18.12.2018

לאחר חודשים של מאבק על הזכות לגדל 500 מטילות ללא מכסה, פסק בג"ץ בעתירתו של מר רפאל דיין.
"....אין בטענות העותרים כדי לבסס את זכאותם לקבל מספר מגדל או מכסת ייצור ביצים ושיווקן. על כן, דין העתירה להידחות על כל היבטיה. עם זאת, בהינתן הפרסום המאוחר של תקנות 2018 , ובהינתן שהמשיבים הסכימו או למצער "שקלו בחיוב" את האפשרות לכך, ובהינתן עמדתם של המבקשים להצטרף, אנו מורים כי העותרים יהיו רשאים להמשיך בגידול 500 המטילות הקיימות עד שיבה טובה או עד להחלטת העותרים, שיהיו רשאים לתרום את הביצים לכל מוסד או גוף כפי שימצאו לנכון, בכפוף להוראות כל דין".
ומוסיף השופט עמית שכתב את פסק הדין: "הערה לפני סיום: הנה כי כן, דחינו את העתירה על שני רבדיה. ואף על פי כן. העותרים הצהירו כי הם מצמצמים את עתירתם ל- 500 מטילות בלבד, ומתחייבים שלא לבקש ולא לרכוש בעתיד מכסות ייצור מחקלאים אחרים, אלא להסתפק בקבלת מכסה אישית עבור 500 מטילות בלבד. המשיבים רואים את העותרים כמי שפעלו בחוסר תום לב, אך העותרים רואים עצמם כמי שניצלו באופן לגיטימי את פער הזמנים עד לפרסום התקנות. כשלעצמי, איני סבור כי אילו היו המשיבים נעתרים לבקשת העותרים, הדבר היה מהווה הפליה כלפי אחרים שגם מבקשים לקבל מכסת גידול וייצור ביצי מאכל, בהינתן הנסיבות המיוחדות שנוצרו אך ורק לגבי העותרים, ב"תפר" הזמנים שבין התקנות לשנת 2017 לתקנות 2018 . לדידי, תמיהה היא, על מה ולמה מצאו המשיבים לנהל מאבק עקרוני מול העותרים על גבן של 500 מטילות ועל חשבון משאבי הזמן השיפוטי של בית משפט זה. זאת, במיוחד בהינתן הנתונים והעובדות כלהלן: פער הזמנים בפרסום המאוחר של התקנות מהווה תקלה חד-פעמית, ויש להניח כי כל עוד משטר המכסות יעמוד על כנו המועצה תעמוד על המשמר למניעת תקלה מעין זו בעתיד; בפועל הוקצו רק 15 מכסות חדשות מתוך הכמות המרבית של 65 מכסות שנקבעו בתקנות 2018; הלול המדובר אינו לול סוללה וענייננו בביצי חופש שאינם תחת פיקוח מחירים, ומהווים רק 1.6% מהמכסה הארצית של ביצי מאכל (אין כיום מכסה ארצית נפרדת לביצי חופש); מדובר ב- 500 מטילות בלבד, מספר שאינו רנטבילי כשלעצמו לגידול וייצור ביצים, ואשר על פניו נועד אך להשלים את החווה האורגנית של העותרים; ומספר הביצים בהן מדובר מהווה שבריר של כמיליונית האחוז מהמכסה השנתית של ביצי מאכל במדינת ישראל (מבלי להזכיר את יבוא הביצים מארצות הים). לא אמרנו את שהערנו, אלא בבחינת הרהור על אודות הפסים העקרוניים אליה גלשה העתירה. מכל מקום, הגענו למסקנה כי דין העתירה להידחות.
כל אחד יקח עימו את התובנות שלו מפסק הדין, אני נותר עם הרהוריו של השופט.