 'בריאות אחת'.