28.02.2019

מנכ"ל משרד החקלאות, עו"ד שלמה בן-אליהו מתריע על שיעור גבוה של זיהום הסלמונלה בלהקות ההטלה בישראל וממליץ למשנה למנכ"ל משרד הבריאות הפרופ' איתמר גרוטו להוציא מקו הספקת ביצי מאכל ביצים שאינן שלמות או על פי הגדרתו כל ביצה שיש בה סדק או שבר.
האם יש מיוחד בפנייה זו? ממש לא!
תקנות בריאות הציבור (מזון) (שיווק ביצי מאכל) תשנ"ה - 1994, שהאחראי ליישומן הוא משרד הבריאות קובעות:
"איסור שיווק ביצים: לא ישווק אדם ביצה ולא ישתמש בה לצורך יצור מזון או להכנת מזון בבית אוכל אלא אם כן היא ביצת מאכל והתקיימו לגביה הוראות תקנות אלה.ביצה ראויה למאכל אדם: ביצת מאכל היא ביצה אשר - 
(1) לא נמצא בה פגם מן המפורטים בסעיף 14ד(ב) לכללי המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק). תשכ"ח - 1968.ומה כתוב בסעיף הנ"ל?
"לא ישווק קבלן מורשה ביצת מאכל אשר לא מויינה בתחנת המיון, או שבמיון כאמור נתגלה בה אחד מאלה:
(1) קליפה סידנית פגומה ללא קריעה של הקליפות העוריות (להלן - ביצה סדוקה)
(2) קליפה סידנית שבורה וקליפות עוריות פגומות (להלן - ביצה שבורה)
(3) היא שבורה באופן שחלק מתוכה נשפך (להלן - ביצה שפוכה)
(4) קליפתה מלוכלכת בלשלשת או בדם או מרוחה בחלבון או חלמון
עד כאן אין למעשה בפנייתו של המנכ"ל כל תוספת על הנדרש על פי חוק.
אבל, בהמשך מופיע סעיף נוסף:
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי קבלן מורשה לשווק ביצים סדוקות, ביצים שפוכות וביצים שבורות רק למפעלים לעיבוד ביצים, ובלבד שביצים כאמור ישווקו תוך 72 שעות מעת קבלתן בתחנת המיון.
האם יש בסיס מקצועי לדרישתו של מנכ"ל המשרד?
1. שיעור הזיהום בסלמונלה כללית של ביצי המאכל במדינת ישראל נמצא בחריגה גבוהה מול הקיים באירופה.
2. ההתייחסות הממוקדת לשני זנים בלבד (אנטריטידיס וטיפימוריום) משוללת בסיס מקצועי, היותם אלימים במיוחד בהחלט מצדיקה התייחסות שונה אך זו אינה מבטלת את הצורך והחובה המקצועית להפחתת זני סלמונלה אחרים במזוננו.
3. להבדיל מהקיים באירופה, בישראל לא מתירים הפניית ביצים מלהקות נגועות בחיידק הסלמונלה אנטריטידיס/טיפימוריום לפיסטור. ככל הנראה, הבסיס לכך הוא חוסר הבטחון שאיכות הפיסטור כפי שמתקיימת בישראל תבטיח את בטיחות המזון. אם כך הוא, הרי שלבקשתו של המנכ"ל שביצים סדוקות או שבורות לא יופנו לתעשיית המזון בסיס מוצדק.