07.02.2012
מזה מספר שבועות מדווחים מקרים רבים של מחלת הנזלת המדבקת בישובים בצפון (במיוחד ב: חזון, שזור, שתולה, דלתון, נטועה).
למרות שרוב הלהקות מחוסנות, המחלה מתפרצת במלוא עוזה. קיים חשד שבהתפרצויות האחרונות מעורב זן חיידק השונה מהזנים המצויים היום בתרכיב (תתכן שונות הבאה לידי ביטוי בתת זנים), זאת על פי בידוד שנעשה מאירוע נזלת מדבקת מלהקת מטילות לביצי מאכל בישוב חזון.
נזלת מדבקת, הינה מחלה נשימתית מדבקת.
המחלה מתחילה בצורה חריפה, תת-חריפה ומפתחת מהלך כרוני ככל שהיא מתקדמת בלהקה. המחלה מאופיינת בנזלת, נפיחות - בצקת של אזור הפנים, אשר לעיתים גורמת לסגירה מוחלטת של העיניים וקשיי נשימה.
מחולל המחלה: חיידק ה- Avibacterium paragallinarum. חיידק גראם-שלילי, חסר תנועה. ידועים 3 סוגים אנטיגניים - סרוטיפים שונים A, B, C.
המחלה ידועה במיוחד בתרנגולות. המחלה הינה מחלה של עופות צעירים (מעל 14 שבועות) ובוגרים.
זמן דגירה: 1-3 ימים.
משך המחלה: 4-12 שבועות בלהקה; 14 יום בפרט.
העברת המחלה: המחלה מועברת ע"י עופות חולים או נשאים בריאים. עופות שהחלימו מהמחלה מפרישים את החיידק לסביבה ונשארים נשאים משך כל ימי חייהם. לכן, להקה שנדבקה מהווה סיכון מתמשך ללהקות בריאות. המחלה יכולה לפרוץ שבוע ועד 6 שבועות ממגע של עופות נשאים עם עופות בריאים.
הדבקה: מגע ישיר, ארוסול, או דרך הפה (מזון או מים נגועים). העברה ממקום למקום תתכן ע"י ציוד, בגדים ועוד. בישובים צפופים במשקי עופות (דוגמת משקי המטילות בגליל) העברה באוויר הינה אמצעי הדבקה יעיל. משאיות, עגלות ביצים (!!) עלולים לסייע בהעברת המחלה ממשק למשק.
החיידק אינו ניחן בתכונות עמידות גבוהות ואינו שורד מחוץ לבעל הכנף לתקופה ארוכה. בסביבה של טמפרטורות נמוכות, החיידק יכול לשרוד מספר ימים בהפרשות של עוף חולה.
המחלה מתפשטת בלהקה באיטיות כך שהיא יכולה להמשך בלהקה תקופה ארוכה.
סימנים קליניים: נזלת, דימוע, נפיחות – בצקת של אזור הפנים (ההפרשות הדביקות בעיניים גורמות לעיתים להדבקות העפעפים וסגירה מוחלטת של העיניים), במקרים מסוימים גם דלקת מערות האף, דלקת קנה נשימה וחרחור. עופות חולים מציגים דכאון, רביצה ונוצות סמורות.
ירידה בצריכת המזון וירידה בשיעור ההטלה של 10 ועד 40 אחוז במקרים קיצוניים. משך הירידה בהטלה יכול להמשך כשבועיים-שלושה. בעקבות הירידה בצריכת המזון, תתכן תופעה של הנשרה חלקית בלהקה.
התמותה יכולה במקרים מסוימים להיות גבוהה (2-10 אחוז) והיא קשורה בד"כ לאלימות החיידק ולתגובה הטיפולית.
אבחון: האבחון על בסיס התמונה הקלינית-פתולוגית קל בד"כ. יש לבצע אבחנה מבדלת עם שפעת עופות ומחלות נשימתיות אחרות. אימות האבחון מתבסס על בידוד מחולל המחלה. היות ונדרש מצע ספציפי לבידוד החיידק, המעבדה חייבת לקבל מידע לגבי החשד כדי לבצע נסיון בידוד במצע בקטריולוגי מתאים.
ראה: אטלס פתולוגי
תרכיב נגד נזלת מדבקת של תרנגולות