14.02.2012

קיימות שתי שיטות מרכזיות לסווג את חיידק הנזלת המדבקת. שיטה אחת היא שיטת PAGE המבוססת על מבחן אגלוטינציה (צימות) והיא מכירה 3 קבוצות, אשר אין ביניהן כל הגנה צולבת.
השיטה השניה היא שיטת KUME אשר מבוססת על עיכוב ההצמתה HI. הסיווג על פי KUME מכיר 3 קבוצות סרולוגיות (Serogroups A,B,C), כאשר בתוך הקבוצות עצמן מגדירים תתי-זנים הנקראים Serovars (וריאנטים סרולוגים). עד היום זוהו 9 תתי-זנים:
A-1, A-2, A-3, A-4, B-1, C-1, C-2, C-3 and C-4.
בישראל קיימים שני סוגי תרכיבים (מומתים) האחד מבוסס על A,B, C-3 והאחר על  A, C-3.
השימוש בזן C-3 בתרכיב החל לפני מספר שנים, לאחר שהוא אובחן בהתפרצויות של המחלה במשקי מטילות בצפון הארץ. מהלך דומה התרחש בדרום אפריקה בשנות ה-90, כאשר הזן C-3, הפך דומיננטי בהתפרצויות המחלה ולא נכלל בתרכיב המסחרי. ההערכה היא ש C-1 ו- C-2 אינם מקנים הגנה צולבת כנגד ה C-3. מבחני הוקעה שנעשו באוסטרליה מצאו הגנה צולבת בין C-2 ו- C-4. הדרך היחידה שיכולה להבטיח את התשובה לשאלה האם יש מעורבות של זן שדה חדש, אשר התרכיב הנוכחי אינו מקנה כנגדו הגנה, היא ביצוע מבחני הוקעה.

KUME פרסם בשנת 2004 אצלנו באתר, מצגת מעניינת העוסקת בתרכיבים כנגד מחלת הנזלת המדבקת.