17.01.2012

כתב: נתי אלקין בעזרתם של ד"ר מיכאל מרוז וד"ר יחיאל זמברג

ד"ר יהודה זמברג, הלך לעולמו בגיל 87. הוא הובא אתמול (16/1) למנוחות בבית העלמין עין כרמל.
ד"ר זמברג נולד בשנת 1924 בפולין, בשנת 1950 סיים את לימודי הווטרינריה במינכן, גרמניה ועלה לישראל. את תחילת דרכו המקצועית עשה כרופא וטרינר במעבדה למחלות עופות בתל-אביב  (1953-1951), תחת הדרכתו של ד"ר בורנשטיין.
בשנת 1954, עבר למעבדה בחיפה, תחת הדרכתו של ד"ר קומרוב.
בשנת 1960 מונה לאחראי על רופאי עופות המערך הקליני וניהל גם את המחלקה לעופות במכון הווטרינרי. בתקופה זו קיבל גם את תואר המומחה למחלות עופות (1966).
בשנת 1969, מונה לרופא ראשי למחלות עופות, תפקיד אותו מילא עד יציאתו לגמלאות בשנת 1990.
40 שנה בשרות הווטרינרי הממשלתי.
ענף העופות עבר שינויים רבים במהלך השנים ומגידול משפחתי ומצומצם התפתח בצעדי ענק למשק מסחרי מפותח ומורכב. 
ד"ר זמברג ליווה את השינויים מרחיקי הלכת בענף בהתאמת התקינה והדרישות המקצועיות בצורה מדורגת, אחראית תוך הכנת קרקע נכונה. הגברת המודעות הסניטרית במדגריות ורתימת הגופים החקלאיים יחד לקידום תהליכים היתה דרכו. ד"ר זמברג, קידם את השרות לחקלאי, הקים את מעבדות השדה, 8 במספר שמטרן היתה קידום השרות הווטרינרי לטובת החקלאי ולטובת הענף.
כמנהל המערכת, ישב במעבדה בחיפה, עם מזכירתו הנאמנה עליזה. כל בוקר נפתח בסבב טלפונים לכל מעבדה לבדוק שהכל מתנהל כשורה.
ד"ר זמברג, טיפח שורה ארוכה של רופאי עופות, שהוכשרו בעבודה קלינית, אך דאג להקפיד על הדרכה והכוונה מחקרית והשלמת המומחיות.
כאשר יצא לגמלאות נשאל בראיון למשק העופות (1990): "איזה מן ענף אתה משאיר אחריך ליורשך ?" ד"ר זמברג ענה:"מבחינה תברואתית אני משאיר ענף מסודר, הבנוי בעיקרו על תקנות שמסדירות את הצרכים התברואתיים של הענף, ואם גם בהמשך ישכילו לשמור על התקנות, באופן טבעי ישמרו  על הענף מבחינה תברואתית גם להבא.
גם השרות כיום מסודר, ואם נשכיל לשמור גם עליו ולא יפרקו מסגרות, כפי שיש הרוצים לעשות, אין לי ספק שהענף יהנה משרות טוב גם בעתיד".

לפני שנה וחצי, בעקבות אירוע לארינגו בלהקה בצפון, הסתקרנתי לשמוע ממנו מה היתה דרך החשיבה שקידמה אותו לפיתוח תרכיב הלארינגו, שבזכותו בוערה המחלה בישראל. בבהירות מחשבה כאילו עסק בנושא רק אתמול שטח ד"ר זמברג לפני את התהליך לפיתוח התרכיב ותחילת היישום שלו בשדה.

 

 

 

זמברג פירסם עשרות מחקרים בעיתונות המקצועית, כתב את הפרק רפואת עופות באנציקלופדיה החקלאית השתתף והירצה בכנסים בינלאומיים בחו"ל ובכנסים וימי עיון רבים בישראל וגם לאחר פרישתו המשיך לפקוד את הכנסים המדעיים בארץ ובעולם.
זמברג זכה בפרסים רבים, כהוקרה והכרה בדרכו המקצועית:
פרס קמרון. פעם עבור פיתוח תרכיב הלארינגוטרכאיטיס (1968) ופעם על מחקריו ופעילותו בהתמודדות עם מחלת הניוקסל (1975).
פרס יונס (1982), מטעם הסתדרות הרופאים הווטרינרים – וטרינר השנה.
בשנת 1985, פעל נמרצות לארגון הכנס הבינלאומי של רופאים למחלות עופות בירושלים, על כך זכה באות הוקרה.
בשנת 1989, זכה בפרס הוועדה הבינמשרדית על פיתוח מערכת חיסון אוטומטית לעופות.
פרס פלסר בשנת 1992.
בשנת 1998, נרשם בספר הזהב של הקרן קיימת על תרומתו הייחודית בארגון הכנס האירופאי ה-10 של האגודה למדע עופות.
בשנת 1990, זכה לקבל את פרס קמרון בפעם השלישית, הפעם על מפעל חיים.

זמברג נשא בתפקידים רבים, ביניהם, הרופא הראשי למחלות עופות, סגן נשיא האגודה העולמית של רופאי עופות (1984-1981) נשיא האגודה העולמית של רופאי עופות (1989-1985