29.04.2024
PLOS ONE | April 17, 2024
מחקר חדש בוחן אופטימיזציה של תוכניות מעקב סלמונלה לחוות פרגיות ומטילות, בהתבסס על גורמי סיכון. המחקר שנעשה ע"י חוקרים מישראל (ד"ר מיכל פרי וד"ר מישל בלאיש), הולנד ואיטליה בוחן את תפקידה של צפיפות החוות המקומיות כגורם סיכון לזיהום בסלמונלה, במטרה לשפר ולהגביר את מאמצי המעקב ואמצעי הבקרה כנגד סלמונלה אנטריטידיס וטיפימוריום. החוקרים ביססו את מחקרם על נתוני הסקר הישראלי לסלמונלה בשלוחת ההטלה מיוני 2017 עד אפריל 2019. ניתוח הנתונים מצא עלייה משמעותית בסיכון להדבקה כאשר קיימת חווה נגועה ברדיוס של 4 ק"מ במקרה של סלמונלה אנטריטידיס ו- 0.3 ק"מ במקרה של סלמונלה טיפימוריום. באמצעות ניתוח הקשר בין צפיפות חוות לבין הסיכון להדבקה בחיידק הסלמונלה, ניתן לקבוע שמדובר בגורם סיכון משמעותי ללהקות ההטלה באזורים מסויימים. החוקרים מצאו שניתן לצמצם את היקף הדיגום ב- 32% כאשר הוא מבוסס על גורמי הסיכון שנמצאו. יישום תוכנית מעקב מבוססת סיכונים יכולה לסייע בצמצום סיכוני ההדבקה ולהוביל לבקרה טובה יותר והקצאת משאבים יעילה יותר בהתמודדות עם סלמונלה בשלוחה הקלה.