16 ספטמבר 2017
המספר הרב של חיידקים המצוי במעי העוף ובסביבת הלול, הם בין הגורמים המקשים על בידוד חיידק הסלמונלה. דיגום סביבתי לניטור סלמונלה, נחשב כדרך הטובה ביותר בשיקלול עלות / תועלת ורגיש יותר מדיגום עופות. במשקי מטילות, רמת זיהום סביבתי גבוהה קשורה עם סיכון גבוה יותר ליצור ביצים מזוהמות. לשלשת, במיוחד לשלשת טריה, מהווה אינדיקציה לזיהום עכשווי בלהקה, לעומת אבק אשר יכול להימצא חיובי לסלמונלה בשל זיהום עבר. דיגום אבק נמצא כרגיש ביותר לאיתור סלמונלה במשקי עופות. היות וחיידק הסלמונלה יכול לשרוד בלול פרקי זמן ארוכים מאד באבק (53 שב'!), גם לאחר הוצאת הלהקה, לא בלתי נמנע שממצא חיובי באבק, אינו מצביע בהכרח על להקה נגועה. דיגום לשלשת בלבד לעומת זאת, עשוי ל"החמיץ" להקה נגועה במידה והיא עברה את שיא ההדבקה. תאורטית יתכן, שממצא סלמונלה באבק מייצג זיהום של נשאים (חולדות/עכברים/זבובים) ולאו דווקא של הלהקה. לכן, דיגום לשלשת ואבק מומלצים במטרה להגביר את רגישות ויכולת האיתור של להקה נגועה. דיגום לשלשת בפולים בכיסוי גבוה של הלהקה הינו מומלץ ומגדיל את הסיכוי באיתור להקה נגועה. אין שיטה שניתן לייחס לה 100% סיכוי לאיתור להקה נגועה, לכן גיוון הדיגום והמדגם יגדיל את הסיכוי. היות ולהחלטה על השמדת להקה (בארה"ב ואירופה קיימת אפשרות לניתוב הביצים לתעשייה ופיסטור) יש השלכות כלכליות כבדות וכפי שציינו תיתכן תשובה חיובית מסיבות שלאו דווקא קשורות לזיהום בלהקה, באירופה (וגם בארה"ב) מתאפשר ליצרן לערער על ממצא חיובי במידה וקיים בו ספק. במקרה כזה, תתבצע בדיקה על חשבונו של המגדל שתכלול: 7 דגימות סביבתיות (הכוללות לשלשת ודיגום סביבתי אחר על פי פרוטוקול הניטור השגרתי) 4,000 ביצים (פולים של מקסימום 40 ביצים לקבוצה) 300 עופות (דיגום בקטריולוגי כולל איברים- פולים של 5 לכל קבוצת איברים). במידה והתוצאות המתקבלות שליליות, הלהקה חוזרת למיתווה פעילות רגיל.
היקף הלהקות החיוביות, שנמצא עד היום התבסס רובו ככולו על ממצא סביבתי של אבק או מטושי רצפה/קירות, אשר בעיקרון מבוססים בעיקר (אך לא רק), על דיגום אבק. לדעתינו, נדרש לימוד רחב יותר של הממצאים בלהקות חיוביות (דיגום לשלשת, ביצים, עופות), במטרה להרחיב את הידע, ולקדם את ההתאמות הנדרשות לשיטת הניטור בלהקות הטלה בישראל.