16 יולי 2011
מאז ההתפרצות הראשונה של שפעת העופות H5N1 במצרים בשנת 2006, המחלה הפכה בה אנדמית ואחד מדרכי ההתמודדות הוא חיסון הלהקות בפני המחלה.
קבוצת חוקרים גרמנים ומצרים, בחנה את יעילות אחד התרכיבים שבשימוש ופרסמה את ממצאיה בחוברת המדעית Vaccine.
במחקר זה חוסנו תרנגולות רביה כבדה בתרכיב שפעת עופות מומת המבוסס על זן H5N2. החיסון בוצע בגיל 6, 12 ו-18 שבועות.
לאחר החיסון הראשון ניתן היה למצוא רמת נוגדנים גבוהה לזן התרכיב H5N2, ונמוכה כלפי הזן H5N1. לאחר החיסון השני (דחף), עלתה רמת הנוגדנים כנגד הזן הקלאסי H5N1 EGYcls/H5N1, אך לא היתה כל תגובה נוגדנית כנגד זן וריאנטי חדש EGYvar/H5N1 H5N1 המצוי במצרים.
החוקרים ביצעו הוקעה של העופות המחוסנים בגיל 50 שבועות. ההוקעה בוצעה בשתי קבוצות נפרדות באמצעות שני זנים אלימים שונים. הוקעה אחת עם הזן הקלאסי EGYcls/H5N1 והשניה עם הזן החדש EGYvar/H5N1. הקבוצה שהוקעה בזן הקלאסי הציגה סימנים קליניים קלים אם בכלל. עוף אחד מתוך 8 מת (12.5%). בקבוצה שהוקעה בזן הוריאנטי החדש התמותה הגיעה ל 75% (6/8).
העופות שהוקעו המשיכו להטיל ביצים ונגיף ההוקעה בודד מהקליפה החיצונית של 17 מתוך 40 ביצים.
עיקר הבידודים היו מביצים של תרנגולות שהוקעו בנגיף הקלאסי (EGYcls/H5N1); שם גם נעשו בידודים מתוכן הביצה.
על פי החוקרים, השימוש בתרכיבים המבוססים על הזן H5N2 אמנם מקנים תגובה חיסונית, אך אינם מקנים הגנה נגד זנים וריאנטים הטרולוגים. נוכחות נגיף השפעת בביצים שמקורן בלהקות מחוסנות, מצביע על הסיכון ב"הפצה שקטה" של הנגיף ע"י להקות מחוסנות ועל הביצים כמעביר פוטנציאלי.