01.08.2011
עיקר תצרוכת ביצי המאכל במדינת ישראל, מסופקת מיצור מקומי, אך בתקופות של חוסר או ביקוש גבוה (חגים לדוגמה) מאשרים יבוא במטרה לענות על הצריכה המקומית.
האם אי פעם הבחנתם בביצה שמקורה ביבוא ? התשובה היא לא, היות וביצי יבוא מוחתמות באופן דומה לביצים מיצור מקומי.
כלומר, הן מוחתמות בחותמת הנושאת את שם תחנת המיון בישראל.
לפני מספר ימים דיווחנו על נושא מרכזי וחשוב בבריאות הציבור שלא זוכה להתיחסות בתקינה בישראל ("שטיפת ביצי מאכל"), הפעם אנו מביאים מקרה הפוך. קיימת תקינה ברורה ומפורטת, המחייבת את הרשויות המפקחות אך אלה משום מה אינן מקיימות אותה.
צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש"י-1950
סימון ביצי יבוא צו תש"ל - 1970 (4א): לא ייבא אדם לישראל, ולא ימכור, לא יציע למכירה, לא יקבל ולא יחזיק ביצים מיובאות בקליפתן, אלא אם שם הארץ שממנה יובאו סומן עליהן בדיו שאינו ניתן להימחק ובאותיות לטיניות שגבהן אינו פחות משני מילימטרים.
בבסיס החקיקה עמדו סיבות צרכניות ומקצועיות גם יחד והמציאות מוכיחה עד כמה יש לה מקום (בישראל מחסנים כנגד מחלת הסלמונלה וביצי היבוא מקורם בלהקות לא מחוסנות).
ראה: צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (סימון מוצרים), תש"י-1950