מחקר: גורמי סיכון לזיהום סלמונלה ברפד במשקי פטמים במועד האכלוס

11.11.2011

Zoonoses and Public Health 58 (2011) 158–168

מחקר זה נעשה ע"י קבוצת חוקרים שבחנה גורמי סיכון שונים, המשפיעים על נוכחות סלמונלה ברפד, לפני אכלוס להקה חדשה בלולים בארה"ב. במחקר, נבדקו 76 מבנים ב- 38 חוות פטם, ב- 3 מדינות שונות (מיסיסיפי, אלבמה וטקסס). מדדים רבים נבדקו (קרוב ל-370), ביניהם מיקום הלול, מיתווה החווה, תשתיות, סוג ציוד, ממשק הרפד, בטיחות ביולוגית, מערך התברואה, מזג האוויר סמוך לאכלוס ועוד. מסקנות המחקר היו שגורמי הסיכון העיקריים התורמים לנוכחות סלמונלה במבנים הם: מאפיינים הסובבים את המבנה, תשתיות המבנה, ממשק הרפד, זמן בין מדגר למדגר, בטיחות ביולוגית בחווה ומיקום החווה. הגורמים בעלי התרומה הגבוהה ביותר היו: השימוש בעץ בתשתיות המבנה והקירות, הוספת נסורת חדשה על גבי הרפד (בארה"ב לא נהוג להחליף רפד מידי מדגר) או החלפת רפד בין מדגר למדגר. מעניין לציין שהחלפת רפד בין מדגר למדגר היא פרקטיקה קבועה במשקי הפטם בישראל.