13.11.2018
הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, מתנגדת להצעת החוק של חה"כ וקנין להחזיר את התכנון לענף הפטם. מחר הצעת החוק אמורה להגיע לדיון בפני ועדת הכלכלה של הכנסת. במסמך שכתבה הלפרין לחברי הוועדה לקראת הגעתה היא כותבת: "הנזק הצפוי לצרכנים בישראל הוא משמעותי, הצעת החוק עומדת בסתירה חזיתית ובלתי ניתנת ליישוב למדיניות המוצהרת של הממשלה והכנסת ביחס למאבק ביוקר המחייה בכלל, ולהורדת מחירי המזון בפרט; פוגעת פגיעה משמעותית בצרכנים ובייחוד במשפחות בעלות הכנסה נמוכה".
הלפרין מוסיפה כי "ענף הפטם הוא אחד המשמעותיים והגדולים שבענפי החקלאות בישראל. היקף המכירות הפטם לצרכן עומד על כ-7 מיליארד שקל בשנה. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי משק בית בישראל מוציא בממוצע כ-8% מסך הוצאות המזון שלו על עוף. היחס האמור גדל משמעותית כאשר מדובר במשפחות בעשירונים הנמוכים. לפיכך לעלייה במחיר העוף ולצמצום הכמות נודעת השפעה משמעותית ורבה על משקי בית בישראל ובייחוד כאשר מדובר במשפחות בעלות הכנסה נמוכה. ברי כי כל בית בישראל יידרש לשלם יותר על צריכת העוף ואלה שידם אינה משגת לספוג את עליית המחירים, יאלצו לוותר על צריכת העוף בכלל. בין השנים '2012-2015 התקיים, בחסות המועצה לענף הלול, קרטל בתחום הפטם (מהסוג שיתאפשר לו יתוקן החוק כמוצע). הסדר כובל זה צמצם כמויות והביא לעליה ממוצעת של כ-10% במחיר הפטם לצרכן בישראל באותה תקופה. נוכח גודלו של שוק הפטם, עליית מחיר הפטם משקפת נזק לצרכן , בתקופת קיומו של ההסדר, בהיקף של כ-700 מיליון שקל בשנה. הדרך להגן על החקלאים הקטנים, היא באמצעות תמיכות ישירות (סובסידיות) על ידי הממשלה. תמיכות ישירות מאפשרות לקיים בקרה שתמיכת הממשלה אכן מגיעה לאותם גורמים עליהם יש להגן; מבטיח את אספקת הכמות לכל אותם צרכנים המבקשים לרכוש עוף כיום וימנעו מכך בעקבות עליית המחיר; ואת עלויות התמיכה ממומנות מהקופה הציבורית, ולא על ידי האוכלוסיות החלשות הצורכות יותר עוף. אין זה ראוי שתכנון כאמור יבוצע בידי תאגיד סטטוטורי המורכב, בי היתר, ממשווקים סיטונאיים וקמעונאיים, בעוד שהשר הממונה נמנע מתכנון ענף הפטם. נוכח כל האמור, הממונה על ההגבלים העסקיים מתנגדת להצעת החוק וסבורה שאין לקדמה".
