30.04.2023

Israel Journal of Health Policy Research vol 12, Article no. 18 (2023)

במחקר חדש המתפרסם ע"י קבוצת חוקרים ישראליים, ביניהם ד"ר טלי ברמן, שריכזה במשך שנה את תחום השימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשק החי, במשרד הבריאות, מדווח שישראל טרם פרסמה תוכנית פעולה לאומית להתמודדות עם נושא העמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים. כל זאת, למרות ממצאים מדאיגים של חיידקים עמידים בבעלי חיים המייצרים מזון בארץ. המחקר סוקר מספר תכניות לאומיות בתחום זה במטרה לקדם את הנושא במסגרת תכנית פעולה לאומית בישראל. משרד הבריאות הממונה על פי חוק על תחום התרופות במדינת ישראל, אינו מצוי במורכבות ובבעייתיות הקיימת בתחום הווטרינרי ובכלל חסרה גישה, מחשבה, פעולה ועשייה של המערכות הצבוריות לקידום נושאי 'בריאות אחת'.
ללא תוכנית פעולה לאומית מקיפה ומתוקצבת, הסיכונים של עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלים לבריאות הציבור בישראל יעלו. לפיכך, נדרש על פי החוקרים לשקול מספר פעולות: 
(1) דיווח על השימוש בתרופות אנטי-מיקרוביאליות בבני אדם ובבעלי חיים. 
(2) הפעלת מערכת מעקב מרוכזת לעמידות לאנטי-מיקרוביאלית בבני אדם, בבעלי חיים ובסביבה. 
(3) שיפור המודעות בנושא עמידות לתכשירים אנטי-מיקרוביאלית בציבור הרחב ובעוסקים בתחום הבריאות הן במגזר רפואת האדם והן במגזר בעלי החיים.
(4) קביעת רשימה של תכשירים המוגדרים בעלי חשיבות קריטית ברפואת האדם, שיש למנוע שימוש בהם בבעלי חיים המייצרים מזון.
(5) אכיפת שיטות עבודה מומלצות לשימוש בתכשירים אנטי-מיקרוביאלים במשקים החקלאיים.
(6) הגברת הבטיחות הביולוגית במשקים.
(7) תמיכה במחקר ופיתוח של טיפולים אנטי-מיקרוביאליים חדשים, תרכיבים ואמצעי אבחון.
מחקר זה הוא חשוב, הוא מציג ומציף את הבעיות של חוסר נתונים, בעיית חלוקת הסמכויות בין משרד הבריאות למשרד החקלאות. הוא מציב את המידע באופן סדור, מקצועי ונכון, אבל המציאות הזו ידועה כבר שנים, אנחנו מתריעים ומנסים לקדם פתרונות בנושא תקופה ארוכה והמסקנה החד משמעית בנושא היא שהבעיה היא חוסר מקצועיות ואכפתיות של האנשים העוסקים בתחום זה במשרד הבריאות ומשרד החקלאות. אולי סוף סוף משהו ישתנה, אולי...