רווחת מטילות ביצי מאכל: איסור הנשרה כפוייה

31.07.2012

ועדת שרים (קבינט חברתי-כלכלי), שדנה היום בנושא מטילות ביצי המאכל ורווחתם פסקה, שההנשרה כפי שמתקיימת היום באמצעות הרעבה של המטילות - תאסר. צוות בינמשרדי יבחן ויגבש המלצות לסוגייה זו תוך 80 יום. ועד אז, החל משנת 2013, "ההנשרה הכפויה", המתבצעת באמצעות הרעבה - תבוטל לחלוטין ממשק גידול המטילות בישראל.
בנוסף התרנגולות יועברו בתוך שבע שנים לתאים מאובזרים בגודל של 750 סמ''ר/מטילה, בדומה לתקינה הקיימת היום באירופה. לולים חדשים ידרשו להשלמת האיבזור בכלובים תוך 4 שנים בלבד. לולים קיימים ידרשו למעבר תוך 7 שנים. דהיינו, השלמת עיקר בניית הלולים החדשים צריכה להעשות תוך ארבע שנים (לאחר מכן המטילות יוחזקו בצפיפות גבוהה וידוללו בתום 7 השנים והשלמת שאר המבנים הנדרשים). הליך התקנת התקנות יושלם תוך 60 יום. ביטול ההנשרה צפוי להגדיל את הדרישה לפרגיות בכ-15% ולהקטין את מספר המטילות בכ- 4%. ההערכה היא שמחיר הביצים יעלה ב-6% בעקבות ביטול ההנשרה (יתווסף לעליית מחירים צפויה וחדה בעקבות עליית מחיר התערובת לבעלי חיים).

מספר הערות: עלות הקמת מבנה לול חדש היא סביב 120-130 ש"ח/מטילה. בנתיים, יש לאסור כל יבוא של ביצי מאכל למדינת ישראל ממדינות שאינן עומדות במדדים אלה. היות וכבר היום ניתן לקיים דרישה זו, מן הראוי שהחקלאים בישראל ידרשו שכל יבוא יעשה לאלתר לפי התקנים החדשים. יבוא ביצים במחירים גבוהים יעשה שני דברים. א. ירגיל את מקבלי ההחלטות לעלויות החדשות. ב. יתן יתרון ליצרן המקומי.

החלטות ממשלה חייבות להיות מגובות בניתוח כלכלי ומקצועי. שידרוג לולי ההטלה במדינת ישראל מחייב השקעה כספית ניכרת, כאשר בנוסף לכך מחיר ביצת המאכל צפוי לעלות. אין ספק שגידול בעלי חיים המספקים מזון לבני אדם בתנאי נוחות וריווח מכסימלים הם שאיפתו של כל חקלאי, הציבור חייב להבין שיש לכך משמעויות כספיות. בשוויץ בה מגדלים את כלל מטילות ביצי המאכל ללא כלובים, מחיר ביצת המאכל הוא בדיוק כפול ממדינות המגדלות בכלובים (גם מועשרים). בצפון תל אביב ימשיכו לאכול חביתות בארוחות הבקר בבתי הקפה, איני משוכנע שבשכונות העוני העלאת מחיר הביצה המתווספת לעליה ביוקר המחייה תהיה חסרת משמעות.

בהזדמנות זו, ראוי שיאסר לאלתר שיווק כבד אווז במדינת ישראל. איסור הלעטת האווזים, לא שינה כהוא זה את תרבות הצריכה. כל יצור כבד האווז עבר מידיו של החקלאי הישראלי למדינות אחרות (הונגריה לדוגמה). אכן, איסור הלעטת האווזים היה נכון ונדרש, אך בתוצאותיו צריך לשאת כלל הציבור ולא רק חקלאי ישראל (כפי שמתקיים בכל מדינה נאורה, שחוקקה איסור דומה).