25.08.2018
על פי ממצאים שהועברו ע"י ד"ר אבישי לובלין, מנהל החטיבה למחלות עופות במכון הווטרינרי, נגיף קדחת מערב הנילוס אובחן במגוון עופות בר. האבחונים ברובם כתוצאה מתסמינים קלינים נאורולוגיים. אירועים אלה מתלווים לממצאים בבני אדם, המדווחים לאחרונה ע"י משרד הבריאות. שני מקרים בישראל הסתיימו במוות.
למרות שבד"כ הנפגעים הם אנשים מבוגרים, אחד הדיווחים בישראל הוא בצעיר בן 18.
קצת היסטוריה על מחלה זו בישראל:
המגיפה הראשונה של קדחת מערב הנילוס בעולם, דווחה בישראל בשנת 1950. 500 איש אושפזו. האירועים נחקרו אז ע"י המכון הביולוגי ומי הוביל את המחקר? ד"ר מרקוס קלינגברג, שלימים הואשם בריגול עבור הרוסים.
העבודה של מרקוס קלינגברג התפרסמה בשנת 1959 בכנס הבינלאומי ה-6 בנושא מחלות טרופיות ומלריה. הכותרת של העבודה היתה:
Certain aspects of the epidemiology and distribution of immunity of West Nile virus in Israel.
שותפים לעבודתו זו של קלינגברג היו אשתו (גם היא חוקרת במכון הביולוגי) ונתן גולדבלום. האחרון הוא חתן פרס ישראל במדעי החיים ויש לו מקום של כבוד בפיתוח תרכיב פוליו בישראל בשנות ה-50', אבל זה כבר סיפור אחר.
בשנת 1997, המחלה הופיעה באופן נרחב יחסית בלהקות אווזים מסחריות בישראל. המחלה גרמה למופע קליני עצבי, אך לא דווחה ולמעשה הוסתרה ע"י הרשויות היות ויצוא כבד האווז הכניס מיליוני ש"ח לחקלאים ולמדינה.
בידוד נגיף שנעשה ממוחו של אווז מת ב-1998, הועבר לסיווג וריצוף ופורסם ב-Gene Bank. בשנת 1999, דווח על תמותה נרחבת של עורבים בניו יורק. בדיקה מעבדתית מצאה שהגורם לתמותה הוא נגיף קדחת מערב הנילוס. בדיקה מעמיקה מצאה התאמה גבוהה בין הבידוד בארה"ב לזה בישראל. ימים לאחר הפרסום בארה"ב, ישראל שחררה מידע ודיווחה על התפרצויות המחלה בלהקות אווזים מסחריות.
עם האירועים הראשונים באווזים, טרם איבחנו שמדובר בנגיף קדחת מערב הנילוס, נעשו נסיונות לבודד את מחולל המחלה במעבדה למחלות עופות בבאר טוביה. באותה עת, היה שם עובד מעבדה בשם פול. הוא היה בעל תואר PhD, ועסק במשימות מיוחדות. לאחר שהוא הזריק ביצים מעוברות במטרה לנסות ולבודד נגיף הוא חשש להיחשף למחולל מחלה זואונוטי וסרב לפתוח את הביצים מחשש לבריאותו. התוצאה: הוא פוטר מתפקידו.
ראה: סקירה שנכתבה בשנת 2000 באתר
